מתחת לפני החוקmavetlaaravym
בעלון 144 של עולם קטן (האחרון שיצא 170 ואם השבת יצא [כי אני לא ראיתי] אז 171) כתוב שבאחד מהעלונים הבאים יפורסם תגובה של השב"כ בקשר לשמפניות, איפה הגובה? היתה כבר ופספסתי?
אם כן שמישהו ישלח לי בבקשה
 
http://alonim.free.fr/ok/144.pdf להורדת גליון 144 אני מדבר על הכתבה: "מתחת לפני החוק"
 
מצאתי רק בבשבע תגובה של השב"כ:

תגובת השב"כ: אבינועם קריספין נחשד ביחד עם נוספים בביצוע פעילות אלימה וחמורה על רקע לאומני. בגין חשדות אלה נחקר ע"י השב"כ.

והנה הכתבה בבשבע:

"אף אחד בציבור שלך לא יסתכל עליך"

לאחר שנעצר והואשם בגלל תגרה אלימה עם ערבים בגוש קטיף, מצא את עצמו פעיל הימין אבינועם קריספין בתוך מערכת לחצים של פיתויים ואיומים, שהביאו אותו עד ליחסי שיתוף פעולה עם השב"כ ומסירת עדות שקר נגד חבריו.
חגית רוטנברג
if (sLinkData != "") document.write("עריכה
");

הוא יושב בסלון בית העץ בחווה הסמוכה לקרית-ארבע, ומגולל את סיפורו בראש מורכן. מפעם לפעם הוא שואף אוויר בכבדות, וממשיך לתאר בקול שקט. המילים יוצאות בקושי מהפה. לאבינועם קריספין (22) יש חזות אותנטית של נער גבעות מצוי: כיפת צמר גדולה בצבע חאקי, זקן בהיר המעטר את פניו, חולצת פלנל משובצת ומכנסי דגמ"ח. קריספין גם היה אחד מהם עד לפני שנתיים, אבל היום הוא צריך להתחיל את הקשרים עם החברים מאפס. "לא מאפס, אלא ממינוס", הוא מבקש לדייק. "קשה, קשה להם לדבר איתי בכלל. הפרצופים מעידים על הכל".


בתקופת מעצר הבית הגיעה לקריספין פנייה דרך גורם שלישי, שהסביר לו שמעונינים להיפגש איתו על-מנת לסייע לו במשפט. זהות יוזמי הפגישה היתה עלומה, אם כי קריספין ניחש שמדובר בגורם ממסדי. "חששתי שמדובר בשב"כ ושיש להם מטרות לא טובות. אבל הגורם המתווך אמר לי: 'מה יש לך להפסיד? אתה לא מפליל אף אחד, יש לך כללים ברורים. הם רק רוצים לדבר, לסגור איתך את העניינים, ותצא לדרך חדשה. מתי שתרצה – תוכל לקום וללכת'. הם יודעים לבוא אליך בדיוק כשאתה נמצא בנקודה חלשה"
קריספין הוא אחד הקורבנות של ניסיונות גיוס הסוכנים שמבצעת המחלקה היהודית בשב"כ. כמו אחרים הוא התפתה להאזין להבטחות ולמילים יפות, ולבסוף מצא את עצמו מסובך ברשת איומים שנטוותה סביבו, ללא יכולת להימלט. לאחרונה החליט קריספין לנתק את עצמו בכוח מכבלי הארגון, וכחלק ממה שהוא רואה כתהליך של תיקון - לחשוף בפומבי את סיפורו הכואב, את הנפילה, המחיר האישי והרצון העז לשוב לחיק החברה.

רק לפני שבוע הוא שוחרר מתקופת מאסר בת חודש וחצי, שהיתה חלק מתהליך הענישה העקיף על ניתוק קשריו עם השב"כ. בטרם נכנס למאסר, החליט לאזור אומץ ולשטוח את כל האמת בפני משפחתו וחבריו. "בהתחלה הם היו בהלם", הוא משחזר, "אבל גם אני עצמי הייתי בהלם מהסיפור. זה היה הדבר האחרון שהאמנתי שיקרה לי, וזה קרה. חשוב לי להבהיר ששום אדם לא יכול לבטוח בעצמו בקטע הזה. אני מפרסם את הסיפור שלי כדי שהוא לא יקרה שוב לאחרים.

שאנשים יידעו שבשב"כ מסוגלים להפוך אותם מהכי קיצונים בעולם לקיצוניות השנייה. הם פועלים בצורה חכמה מאוד, וזה פח מסוכן שאסור ליפול בו".

