אפשר להחזיר

רק שזה לא כ"כ פשוט, בטח שלא בגיל הזה כשהיא בטח כבר אוכלת מוצקים.

את יכולה פשוט לתת לה לנסות. אם זה יהיה לה מספיק חשוב היא תתמיד ביניקות על ריק, עד שיחזור להיות חלב, אם לא, היא תוותר אחרי פעם-פעמיים שהיא תראה שלא יוצא לה חלב

עיקר הבעיה - שהיא נ-ו-ש-כ-ת אאוץ'!!!!!

חמודה חמודה ואז ביס מהסוג ש- סליחה על ההשואה - שכלבים משחקים עם עצם מלאכותית או סוודר

אם ההנקה ממש לא נעימה לך, את באמת לא חייבת לחזור להניק אותה.

אבל: אפשר ללמד אותה לא לנשוך. בכל פעם שהיא נושכת, תעצרי את ההנקה ותגידי לה לא לנשוך. אפשר לגעת לה בשיניים ולומר "בלי שיניים" או משהו כזה. להסביר לה שכואב לך וכו'.

וחבל על הניסיון. (למרות שאני בד"כ ממש בעד הנקה לתווך רחוק אם אפשר אבל אחרי שמפסיקים אז זהו.

מענין שהיא זוכרת בד"כ ממש שוכחים.

נראה לי שזה יותר חום ואהבה מאמא ופחות צורך לינוק ממש.

אז לחבק המון לשחק איתה ואם היא רוצה ממש לינוק לומר לה בפשטות - נגמר. את ילדה גדולה! 

ואני מתה להניק. וכ"כ מפחדת מהכאב...הלוואי שנחזור להנקה. הלוואי! 

עכשיו אני נרגעת פה, אחרי בכי ממושךךך, וואי , אתם לא מדמיינים. (בעלי התנדב להרגיע ואני מתאמנת להתאפק ולא להגיב. קשההה. כמה בא לי לרוץ לחבק אותה שלא תבכה. )סוף סוף נרדמה. כמה היה קל להרדים כשינקה.

טוב, לילה טוב. גם אני הולכת לישון...

אופס - קפצתי לשכנה בצוהריים והשתמשתי לה במחשב  ונכנסתי  מהניק שלה  ושכחתי להשמיט. סליחה... 

לאאאאאא, אני שומעת אותה בוכהההה!

הלכתי.

את לא באמת רוצה לינוק

את רוצה שיטה להרגיע ולהרדים את הילדה שלך- בצורה שלא תוציא לך את הנשמה...

את יכולה להחזיק אותה עלייך- עם מוצץ

את יכולה ללמוד וללמד אותה שיטות אחרות להירדם- לא חייבים לינוק כדי להירדם- את יודעת? היא יודעת?

אפשר לחזור, ואני מבינה מאוד את הגעגוע.

והיא ממש לא ילדה גדולה כמו שכתבו באחת התגובות.

היא תינוקת בת שנה (כמאמר השיר...) ואם תסבירי לה יפה על הנשיכות ותעמדי על כך בתוקף

אולי תרוויחו שתיכן.

אם היא תתמיד יומיים שלושה לדעתי יחזור החלב ללא בעיה כי לא עבר הרבה כ"כ זמן. ומקסימום- לא הצליח וכך לא תתעצבי מכך שלא ניסית.

בהצלחה רבה.

ואל תיבהלי מהמייאשים- הם לא תמיד עונים מעודף ידע אלא יותר מדעות קדומות וציטוט הדעות הנפוצות .

לדוג' אמא שלי טוענת שחלב אם מעל גיל שנה הוא כמו מים ולא מספק באמת מזון לילד,

ואלו שטויות ומסתבר במחקרים ענקיים שנעשו -שלהפך- לאחר גיל שנה החלב הופך שומני יותר באופן ניכר, כך שהוא מוסיף כמות קלוריות משמעותית מאוד לתזונת הילד.

ואמא שלי עוד הניקה את כולנו עד גילאי שנה וחצי -שנתיים ובכל זאת זה המידע שסיפקו לה בזמנו בטיפת חלב וכו... וטעויות ואמונות שגויות כאלו מטיילות עדיין בעולם אצל מי שלא מברר במקורות מידע מהיימנים לנושא זה.

. נהורא תודה!!

עוד פעם באישון לילה. זה הזמן שלי להיות עם עצמי. נכון, בעיה עם הרדמה - אם אני בורחת לחדר אחר ועושה דברים בהסחת דעת ממנה - היא נרדמת. אם לא - מבלים עד הבוקר...

זהו, שהוצאתי ממני חמאה!

הופתעתי!

כבר לא מניקה שלשה וחצי חודשים!!!!קולטים???? ויש עדיין חלב?! והוא יצא צהבהב וממש חמאה!! נתתי לה ללקק מהאצבע.

באמת שאני לא רוצה שיטה להרדמה. אוף, אני כן רוצה. השאלה לא על ההרדמה אפילו. רק על ההנקה. כל כך רוצה. גם היא. ואני רוצה גם עוד ילדים. לא הפסקתי להניק בשביל זה.מאמינה שבריא לנפש ולגוף היניקה כמה שיותר. גומרים עם אחד עוברים לשני.זה היא הפסיקה. 

באישון לילה...האישונים שלי קוראים לי לישון. אם יש עוד עצות - אני כאן. מדי פעההההםםםם(פיהוק)

לילהההה טווווב.

רק רציתי להוסיף- אני מכירה אישה שאימצה תינוקת צעירה מאוד שהייתה רגישה לתמ"ל. אותה אישה הצליחה להגיע למצב שהיה לה מספיק חלב להניק את התינוקת (לאחר תקופה בה התינוקת מצצה הרבה מאוד, כשאת ההזנה שלה היא קיבלה משכנה שהיתה לאחר לידה והניקה גם את אותה תינוקת). ומדובר פה על אישה שמעולם לא ילדה, ובכל זאת הצליחה להניק!!

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....