ו..אם כי.. השאלה גם לא שואלת..

כמו שאחרים כתבו.. תגדיר מהי מעורבת, מהי נפרדת..

כי חברה בריאה היא לא קיצונית נפרדת.. וגם לא קיצונית מעורבת..

(לאו דווקא מבחינה דתית,, אלא שמירת ערכי משפחה בלה בלה..)

דוגמה: בגייצד באנגליה, יש שעות נפרדות בסופר לגברים, ושעות אחרות לנשים.. אני מתארת לעצמי שמי שענה נפרדת לא התכוון בצורה כזו..

ככה גדלתי והיה לי טוב... אז למה לא ?!?

חח ראש קטן משהו...

(יש בכלל היתר הלכתי לחברה מעורבת?)

ומה זה מעורבת?

כי השאלה הזו היא שאלה שתמיד דנים עליה בסביבות כיתה י'-י"א,

וכל אחד מחליט מה דעתו בנושא,

ועם הדעה הזו הוא ממשיך הלאה.

מגיע שלב מסויים שבו הדיון הזה נהיה מיותר,

כי כולם כבר יודעים את כל הדעות, השיטות וההסברים,

ואין דיון אלא רק הבעת דעה,

כי כולם כבר משוכנעים בדרכם...

אבל בנוג"ה זה הזמן לריב על זה עד זוב דם ולצעוק דברים בסגנון של

"זה נגד ההלכה!"

"אבל איך נדע לדבר עם בנות כשנרצה לצאת איתם?"

"החברה שלי ואני לומדים ביחד מסילת ישרים וזה מראה שאפשרי להישאר בקדושה"

"אבל הרב ________ (הקף בעיגול: אבינר / שרלו / פיינשטיין / עובדיה / קאפח / "שרידי אש") אומר ש...."

"מעורבת, אבל בקדושה"

"נפרדת, אבל כשגדלים להיפתח יותר"

וכן הלאה וכן הלאה...

עד הגן..

מכיתה א' נפרדת

1. פשוט אסור לפי ההלכה

2. הורס את כל היופי שבקשר עם הבעל

3. נותן מבט מוטעה על מהי זוגיות

ולא, אני לא חרדית.

למה אתם מתכוונים בשאלה- חברה במוסדות חינוך ובתנועות נוער או רחוב מעורב או נפרד.

במקום קבוע שחברה נפגשת- מוסדות חינוך וכו'- נפרד מגיל מסויים. ברחוב שזה אקראי ובאוטובוסים, שמעתי מרבנים מה"מגזר שלנו" (=לא חרדים, סרוגים) שלא צריך הפרדה, זו דרך העולם, אין חשש בהליכה אקראית ברחוב, זה טבעי ונורמלי.

אולי גם נשאל בפורום מה דעתכם- אוכל כשר או טרף?? חצאית או מכנסיים לבנות??

אם אתם נגד- אז גם פה זה בעייתי..

גם לא מזמן הרב ליאור אמר שזה בעיה לשוחח עם בני המין השני באינטרנט..

ההממ.. ההממ..

אחרי לא מעט תשובות ציניות (רב התשובות) ועוד לא מעט אנשים שמתעקשים להמשיך לשאול "למה התכוונת בשאלה", המסקנה היחידה היא שכל מי שחושב שזו שאלה שקשורה לנוג"ה, בורח מלענות ל*עצמו* על השאלה הזאת.

כן, אני מכיר את ההלכה וכן, אני גם בעד חברה ---.

אריק - לא יפה להניח מלכודות לאנשים. במיוחד לא לוגיות.

ושאלה לסיום, בעקבות תגובה שהייתה כאן: כשר או טרף?

ז"א, ברור שכשרות זה חשוב, אבל אם נניח זה מממש ממש טעים ומפתה? מישהו? לא?...

{זהו. סיימתי לתקן את העולם. אני הולך לאכול}

(אתה הולך לאכול כשר או טרף?)

ולא אמרת מה דעתך, כלומר, דוגמא אישית וזה..

איך אפשר להתווכח?

הנה הפרשנות שלי:

אולי הבעיה היא בשאלה ולא בתשובות, כי רוב האנשים ענו על השאלה הזו בעצמם, בערך בגיל של נוג"ה.

ואולי הם חושבים שבאמת זו שאלה שיש לה תשובה מורכבת יותר מבעד ונגד.