קריספין עדיין לא יצא לגמרי. במהלך תקופת המאסר שריצה לאחרונה, הגיעו נציגי השב"כ שעמם פעל, והזהירו אותו שהמילה האחרונה עוד לא נאמרה, מבחינתם. "הם שידרו שהם לא מוותרים לי כל כך מהר, ושניפגש בסיבוב הבא".         

Info.Add(17,'InContentAd')

"מה יש לך להפסיד?"

הוא גדל בקרית-ארבע, ונמנה עם חבורת צעירים שעסקו בבניית מאחזים ובפיתוחם. לפני הגירוש ירד לנווה-דקלים, שם נקלע לתסבוכת משפטית בעקבות השתתפותו בעימות אלים ומתוקשר בין יהודים לערבים באזור המואסי. במשך חודשיים ישב במעצר. לאחר מכן נשלח למעצר בית, שנמשך עשרה חודשים, עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

במהלך תקופת מעצר הבית הגיעה אליו פנייה דרך גורם שלישי, שהסביר לו שמעוניינים להיפגש איתו על-מנת לסייע לו במשפט. זהות יוזמי הפגישה היתה עלומה, אם כי קריספין ניחש שמדובר באיזשהו גורם ממסדי.

היתה לך התלבטות האם להגיע לפגישה הזו?

"לא אמרתי מייד כן. החשש היה שמדובר בשב"כ, ושיש להם מטרות לא טובות. אבל הגורם המתווך אמר לי: 'מה יש לך להפסיד? אתה לא מפליל אף אחד, יש לך כללים ברורים. הם רק רוצים לדבר, לסגור איתך את העניינים, ותצא לדרך חדשה. מתי שתרצה – תוכל לקום וללכת'". קריספין השתכנע. "הם ידעו לתפוס אותי בדיוק בתקופה קשה שהיתה לי. הייתי אחרי חודשיים במעצר, וחודשים ארוכים במעצר בית, שזה דבר מייבש מאוד מבחינה נפשית ובכלל. הם יודעים בדיוק באיזו נקודה לבוא אליך".

הפגישה הראשונה התקיימה בבית-מלון, באווירה של מפגש חברי ממש. נציג השב"כ כיבד את קריספין באוכל ושתייה, דיבר בחביבות והתעניין בשלומו ואם יש לו צרכים כלשהם. הוא הסביר שהם מבקשים לפתוח עמו בהליך מקובל שנעשה עם אנשים שיש להם בעיות פליליות מכל המגזרים, הליך המכונה 'ניקוי שולחן'.

"הם משדרים לך שהם רק רוצים בטובתך, ובסיום ההליך תחזור להיות אזרח מן השורה שיכול לשרת בצה"ל ולשאת נשק וכו'. כאילו אין להם שום דרישה ממך חוץ מלדאוג לטובתך האישית". החביבות, החיוכים ולחיצות הידיים החלו למוטט את חומת החשדנות בלבו של קריספין. "עם הזמן החל להיווצר בינינו אמון. קיבלתי רושם שהמפלצת שדמיינתי קודם אינה בדיוק כמו שחשבתי, שיש לה פרצוף נחמד יותר. עד עכשיו ידעתי עליהם רק ממה ששמעתי, והתייחסתי אליהם כאויב. אבל פתאום הפרצוף שלהם השתנה לפי איך שראיתי אותם בעיניים".

לאחר כמה פגישות ששברו את הקרח, נערכה פגישה בה השתתף נציג שב"כ חדש. הלה הסביר ("כמובן במילים יפות, הכול כאילו בצורה נחמדה", דברי קריספין) שכדי ליצור מערכת אמון הם מצפים ממנו להודות בפניהם על כל העברות שביצע במהלך חייו. קריספין השיב כי הוא נשפט כעת על התקרית במואסי, ושמעבר לכך לא ביצע כל עבירה. כעת החלו נציגי השב"כ להפעיל לחץ: "לנו יש את כל המידע עליך", הודיעו. "אבל כדי ליצור אמון, חשוב לנו שזה יבוא ממך". קריספין סירב לשתף פעולה: "אתם לא יכולים לדרוש ממני להודות בדברים שלא עשיתי", אמר בשיחת טלפון שהתקיימה ביניהם מאוחר יותר. "אבל אתה חייב לתת לנו משהו, לא נוכל לנקות אותך בלי לקבל כלום", הוסבר לו.

