בפירוש ולא ברמז?
אם כן,
אם אפשר מקור בבקשה כדי שאוכל לעיין שם...
תודה


כמו עוד הרבה דברים.
אבל על פי השיחות קל לעשות 1+1 ולהבין מהי הכוונה.
(כמו למשל שהרבי אמר שנשיא הדור הוא משיח שבדור או שכתבו עליו שהוא המשיח והוא אישר את זה)מקורות באישי
כדי שנוכל לדון עליהם?
הרבי אומר שלא רק שהתלמידים של הרב צריך לדרוש אחר רבם שהוא משיח אלא גם הרב דורש אחר שמו (בהקשר להתלמידים שדרשו אחר שם רבם שהוא משיח).
הרב אמר בשיחה בי"א אלול בתשנ"א ש"נשיא הדור הוא משיח שבדור".
וכמה ימים אחרי זה הרבי הגיה שיחה(פר' ניצבים נ"א) שהוא מוזכר בו כנשיא הדור(שמות כל אדמור"י חב"ד ובשמו של הרבי "נשיא דורנו").
בתשנ"ב-ג הרבי אישר ספרים שכתבו עליו את התואר "מלך המשיח".
ובמאמר המוסגר אצל החסידים תמיד היה ברור שהרבי הוא מלך המשיח, כבר מתחילת הנשיאות.
אולי לא הכל, את כל השיחות וכו'
אבל בהחלט למדתי
תניא, שיחות וכו'
הרביי התבטא לתקשורת בפרוש ולא ברמזי רמזים. בכל הנושאים שעל הפרק , וגם בנושאיםשהוא העלה ושלא היו על הפרק . כמו שבת תדליק נר שבת .
כולם דברו על זה שהרבי משיח . כתבו את זה על שלטים הלכו והולכים עם זה כסיסמא על כיפה והוא ראה וידע .
וזה שלא אמר מלה בציבור זה ממש אמירה לציבור : אני משיח.
הרבי אמר בהתחלה כמה מילים על זה.
בשלב מסויים הרבי התיר לפרסם במידה זו או אחרת.
זוהי הסיבה שמשיח האמת לא יכול לומר על עצמו במילים אלו ממש.
אבל אין ספק שהרבי הזדהה בתור משיח צדקינו שמטרתו היא להביא את הגאולה על כל ייעודי'ה. מי שלומד את שיחות ה'תשנ"א-ב הנקראות 'דבר מלכות' אין לו כל ספק וספק ספיקא בדבר.
מדובר באתגר הלכתי שדורש מהרבנים להקריב את כל השתייכותם למגזר, את כבודם ואפילו את ההשקפה שקיבעו לעצמם, כדי ללכת אחרי משיח בן דוד שהתגלה ללא כל ספק בדורינו לעיני כל. בפסק דין של מאות רבנים על פי הרמב"ם (סוף ספר שופטים) שאין חולק עליו. וברצונו של הרבי שעודד את השירה 'יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד' גם בשידור חי לעיני העולם כולו.
יש כאן אמירה של 'אל חזור' שהרבי קבע את מעמדו כמשיח צדקינו והודיע ש'דורינו הוא הדור האחרון לגלות והראשון לגאולה' ועוד אמירות חזקות מאד שמבהירות שלא שייך בו הסתלקות או גניזה ח"ו ומעצם העובדה שלא מינה 'ממלא מקום' אחריו זו הבהרה לזמן זה של הנסיון האחרון כשמשה עלה למרום והשטן מבלבל את בני ישראל ב6 שעות ומראה להם את מיטת משה ורק בני לוי עומדים חזק בניסיון באופן פאנטי ממש ואומרים 'אין לנו אלא דברי בן עמרם' ומצפים לו בכל לב ולא חוטאים בעגל הזהב.
האמירות מתועדות עלי ספר 'מוגה' באודיו ואפילו בוידאו, לא נוכל לומר 'לא שמענו לא ראינו' הדבר היחידי שנוכל לומר הוא: לא ציפינו לגאולה בכל נפשינו. וזה דבר חמור מאד, כי הקב"ה מעניק את הגאולה בסבר פנים יפות לנו. בדיוק כמו שהעניק את ארץ ישראל במלחמת 6 הימים ואנו כמו השמאלנים לא מקבלים את המתנה ברצון ודוחים אותה ח"ו.
אז חבר'ה בואו 'נפקח את העיניים' ונישיר מבט אל הרבי 'והוא יגאלינו' 'ויאמינו בה' ובמשה עבדו' תיכף ומייד ממש
בתודה מראש.