אגב, שמח שמצאת את הבעיה שלי

ואתה הוא שהחזיר להם בציניות. אולי העובדה שרוב התשובות לא התאימו למה שרצית פיתחו אצלך מרירות מסוימת. צא מזה. אתה צריך לדעת להכיל דעות השונות משלך.

דבר שני, לא הבנתי מה אתה רוצה ממני.

דבר שלישי, הרב לא ענו, אלה שכן הוסיפו הצטדקות והיחיד שענה הפוך מכולם, פסלו את דעתו

רק פסימי אבל כתבת שהרוב לא ענו, ושהשאר התחמקו. האמת היא, כפי שניתן לראות, שהרוב הביעו התנגדות לחברה מעורבת, וחלק ראו בזה ביטוי גמיש שאי אפשר לדון בו בלי לדעת מה המשמעות שהשואל מייחס לביטוי (ואני ביניהם).

אז מה הסיבה להתקפה שלך? שהתשובות לא תאמו לדעתך?

בוא נתחיל מהתחלה.

אני לא מותקף, לא תוקף, החיים יפים

**

אני לא אוהב את הגישה הביינישית, שחוקרת וחופרת בכל דבר, בלי לתת תשובה חד משמעית על שום דבר. 

לגיטימי, אבל לא ברור. 

וכאן אני נשאר חסר אונים.

אפשר לענות, אפשר לתת סיבה. 

לא צריך להצטדק ולא צריך לשאול למה התכוון שואל השאלה.

זה הכל 

האם כוונתך לריקודים זוגיים רומנטיים לתוך הלילה? למדרכות נפרדות? לתנועות נוער מעורבות? להפרדה בחתונות?

אם התשובה שלי משתנה בכל אחד מהשאלות, אני בעד חברה נפרדת או מעורבת?

וברצינות - תבחר בעצמך כל אחת מהאפשרויות שנתת - ותענה על זה

ואני לא יודע אם אתה באמת בן 26.

אני לא יודע מה זה "כיום עם האינטרנט"...

אני בן 25 ובתקופה שאני הייתי בתיכון  (כבר בכתה ט'), האינטרנט היה שיחת היום אצלנו. 

אנשים הכירו הכל וידעו הכל.

ההבדל היחיד בין אז להיום זה שאז ההורים לא ידעו מזה.

היום כל יצור בן ארבע לוקח את האינטרנט לגן, אז כמות החשיפה שונה.

זה הכל.

**

ואין לזה שום קשר לחברה נפרדת\מעורבת

זוהי שאלה חשובה וכבדת משקל.

התשובה כנראה אינה חד משמעית 

על קצה המזלג:

"מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו.
במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תיקון גדול." (סוכה פ"ה מ"א)

אנו לומדים מכך שהמשנה מדגישה את התיקון הגדול בזמן הריקודים,

שבכל ימות השנה בבית המקדש לא הייתה הפרדה מוחלטת בין גברים לנשים, ואולי לא הייתה בכלל.

אז אם בבית המקדש לא פחדו מחברה מעורבת צנועה - מדוע אנו צריכים לחשוש מכך?

אולי את מתכוונת לאווירה הזאת?

"אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו... ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות: בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה, שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל"  (תענית פ"ד מ"ח)

שידוכים בבית המקדש ובירושלים ביום כיפור...

ואיך הבחורים בוחרים? לפי מי שרוקדת הכי יפה.

כנראה לא שמעו אז על שירת נשים

לא יכול סתם לגבב ציטוטים סלקטיביים ולהסיק מהם מסקנות.

הנה, גם אני יכול:

"למה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין שבפנים (=במקומות המכוסים)? לומר לך: כל המסתכל באצבע קטנה של אשה, כאילו מסתכל במקום התורף (=הערוה)" (ברכות דף כד עמוד א)

" 'ונשמרת מכל דבר רע' - שלא יסתכל אדם באשה נאה, ואפילו פנויה. באשת איש, ואפילו מכוערת. ולא בבגדי צבע של אשה.." (עבודה זרה דף כ עמוד ב)

"אמר רב יוסף: זמרי גברי ועני נשי - פריצותא. זמרי נשי ועני גברי - כאש בנעורת. למאי נפקא מינה? לבטולי הא מקמי הא (שאם שני המצבים קיימים וניתן לבטל רק אחד, יש להקדים לבטל את השני)" (סוטה דף מח עמוד א).

