זה באמת חשוב ודחוףףףףףףףףףף לי!!!!

כי לא הייתי מוצלחת, כי אחים שלי יותר מוצלחים..אבל ת'כלאס זה עדיין מעצבן אותי כי כשאחים שלי מגיעים הביתה לשבתות לפעמים, אז זה ממש מרגיז אותי כי לאף אחד לא אכפת מימני וגם האח\ות שמגיע וזה באמת מעצבן אבל מתגברים על זה עכשיו אני בקשר הרבה יותר טוב עם ההורים שלי ועם אחים שלי, לא יודעת אולי זה בגלל שהתבגרתי ואולי ההשקפה שלי השתנתה, את\ה יודע\ת הכל בחיים זה עיניין של השקפה...

שמחה שעזרתי ושיהיה בהצלחה..

תמיד פה לאישי..!

את יכולה להגיד לי את זה-בת כמה את??

לי זה גרם לברוח מהבית, עברנו הרבה מאז וזה מאחורינו.

לעזור לה לא הצלחתי..

היננו חברות סבבה ואז ערב אחד רציתי ללכת לריצה ואני שומעת מישהו דופק בדלת (אמא שלי הייתה בקיניות וכל השאר מחוץ )

ואז היא עמדה שם ופשוט התחילה לבכות לי שהיא ברחה מאמא שלה ושהיא לא רוצה לחזור לבית שלה ושאמא שלה לא יודעת שהיא אצלי, בקיצור דיברתי איתה ובסוף היא הלכה לישון אצל דודה שלה, ועם כל הסיפור הזה שאני מנסה ללעזור לה יותר התקרבנו אבל ביגלל זה גם רבנו הרבה!

היא עדין בקשר עם אאמ שלה וניפגשת איתה אבל היא גרה אצל הסבתא (כדי למנוע מריבות)

אני לא ממליצה בכלל ליפתור ככה את הבעיות האלה. לברוח ממשהו זה תמיד סימן לא טוב ואף אחד לא יודע איך זה יגמר אז אני מאחלת לך בהצלחה ואל תוותרי ותיברח כי זה לא הפיתרון..

כדי לגרום לזעזוע

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....