מטעמים לא אידיאולוגיים כמובן... זה לא שהיא שמעה לאחרונה סיפורי אימים על תרנגולים שחוטים או משהו בסגנון. סתם מפריע לה שיש שחור בעוף, וגם לא בא לה קציצות או שניצלים...
ובאופן כללי האכלנות היא ממנה והלאה, אבל עוף היא תמיד אהבה... היא לא אוכלת בריא בכלל, והיא גם ככה בתת משקל חמור שנובע כנראה מגנטיקה דפוקה, ובנוסף גם היתה לה אנמיה הרבה שנים, ומזמן לא בדקתי לה. יכול להיות אנמיה?! היא לא אוכלת כמעט ירקות וכד', אוכלת מעט מאוד מלפפונים ועגבניות וזהו...
עצות ורעיונות יתקבלו בברכה...
חשוב לפנות לרופא ילדים טוב שיבדוק את כל הנתונים ויראה ממה נובע חוסר התאבון.
אנמיה גורמת לחוסר תאבון וגם מחסור בויטמינים שונים לכן חשוב מאד לבדוק ולתת במידת הצורך
ואולי דיאטטנית שתדע לתת לכם כהורים טיפים נכונים וטובים לגרום לה לקבל מה שהיא צריכה...
מניחה שמן הסתם יש חוסרים. אנמיה ליוותה אותנו רוב שנות חייה (כשהוא הגיע לעשר הפסקנו לבדוק. בד"כ היה על 8+-).
והיא חיונית בהחלט. מאוד!
קונים בשר טחון ומכינים לה פיצה-מיט (בדיוק כמו פיצה רגילה רק עם בשר טחון מטוגן ומעורבב עם רסק\קטשופ במקום גבנ"ץ)
או לזניית בשר, או תפו"א ממולאים בבשר טחון עם דברים שהיא אוהבת.
עוד משהו שאפשר לנסות- עדשים בכל מני דרכים- מרק טחון, קציצות, מג'דרה, לתת עם בצל מטוגן, להכניס עדשים מבושלות לסלט וכו'.. יש לעדשים הרבה ברזל וחלבונים, וזה נחשב תחליף לצמחונים.
ואפשר לנקות טוב טוב את העוף שלה, או לתת לה חזה- שהוא לבן יותר ופחות עם "ליכלוכים"
ולחפש אולי רוטב שהיא אוהבת- עוף בעגבניות וזיתים, פטריות, בצל, פירות יבשים, קולה וכו'..
אני כבר יודעת שלתפו"א היא בטח תעקם את הפרצוף כי היא גם לא בקטעים של דברים חדשים בד"כ. את הפיצה מיט היא תאהב. גם עוף עם עגבניות וזיתים היא תאהב, ואת העדשים- אני אנסה לעשות לה משו טעים... תודה!
אפשר לדחוף בהרבה דברים, בעוגיות, אני מכירה מישהי שאמא שלה ערבבה לה בממרח שוקולד טחינה גולמית, כי היא הייתה אוכלת בערך רק לחם עם שוקולד...
זה לבדו לא תחליף מספק לבשר, אבל לפחות בתור שחקן חיזוק
לבשל עדשים ב3 צבעים- אדום שחור וירוק. (עדיף בנפרד..) ואז זה יוצא צבעוני ונחמד.. אפשר לערבב עם אורז\בורגול\פתיתים וכו'
בדיקת דם. אנמיה זה דבר שצריך טיפול.
מתייעצים עם דיאטנית (יש גם מטעם קופ"ח) על מאכלים בעלי ערך תזונתי קרוב לדברים מהם היא נמנעת.
ובשעת הצורך - בהתייעצות עם רופא מומחה, נותנים תוספי ויטמינים ומינרלים בסירופ (שלפעמים גם מעוררים תיאבון).
[באופן "פסיכולוגי" - להתייחס לכך כלפיה ב"ענייניות" ונחת, שלא לספק נושא להתחככויות. אפשר לומר בקיצור שזה בריא ונותן כח]
לא הבשר והעוף הם הבעיה. גם אני הייתי צמחונית בערך מהגיל הזה (הבית שלנו בכל מקרה חצי צמחוני, ואני, אחרי שניסיתי לטעום עוף, הגעתי למסקנה שהוא לא טעים לי).
מה שחשוב, לדאוג שהיא תאכל אוכל מזין. נראה לי שעדיף להתעקש על ירקות מאשר על בשר. וכמו שכתבו פה - גם טחינה זה מאוד בריא (אני, בעקבות אמא שלי, מכינה ממרח שוקולד על בסיס טחינה: קקאו, סוכר, מים וטחינה בכמות של הקקאו, פחות או יותר). אם אפשר להאהיב עליה קטניות - זה יהיה מעולה. ויש גם תחליף בשר שנקרא טופו, שהוא בלי טעם, בעיקרון, ולכן אפשר לעשות אותו בטעם ובצורה שהיא אוהבת (והוא גם לבן וחלק, בלי "שחור" ו"לכלוכים").
ועוד דבר, אמנם את מתארת מקרה חריג יחסית, אבל אני יכולה לומר על עצמי שגם לא הייתי אוכלת הרבה בכלל והייתי מאוד רזה בתור ילדה. היום כבר לא רואים את זה עליי...
רק בריאות!
אמא שלי ראתה את שכתבתי ותיקנה אותי שהטחינה צריכה להיות בכמות מעטה, ולא בכמות של הקקאו (היא מאוד מרה).