בכל נושא, ובמיוחד בנושאים נפיצים שכאלה, מי שרוצה להציע משנה סדורה חייב להתייחס למכלול המקורות ולהסביר איך משנתו עושה שלום ביניהם. הפורום הוא לא המקום, והדרך בה אתה מסיק מסקנות אינה הדרך.

המקורות שאתה מביא הם הרבה יותר מאוחרים ונאמרו כאשר עם ישראל לא ישב על אדמתו.

והם כבר עמוק בתוך הסייגים והחומרות של הגלות.

המקורות שאני הבאתי מראים היסטורית בצורה יפה , שפעם הייתה קיימת חברה אידאלית שהייתה בטוחה בעצמה מבחינה הלכתית ותורנית ולא פחדה מכל מיני חששות וחומרות שהועמסו עלינו בתקופת הגלות הארוכה.

עם קצת אומץ אפשר לשחזר את המצב הזה, והתהליך כבר התחיל. (וזה לא השרשור המתאים לפרט בנושא) 

שים לב שהמקורות שהבאתי מתארים מציאות ומנהגים של חברה. כלומר כך חיו אבותינו

ואילו הציטוטים שאתה הבאת הם הוראות וחוקים, שלא מגלים לנו מה באמת עשו באותה תקופה.

הרי הם תהו אם אלישע, אלקנה אבי שמואל ומנוח אבי שמשון היו עמי הארץ בהנחה שהם הלכו מאחורי נשים, דבר הנחשב לבלתי צנוע (ברכות דף סא עמוד א). מהלכה זו אף הוסקו מסקנות באשר לאופן בריאתו של האדם הראשון (שם). וידועים דברי חז"ל שאברהם מעולם לא הסתכל בשרה עד שירדו למצרים, ואז הביט בה ונוכח שהיא יפת מראה.

לא כאן המקום להרחיב, אבל ישנם די והותר מקורות בהם ניתן לראות שחכמים ייחסו לקדמונים את הלכות הצניעות.

אגב, אני באמת לא יודע מה עשו באותה תקופה לא. נכחתי שם. אבל יש להלכה כללים, ובהם שלהלכות הנלמדות מהתלמוד יש תוקף מחייב. לכשיוקם סנהדרין, אם הם יחליטו שהלכות צניעות הן גלותיות - בידיהם יהיה לשנותן. עד אז, ההלכה די ברורה.

אין הקבלה בין שמירה על התנהגות צנועה לבין קיום אירועים כדוגמת בנות ישראל המחוללות בכרמים.

בנות ישראל מחוללות בכרמים - ובלי קשר - שומרים על התנהגות צנועה.

אלה אותם חז"ל, כך שהם יודעים מה הם עושים

האם מהמחוללות יש ללמוד שהאיסור להסתכל על נשים הוא "הסייגים והחומרות של הגלות"?

כל הדוגמאות שהבאתי הן לאיסור להסתכל בנשים. אגב, פשטות משמעות דברי התלמוד במסכת עבודה זרה שהזכרתי היא שמדובר באיסור תורה, החל למיטב ידיעתי גם כשישראל על אדמתם (ראה גם ברכות יב עמוד ב, שם נראה שאיסור זה נלמד גם מהכתוב "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם").

צריך ליישב בין המקורות. אבל הניסיון של שורש לחלק בין תקופות נראה כלא מתאים בעליל לגישת חז"ל.

(שיכול להסביר את עצמו בעצמו).

אני לא מחלק בין ישראל לחו"ל.

אני לא מחלק בכלל.

אני טוען שמרב גדרות, לא רואים את ההלכה

שמובאים במדרש לבין הנחיות הלכתיות ותיעודים הסטוריים מוצקים.

האם הגיוני בעינך שאברהם לא הסתכל על שרה? ולו מהסיבה של "לא יקדש אישה עד שיראנה"

ברור שיש כאן רעיון שבא לבטא את מידת הצניעות של אברהם.

אני גולש לנושא אחר, אבל זה צריך להיאמר.

כמו שהיהדות הסתגלה לעולם המודרני ומוצאת פתרונות לחשמל בשבת ושמיטה ומכירת חמץ והרשימה עוד ארוכה,

ואף אחד לא קם ואומר שזה פסול.

צריך גם להתאים את הלכות צניעות לעולם המודרני.