מביאים ציטוט נא להביא את המקור לכך. כל הודעה אחרת תוסר
אבל באמת שצריך להיות אטום לגמרי כדי לשלול שהרבי התכוון לעצמו כאשר דיבר על נשיא הדור וכד'
אז למה הוא לא אמר את זה בפירוש? אפילו בחצי משפט ובאיזו התוועדות קטנה? אולי כי הוא רצה שזה יגיע מהחסידים, אולי כי הוא לא רצה לכפות את עצמו על אחרים ולעורר התנגדות, אבל מה שבטוח- את הטעם האמיתי רק הוא יודע.
כי גם שם מפנים אותנו למקום אחר
לאף אחד אין תשובות כנראה!!
מספיק טוב?
אני משתדל לא לצאת מארץ
זאת הגישה של חב"ד?
דווקא חשבתי שהרבי אהב את ארץ ישראל
(למרות שתמוה שהוא אהב אותה כ"כ, אבל גר בגולה, כנראה...)
סיסמאות.
כל אחד ועבודת ה' שלו.
ואגב היו מענות מהרבי לאנשים מסויימים שלא יצאו מהארץ..
באיזה מצב אתה חושב שאני?
ד"א,
יש אור החיים מדהים על הפרשה "ומך אחיך"
מדבר בדיוק על גאולה ועליה לארץ
כדאי ללמוד
הרבי מבקש להיות בקיא בכל חלקי התורה שמדברים על הגאולה.
האם אתה בקיא בהם?
ואם צריך בשביל זה לצאת מהארץ יוצאים מהארץ-
כולנו יודעים שאף חבדניק לא יוצא למסע תענוגות בחו"ל אלא, מוסר את נפשו כדי לקרב עוד יהודים לה'
וע"י כך, פעולה קטנה שיהודי עושה, מכריע אותו ואת העולם כולו לכף זכות...
בקרוב אצל כולם 
ואם מישהו נמצא במקום מסוים - גם אם הוא עובד ולא שליח וכו' כנראה ששליחותו היא להיות שם ולפעול בהפצת היהדות, ולהעזר בתפקידו הנוכחי ששם.
ובפועל מי ששליחי חבד בחבר העמים דאגו להעלות אותו לארץ על פי רוב ירד מהדת.
אם הוא שם בהשגחה פרטית כנראה יש לו תפקיד.
שיבצע ולא יברח בתירוץ זה או אחר
לפי מה שאתה אומר
לא טוב לחזור בתשובה, הרי זה לברוח מהמקום שהקב"ה רוצה שתהיה בו
זה התפקיד שלו.
יש פתגם של הרבי, שהכלל שכל דבר נשפט על פי התוצאה, באם היא תוסיף בתורה ומצוות או לא
.
אז אם במקום שלו הרמה של התומ"צ תרד באם הוא ילך זה לברוח מהמערכה.
ה' יכול להסתדר בלעדינו ,אבל בכ"א הוא נתן לכל אחד ואחת תפקיד לזכות בו.
יש סוג של אנשים שמעדיפים שלא לזכות אלא לברוח.
יש פתגם מה שהיה השגחה פרטית מה שיהיה בחירה חופשית.
ואיפה שצריך- לא מתפנקים!!
תאמין לי הרבה היו רוצים לניות בארץ- ויש לי היכרות עם לא מעט משפחות בחול
אבל יש תפקיד- הם נמצאים שם בהשגחה פרטית- מי שצריך לעלות לארץ הרבי אומר לא לעשות זאת...
ונראלי שכתבתי בשרשור הראשון שפתחת פה בזמנו-
שההבדל פה הוא בגישה- לכל אחד יש את הגישה שלו- וכל הגישות מקובלות (שבעים פנים לתורה)
אבל ברגע שכל אחד חושב שהוא תלמיד של רבי עקיבא- הכי חכם, הכי יודע והכי צודק-
אז מקבלים את ספירת העומר- 12 אלף זוגים של תלמידים מתו באותם ימים מלבד חמש שידעו להתעלות על עצמם
התדבקות בה'
וכל אחד מתדבק בדרך שלו
כן, גם בחו"ל
תמוה!
לאהוב את הרביבטעות נכתב לא עם אלף
אני מדבר על החב"דיניקים שגרים בארה"ב
טוב להם שם ולא כ"כ רוצים לעלות
טוב להם??
סימן שלא ביקרת שם בכלל
טוב להם כי הם הופכים תמציאות לטוב- לובשים משקפיים ורודות,
לא קל שם בכלל- זה ממש ןלא נוצץ וורוד כמו שאתה חושב
כתבתי על החזרה תשובה- וכן תתפלא לפעמים דרך שם אפשר הרבה יותר לעזור לארץ
ותקרא שוב את מה שכתבתי על רבי עקיבא- הבדלי גישות לא נועדו להתנגח ולהראות עליונות אחד על השני
לא משנה אם הוא חבדניק או שלא.
