ו..אם כי.. השאלה גם לא שואלת..

כמו שאחרים כתבו.. תגדיר מהי מעורבת, מהי נפרדת..

כי חברה בריאה היא לא קיצונית נפרדת.. וגם לא קיצונית מעורבת..

(לאו דווקא מבחינה דתית,, אלא שמירת ערכי משפחה בלה בלה..)

דוגמה: בגייצד באנגליה, יש שעות נפרדות בסופר לגברים, ושעות אחרות לנשים.. אני מתארת לעצמי שמי שענה נפרדת לא התכוון בצורה כזו..

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

(יש בכלל היתר הלכתי לחברה מעורבת?)

ומה זה מעורבת?

כי השאלה הזו היא שאלה שתמיד דנים עליה בסביבות כיתה י'-י"א,

וכל אחד מחליט מה דעתו בנושא,

ועם הדעה הזו הוא ממשיך הלאה.

מגיע שלב מסויים שבו הדיון הזה נהיה מיותר,

כי כולם כבר יודעים את כל הדעות, השיטות וההסברים,

ואין דיון אלא רק הבעת דעה,

כי כולם כבר משוכנעים בדרכם...

אבל בנוג"ה זה הזמן לריב על זה עד זוב דם ולצעוק דברים בסגנון של

"זה נגד ההלכה!"

"אבל איך נדע לדבר עם בנות כשנרצה לצאת איתם?"

"החברה שלי ואני לומדים ביחד מסילת ישרים וזה מראה שאפשרי להישאר בקדושה"

"אבל הרב ________ (הקף בעיגול: אבינר / שרלו / פיינשטיין / עובדיה / קאפח / "שרידי אש") אומר ש...."

"מעורבת, אבל בקדושה"

"נפרדת, אבל כשגדלים להיפתח יותר"

וכן הלאה וכן הלאה...

עד הגן..

מכיתה א' נפרדת

1. פשוט אסור לפי ההלכה

2. הורס את כל היופי שבקשר עם הבעל

3. נותן מבט מוטעה על מהי זוגיות

ולא, אני לא חרדית.

למה אתם מתכוונים בשאלה- חברה במוסדות חינוך ובתנועות נוער או רחוב מעורב או נפרד.

במקום קבוע שחברה נפגשת- מוסדות חינוך וכו'- נפרד מגיל מסויים. ברחוב שזה אקראי ובאוטובוסים, שמעתי מרבנים מה"מגזר שלנו" (=לא חרדים, סרוגים) שלא צריך הפרדה, זו דרך העולם, אין חשש בהליכה אקראית ברחוב, זה טבעי ונורמלי.

אולי גם נשאל בפורום מה דעתכם- אוכל כשר או טרף?? חצאית או מכנסיים לבנות??

אם אתם נגד- אז גם פה זה בעייתי..

גם לא מזמן הרב ליאור אמר שזה בעיה לשוחח עם בני המין השני באינטרנט..

ההממ.. ההממ..

אחרי לא מעט תשובות ציניות (רב התשובות) ועוד לא מעט אנשים שמתעקשים להמשיך לשאול "למה התכוונת בשאלה", המסקנה היחידה היא שכל מי שחושב שזו שאלה שקשורה לנוג"ה, בורח מלענות ל*עצמו* על השאלה הזאת.

כן, אני מכיר את ההלכה וכן, אני גם בעד חברה ---.

אריק - לא יפה להניח מלכודות לאנשים. במיוחד לא לוגיות.

ושאלה לסיום, בעקבות תגובה שהייתה כאן: כשר או טרף?

ז"א, ברור שכשרות זה חשוב, אבל אם נניח זה מממש ממש טעים ומפתה? מישהו? לא?...

{זהו. סיימתי לתקן את העולם. אני הולך לאכול}

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

איך אפשר להתווכח?

הנה הפרשנות שלי:

אולי הבעיה היא בשאלה ולא בתשובות, כי רוב האנשים ענו על השאלה הזו בעצמם, בערך בגיל של נוג"ה.

ואולי הם חושבים שבאמת זו שאלה שיש לה תשובה מורכבת יותר מבעד ונגד.

אגב, שמח שמצאת את הבעיה שלי

ואתה הוא שהחזיר להם בציניות. אולי העובדה שרוב התשובות לא התאימו למה שרצית פיתחו אצלך מרירות מסוימת. צא מזה. אתה צריך לדעת להכיל דעות השונות משלך.

דבר שני, לא הבנתי מה אתה רוצה ממני.