בטח כאשר ברור שרוח היהדות המקורית לא הייתה כך לפני הגלות

לצערי, הקמת הסנהדרין לא נראית באופק, למרות שזה אפשרי הלכתית (בגלל אינטרסים אישיים)

תראה לדוגמה מה קורה כאשר צריך לבחור רב ראשי.

אז בנתיים נותר לנו רק לנסות להתמודד לבד עם הסוגיות המורכבות ללא גיבוי רבני הולם

ומכאן חוסר ההסכמה שלכם.

אלה לא סיפורים, אלה אירועים שהתרחשו במשך שנים בעם.

נכון שלא כל דבר הוא כפשוטו (שום דבר בעצם) - ועדיין, זה קרה.

השאלה מה אנחנו עושים עם זה

את שוב קוראת לזה סיפור!!!!!!!!!!!

אירוע הסטורי זה כמו סיפור הסטורי. לא?

קשה לך להגיד "אירוע הסטורי"???

על בסיס: "אין כזה דבר לא יכול, יש לא רוצה".

לא הבנתי מה ההבדל מבחינתך.

אני לא קוראת לתורה "הספר המקראי" ולקב"ה לא קוראת "הסופר המקראי",

אז מה הבעיה? 

(מזכיר לי את חלק מהמשתלמים אצלנו במכללה בקורסי תנ"ך.. בעע)

איך עשית את זה?

אינם משתנים עם הזמן. נקודה. כך שאם האיסור להסתכל בנשים הוא מן התורה, חלוקה בין גלות לגאולה אינה מועילה. פרט לכך שישנם הדרכות גם מתקופות מוקדמות יותר הנוגעות לאיסורי צניעות. הלא יוסי בן יוחנן חי בתקופת המקדש, מה שלא מנע ממנו מלהזהיר שלא להרבות שיחה עם האשה (מסכת אבות א:ו). אפשר להמשיך ולהביא דוגמאות, אבל זה לא העניין. אני משער (ותקן אותי אם אני טועה) שלא ערכת בדיקה מקיפה ורצינית של הנושא לפני שקפצת למסקנותיך. ואני מודה: גם לי אין תמונה מלאה וברורה בנושא הזה. לא ראוי לקפוץ למסקנות חדות ותיאוריות מרחיקות לכת על סמך ציטוט אחד וספקולציה בלתי מבוססת.

ואין דבר כזה "לנסות להתמודד לבד ללא גיבוי רבני הולם". מה שנאסר במניין, והעם בתקופת הגזרה קיבלו עליהם את האיסור, אינו ניתר אלא במניין. אתה מושך כאן לכיוון המנוגד לחלוטין להלכה. ומניין לך שהקמת סנהדרין אפשרית ושמדובר רק במניעים אישיים? למיטב ידיעתי ניטשת מחלוקת הלכתית עניינית בנושא הזה. מניין הבאת את ה"נתון" הזה?

אך לא בעובדות ההיסטוריות. (ואכן ערכתי בדיקה, מקווה שהיא מקיפה מספיק בשבילך)

בתקופת בית המקדש נהגו בעם ישראל הנהגות צניעות שונות מהותית

אביא מספר דוגמאות:

טקס אישה סוטה נערך במקדש תוך כדי גילוי פלג גופה העליון של האישה

קידושין בביאה נתפסים כדרך לגיטימית

פילגש כנ"ל

ביגמיה כנ"ל

נישואי קטינות כנ"ל

טבילת רווקות נאסרת בתקופה מאוחרת (לאחר החורבן)

דיני נידה נהוגים בגרסה המקוצרת (ללא תקנת ר' זירא)

כיסוי ראש נהוג כתסרוקת בלבד

ויש עוד

ברור לכל מי שחוקר ומסתכל בעניים מפוקחות שהגישה הייתה אחרת לגמרי

השאלה מה אנחנו עושים עם זה כיום.

אינו קשור להלכות צניעות. קידושי ביאה, פילגש (המיוחדת לאיש אחד בלבד, ולחלק מהשיטות רק בקידושין או רק למלך), ביגמיה, נישואי קטינות ודיני נידה אינם קשורים להלכות צניעות, הנוהגות בין אדם לאשה שאינה אשתו (בעיקר). טבילת רווקות נאסרה בתקופה מאוחרת מכיוון שהן היו צריכות לטבול כדי לא לטמא תרומה וקדשים, אז לא רצו לאסור זאת בתקופה מוקדמת יותר.

