וזה בגלל שלא תמיד לבא לאנשים בצורה של פיקוח נפש זה באמת באופן המתקבל.

"באופן המתקבל"= באופן שאנשים יקבלו זאת.

צריך לבוא ביישוב הדעת ולהסביר שצריך משיח.

לא, לא צריך לומר זאת, ו... אל תאכלו אותי בקשה.

בשלב שהבן אדם יהיה מספיק מוכן לקבל זאת אפשר ללמוד אתו שיחה של הרבי שהרבי בעצמו מרמז זאת ואז, אחרי שהאדם מקורב מספיק, ואפילו אם לא. לאף אחד אין תעוזה לצאת נגד דבריו של צדיק.

אז הבן אדם יעשה בעצמו את העבודה ויבין זאת  לבד.

ב"ה

אופן המתקבל, כפשוטו, שהדברים יתקלו על ידי השומע, אבל בל נשכח שיש המשך למשפט, אופן המתקבל והוא אורת דתוהו בכלים דתיקון.

אורות דתוהו הם אורות שלא כל מוח יכול לקבל הם באים מעולם התהו, אורות נעלים ביותר שלפני בריאת העולם, האמת האבסולותית, ומטבע הדברים, האמת האלוקי אינו יכול להתלבש במוח המוגבל של בן אנוש, כך שזה נכון ואמיתי כל מה שהרבי גילה לנו, שהנה הנה משיח בא, משיח מנחם שמו, שהוא נביא, אני אומר לכם את זה בנבואה וכו', אבל לא כל מוח סביל, לכן צריך להלביש את האורות דתוהו האלה בכלים דתיקון, יש אפיזודה מענינת, לאחר השיחה של פרשת שופטים שבא הרבי אמר שיש לפרסם לאנשי הדור שיש נביא בישראל וצריכים לשמוע להוראותיו וכו', התכנסו עסקני חב"ד והיה להם ויכוח על הנוסח לפרסם, אחד ד.נ. רצה לכתוב במפורש שהרבי הוא נביא הדור ולעומתו י.ג. טען שלא צריך להזכיר במפורש את הרבי ולכתוב באופן סתמי יש נביא בישראל ויבינו לבד במי מדובר. בסוף האסיפה מכיוון שלא הגיע לאחלטה שלחו פקס לרבי אם כל האפשרויות.

הרבי סימן בעיגול את הצעתו של ר' י.ג. וכתב שייך לאנשים דתוהו. עד היום ר' י.ג. אינו נרגע מזה שהוא בקטגוריה של אנשים דתוהו, מי שמכיר אותו יודע כמה מחשבה הוא מקדיש כדי לעבור בין הטיפות, מצד אחד להאמין באופן פנימי ביותר שהרבי הוא משיח ומצד שני, לא להיחשב כמשיחסיט במלוא מובן המילה, כמו ידידו מצ. ר' י.י.ו.

ובכן כלים דתיקון, הם לימוד שיחות של הרבי לעומק, גם אלו שנחשבים כ"אנטים", אינם יכולים לעמוד כנגד דברים מפורשים של הרבי. והם לא פחות "מתנגדים" מהמתנגדים (כאן לא המקום לפתוח תיבת פנדורה) וד"ל.

לי, אישית קשה להבין, את הגישה, המזכירה את תנועת האשכלה, תהיה חב"די משיחסיט בבית, תהיה יהודי "רגיל" בחוץ.

הרי כל העולם יודע מה היא דעתה ועמדתה של חב"ד, אז מה יש לך להסתיר? אה, יש לך קשיים להתמודד אם השאלות, תלמד תלמד ותלמד עד שתדע לענות.

פעם נשאלתי ע"י רב מכובד מאוד, ברעיון עבודה, האם אתה משיחסיט? עניתי כן. האם אתה מאמין שהרבי חי? עניתי לשאלה כזו איני יודע מה לענות, מצד אחד יש לעינינו את ג' תמוז ומצד שני הרבי אמר שבדורינו לעומת מה שהיה בזמן הריי"צ זה יהיה בלי הפסק בנתיים, אז צר לי איני מסוגל לענות על שאלה כזו, להאמין אני מאמין בעקבות מה שאמר הרבי בשיחה, להסביר איני מסוגל. והתקבלתי לעבודה אצל אותו רב, הוא לא חסיד חב"ד ובטוח לא נחשד כמשיחיסט יתר. הוא מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח לכשיבוא....

וכל אחד מסביר אחרת דברים.

מה שמתאים לאחד לא מתאים לשני,

מה שמתאים באיזור אחד לא בהכרח מתאים באיזור אחר...

"כשם שאין פרצופיהם..."

אין נוסחה אחת לאופן המתקבל, ולא יועילו מחלוקות על כך...

ולהסביר לו במושגים שלו.

כך הוא יבין

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.