דבר שלישי, הרב לא ענו, אלה שכן הוסיפו הצטדקות והיחיד שענה הפוך מכולם, פסלו את דעתו

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

בוא נתחיל מהתחלה.

אני לא מותקף, לא תוקף, החיים יפים

**

אני לא אוהב את הגישה הביינישית, שחוקרת וחופרת בכל דבר, בלי לתת תשובה חד משמעית על שום דבר. 

לגיטימי, אבל לא ברור. 

וכאן אני נשאר חסר אונים.

אפשר לענות, אפשר לתת סיבה. 

לא צריך להצטדק ולא צריך לשאול למה התכוון שואל השאלה.

זה הכל 

האם כוונתך לריקודים זוגיים רומנטיים לתוך הלילה? למדרכות נפרדות? לתנועות נוער מעורבות? להפרדה בחתונות?

אם התשובה שלי משתנה בכל אחד מהשאלות, אני בעד חברה נפרדת או מעורבת?

וברצינות - תבחר בעצמך כל אחת מהאפשרויות שנתת - ותענה על זה

ואני לא יודע אם אתה באמת בן 26.

אני לא יודע מה זה "כיום עם האינטרנט"...

אני בן 25 ובתקופה שאני הייתי בתיכון  (כבר בכתה ט'), האינטרנט היה שיחת היום אצלנו. 

אנשים הכירו הכל וידעו הכל.

ההבדל היחיד בין אז להיום זה שאז ההורים לא ידעו מזה.

היום כל יצור בן ארבע לוקח את האינטרנט לגן, אז כמות החשיפה שונה.

זה הכל.

**

ואין לזה שום קשר לחברה נפרדת\מעורבת

זוהי שאלה חשובה וכבדת משקל.

התשובה כנראה אינה חד משמעית 

על קצה המזלג:

"מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו.
במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תיקון גדול." (סוכה פ"ה מ"א)

אנו לומדים מכך שהמשנה מדגישה את התיקון הגדול בזמן הריקודים,

שבכל ימות השנה בבית המקדש לא הייתה הפרדה מוחלטת בין גברים לנשים, ואולי לא הייתה בכלל.

אז אם בבית המקדש לא פחדו מחברה מעורבת צנועה - מדוע אנו צריכים לחשוש מכך?

אולי את מתכוונת לאווירה הזאת?

"אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו... ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות: בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה, שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל"  (תענית פ"ד מ"ח)

שידוכים בבית המקדש ובירושלים ביום כיפור...

ואיך הבחורים בוחרים? לפי מי שרוקדת הכי יפה.

כנראה לא שמעו אז על שירת נשים

לא יכול סתם לגבב ציטוטים סלקטיביים ולהסיק מהם מסקנות.

הנה, גם אני יכול:

"למה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין שבפנים (=במקומות המכוסים)? לומר לך: כל המסתכל באצבע קטנה של אשה, כאילו מסתכל במקום התורף (=הערוה)" (ברכות דף כד עמוד א)

" 'ונשמרת מכל דבר רע' - שלא יסתכל אדם באשה נאה, ואפילו פנויה. באשת איש, ואפילו מכוערת. ולא בבגדי צבע של אשה.." (עבודה זרה דף כ עמוד ב)

"אמר רב יוסף: זמרי גברי ועני נשי - פריצותא. זמרי נשי ועני גברי - כאש בנעורת. למאי נפקא מינה? לבטולי הא מקמי הא (שאם שני המצבים קיימים וניתן לבטל רק אחד, יש להקדים לבטל את השני)" (סוטה דף מח עמוד א).

בכל נושא, ובמיוחד בנושאים נפיצים שכאלה, מי שרוצה להציע משנה סדורה חייב להתייחס למכלול המקורות ולהסביר איך משנתו עושה שלום ביניהם. הפורום הוא לא המקום, והדרך בה אתה מסיק מסקנות אינה הדרך.

המקורות שאתה מביא הם הרבה יותר מאוחרים ונאמרו כאשר עם ישראל לא ישב על אדמתו.

והם כבר עמוק בתוך הסייגים והחומרות של הגלות.

המקורות שאני הבאתי מראים היסטורית בצורה יפה , שפעם הייתה קיימת חברה אידאלית שהייתה בטוחה בעצמה מבחינה הלכתית ותורנית ולא פחדה מכל מיני חששות וחומרות שהועמסו עלינו בתקופת הגלות הארוכה.