לגבי הסוטה, יש שם צורך הלכתי לביישה, הגובר על האיסור לחשוף את פלג הגוף העליון. אם כבר, תלמד להפך: מכך שזה נחשב לביזיון, תלמד שנשים לא הלכו כך. גם הקפידו שלא יחשף יותר מדי, ולפיכך "מביא חבל המצרי וקושרו למעלה מדדיה" (סוטה דף ז עמוד ב).

"כיסוי ראש נהוג כתסרוקת" - לא מוכר לי. מקור?

ולא התמודדת כלל עם אף אחד מהמקורות שהבאתי כנגדך.

לפי ההלכות שהבאתי לעיל, (בא נגיד שפילגש היא בלי קידושין לכל אדם)

יכולה להיווצר סיטואציה שבה זוג יוצא לדייט (אפילו אם הגבר נשוי)

קרה המקרה ושניהם חושקים זה בזו.

היא רווקה טהורה כרגע, אין שום מניעה הלכתית שהם ישכבו, בלי שום הכנה מוקדמת.

האם הלכות צניעות כמו שאנו מכירים כיום רלוונטיות במצב כזה?

האם יש צורך בהרחקות רבות כפי שהתקבל כיום?

ברור שלא, מדובר בכללי משחק שונים לחלוטין.

ניסיתי להסביר שמדובר בשינוי גישה עקרוני שנעשה במהלך הגלות.

מקור לכיסוי ראש הוא כידוע מפרשת סוטה

"ופרע את ראש האשה" (במדבר ה, י"ח) 

רש"י במקום: ׃ ופרע סותר את קליעת שערה כדי לבזותה, מכאן לבנות ישראל שגלוי הראש גנאי להן׃

כמובן שבתקופת הגמרא זה כבר לא כך.

אך המנהג במקור הוא תסרוקת מיוחדת לאישה נשואה. ולאו דווקא כיסוי.

המקורות שהבאת לא מקשים עלי.

הרי הסברתי שמדובר בשני מצבים שונים לגמרי תודעתית

וצריך לקחת זאת בחשבון כאשר באים לעצב את ההלכה בדורינו (שיש לו מאפיינים דומים ללפני השינוי)

והסקת המסקנות שלך מראה על חוסר היכרות מספיקה עם החומר ההלכתי.

ככלל, ישנם שלושה מצבים של ביאה על פנויה: 1. אישה המפקירה את עצמה לכל, והיא הזונה האסורה מן התורה מהכתוב "לא תהיה קדשה בבנות ישראל". 2. ביאה אקראית של פנוי ופנויה. 3. אישה פנויה המיוחדת באורח קבוע לאיש מסוים, וזוהי הפילגש.

מן הסתם הבנת לבד שההיתר שהיה בעבר בפילגש אינו רלוונטי לדרגה האמצעית, שהיא החשובה לענייננו. הדרגה האמצעית אסורה לרמב"ם מן התורה (ראה במשנה תורה בתחילת הלכות אישות) ולשאר הפוסקים מגזירת דוד המלך (ראה מסכת עבודה זרה דף לו עמוד ב), כך שבכל מקרה זה היה אסור כבר בזמן הבית הראשון, בניגוד גמור לדבריך.

וכן, התעלמת מדבריי. הוכחתי לך משתי מקורות שאיסור ההסתכלות הוא מן התורה, ובאיסורי תורה אין מקום לחלק בין תקופות. המקור שהבאתי בנוגע להליכת שמואל, מנוח ואלישע אחרי נשים מובא בהקשר הלכתי, כפי שתגלה אם תפתח ספר. אגב, גם עם גזירת דוד אתה תסתבך עכשיו. ודברי יוסי בן יוחנן נאמרו בתחילת תקופת הבית השני. כל אלה התרחשו לפני השינוי הדרמטי שאתה טוען לו. מן הסתם ישנם עוד רבים, אבל אני לא מתכוון לערוך כעת מחקר בנושא.

ועוד לא יצא לי לציין את הבעיה המרכזית בתיזה שלך - בא נניח כדבריך, שהחכמים החמירו בהלכות הצניעות בתקופת הגלות. למה הם עשו זאת? כנראה בגלל שראו שהעם פרוץ, וצריך לגדור גדרות בנושא. אתה ברצינות חושב שהמצב היום יותר טוב? אפילו הגדרות ההלכתיים הקיימים אינם מספיקים כדי להגן כראוי מפני הזוהמה שהשפיעה עלינו תרבות המערב. הרי מן התורה אסורים הנגיעה, ההסתכלות וההרהור. מי שהולך לתנועת נוער מעורבת חוטא באלה פחות או יותר ממי שלא (בהנחה שהנתונים האחרים זהים, כמובן)?

