מטעמים לא אידיאולוגיים כמובן... זה לא שהיא שמעה לאחרונה סיפורי אימים על תרנגולים שחוטים או משהו בסגנון. סתם מפריע לה שיש שחור בעוף, וגם לא בא לה קציצות או שניצלים...
ובאופן כללי האכלנות היא ממנה והלאה, אבל עוף היא תמיד אהבה... היא לא אוכלת בריא בכלל, והיא גם ככה בתת משקל חמור שנובע כנראה מגנטיקה דפוקה, ובנוסף גם היתה לה אנמיה הרבה שנים, ומזמן לא בדקתי לה. יכול להיות אנמיה?! היא לא אוכלת כמעט ירקות וכד', אוכלת מעט מאוד מלפפונים ועגבניות וזהו...
עצות ורעיונות יתקבלו בברכה...
חשוב לפנות לרופא ילדים טוב שיבדוק את כל הנתונים ויראה ממה נובע חוסר התאבון.
אנמיה גורמת לחוסר תאבון וגם מחסור בויטמינים שונים לכן חשוב מאד לבדוק ולתת במידת הצורך
ואולי דיאטטנית שתדע לתת לכם כהורים טיפים נכונים וטובים לגרום לה לקבל מה שהיא צריכה...
מניחה שמן הסתם יש חוסרים. אנמיה ליוותה אותנו רוב שנות חייה (כשהוא הגיע לעשר הפסקנו לבדוק. בד"כ היה על 8+-).
והיא חיונית בהחלט. מאוד!
קונים בשר טחון ומכינים לה פיצה-מיט (בדיוק כמו פיצה רגילה רק עם בשר טחון מטוגן ומעורבב עם רסק\קטשופ במקום גבנ"ץ)
או לזניית בשר, או תפו"א ממולאים בבשר טחון עם דברים שהיא אוהבת.
עוד משהו שאפשר לנסות- עדשים בכל מני דרכים- מרק טחון, קציצות, מג'דרה, לתת עם בצל מטוגן, להכניס עדשים מבושלות לסלט וכו'.. יש לעדשים הרבה ברזל וחלבונים, וזה נחשב תחליף לצמחונים.
ואפשר לנקות טוב טוב את העוף שלה, או לתת לה חזה- שהוא לבן יותר ופחות עם "ליכלוכים"
ולחפש אולי רוטב שהיא אוהבת- עוף בעגבניות וזיתים, פטריות, בצל, פירות יבשים, קולה וכו'..
אני כבר יודעת שלתפו"א היא בטח תעקם את הפרצוף כי היא גם לא בקטעים של דברים חדשים בד"כ. את הפיצה מיט היא תאהב. גם עוף עם עגבניות וזיתים היא תאהב, ואת העדשים- אני אנסה לעשות לה משו טעים... תודה!
אפשר לדחוף בהרבה דברים, בעוגיות, אני מכירה מישהי שאמא שלה ערבבה לה בממרח שוקולד טחינה גולמית, כי היא הייתה אוכלת בערך רק לחם עם שוקולד...
זה לבדו לא תחליף מספק לבשר, אבל לפחות בתור שחקן חיזוק
לבשל עדשים ב3 צבעים- אדום שחור וירוק. (עדיף בנפרד..) ואז זה יוצא צבעוני ונחמד.. אפשר לערבב עם אורז\בורגול\פתיתים וכו'
בדיקת דם. אנמיה זה דבר שצריך טיפול.
מתייעצים עם דיאטנית (יש גם מטעם קופ"ח) על מאכלים בעלי ערך תזונתי קרוב לדברים מהם היא נמנעת.
ובשעת הצורך - בהתייעצות עם רופא מומחה, נותנים תוספי ויטמינים ומינרלים בסירופ (שלפעמים גם מעוררים תיאבון).
[באופן "פסיכולוגי" - להתייחס לכך כלפיה ב"ענייניות" ונחת, שלא לספק נושא להתחככויות. אפשר לומר בקיצור שזה בריא ונותן כח]
לא הבשר והעוף הם הבעיה. גם אני הייתי צמחונית בערך מהגיל הזה (הבית שלנו בכל מקרה חצי צמחוני, ואני, אחרי שניסיתי לטעום עוף, הגעתי למסקנה שהוא לא טעים לי).
מה שחשוב, לדאוג שהיא תאכל אוכל מזין. נראה לי שעדיף להתעקש על ירקות מאשר על בשר. וכמו שכתבו פה - גם טחינה זה מאוד בריא (אני, בעקבות אמא שלי, מכינה ממרח שוקולד על בסיס טחינה: קקאו, סוכר, מים וטחינה בכמות של הקקאו, פחות או יותר). אם אפשר להאהיב עליה קטניות - זה יהיה מעולה. ויש גם תחליף בשר שנקרא טופו, שהוא בלי טעם, בעיקרון, ולכן אפשר לעשות אותו בטעם ובצורה שהיא אוהבת (והוא גם לבן וחלק, בלי "שחור" ו"לכלוכים").
ועוד דבר, אמנם את מתארת מקרה חריג יחסית, אבל אני יכולה לומר על עצמי שגם לא הייתי אוכלת הרבה בכלל והייתי מאוד רזה בתור ילדה. היום כבר לא רואים את זה עליי...
רק בריאות!
אמא שלי ראתה את שכתבתי ותיקנה אותי שהטחינה צריכה להיות בכמות מעטה, ולא בכמות של הקקאו (היא מאוד מרה).