עם קצת אומץ אפשר לשחזר את המצב הזה, והתהליך כבר התחיל. (וזה לא השרשור המתאים לפרט בנושא) 

שים לב שהמקורות שהבאתי מתארים מציאות ומנהגים של חברה. כלומר כך חיו אבותינו

ואילו הציטוטים שאתה הבאת הם הוראות וחוקים, שלא מגלים לנו מה באמת עשו באותה תקופה.

הרי הם תהו אם אלישע, אלקנה אבי שמואל ומנוח אבי שמשון היו עמי הארץ בהנחה שהם הלכו מאחורי נשים, דבר הנחשב לבלתי צנוע (ברכות דף סא עמוד א). מהלכה זו אף הוסקו מסקנות באשר לאופן בריאתו של האדם הראשון (שם). וידועים דברי חז"ל שאברהם מעולם לא הסתכל בשרה עד שירדו למצרים, ואז הביט בה ונוכח שהיא יפת מראה.

לא כאן המקום להרחיב, אבל ישנם די והותר מקורות בהם ניתן לראות שחכמים ייחסו לקדמונים את הלכות הצניעות.

אגב, אני באמת לא יודע מה עשו באותה תקופה לא. נכחתי שם. אבל יש להלכה כללים, ובהם שלהלכות הנלמדות מהתלמוד יש תוקף מחייב. לכשיוקם סנהדרין, אם הם יחליטו שהלכות צניעות הן גלותיות - בידיהם יהיה לשנותן. עד אז, ההלכה די ברורה.

אין הקבלה בין שמירה על התנהגות צנועה לבין קיום אירועים כדוגמת בנות ישראל המחוללות בכרמים.

בנות ישראל מחוללות בכרמים - ובלי קשר - שומרים על התנהגות צנועה.

אלה אותם חז"ל, כך שהם יודעים מה הם עושים

האם מהמחוללות יש ללמוד שהאיסור להסתכל על נשים הוא "הסייגים והחומרות של הגלות"?

כל הדוגמאות שהבאתי הן לאיסור להסתכל בנשים. אגב, פשטות משמעות דברי התלמוד במסכת עבודה זרה שהזכרתי היא שמדובר באיסור תורה, החל למיטב ידיעתי גם כשישראל על אדמתם (ראה גם ברכות יב עמוד ב, שם נראה שאיסור זה נלמד גם מהכתוב "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם").

צריך ליישב בין המקורות. אבל הניסיון של שורש לחלק בין תקופות נראה כלא מתאים בעליל לגישת חז"ל.

(שיכול להסביר את עצמו בעצמו).

אני לא מחלק בין ישראל לחו"ל.

אני לא מחלק בכלל.

אני טוען שמרב גדרות, לא רואים את ההלכה

שמובאים במדרש לבין הנחיות הלכתיות ותיעודים הסטוריים מוצקים.

האם הגיוני בעינך שאברהם לא הסתכל על שרה? ולו מהסיבה של "לא יקדש אישה עד שיראנה"

ברור שיש כאן רעיון שבא לבטא את מידת הצניעות של אברהם.

אני גולש לנושא אחר, אבל זה צריך להיאמר.

כמו שהיהדות הסתגלה לעולם המודרני ומוצאת פתרונות לחשמל בשבת ושמיטה ומכירת חמץ והרשימה עוד ארוכה,

ואף אחד לא קם ואומר שזה פסול.

צריך גם להתאים את הלכות צניעות לעולם המודרני.

בטח כאשר ברור שרוח היהדות המקורית לא הייתה כך לפני הגלות

לצערי, הקמת הסנהדרין לא נראית באופק, למרות שזה אפשרי הלכתית (בגלל אינטרסים אישיים)

תראה לדוגמה מה קורה כאשר צריך לבחור רב ראשי.

אז בנתיים נותר לנו רק לנסות להתמודד לבד עם הסוגיות המורכבות ללא גיבוי רבני הולם

ומכאן חוסר ההסכמה שלכם.

אלה לא סיפורים, אלה אירועים שהתרחשו במשך שנים בעם.

נכון שלא כל דבר הוא כפשוטו (שום דבר בעצם) - ועדיין, זה קרה.

השאלה מה אנחנו עושים עם זה

את שוב קוראת לזה סיפור!!!!!!!!!!!

אירוע הסטורי זה כמו סיפור הסטורי. לא?

קשה לך להגיד "אירוע הסטורי"???

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

איך עשית את זה?