"אנחנו יודעים עליך דברים"
 
המפגשים הבאים כללו את שיחת 'על סף תהום', כפי שמכנים אותה בעלי הניסיון בתחום: "הם מתחילים להסביר לך כמה החברה שאתה נמצא בה מקולקלת, שהחברים שלך מדרדרים אותך אל סף התהום. שבגלל החברה הגרועה שלך אתה נמצא עכשיו בבוץ. הם פשוט הפכו לי את הראש. 'תסתכל על הקרובים שלך – אנשים נורמלים, לא פושעים שנמצאים בכלא כל יומיים', אמרו לי. 'אתה אוהב חיות, חקלאות? לך תקים חווה באזור בית-שמש. מה אתה צריך את כל הבלגן, להילחם עם ערבים?'".

הלחצים הופעלו מכל הכיוונים, ופגעוו בדיוק בנקודות החלשות אצל קריספין. אנשי השב"כ החלו בהפעלת שיטת 'החוקר הטוב והחוקר הרע': מצד אחד מבטיחים לו שהכל נעשה לטובתו, ומצד שני מאיימים כי אם לא ישתף פעולה ולא ימסור מידע על עבירות שביצע - הם ישתמשו בכל המידע שיש להם נגדו, והוא עלול להסתבך במאסר ממושך. "קלטתי שהפרצוף שלהם מתחיל להשתנות. הם ניהלו נגדי לוחמה פסיכולוגית מסיבית במשך תקופה ארוכה. כל פעם חזרתי הביתה מהפגישה מבולבל יותר".

מה גרם לך בסופו של דבר להישבר ולהסכים לשיתוף פעולה איתם?

"נכנסתי לפחד מהאיומים שלהם. הם כל הזמן אמרו שהם יודעים עליי דברים, ומה שעבר לי בראש זה שהם יפילו עליי תיקים לא פתורים. שמעתי שעשו דברים כאלה בעבר. נכנסתי ללחץ ורציתי לגמור את התהליך כמה שיותר מהר. אתן להם מה שהם רוצים, רק שיעזבו אותי. התחלתי להתרכך ואמרתי שאגיש להם בכתב שלושה תיקים קטנים סגורים שהיו לי מהעבר, מעשים שבעצם לא ביצעתי. אמרתי שזה ממילא רשום להם במחשב, אז שייקחו את זה ויעזבו אותי".

ההודאה בכתב התקבלה בשמחה אצל אנשי השב"כ, ולאחר מכן חזרו היחס החברי והחיוכים. קריספין ביקש לעזוב אותם, אולם הם הבהירו לו שהקשר עדיין לא הסתיים.

לדבריו, המערבולת בה היה נתון לא אפשרה לו לחשב את צעדיו בהיגיון ולהתנתק, והשיחות ביניהם נמשכו. באחת הפעמים אמר לו אחד השב"כניקים: "אתה עושה מאיתנו צחוק, זה לא המידע שאנחנו צריכים". במקביל, נזרקו בשיחות מעת לעת שאלות בנימה כאילו הומוריסטית, שמאחוריהן הסתתרו כוונות ברורות: "תביא לנו איזה מישהו שרצח, משהו רציני", או "רצחת מישהו? אתה מכיר מישהו שרצח?". בעיני קריספין השאלות נשמעו הזויות ומצחיקות: "לא נפל לי האסימון שהם רוצים מידע כדי להפליל מישהו. הם שואלים בצחוק, כדי שלא תחשוד".

העדות הופרכה בפוליגרף


המערבולת בה היה נתון לא אפשרה לו לחשב את צעדיו בהיגיון ולהתנתק, והשיחות עם השב"כ נמשכו. בשיחות נזרקו שאלות בנימה כאילו הומוריסטית, שמאחוריהן הסתתרו כוונות ברורות: "תביא לנו איזה מישהו שרצח, משהו רציני", או "רצחת מישהו? אתה מכיר מישהו שרצח?". בעיני קריספין השאלות נשמעו הזויות ומצחיקות: "לא נפל לי האסימון שהם רוצים מידע כדי להפליל מישהו. הם שואלים בצחוק כדי שלא תחשוד. יום אחד הם אמרו לי: 'אנחנו רוצים שתגיד מי האנשים שהיו איתך באירועים שדיווחת עליהם'. התבלבלתי – מאיפה אמציא שמות? הרי המעשים הללו לא היו ולא נבראו"
אז הגיעה הדרישה הבאה, הקשה יותר: "יום אחד הם אמרו לי: 'אנחנו רוצים שתגיד לי מי האנשים שהיו איתך בכל האירועים שדיווחת לנו עליהם'. התבלבלתי. מאיפה אמציא שמות? הרי המעשים הללו לא היו ולא נבראו".