אני בכלל לא מחשבת כמויות, עושה בערך, וטועמת כדי לראות אם יצא מספיק מתוק.
שמע על משו בגן שמונע ממנה לאכול... בהצלחה!
מהשחור שקרוב לעצם ומהמרקם...
בעקבות הנקודות שהעלת, עלו לי מנסיוני, שתי מחשבות.
א. כשיש מחסור בברזל, כדוריות דם, התיאבון חסר. ואז , זה מעגל שמזין את עצמו- אין תיאבון, לא אוכלים, ואז ממילא הגוף אינו מקבל את הברזל שהוא זקוק.
לכן, יש לשקול, מתן ברזל מרוכז. יש גם 'סירופים' המכילים ברזל , טבעיים ומתאימים לילדים.
ב.בשיטת טיפול הומיאופטיה, יש משמעות לתופעה שדחיה מבשר או עוף. לכןן, אני ממליצה על טיפול הומיאופטי. נכון שזה כרוך בעלות הביקור, שאינה זולה בד"כ, אבל היתרון בהומיאופטיה, ש'בדרך' מטפלים בעוד בעיות, מחלות גופניות או בעינינים רגשיים, כמו פחדים, בכי וכדומה. חשוב, שזה יהיה הומיאופטיה קלסית.
בהצלחה
בהתחלה זה היה אידיאולגיה שלא רוצה לאכול חיות
אחר כך הרגל,וכיום זה פשוט מגעיל אותי
מקור הברזל אצלי מאבוקדו טחינה לחם מלא וכו'
את יכולה כמו שהציעו להחביא לה את הבשר באוכל אחר...
יצא לאחרונה משחק שעוזר להתמודד עם הנושא.
העקרון של המשחק הוא שהילד בוחר לאכול את הירק(ללא כפייה) ומה שמניע אותו זו התחרותיות.
מנסיון זה עובד וזה גם כיף-גם לילדים שכן אוכלים ירקות.
הילד שלי היה אוכל רק מלפפון ולא הסכים בשום אופן לטעום ירקות נוספים. בעקבות המשחק הוא טעם גמבה, גזר, חסה, נבטים, עגבניה, שומר וקולרבי, רק אבוקדו הוא לא מסכים. היום הוא ב"ה אוכל מגוון רחב כל יום בלי קשר למשחק.
שוה לבדוק. תחפשי בגוגל "מלך הירקות"
בהצלחה
דיאטה ואוכלים ירקות כל היום? לפחות מסוגלים לאכול.
כמעט ולא מתקרבים לפחממות.
חלבונים ויקרות הם אוהבים מאוד!
בת 5 וחצי מלאה אבל אוכלת רק שטויות.אין בשר דגים פירותירקות , שולחים לה לגן ומחזירה בחזרה... היא סובלת םהרבה מעצירות...
אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,
אז ברור שזה עדיף 
תודה 
הילד שלי גם לא נוגע בשחור של העוף, אז פשוט מפרקים לו את העוף
ודואגים שלא יהיה שחור...
תשתדלו שמה שהיא כן אוכלת יהיה עשיר ובריא מאוד,
כמו אגוזים לסוגיהם וכדו'
תבררו אצל תזונאי (לדעתי אלטרנטיבי) איזה מאכלים מכילים הכי הרבה רכיבים
בריאים (יש לזה הרבה פרמטרים, לא מספיק שזה יהיה ברזל לדוגמא, כי יש הרבה סוגי ברזל
צריך שהוא יהיה כזה שנספג בגוף, כנ"ל סידן וכו')
אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,
אז ברור שזה עדיף
תודה
אני כן אבדוק לה את העניין של הפרעות בויסות תחושתי (עדיין לא בדקתי) כי עלה לנו חשד מוצק בנוגע לזה, ולגבי חלק ממאכלים מסויימים זה בהחלט קשור (כמו בצל באוכל), אבל חוץ מזה בעניין המשקל והגובה כבר השלמנו. היינו כבר אצל כל רופא קונבנציונלי אפשרי ואין לי שום כוונה להמשיך לאמלל אותה בעוד בדיקות שלא יועילו. גם אצל מרפאים טבעיים ביקרנו.
היא בהחלט לא פתוחה לרעיונות חדשים באוכל ולא רק (כמו הסתגלות בגן ובכלל לדברים חדשים). הדאגה היחידה שלי לגביה היא בעניין המחסור בויטמינים ומרכיבים חיוניים אחרים לגוף. אנחנו עובדים על זה, בינתיים ללא הצלחה.
הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ
בשביל הבת שלנו
היא בדיכאון
ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה
היא לומדת בכיתת לקויות למידה
והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.
היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר
ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....
תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.
לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.
כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?
לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.
בהצלחה!
על ידי @מתואמת .
כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?
זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה
בס"ד
אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!
לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.
ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים
ועם תרופות .
הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה
אחרי התייעצויות
אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים
גם בגלל שזה כיתה ח
וזה אמצע שנה .
זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה
אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.
ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי
הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.
וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים
אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.
ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.
בהצלחה לכם משפחה יקרה.
לאיזה סוג מסגרת ממליצים?
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏
בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏
תודה להקב"ה.
משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕
שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.
רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -
איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?
השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..
תודה מראש!
בטוח נשתמש ברעיונותיכם
הפורום הזה לא פעיל
(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
שלום
מקווה שזו במה מתאימה..
אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב
)
לבית..
דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'
ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.
תודה רבה לכולם
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