אינם משתנים עם הזמן. נקודה. כך שאם האיסור להסתכל בנשים הוא מן התורה, חלוקה בין גלות לגאולה אינה מועילה. פרט לכך שישנם הדרכות גם מתקופות מוקדמות יותר הנוגעות לאיסורי צניעות. הלא יוסי בן יוחנן חי בתקופת המקדש, מה שלא מנע ממנו מלהזהיר שלא להרבות שיחה עם האשה (מסכת אבות א:ו). אפשר להמשיך ולהביא דוגמאות, אבל זה לא העניין. אני משער (ותקן אותי אם אני טועה) שלא ערכת בדיקה מקיפה ורצינית של הנושא לפני שקפצת למסקנותיך. ואני מודה: גם לי אין תמונה מלאה וברורה בנושא הזה. לא ראוי לקפוץ למסקנות חדות ותיאוריות מרחיקות לכת על סמך ציטוט אחד וספקולציה בלתי מבוססת.

ואין דבר כזה "לנסות להתמודד לבד ללא גיבוי רבני הולם". מה שנאסר במניין, והעם בתקופת הגזרה קיבלו עליהם את האיסור, אינו ניתר אלא במניין. אתה מושך כאן לכיוון המנוגד לחלוטין להלכה. ומניין לך שהקמת סנהדרין אפשרית ושמדובר רק במניעים אישיים? למיטב ידיעתי ניטשת מחלוקת הלכתית עניינית בנושא הזה. מניין הבאת את ה"נתון" הזה?

אך לא בעובדות ההיסטוריות. (ואכן ערכתי בדיקה, מקווה שהיא מקיפה מספיק בשבילך)

בתקופת בית המקדש נהגו בעם ישראל הנהגות צניעות שונות מהותית

אביא מספר דוגמאות:

טקס אישה סוטה נערך במקדש תוך כדי גילוי פלג גופה העליון של האישה

קידושין בביאה נתפסים כדרך לגיטימית

פילגש כנ"ל

ביגמיה כנ"ל

נישואי קטינות כנ"ל

טבילת רווקות נאסרת בתקופה מאוחרת (לאחר החורבן)

דיני נידה נהוגים בגרסה המקוצרת (ללא תקנת ר' זירא)

כיסוי ראש נהוג כתסרוקת בלבד

ויש עוד

ברור לכל מי שחוקר ומסתכל בעניים מפוקחות שהגישה הייתה אחרת לגמרי

השאלה מה אנחנו עושים עם זה כיום.

אינו קשור להלכות צניעות. קידושי ביאה, פילגש (המיוחדת לאיש אחד בלבד, ולחלק מהשיטות רק בקידושין או רק למלך), ביגמיה, נישואי קטינות ודיני נידה אינם קשורים להלכות צניעות, הנוהגות בין אדם לאשה שאינה אשתו (בעיקר). טבילת רווקות נאסרה בתקופה מאוחרת מכיוון שהן היו צריכות לטבול כדי לא לטמא תרומה וקדשים, אז לא רצו לאסור זאת בתקופה מוקדמת יותר.

לגבי הסוטה, יש שם צורך הלכתי לביישה, הגובר על האיסור לחשוף את פלג הגוף העליון. אם כבר, תלמד להפך: מכך שזה נחשב לביזיון, תלמד שנשים לא הלכו כך. גם הקפידו שלא יחשף יותר מדי, ולפיכך "מביא חבל המצרי וקושרו למעלה מדדיה" (סוטה דף ז עמוד ב).

"כיסוי ראש נהוג כתסרוקת" - לא מוכר לי. מקור?

ולא התמודדת כלל עם אף אחד מהמקורות שהבאתי כנגדך.

לפי ההלכות שהבאתי לעיל, (בא נגיד שפילגש היא בלי קידושין לכל אדם)

יכולה להיווצר סיטואציה שבה זוג יוצא לדייט (אפילו אם הגבר נשוי)

קרה המקרה ושניהם חושקים זה בזו.

היא רווקה טהורה כרגע, אין שום מניעה הלכתית שהם ישכבו, בלי שום הכנה מוקדמת.

האם הלכות צניעות כמו שאנו מכירים כיום רלוונטיות במצב כזה?

האם יש צורך בהרחקות רבות כפי שהתקבל כיום?

ברור שלא, מדובר בכללי משחק שונים לחלוטין.

ניסיתי להסביר שמדובר בשינוי גישה עקרוני שנעשה במהלך הגלות.

מקור לכיסוי ראש הוא כידוע מפרשת סוטה

"ופרע את ראש האשה" (במדבר ה, י"ח) 

רש"י במקום: ׃ ופרע סותר את קליעת שערה כדי לבזותה, מכאן לבנות ישראל שגלוי הראש גנאי להן׃

כמובן שבתקופת הגמרא זה כבר לא כך.