כשניסה למחות, הציגו בפניו מידע שיש להם לכאורה נגדו על עבירות הצתה, ואיימו כי יוכלו להכניס אותו ל-15 שנות מאסר על סמך המידע שבידיהם, אם לא ישתף פעולה. "בשלב הזה הייתי כולי מעורבל מבפנים, והדבר האחרון שרציתי זה להילחם בהם. ברור שזה תרגיל פשוט שהם ניסו לשחק בו איתי, אבל בשלב הזה הראש שלך נתון בידיים שלהם, הם מכניסים אותך לחוסר שליטה מוחלט".

החוקר התחיל לזרוק שמות, קריספין התעלם. אולם הלחץ נגדו הלך וגבר, וקריספין הרגיש במצוקה של ממש. לדבריו, הוא הגיע לנקודת שבר, ומסר שמות אקראיים ושקריים של שמונה מחבריו. שקריים, שכן האירועים כאמור לא התרחשו, ומכאן שאף אחד מחבריו לא נטל בהם חלק.

עם שחרור המידע שינו שוב החוקרים את עורם והסבירו לו פנים. חוקר בכיר נכנס והחל להרצות בפניו, בטוב טעם, סדרת פסוקים ומאמרי חז"ל, ושכנע אותו שמה שעשה כעת הוא המעשה הנכון על-פי דרכה של תורה. אבל דברי התורה לא עודדו את נפשו הקרועה של קריספין. "חזרתי הביתה בהרגשה רעה מאוד על מה שעשיתי. לא יודע מאיפה היה לי אומץ, אבל התקשרתי אליהם ואמרתי: 'אני גמרתי איתכם, לא רוצה לדבר יותר'. הם לא הסכימו, ואמרו שאני חייב להמשיך לדבר איתם".

כשהם קלטו שהסוכן המבוקש הולך ונשמט מבין אצבעותיהם, שכנעו אותו להיעתר לבקשה אחרונה: "רק תבוא להיבדק בפוליגרף על המידע שמסרת לנו, ונעזוב אותך", הבטיחו.

בסיום בדיקת הפוליגרף, שנערכה לצורך אימות המידע שמסר, הודיעו לו אנשי השב"כ כי הוא נמצא דובר שקר. ייסורי המצפון כרסמו בו מבפנים: "כל הזמן חשבתי על זה שדפקתי את החברים שלי על לא עוול בכפם. ביקשתי מהם: 'זהו, עשיתי את הבדיקה. עכשיו תעזבו אותי'". אבל בשב"כ חשבו אחרת: על אף שהיו מודעים לכך, כפי שהודו גם באוזניו של קריספין, כי המידע המפליל לכאורה שהוציאו מפיו היה שקרי לחלוטין, הם ביקשו להמשיך לסחוט ממנו מידע.

חבורת אנשי השב"כ כולה התייצבה מולו, והאיומים הופעלו במלוא הכוח: "אתה תידפק מזה. יש לנו פה עליך תיק מלא", הם אמרו והציגו לפניו ערימת מסמכים, שלדברי קריספין כללו אישומים שאין לו כל קשר אליהם. "אתה כבר סיפרת הכל, אם לא תמשיך נוציא כתבי אישום עליך ועל כל החברים שדיברת עליהם". קריספין אמר לעצמו: "זאת כפרתי, אני לא מסוגל להמשיך איתם". "ה' נתן לי כוח", הוא משחזר כעת, "ואמרתי להם: 'מצטער, לא'. הם אמרו לי שעוד ניפגש בסיבוב".

מחיר השתיקה

קריספין חזר הביתה בתחושת הקלה. במשך שנה הוא זכה לשקט יחסי, מלבד טלפונים שקיבל מדי פעם בניסיון לחדש עמו את הקשר. הוא הקפיד להסתיר מקרוביו ומחבריו את דבר הפרשה שכה התבייש בה. אבל בשב"כ הבטיחו שהסיפור לא נגמר, וקיימו.

באחד הימים, תוך שהוא עסוק בעבודות השירות שגזר עליו בית-המשפט, הגיעה למקום ניידת משטרה, מתוכה יצאו שוטרים שכבלו אותו באזיקים והסיעו אותו למפלג התשאול של משטרת מחוז ש"י. כשראה מולו את שלושת אנשי השב"כ המוכרים הבין במה העניין, אולם הפעם הגיע בעמדה נוקשה. הידיים שהושטו לו ללחיצה ידידותית נותרו תלויות באוויר, מילות הברכה נתקלו בהתעלמות.