כל אחד שליח של ה' לפעול להוספת תורה ומצוות בעולם.
והתפקיד נמצא במקום שה' שם אותו
זה מכשיר את השרץ לאופניו
נעשה גם דברים שאסורים ומנוגדים לתורה
איפוא להיות ואיפוא לא.
לא בלכ מקום מותר ללכת לברר ניצוצות.
הבדלי גישות
שההבדל פה הוא בגישה- לכל אחד יש את הגישה שלו- וכל הגישות מקובלות (שבעים פנים לתורה)
אבל ברגע שכל אחד חושב שהוא תלמיד של רבי עקיבא- הכי חכם, הכי יודע והכי צודק-
אז מקבלים את ספירת העומר- 12 אלף זוגים של תלמידים מתו באותם ימים מלבד חמש שידעו להתעלות על עצמם
כל מקום שיהודי נמצא הוא צריך לפעול בתורה ומצוות.
באם עזיבתו את המקום תגרום לירידה בתורה ומצוות אז שישארבאם לא, שיחפש מקום שצריך אותו להרמת קרן היהדות.
זו הגישה
הדיון פה הוא על הבדל גישה לדבר מציאותי.
אין ענין להכריח את מי שלא יוצא מהארץ שיצא.
אבל אין ענין להכריח את מי ששם לבוא לכאן.
כי המציאות שעל פי רוב הקשר של יהודים לא כ"כ דתיים ליהדות יותר חזק בחו"ל מאשר בארץ - על פי רוב.
ובזכות היהודים הדתיים ששם (מכל מין וסוג).
וזו המציאות המצערת לצערנו, שמדינת היהודים מורידה את הקשר של יהודי לתורה ומצוות
ובחו"ל מעלים את הקשר?
לא מאמין - תיסע
.
סתאאאם.
אבל זה המצב שם בפועל
מצב ההתבוללות שם בכלל לא משהו
אם אתה רוצה, מוזמן לדבר עם ד"ר דלה- פרגולה, הוא דמוגרף, והוא יסביר לך איך זה שהיהודים נשארים בחו"ל גרוע יותר מהשואה.
שהמקום שיש ליהודי הוא הבית כנסת ומשם הוא מקבל את רוב יהדותו הוא לא יתחתן עם גויה.
ומי שמתולל (כאלה שלהכעיס/רפורמים/קונסברטיבים)יעשו אותו דבר גם בארץ (כבר יש בארץ את נשות הכותל וכאלו שנשואים לסודניות בתל אביב)
הבעיה שלגויים פה קוראים יהודים
ויש איזה משפחה שליחה בחול- שהגיעה אליהם בשבת (לא האחרונה)מטייל ישראלי ובדיוק קראו בתורה על החיות הטמאות כשהבחור נכנס קראו על החיות הטמאות והטהורות.
והבחור נכנס לשוק שאסור לאכול חזיר - כן בחור מהארץ גר בקיבוץ במרכז הארץ, במקום הוא החליט שהוא יותר לא אוכל ד"א
התחיל לבא אל השליח ללמוד איתו חומש- והוא פשוט לא ידע כלום בסיפורי תורה ממש ככה, כל סיפור היה משו חדש בשבילו (חומש בראשית, כן)
(ובגלל היכרותי את מצב הקיבוצניקים מקרוב- זה אמיתי)
אתה מדבר מתוך נתונים
אם כן, אני אשמח לראות אותם
כי אני מכיר נתונים מבוססים אחרים
ואמר שכשהרבי דיבר על חוק מיהו יהודי- הוא זעק : מעלים גויים לארץ וכותבים אותם כיהודים
ויוסף בורג יצא אז חוצץ נגד הרבי: לא היה ולא נברא-כולם יהודים
אותו חסיד לקח חסיד נוסף דובר אחד השפות האירופאיות- והתחפשו לאנשים ממשרד ההתגיירות או משו בסגנון.
הוא הגיע לכל הבתים של העולים באיזורו- ודיבר איתם ע"י המתורגמן על זה שהם ממשרד ההתגיירות, וככה כל אחד חשף: "אני יהודי אבל האמא של ההוא היא לא יהודיה"
והם עלו על מאות שמות והגישו את זה לועדת הפנים (או ועדה אחרת )של הכנסת וזה עשה לבורג בושות מאוד גדולות.
מסקנה- המצב פה יותר גרוע- כי רושמים גויים כיהודים- ואז כביכול אתה מתחתן עם יהודי אבל באמת הוא גוי
אם אתה רוצה תטלפון שלו- אשיג לך
יש קבוצה ראשונה:שהם היהודים הישראלים שירדו מהארץ או המקומיים שיותר מקורבים לאורטודקסים(בארה"ב ובאירופה) או שלא קשורים לאף אחד (כמו ברוסיה).