אך המנהג במקור הוא תסרוקת מיוחדת לאישה נשואה. ולאו דווקא כיסוי.

המקורות שהבאת לא מקשים עלי.

הרי הסברתי שמדובר בשני מצבים שונים לגמרי תודעתית

וצריך לקחת זאת בחשבון כאשר באים לעצב את ההלכה בדורינו (שיש לו מאפיינים דומים ללפני השינוי)

והסקת המסקנות שלך מראה על חוסר היכרות מספיקה עם החומר ההלכתי.

ככלל, ישנם שלושה מצבים של ביאה על פנויה: 1. אישה המפקירה את עצמה לכל, והיא הזונה האסורה מן התורה מהכתוב "לא תהיה קדשה בבנות ישראל". 2. ביאה אקראית של פנוי ופנויה. 3. אישה פנויה המיוחדת באורח קבוע לאיש מסוים, וזוהי הפילגש.

מן הסתם הבנת לבד שההיתר שהיה בעבר בפילגש אינו רלוונטי לדרגה האמצעית, שהיא החשובה לענייננו. הדרגה האמצעית אסורה לרמב"ם מן התורה (ראה במשנה תורה בתחילת הלכות אישות) ולשאר הפוסקים מגזירת דוד המלך (ראה מסכת עבודה זרה דף לו עמוד ב), כך שבכל מקרה זה היה אסור כבר בזמן הבית הראשון, בניגוד גמור לדבריך.

וכן, התעלמת מדבריי. הוכחתי לך משתי מקורות שאיסור ההסתכלות הוא מן התורה, ובאיסורי תורה אין מקום לחלק בין תקופות. המקור שהבאתי בנוגע להליכת שמואל, מנוח ואלישע אחרי נשים מובא בהקשר הלכתי, כפי שתגלה אם תפתח ספר. אגב, גם עם גזירת דוד אתה תסתבך עכשיו. ודברי יוסי בן יוחנן נאמרו בתחילת תקופת הבית השני. כל אלה התרחשו לפני השינוי הדרמטי שאתה טוען לו. מן הסתם ישנם עוד רבים, אבל אני לא מתכוון לערוך כעת מחקר בנושא.

ועוד לא יצא לי לציין את הבעיה המרכזית בתיזה שלך - בא נניח כדבריך, שהחכמים החמירו בהלכות הצניעות בתקופת הגלות. למה הם עשו זאת? כנראה בגלל שראו שהעם פרוץ, וצריך לגדור גדרות בנושא. אתה ברצינות חושב שהמצב היום יותר טוב? אפילו הגדרות ההלכתיים הקיימים אינם מספיקים כדי להגן כראוי מפני הזוהמה שהשפיעה עלינו תרבות המערב. הרי מן התורה אסורים הנגיעה, ההסתכלות וההרהור. מי שהולך לתנועת נוער מעורבת חוטא באלה פחות או יותר ממי שלא (בהנחה שהנתונים האחרים זהים, כמובן)?

אם אתה רוצה להתאים את ההלכה למציאות המודרנית, אני מצפה לשמוע ממך רעיונות לגדרים ואיסורים חדשים..

לילה טוב!

לעולם לא נדע, אם נישאר בקיבעון של היום

רוצה לגוון...ולנסות להעלות פן חדש שלא חשבתם עליו,

אתם מציעים לבטל את תנועות הנוער המעורבות?

אני מסכימה להפרדה בבית הספר, זה מפריע ללמוד,

אבל אני לא חושבת שבריא להחזיק ילד בחברה נפרדת, ובעניין השליטה העצמית אפשר לעבוד על זה לא דרך הפרדה אלא דרך החינוך. חוסר הכבוד לצניעות לדעתי לא נובע מצורת הגידול אלא מהתרבות. 

ואם חושבים על הנושא מהצד של האדם לאחר שהוא התבגר, זה נכון שטוב לבוא לקשר טהור אבל בחברה שלא דוגלת בשידוכים מאורגנים כמו אצל החרדים, ההפרדה יכולה ליצור נתק רציני.

לק"י

אני למדתי בבתי ספר נפרדים ולא הלכתי לתנועת נוער בכלל..

אבל יש לי בנים במשפחה- זה לא שאני לא רואה בכלל את בני המין השני.

בין אחים לחברים, כמו שיש הבדל בין אחיות לחברות.

תלוי גם במשפחה כמובן.

לק?י

לא התפדחתי או משו, למרות שאני לא רגילה לשבת ולפטפט עם גברים זרים..

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

מה הקשר בין מה שהעתקת והדבקת לנושא השרשור?

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"