כשקלטו שהעומד מולם לא מתכוון להמשיך למסור להם מידע, עברו אנשי השב"כ לפסים הידועים של איומים: "אתה יכול להיפרד מהחברים שלך. אנחנו נגיש נגד כולכם כתב אישום, והם כבר לא יסתכלו לך בפרצוף. אף אחד בציבור שלך לא יסתכל עליך", ביקשו ללחוץ על הנקודה החלשה. אבל קריספין, שלדבריו הרגיש שהוא מקבל כוח מלמעלה, עמד בסירובו. "סירבתי גם כי היו לי ייסורי מצפון שדיברתי נגד החברים שלי וגם כי הבנתי שמשהו פה מסריח. הם בכלל לא רוצים לנקות אותי או לפעול לטובתי. אם הם נלחמים בי ככה, זו לא המטרה שלהם".

בהדרגה התחוור לקריספין שהוא בעצם כלי משחק שהשב"כ משתמש בו לצורך מימוש מטרותיו: "המטרה שלהם היא הפללה, ומבחינתם כל האמצעים מקדשים את המטרה. אדם שהם טיפה חושדים בו - גם אם הוא חף מפשע - אין להם בעיה להכניס אותו למאסר עולם. מי שנתקל איתם צריך לדעת: אין להם בעיה, עם החיוך וכוס הקפה, להכניס אותך למאסר עולם על לא עוול בכפך".

איומי החוקרים לא הועילו, וקריספין שוחרר בלי לומר מילה. ההטרדות הטלפוניות מצדם נמשכו עוד תקופת מה, עד שלפני חודשיים הגיעו שוטרים לביתו ועצרו אותו. שוב הובל קריספין למפלג התשאול במחוז ש"י, שם הודיע לו שוטר שהוא מואשם באותם תיקים סגורים עליהם סיפר לשב"כ, ודרש ממנו להודות במעשים. קריספין שתק. במשך שש שעות תבעה ממנו חבורת חוקרים להודות בהאשמות, ואיימה עליו בכל דרך אפשרית, בעיקר בהצהרה כי למחרת היום הוא יובא לבית-המשפט ושם תיחשף העובדה כי הפליל את חבריו.

תוך כדי חקירה, הסיר אחד החוקרים תמונה שהיתה תלויה על הקיר, וקריספין ראה דרך מסך זכוכית שהסתתר מאחורי התמונה את אחד מחבריו נתון אף הוא בחדר חקירות. "אתה רואה אותו? זה חבר שלך והוא עצור בגללך, אבל הוא עדיין לא יודע את זה", שב קצין המשטרה ואיים. "מחר הוא יידע. אתה מוכן לדבר עכשיו?".

לא חששת מהאיום שהכל יתגלה והחברים יידעו שהפללת אותם?

"העניין של החברים הרתיע אותי, אבל מצד שני אמרתי לעצמי: 'עשית משהו, תעמוד מאחוריו'. חוץ מזה, הבנתי שכל המטרה של השב"כ היא שלילית והכל שטויות: איך אודה במה שהם מבקשים? זה הרי לא נכון. ידעתי שאני עלול לשלם את המחיר, אבל העדפתי את זה מאשר לחזור להפליל את החברים שלי. ברגע שאני לא מדבר – אין להם כלום".

בנקודה זו יש להסביר כי כל מה שנאמר לאנשי השב"כ מפי סוכנים בשיחות פרטיות אינו בעל ערך משפטי. רק עדות והודאה במשטרה מפי הסוכן הן שיכולות לשמש כחומר פלילי במשפט. לכן ההתעקשות שקריספין יחזור על הודאתו במשטרה היתה קריטית. שתיקתו מנעה מחבריו נזק משפטי גדול יותר.

"הם ידעו שהכל שקר, ושיחקו רק על הקטע של הבושות שיהיו לי, כדי שאומר שזו האמת ואפליל אותם". לאחר יומיים של מעצר עם אותו חבר במשטרת אריאל, השניים שוחררו, וקריספין הבין שהסיפור מתחיל להיוודע. הוא החליט לכנס את קרוביו, וכאמור לשטוח בפניהם את כל האמת, יהיה מה שיהיה.

צאו מקשר חונק עם השב"כ


כשניסה למחות, הציגו בפניו מידע שיש להם לכאורה נגדו על עבירות הצתה, ואיימו כי יוכלו להכניס אותו ל-15 שנות מאסר על סמך המידע שבידיהם, אם לא ישתף פעולה. "בשלב הזה הייתי כולי מעורבל מבפנים, והדבר האחרון שרציתי זה להילחם בהם. ברור שזה תרגיל פשוט שהם ניסו לשחק בו איתי, אבל בשלב הזה הראש שלך נתון בידיים שלהם, הם מכניסים אותך לחוסר שליטה מוחלט"
יום לאחר מכן הובל שוב למעצר, הפעם בטענה שלא סיים את עבודות השירות, ולכן את החודשיים שעליו להשלים – ירצה בכלא. גם הפעם הגיעו אליו נציגי השב"כ בניסיון לשכנעו להמשיך לעבוד איתם. אך קריספין נותר איתן בהתנגדותו, ואף התקשר לספר על כך לגורם נוסף.