שהם במידה מסויימת יותר קשורים לתורה ומצוות כי זו היהדות היחידה שיש.
יש קבוצה שניה שהיא הקהילות הקונסברטיביות והרפורמים שהם מונים כבר מספר גדול של גויים והם לא יגיעו לארץ אף פעם בגלל שלא יתנו להם כמעט דריסת רגל (כמו נשות הכותל).
הקבוצה הראשונה עולה לאט לאט לארץ והרבה מהם יורדים מדרך התורה ומצוות בארץ בד"כ - לפחות יחסית למה שהיו שם.
הקבוצה השניה זה אנשי הסוכנות היהדות הגו'ינט וההסתדרות הציונית וד"ל
מיליון עולם מזרחיים מהדת והמסורת
(אולי המספר לא מדוייק) אבל משו כזה
וכן- מדינה שהביא לפה אנשים ושלחה אותם לקיבוצים- שם גזזו להם תפאות, שרפו את התפילין ועוד כהנה וכהנה(בדיוק השבוע שמעתי שתי עדויות מצמררות בנוגע לזה)
היה אסור להזכיר מגילת העצמאות את שם ה'-
גנבה ילדי תימן מהוריהם- כדי להעבירם על הדת (מקרה עוזי משולם הוא סקיצה למה שקרה שמישו רוצה לגלות את סרחון המדינה)
עושים ובגדול
בארץ יהודים רוצים להוריד יהודים מדרך התורה .
וגם בימים אלו במלחמה של הכנסת תכנים מסויימים למערכת הלימוד התורנית וסחיבת לומדי תורה לכור ההיתוך הישראלי (צה"ל בלע"ז)
במקום ששונאים אותך- אתה משתדל ללכת למקום ששם יקבלו אותך
זה מוכיח את עצמו- כשיהודים חיו ברוסיה הם מסרו את הנפש על קוצו של יו"ד
הגיעו לארץ- וירד הכל
שאלו אותם איך זה יכול להיות???
והם ענו שכרודפים מישו ומכניסים אותו למיצר אזאז רוצים להתדבק בה'
אבל שבאים פתאום לרווחה הכל עובד אחרת- משו כזה-אולי מושיקו ידייק יותר בתשובה
ואגב זה הויכוח שהיה לאדמו"ר הזקן עם שאר חבריו במלחמת רוסיה צרפת
מה יותר טוב רוסיה או צרפת?
ברוסיה, שמירת המצוות היתה, בקושי- בדוחק, אבל היתה כדי לזכור שאנחנו יהודים,
כדי שנגיע לארץ- נהיה מורגלים במצוות(אתה בוודאי יודע שישנן מצוות שמקימים בחו"ל רק בשל כך- כי מצד הדין אין חיוב עליהן בחו"ל).
הגיעו לארץ וירדו- א. לא כולם. ב.- מי שכן- זה רק ע"מ לחזור- וביותר גדול.
כל הערך של קיום תומ"צ קיים בארץ הקודש, כל חיותו של עמ"י נובעת ממנה, א"י-
היא היא הגורמת ליהודי לשוב אל אלוקיו.
נכון, לפעמים זה לוקח זמן, זה תהליך, עמ"י חווה תהליך של גאולה- ולכן הוא כ"כ מבולבל,
וידוע שדור של גאולה יהיה דור שכולו זכאי וכולו חייב.
ב"ה בשנים האחרונות אנחנו זוכים לראות פה גלים של חזרה בתשובה,
התחלה של אותו חיוב שחוזר מכח השלילה- ההרחקות מתומ"צ שהיתה בשנים הקודמות.
עמ"י שב אל ארצו, ושב אל תורתו ואמונת אבותיו, ודווקא פה.
גלים כאלו של חזרה בתשובה- לא שמעתי על קיומם בשום ארץ אחרת בעולם.
ואגב-
אתה מכיר סיפורים על עיירות מלאות ביהודים ששומרים, אבל בפרוץ השואה-
מתוך סקרים ומחקרים שנערכו בנושא-
רב האוכלוסיה היהודית לא היתה דתית כלל.
ואחוזי ההתבוללות בחו"ל- מי לא יכול להזדעזע מהם?!
המצב הכי טוב הוא פה, בא"י. ואין פריחה אמיתית ומבוססת ליהודים, לא בארץ ישראל,
כפי שכרם לא תצמח טוב שלא במקום המתאים לה (המשל מובא בכוזרי).
ב"ה שזכינו!!!