אני בכלל לא מחשבת כמויות, עושה בערך, וטועמת כדי לראות אם יצא מספיק מתוק.
שמע על משו בגן שמונע ממנה לאכול... בהצלחה!
מהשחור שקרוב לעצם ומהמרקם...
בעקבות הנקודות שהעלת, עלו לי מנסיוני, שתי מחשבות.
א. כשיש מחסור בברזל, כדוריות דם, התיאבון חסר. ואז , זה מעגל שמזין את עצמו- אין תיאבון, לא אוכלים, ואז ממילא הגוף אינו מקבל את הברזל שהוא זקוק.
לכן, יש לשקול, מתן ברזל מרוכז. יש גם 'סירופים' המכילים ברזל , טבעיים ומתאימים לילדים.
ב.בשיטת טיפול הומיאופטיה, יש משמעות לתופעה שדחיה מבשר או עוף. לכןן, אני ממליצה על טיפול הומיאופטי. נכון שזה כרוך בעלות הביקור, שאינה זולה בד"כ, אבל היתרון בהומיאופטיה, ש'בדרך' מטפלים בעוד בעיות, מחלות גופניות או בעינינים רגשיים, כמו פחדים, בכי וכדומה. חשוב, שזה יהיה הומיאופטיה קלסית.
בהצלחה
בהתחלה זה היה אידיאולגיה שלא רוצה לאכול חיות
אחר כך הרגל,וכיום זה פשוט מגעיל אותי
מקור הברזל אצלי מאבוקדו טחינה לחם מלא וכו'
את יכולה כמו שהציעו להחביא לה את הבשר באוכל אחר...
יצא לאחרונה משחק שעוזר להתמודד עם הנושא.
העקרון של המשחק הוא שהילד בוחר לאכול את הירק(ללא כפייה) ומה שמניע אותו זו התחרותיות.
מנסיון זה עובד וזה גם כיף-גם לילדים שכן אוכלים ירקות.
הילד שלי היה אוכל רק מלפפון ולא הסכים בשום אופן לטעום ירקות נוספים. בעקבות המשחק הוא טעם גמבה, גזר, חסה, נבטים, עגבניה, שומר וקולרבי, רק אבוקדו הוא לא מסכים. היום הוא ב"ה אוכל מגוון רחב כל יום בלי קשר למשחק.
שוה לבדוק. תחפשי בגוגל "מלך הירקות"
בהצלחה
דיאטה ואוכלים ירקות כל היום? לפחות מסוגלים לאכול.
כמעט ולא מתקרבים לפחממות.
חלבונים ויקרות הם אוהבים מאוד!
בת 5 וחצי מלאה אבל אוכלת רק שטויות.אין בשר דגים פירותירקות , שולחים לה לגן ומחזירה בחזרה... היא סובלת םהרבה מעצירות...
אה, וגם פריכיות אורז! 
עד שהיא גילתה את עולם הג'אנק... וברור שזו אשמתי, כשהבת שלך שוקלת במשך שנה 12 קילו בלי להעלות גרם, לא תכיני לה כל יום פנקייק לארוחת ערב, ושיהיה רק עם שוקולד מלמעלה כי היא לא אוהבת משהו אחר?!
והשבוע גיליתי שהיא ממש נהנית לאכול מרק עם קוסקוס, קצת עשתה פרצוץ מהעוף וגם ישבתי להוציא לה את השחור, אבל יחסית עבר טוב, ואתמול הכנתי לה פרגית בתנור והיא היתה זקוקה קצת לעזרה חיצונית אבל לשם שנוי גמרה הכל...
הילד שלי גם לא נוגע בשחור של העוף, אז פשוט מפרקים לו את העוף
ודואגים שלא יהיה שחור...
תשתדלו שמה שהיא כן אוכלת יהיה עשיר ובריא מאוד,
כמו אגוזים לסוגיהם וכדו'
תבררו אצל תזונאי (לדעתי אלטרנטיבי) איזה מאכלים מכילים הכי הרבה רכיבים
בריאים (יש לזה הרבה פרמטרים, לא מספיק שזה יהיה ברזל לדוגמא, כי יש הרבה סוגי ברזל
צריך שהוא יהיה כזה שנספג בגוף, כנ"ל סידן וכו')
שמתי לה בתוכן שוקולד צ'יפס כדי שתרצה לאכול.
היא פשוט נגעלה בטירוף. 
אני כן אבדוק לה את העניין של הפרעות בויסות תחושתי (עדיין לא בדקתי) כי עלה לנו חשד מוצק בנוגע לזה, ולגבי חלק ממאכלים מסויימים זה בהחלט קשור (כמו בצל באוכל), אבל חוץ מזה בעניין המשקל והגובה כבר השלמנו. היינו כבר אצל כל רופא קונבנציונלי אפשרי ואין לי שום כוונה להמשיך לאמלל אותה בעוד בדיקות שלא יועילו. גם אצל מרפאים טבעיים ביקרנו.
היא בהחלט לא פתוחה לרעיונות חדשים באוכל ולא רק (כמו הסתגלות בגן ובכלל לדברים חדשים). הדאגה היחידה שלי לגביה היא בעניין המחסור בויטמינים ומרכיבים חיוניים אחרים לגוף. אנחנו עובדים על זה, בינתיים ללא הצלחה.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