"עצם זה שאני מספר למישהו אחר ועצם זה שאני מקיים את הראיון הזה ל'בשבע', זה ירתיע אותם מלעשות דברים כאלה שוב, כי הכוח שלהם מתבסס על השיטה שהם עובדים מאחורי הפרגוד, בדיסקרטיות", הוא מסביר. "הם מבודדים בן אדם, ואז הם מסוגלים להפוך אותו למכונית שמופעלת בשלט-רחוק. הם עושים את זה בצורה חכמה מאוד, ויודעים בדיוק באיזו תקופה לתפוס את הבן אדם.

"הדיסקרטיות חשובה אצלם כי יש להם כוח רק כשהם קבוצת אנשים חכמים מול אדם אחד בעמדה חלשה, אבל כשאנשים אחרים יודעים על הפגישות – הם עוזבים אותך, אין להם יכולת להתמודד מול כוח של ציבור". את הדברים הללו אומר קריספין כבר כהמלצות למי שעומדים בניסיון דומה או ייתקלו בו בעתיד. לדעתו, המפתח הוא ההימנעות מהפגישה הראשונה, שאחריה ההידרדרות היא בלתי נמנעת. גם למי שנעתר לקיים אותה פגישה ראשונה איתם, יש עוד תיקון: "איך שיוצרים איתך קשר – מיד לפנות למישהו, כי אז הם מאבדים את הכוח עליך. הם אומנם הזהירו אותי בהתחלה שזו עבירה על החוק לשתף מישהו בתהליך הזה, אבל אלו שטויות, אין שום חוק נגד זה".

בימים אלה חזר קריספין להתגורר בביתו, והוא מנסה לשוב לחיים נורמליים בהדרגה. אך בפניו ניצבת עדיין התמודדות לא פשוטה.

איך מגיבים החברים על מה שקרה?

"איבדתי את האמון שלהם, ואני מצדיק את זה. היה פה משהו חמור של הפללה שקרית, אי אפשר להבין דבר כזה. כשחבר הכי קרוב שלך עשה לך דבר כזה, אי אפשר לצפות שתסלח כל כך מהר. אילו הוא היה נכנס לכלא בגלל זה, איך הייתי יכול להסתכל למשפחה שלו בעיניים? אין סיבה הגיונית לסלוח על דבר כזה, בטח לא כשזה שקר, והם עלולים לשלם על לא עוול בכפם".

אתה יכול להסביר שהופעלו עליך לחצים, הרי היית נתון תחת איומים.

"אני יכול לומר ששיחקו איתי משחקים, שהייתי חלש. אפשר לומר הרבה תירוצים, אבל בשורה התחתונה זה דבר חמור מאוד, גם אם הוא נעשה מתוך חולשה". בהזדמנות זו הוא מבקש לנצל את הבמה כדי לבקש סליחה ומחילה מהציבור כולו, ומאלו שנפגעו ממנו בפרט.  
                   
קריספין מבקש להתחיל כעת בתהליך תיקון, שחלק ממנו הוא קיום הראיון הזה, באמצעותו הוא מבקש להזהיר את הציבור אליו הוא משתייך מפני ניסיונות דומים, ולמנוע את הישנותם בעתיד.

מה המחיר האישי שאתה משלם היום בעקבות אותו קשר שהיה לך עם השב"כ?

"הכי קשה זה המחיר הנפשי. בכלא אולי לא נעים, אבל הנידוי הזה בחברה, הסטיגמה – אני לא מאחל לאף אחד להרגיש את זה. אין לי תלונה אליהם, זה בצדק. גם מבחינה אמונית, קשה לי עם המחשבה ששיתפתי פעולה עם מערכת שפועלת חד-משמעית נגד התורה, ארץ ישראל והקב"ה. כמובן, המחיר הכי גדול הוא הקושי הנפשי של ייסורי המצפון על נזק בלתי הפיך שגרמתי לאנשים הללו. זה יותר קשה אפילו מהמחיר החברתי".

תגובת השב"כ: אבינועם קריספין נחשד ביחד עם נוספים בביצוע פעילות אלימה וחמורה על רקע לאומני. בגין חשדות אלה נחקר ע"י השב"כ.

אמך האלמנה דואגת, אז תדבר

השיטות שמפעיל השב"כ בניסיון להפליל יהודים מגוונות בערמומיותן. מתניה עולמי, בנו של הרב עמי עולמי הי"ד, שנרצח לפני שנים רבות בפיגוע ירי בהר חברון, טעם את נחת זרועו של ארגון הביטחון, שאנשיו לא היססו לדרוך ברגל גסה על הנקודה הכאובה ביותר בנפשו על-מנת להשיג את מטרותיהם.