ב. הנתונים מוכיחים, אין שום בעיה לדעת כיום את אחוזי ההתבוללות בכל מקום.
ג. אני אישית מאמינה בתורה, ובחכמיה. "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה" וגדולי ישראל בכל הדורות אמר שעמ"י ללא ארץ ישראל- זה לא יילך. (ריה"ל ולא עולה לי כרגע מי עוד.)
ד. הבבלי אומנם נכתב בחו"ל, והיו מרכזי תורה עצומים בליטא- אבל, הם לא נשארו שם לארך זמן, מרכזי התורה בחו"ל התמוטטו בזה אחר זה, עד שמרכז התורה כיום חזר למחצבתו בא"י. "כי מציון תצא תורה"- גם מה שהיה- ינק את חיותו מא"י.
שבגלל שנלחמים בחירוף נפש בשומרי תורה ומצוות אז נשארים יותר קושרים לתורה ומצוות או שלא.
אז להעלות יהודים כדי להעמיד אותם במצב של ניסיון?שלא יתנו להם לשמור תומ"צ?
השאלה בגדול היא אם עדיף יהודי שמתנהג כמו גוי אבל נשוי ליהודיה או יהודי שומר תומ"צ בחו"ל.
אם כי שונים, אבל לא פחות קשים כלל.
זו אכן מחלוקת, אני מודעת לזה שחבדניקי"ם טוענים שעדיף יהודי שומר תומ"צ בחו"ל מאשר חילוני בארץ,
אני, והדרך שבה חינכו אותי היא שונה לחלוטין-
זה לא או זה או זה, יהודים עולים לארץ, ואז שיושפעו ממנה וילכו ברך ישראל סבא.
אין פה"לא יתנו לו לשמור תומ"צ כמו שכתבת, יש מי שבאמת שומר מתוך אמת פנימית והוא ממשיך בזה,
ויש מי שלא, עוזב ואז חוזר.
אגב, מעניין אותי מקור לזה שאתם אומרים שעדיף יהודי שומר תומ"צ בחו"ל..
זה בעיה הלכתית לצאת מהארץ (וזו אחת הסיבות שהרבי לא הגיע לארץ)
אבל יהודי ששומר תורה ומצוות בחו"ל ומפיץ שם יהדות לא צריך לשכנע אותו לעזוב את תפקידו.
כל אחד נמצא במקום שלו בהשגחה פרטית, מי שבחו"ל הכוונה האלוקית שלחה אותו לשם ומי שבארץ הכוונה האלוקית שלחה אותו לשם, מי אנחנו שנתערב ונאמר משהו אז?
מארצות צפון אפריקה עלו לארץ כ-50% ולארצות אחרות כ-50% (בעיקר אירופה).
מאליו שבאירופה לא נותרו כמעט מאילו שבארץ, נותרו כולם.
וחלקם הגדול חוזרים לאט לאט(או מהר מהר, תלוי איך מתסתכלים) למורשת אבותם.
אלו העובדות בסופו של יום.
בשאר הגלויות המצב לא שונה.
סברות אפשר להעלות עד מחר, בסופו של דבר אף אחת מהן לא עומדת במבחן המציאות.
מנהלים פה ויכוח שיכול להיות על רמה. ואתה מקטין ומוזיל אותו בצורה מדהימה
בשעה שאינך יודע בכמה בתי חב"ד ביקרתי, ונותרתי ללא מענה??
זו חכמה קטנה מאוד להפנות אנשים תוך זלזול מופגן מפה לשם ומשם לפה. עצוב לראות כיצד אפילו בחב"ד, אלופי ההסברה וההגיון, אין תשובות ראויות להרבה קושיות פשוטות ובסיסיות.
[את ר' חיים אני אוהב מאוד בתור חסיד ובתור אדם ואפילו שמעתי עליו גדולות ונצורות אבל את תגובותיו כאן, על הניסוח הבוטה שאינו מוסיף כבוד לא לכם ולא לרבי, איני יכול לקבל כל עוד הן מובעות בסגנון כזה]
יש לי שני רבנים שאתה יכול לפנות אליהם
והם יענו לך על הרבה שאלות, בתנאי שאתה ריני ולא בא לקנטר
סבבה??
רוה פרטים- אז באישי
מושיקואתה יכול לעשות את שליחותך במצבך הנוכחי גם
אשתדל לענות לקושיותך הפשוטות והבסיסיות כמיטב יכולתי בעזרת ה' יתברך.
עוד בימי חיותו בגוף גשמי לעיני בשר, הורה לרב עדין לשנות את שם משפחתו וכעת הוא "משם רועה 'אבן ישראל'".
והדברים פשוטים, וד"ל ואכמ"ל.
איזה חזק.