אם אתה רוצה להתאים את ההלכה למציאות המודרנית, אני מצפה לשמוע ממך רעיונות לגדרים ואיסורים חדשים..

לילה טוב!

לעולם לא נדע, אם נישאר בקיבעון של היום

רוצה לגוון...ולנסות להעלות פן חדש שלא חשבתם עליו,

אתם מציעים לבטל את תנועות הנוער המעורבות?

אני מסכימה להפרדה בבית הספר, זה מפריע ללמוד,

אבל אני לא חושבת שבריא להחזיק ילד בחברה נפרדת, ובעניין השליטה העצמית אפשר לעבוד על זה לא דרך הפרדה אלא דרך החינוך. חוסר הכבוד לצניעות לדעתי לא נובע מצורת הגידול אלא מהתרבות. 

ואם חושבים על הנושא מהצד של האדם לאחר שהוא התבגר, זה נכון שטוב לבוא לקשר טהור אבל בחברה שלא דוגלת בשידוכים מאורגנים כמו אצל החרדים, ההפרדה יכולה ליצור נתק רציני.

לק"י

אני למדתי בבתי ספר נפרדים ולא הלכתי לתנועת נוער בכלל..

אבל יש לי בנים במשפחה- זה לא שאני לא רואה בכלל את בני המין השני.

בין אחים לחברים, כמו שיש הבדל בין אחיות לחברות.

תלוי גם במשפחה כמובן.

לק?י

לא התפדחתי או משו, למרות שאני לא רגילה לשבת ולפטפט עם גברים זרים..

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?

לכל המברכים, ועל המילים החמות שכתבתם.

אנסה להתייחס לדברים שנכתבו:

@שפלות רוח

תיארתי את התהליך שאני עברתי. זו אני, זו האישיות שלי, זו צורת ההתמודדות שלי עם העולם. לזרוק את השכל זה לא הדרך שמתאימה לי...

@דג כחול

הוא מוסר שאתה מוזמן לשאול, והוא יבחר אם לענות (או שהשאלות מכוונות אליי?)

הוא לא כ"כ פעיל בפורום הזה, וביקשתי ממנו לא להזדהות בניק שלו (כי הוא לא כ"כ אנונימי).

@מרגול

כנ"ל - אם תשאלי משהו ספציפית, אולי הוא ירצה\יהיה מוכן לשתף.

@הפי

מסכימה לחלוטין. אין דרך אחת נכונה. זה לא שרק אם רואים כוכבים נוצצים בדייט הראשון יהיה לכם זוגיות מוצלחת. החיים הרבה יותר מורכבים מזה, וכל אחד צריך למצוא את הדרך שלו, את הנתיב שלו בעולם. 

רק משום מה אנחנו שומעים בד"כ את הבשורה הטובה של הסוף, ולא שומעים על הדרך שהובילה לשם, על הקשיים והאתגרים וההתמודדיות בדרך, ואולי יש כאלה שמדמיינים איך שאצל אחרים הכל מושלם ורק אצלם שום דבר לא עובד, הדייטים לא מתקדמים וכו'.

אז ניסיתי לצייר קצת מהתמונה והדרך שלי..

@פתית שלג

בעיניי, זה לא קשור לגיל, זה קשור לאופי, למבנה האישיות, לצורה שבה מקבלים החלטות, לכלים שאיתם מתמודדים עם אתגרים.

מהניק שלך למשל…

שאלתי לארוס שלך:

איך היו התחושות שלך בתחילת הקשר? דומות לשלה או שיותר ניצוצות והתלהבות?

ובהמשך לכך- איך זה היה לך כשלראשונה שמעת אודות תחושותיה בתחילת הקשר?

ולשניכם- האם כרגע, כשאתם אחרי הבחירה אחד בשניה, ועוד לפני החתונה עצמה (או קצת אחרי, מניחה שטרי יחסית…), אתם מרגישים איזושהי התלהבות בפנים לקראת העתיד המשותף? או ציפייה, או כל רגש דולק אחר תנסחו זאת כפי שתרצו.

מזל טוב!