עולמי נעצר עם חבורת צעירים בבית-גמליאל, זמן קצר לפני הגירוש, באשמת ייצור נינג'ות (דוקרנים שנועדו לפנצ'ר צמיגי מכוניות) לשימוש במסגרת המאבק. בתקופת המעצר לקראת המשפט, החלו אנשי השב"כ ליצור עמו קשר במטרה לגרום לו להפליל את חבריו באותו מעשה. אחד מאמצעי הלחץ העיקריים היה מצבו המשפחתי העדין: "אתה יודע שאמא שלך דואגת. אם תספר מה היתה המטרה שלכם, ניתן לך לדבר איתה"; "תחשוב מה עובר לאמא שלך בראש, תראה מה אתה עושה למשפחה שלך" – אלה היו חלק מהטיעונים בהם השתמשו כדי לשבור את עולמי, והוא אכן נשבר.

עולמי גילה פרטים אודות חבריו, אולם תוך זמן קצר עשה את המהפך והפסיק לשתף פעולה. בעצת עורך-דינו קיים נגדם 'משפט זוטא', הליך בו הצהיר כי כל ההודאות שמסר ניתנו תחת איומים, ולכן הן מאבדות מערכן. הפרשה הסתכמה בעסקת טיעון לכולם, כך שעולמי לא גרם לחבריו נזק ממשי, בסופו של דבר.

ניסיונות לחידוש הקשר מצד השב"כ לאחר השחרור נתקלו בסירוב מוחלט מצדו ובניתוק הטלפון. גם מבחינה חברתית, מספר עולמי, לאחר שהתנצל בפני כל אחד מחבריו, הוא התקבל בחזרה מתוך הבנה שעשה את הדברים בנסיבות קשות.

"אדם פרטי צריך להסתייג משיתוף פעולה עם השב"כ"

הרב אליקים לבנון, ראש ישיבת אלון מורה ורב היישוב, מפרט, לבקשת 'בשבע', את היחס הראוי לפעילות מול השב"כ וכיצד יש לנהוג כפרט וכחברה בעניין זה.

ראשית, קובע הרב, בסיס ההתייחסות לנושא הוא מתוך עמדה של הכרת הטוב לשב"כ, אשר מונע פעילות טרור רבה, ואנשיו עובדים יומם ולילה על מנת להציל חיי אדם ולעצור את הפיגועים שבדרך. על בסיס עמדה זו, אומר הרב, יש לנתח את סוגיית גיוס הסוכנים מקרב האוכלוסייה היהודית. "יש הבדל בין המערכות הציבוריות לבין הפרט. אדם פרטי צריך מאוד להסתייג משיתוף פעולה עם השב"כ, כיוון שלעתים כתוצאה משיתוף פעולה עם השב"כ אנשים עלולים להיות נתונים מול גזרי דין שהם הרבה מעבר למה שמגיע להם על פי דין תורה או דינים אחרים. לדוגמה, כשמדובר על אנשים שמאיימים לפגוע ביהודים אחרים, לעתים כתוצאה מפעילות השב"כ והנתונים שהוא מוסר לבית המשפט, נגזרת על אותם אנשים ענישה החורגת מכל פרופורציה ביחס למה שמגיע להם על פי דין".

על אף שהאדם הפרטי צריך להימנע משיתוף פעולה עם השב"כ, אומר הרב לבנון, יש מקרים בהם עליו למסור מידע שיש בידו, אולם לא לשב"כ: "אם אדם יודע על איזושהי מגמה של שימוש בכוח במקום שלא נכון להשתמש בו בכוח, והדבר עלול להביא לפגיעה בחיי אדם או אף נזק ברכוש שלא כדין – אני ממליץ, לפני שמגיעים לשב"כ, למסור את המידע קודם כל לאיש ציבור, רב או ח"כ, שיודע כיצד להעביר את הדברים על מנת למנוע נזק עתידי".

אדם שמקבל פנייה מהשב"כ בניסיון ליצור עימו קשר ולגייס אותו כמודיע, האם עליו לסרב ליצור את הקשר בכל מקרה?
"באופן כללי לא חיובי ליצור איתם קשר, אבל לא כל מקרה שווה. כעיקרון, מי שיש לו מידע עדיף שיפנה לאיש ציבור ולא לשב"כ".

אדם שכבר נמצא בתהליך עבודה מול השב"כ, צריך לנתק עימם את הקשר במהירות האפשרית?