מה זה אירגון חלמי"ש?
בס"ד
לפני כ-40 שנה, באחת משיחותיו של הרבי מליובאוויטש (חב"ד) זצ"ל בעת הלחימה בלבנון, שמעתי רעיון שנחרט בזיכרוני: הרבי הסביר שאם צה"ל יפעל בתקיפות ובנחישות, בלי לחשוש מאלו שהם "הירא ורך הלבב", התוצאה תהיה חיסכון עצום בחיי אדם — פחות הרוגים בצד הישראלי, פחות הרוגים בקרב הערבים, ואפילו פחות הרוגים בקרב המחבלים.
לאורך השנים, הרבי דיבר פעמים רבות מספור נגד נסיגות מאדמת ארץ ישראל, והסביר שהנסיגות אינן מביאות שלום, אלא פוגעות בביטחון ומכניסות את ישראל לסכנה קיומית.
כיום, לאחר אירועי 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל", כולם כבר רואים כיצד הנסיגה מרצועת עזה בהתנתקות הזיקה באופן אנוש לביטחון ישראל והביאה למחיר דמים חסר תקדים של אזרחים ולוחמים.
אולם, ישנה נקודה אחת שפחות מדגישים — ודווקא היא עשויה להיות המפתח לאחדות בינינו: הנסיגות הגדילו בצורה דרמטית את אובדן החיים גם בצד הערבי.
הקשר הזה חשוב במיוחד כשאנו משוחחים עם אחינו מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. מתוך דאגה כנה לערכים הומניטריים ולמניעת הרס ושכול, רבים מהם מאמינים שנסיגה תמנע נפגעים. כשאנו מבינים שנסיגות מובילות בהכרח לעליית צבאות טרור ולחורבן קשה בהרבה גם בצד השני, הדאגה הזו מוסרת. מתוך הבנה משותפת זו, קל יותר להגיע לאחדות ולחיבור בימין ובשמאל.
מה אומרים הנתונים בשטח?
כדי לבחון את הרעיון הזה במבחן המציאות, אספנו נתונים מנורמלים (לפי גודל האוכלוסייה - מס' הרוגים ל-100,000 תושבים) והשווינו בין שלושה אזורים מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, בהתאם לעומק ההתנתקות שבוצעה בהם:
* 1. רצועת עזה (התנתקות מלאה - עקירת יישובים ונסיגה מוחלטת של צה"ל):
כ-2,000 הרוגים ל-100,000 תושבים.
(פי 200 ממרכז ודרום יהודה ושומרון)
* 2. צפון השומרון (התנתקות חלקית - עקירת יישובים תוך השארת חופש פעולה לצה"ל):
כ-60 הרוגים ל-100,000 תושבים.
(פי 6–7 ממרכז ודרום יהודה ושומרון)
* 3. מרכז ודרום יהודה ושומרון (אחיזה רציפה ונוכחות מלאה של צה"ל וההתיישבות):
כ-8–10 הרוגים ל-100,000 תושבים.
(הערה: אין כיום אזור שלא הושפע מהסכמי אוסלו, ולכן הנתונים גם ביהודה ושומרון גבוהים מכפי שהיו אלמלא ההסכמים, אך ההשוואה בין דרגות הנסיגה השונות מאז 7 באוקטובר מראה מגמה מובהקת).
> במילים פשוטות:
> הסיכוי של תושב עזה ליהרג במלחמה גבוה פי 200 מתושב חברון או רמאללה.
> עבור תושב ג'נין או טולכרם (צפון השומרון) — הסיכוי גבוה פי 6–7.
>
השורה התחתונה
נסיגה ויציאה מהשטח לא חסכו בחיי אדם — הן הכפילו אותם במאות מונים:
* איפה שיש התיישבות ונוכחות של צה"ל: הטרור נגדע באיבו, נמנעות תשתיות טרור כבדות, וממילא המחיר בחיי אדם – לשני הצדדים – נמוך בהרבה. הנוכחות בשטח מתבררת כגורם המייצב והמגן הטוב ביותר.
* איפה שפונו יישובים וצה"ל נסוג: צמחו צבאות טרור רצחניים, והמחיר לשני הצדדים זינק לממדים חסרי תקדים.
כשמסתכלים על העובדות בעיניים פקוחות, מבינים ששמירה על אדמת ארץ ישראל ועל ביטחון המדינה היא אינטרס אנושי ומוסרי ראשון במעלה — שמציל חיים כפשוטו.
מחפש מקור למשפט הבא שמובא בשם הרבי הרש"ב מליובאוויטש:
"כל השנה אני צריך לדעת את הקב"ה ואילו בראש השנה אני צריך להאמין בו"
אם מישהו פה יודע את המקור המדויק, או נתקל במשהו דומה. אשמח שיודיעני.
הדת אינה אמורה להיות מחוללת של מריבות ומלחמות – נהפוך הוא. כאשר מפנימים שלכולנו, לכל בני האדם ולכל היצורים, יש בורא אחד, מבינים את עומק הפסוק: "הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם". כל המריבות והמתחים סובבים בסך הכל סביב אישיות כזו או אחרת, וזהו עניין משני לחלוטין שאינו העיקר.
אף אדם לא יוכל לשכנע, ובטח שלא להכריח, אדם אחר לקבל את אמונתו. לכן, הדרך הנכונה עבור כולנו היא להתלכד סביב המאחד, ולא סביב המפריד.
כיהודי חסיד חב"ד, אני רואה זאת היטב בתוך הבית פנימה. למרות שרבים מאמינים שהרבי מליובאוויטש זצ"ל הוא המשיח, הרבי עצמו הבהיר כמה וכמה פעמים שזהות המשיח אינה העיקר, אלא הפעולה למען הטוב והאחדות. גם בעת חילוקי דעות פוליטיים סוערים בין מפלגות, הרבי תמיד ייעץ להתחיל בנקודות שכולם מסכימים עליהן – ומתוך כך, שאר הבעיות כבר ייפתרו מאליהן עם הזמן.
ברוח זו, אם נביט על המזרח התיכון, נראה שיש כאן שטחים עצומים ומקום לכולם. כל שנדרש הוא להסיר את השנאה, ולחפש מה ניתן לעשות יחד, מתוך כבוד לתורה ולאמונה של כל אחד ומבלי שום כפייה.
בסופו של דבר, כל האמונות המונותאיסטיות שותפות ליסודות גדולים: אמונה בבורא אחד, איסור גזל ואשת איש, ושאיפה לעשיית טוב וחסד. גם בנושאים מורכבים כמו להט"ב – גם מי שמאמין שזה אינו דבר נכון, מבין שזריקת בני אדם מגגות, חס וחלילה, היא לא הדרך לשכנע איש.
אגב, גם השמאלנות היא סוג של דת רעיונית. גם הם מאמינים בצורך לעשות טוב וחסד עם בני האדם ולשפוט בצדק. על בסיס הערכים האלו, אפשר למצוא מרחב לשיתוף פעולה גם איתם.
כשנשכיל להתמקד במאחד, נצעד יחד אל עבר הגשמת הייעוד: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד".
אני מאמין שאפילו האיראנים, אם יקראו את הדברים האלו – בין אם בעזרת גוגל טרנסלייט ובין אם דרך תרגום AI – יזהו כאן "דברי שלום ואמת". הבנה כזו יכולה לחסוך להם, ולעולם כולו, את הצורך במלחמות דת מיותרות.
עזר למישהו? האיש השתנה?
היום רואים שבקרב השמאל מתחיל קמפיין שנאה נגד שומרי מצוות בדגש על תנועת חב"ד. קרי, אנחנו רחוקים מחזיון השלום עלי אדמות.
נעזוב רגע את כל הפולמוס - הפרובוקטיבי והאקטיבי - שהביא את החסידות, בהתבססותה מחדש באמריקה, להגדיר עצמה בהכרזה שואפת מדון כ"chabad liubavitch", כאילו שהיה זה הכרח שכל באי עולם יתוודעו לניצחון הפאתטי וחסר החשיבות של ליובאוויטש על שאר שלושת הפרשנויות, ליאוזנא והאחרות. שכל שלט חב"די אמריקאי מכריח עצמו לצעוק את העניין בקול תרועה, ולנסות לייצר חשיבות תודעתית לסיפור הקטן והזנוח והמשמים עד צער הזה, כאילו מה שחשוב ביקום זה איזה ניצחון אידיאולוגי של משפחת רבנים קטנה על כמה חצרות מדולדלות של רחוקי משפחה מהעבר.
אבל בחייך: ניגון הדידן נצח, שהוא בפנתיאון ולא יזוח משם, אינו בנוגע לניצחון על רוסיה עם הספרייה, או על ברית המועצות עם הגליות השליחים לרפובליקות מרכז אסיה הנידחות (כמו בשיר מ"אוצרות יהודיים" על התמים יעקב בטג'יקיסטן). לא ולא; זה הניצחון המשפטי הערכאתי של החצר השניאורסאהנית על פלג גור אריה. תעשה טובה, שחב"ד תירגע ותשאל את עצמה, במלאת יותר ממאה ועשרים ל"מוישה רביינו", לאן מועדות הפנים ואיפה העתיד נמצא, לפני שידברו על אחדות ומאחד.