"קשה לקבוע באופן גורף שיש לנתק את הקשר במהירות בכל מחיר. יש מקרים שונים. אותו אדם צריך לקחת לו יועץ ויחד איתו לבדוק את האפשרות לסיים את הקשר".

כאמור, קובע הרב לבנון כי בעוד על הפרט להימנע מקשר עם השב"כ, הרי שבקרב מערכות ציבוריות יש מקום לשיתוף פעולה עם השב"כ כאשר מדובר באינטרסים לטובת כלל הציבור או לטובת פרטים. "כאן יש להפעיל שיקול דעת מסוג אחר, לא כמו ברמת הפרט". 

מה צריך להיות יחס החברה לאדם שידוע כי הוא עובד כמוסר מידע לשב"כ?

"תלוי מה העשייה שלו. אם הוא משתף פעולה על מנת למנוע פגיעה בחיי אדם, יהודים ושאינם יהודים, זה יכול להיות דבר חיובי. אי אפשר לגנות אדם כזה, כי אין היתר לרצוח סתם, גם מי שאינו יהודי. 'לא תרצח' חל גם על גויים. לגבי מי שעושה פעולות אחרות, כל ציבור צריך להתכנס ולקבל החלטה כיצד להתייחס לאותו אדם. הדבר משתנה ותלוי במצב, באדם ובחברה".

האם מי שמבקש לחזור אל החברה ומנתק את קשריו עם השב"כ, יש לסלוח לו ולקבלו בחזרה?

"התורה לא שוללת דרכי תשובה וסליחה, אבל לעיתים יש תנאים לסליחה וצריך לבדוק האם אותם תנאים הושלמו. לא מספיק לעזוב את העבודה איתם, אותו אדם צריך לנקוט בעוד כמה פעולות חברתיות חיוביות, עליהן תחליט החברה אליה הוא שייך".

 
 
 
מצאתי את גליון 171 שיצא השבת אבל עדיין מה עם תגובהmavetlaaravym
תחפשאמסטי דמתיאחרונה
תחפש בעלון של השבת יש שם כמה שורות...
פתיחת ווצאפ במחשביאיר גדסי

אני מנסה לפתוח ווצאפ במחשב הבעיה שיש לי פלאפון כשר ניסיתי להתקין אימולטר 

ניסיתי מאה סוגים אבל בכל אחד הוא לא נתן לי להתקין ווצאפ

מישהו עם פלאפון כשר הצליח להתקין ווצאפ על מחשב?

ויכול להדריך אותי בדיוק איזה אימולטר ואיזה ווצאפ להוריד

ממש יועיל לי

אתה לא בפורום הנכוןזיויק
חפש בפורום טכנולוגיה
טעותיאיר גדסיאחרונה

אתה צודק לא ידעתי אני חדש 

איך אני מוחק

אשכרה הפורום הזה נפתח שנה לפני שנולדתי!!!!!!!!!!!ההרהמורניק

בואו נחיה אותו

מה קורה פה?פיטוניה
כלוםזיויק
פורום נטוש ככל הנראהקעלעברימבאר
אבל אולי לא. מי יודע?קעלעברימבאר
וואו. מקום עם הסטוריהמשה
מה היה פה?שדמות בחולות
פורום פעיל עם חברים אהוביםמשהאחרונה
סביב העשר שנים אחורה.
שיר חדש לקראת פורים!שירים חדשים
מוישי קליינרמןעשב לימון

למה לדעתכם האם בחזית ולא האב?

גיטי קליינרמן: "מוישי הוא כבר הבן של עם ישראל" | ערוץ 7

 

גם עם הדר גולדין זה הרבה כך,

וגם עם שלושת הנערים הי"ד

 

זה חדש יחסית

עם נחשון וקסמן הי"ד זה היה האב בחזית

 

(למה זה גורם לי לחשוב שאני שוביניסטית?)

מרתק: כולם אומרים "שנמאס מהמצב"? למה זה קורה?דבדב

מרתק: כולם אומרים "שנמאס מהמצב"? למה זה קורה?

כולם מדברים על "המצב" ועל זה "שנמאס".
אבל מה אנחנו מרגישים באוויר ולמה?

פודקאסט חדש, מרתק וויחודי ששווה להאזין לו.
והפעם על: "תנועת הבעד"

כל הפרטים, להאזנה>>

קניון, מה הוא עושה לנו בלב? פודקאסט חדשדבדב

 

 

קניון, מה הוא עושה לנו בלב?
פודקאסט חדש:"קניונים ורגשות".
להאזנה>>

, מה הוא עושה לנו בלב?
פודקאסט חדש:"קניונים ורגשות".
להאזנה>>

אולי יעניין אותך