שלום וברכה,
מחפשים תרומה של ספרי קודש לבית מדרש בישיבת שפע מקור חיים בירושלים- ישיבה תיכונית בניחוח חסידי מיסודו וברוחו של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל.
מחפשים בעיקר ספרי חסידות והלכה, אך כל ספר יתקבל בברכה.
ניתן ליצור קשר במייל oyagel@yeshivatshefa.org.il
תזכו למצוות

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.
אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...
אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?
חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.
נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.
אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)
יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)
שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.
אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.
באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.
לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.
אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.
התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.
לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).
תודה
היי,
במסגרת מאמר שאני עושה על תפילה וכוונותיה , מחפש שמות של ספרים חב"דיים על עניין התפילה וכוונותיה (מה לכוון וכו'). ברמת הידע שלי, למדתי בעיקר את ספר התניא ועוד מספר קונטרסים קטנים.
תודה!
שלום וברכה,
מחפשים תרומה של ספרי קודש לבית מדרש בישיבת שפע מקור חיים בירושלים- ישיבה תיכונית בניחוח חסידי מיסודו וברוחו של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל.
מחפשים בעיקר ספרי חסידות והלכה, אך כל ספר יתקבל בברכה.
ניתן ליצור קשר במייל oyagel@yeshivatshefa.org.il
תזכו למצוות

תקציר:
האדמו"ר מלובביץ׳ (חב"ד) לנתניהו -
"תצטרך להיאבק עם 119 אנשים, בוודאי לא תתרשם מזה כיוון שהקדוש ברוך הוא לצד הזה״.
דיוק המילים "לצד הזה" ולא "בצד הזה", דומה מאוד למה שבתלמוד מדייקים שצריך להגיד "לך לשלום" ולא "לך בשלום".
הסבר בדרך אפשר ב2 אופנים 👇
לדייק בכל אות. צוטט בשם הרבי "כיוון שהקב"ה בצד הזה". משמיעת הקלטת שומעים ברור שהרבי אמר "כיוון שהקב"ה לצד הזה", עם אות למ"ד, לא אות בי"ת.
https://x.com/OrwellTruth1984/status/1759284144620667267
מה זה משנה? בתלמוד מדייקים שצריך להגיד "לך לשלום" ולא "לך בשלום".
הסבר #1: אולי כי למ"ד זה לשון לימוד, צריך ללמוד ולהתקדם.
נכון בהקשר לשלום, למרות שבהשקפה הראשונה נראה כאילו אם עושים פשרה משיגים שלום, הנה כאשר לומדים את הנושא לעומק, מגלים שזה נכון רק בהקשר לאויב ידידותי ומתחשב, המריבות שבתוכנו. כאשר מדובר בהקשר לאויב האכזרי החיצוני זה הפוך: כל כניעה אליו רק מרחיקה את השלום.
נכון גם בהקשר ל"צד הזה". צריך ללמוד את הצד, האם הוא באמת הצד שאפשר להגיד עליו "הקדוש ברוך לצד הזה". יש "ידידים" במרכאות שטוענים שהם בצד הזה, אבל הנכון הוא שהם באמצע. כמה באמצע? תלוי מה עמדתנו, כי אם אנחנו נסכים לעמוד עם רגל אחת ביבשה ורגל אחת בים, טענת שונאי ציון ועוכרי ישראל תהיה שזה לא מספיק, ועמדת ה"ידידים" האלו תהיה שצריך להתפשר. זה למה עמדת ישראל צריכה להיות מה שיותר ימינה, שאז גם אם תהיה פשרה, היא תהיה יותר רחוקה מהים.
הסבר #2: ההבדל בין "לך בשלום" ו"לך לשלום", זה שהאות למד הקדמית משמעותה להתקדם לכוון, לא לעמוד במקום אחד. "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם", ביחד עם זה נאמר עליהם "ילכו מחיל ⁵אל חיל". לא להסתפק עם "שלום" שלא עושים לנו שואה רחמנא ליצלן ולהגיד שאם אפשר לחגוג יום עצמאות, זו כבר "ראשית צמיחת גאולתנו", כי בהשוואה למה שהיה בימי הביניים זה מצב מזהיר. גם אם המצב מזהיר, צריך להתקדם שיהיה עוד יותר "מחיל אך חיל", אחרת זה לא שלום.
אותו דבר גם עם "לצד הזה". גם אם זה כבר הצד הנכון, ובלשון התלמוד הובא בספר תניא קדישא בתחילתו
"ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה..", צריך להתקדם עוד ועוד "לצד הזה", כי צדיק זה מלשון "צד", להתקדם עוד ועוד בכוון להיות צדיק, "ילכו מחיל אל חיל".