ואני מסכימה איתך!

במקרים מסוימים בהחלט ניתן לחתוך אחרי פגישה אחת,

אין מצווה לסבול..

בע"ה ובהשתדלותנו

יש רווקים ורווקות שאני מכירה אישית בגילאים כאלה ומעלה שעושים/עשו כ"כ הרבה השתדלות וממש, אבל ממש לא היו בררנים.

שחלק גדול ממי שהגיע לגיל כזה זה בגלל בררנות כזאת או אחרת?

שחלק גדול לא כולם

 זה מתיר לכל אחד שהתחתן בגיל 20 לכתוב רשימת טיפים וביקורת בצורה מתנשאת לאלה שלא זכו?

 הטיפים האלה זה מה שיגרום לרווקי ישראל להתחתן מחר? 

 כל אחד נהיה ד"ר לענייני זוגיות, 

 למה זה טוב?

 מי שכואב לו על המציאות הזו באמת ימצא את הדרכים לפעול,

 ולא, לכתוב טיפים כאלה ובצורה הזו- זה לא עוזר.

יש כמה טיפים שאת לא כ"כ מתחברת

אבל מטרתו היא לעשות טוב

אני מאמין שהוא פועל גם בתחום המעשי (שכחתם שהוא רכז בנ"ע? )

חבל סתם לראות את הרע בטוב

 תראה לי את הבנאדם שקרא את הטיפים האלה וזה גרם לו לשנות משהו,

 הוא לא כתב שום דבר חדש, זה כתוב בצורה מתנשאת,

 לא מחפשת את הרע בכוח, אבל זו נעשתה נורמה כזו להסביר לכולם למה לא הולך להם,

 החיים קצת יותר מורכבים מזה.

 באמת שיש דרכים טובות יותר לעזור...

לא נראלי שהיא אמרה שלא,

אבל שבחור צעיר כותב לרווקים מעל 30- זה מתנשא, וחסר כל רגישות.

אני מכירה מספיק רווקים, שחלקם כבר נישאו ב"ה- מעל 30, שעשו כל שביכולתם להגיע לחופה.

ככה שאם אנשים צעירים קוראים- זה נחמד, ועוזר. בהחלט.

אבל אם רווק/ה מעל 30 קורא/ת את זה, אז בשל הסעיף הזה,

זה יכול להיות חלק ממסכת האי נעימויות שעוברות עליו/ה בשנים הלא- קלות הללו.

לק"י

והכלה הייתה רק בת עשרים וחצי..

ככה שהוא לא יכל להתחתן הרבה יותר מוקדם, כי היא עוד הייתה ילדונת.

אז לפעמים זה לא קשור לאדם ולבחירה שלו, אלא נטו להחלטות של הקב"ה.

בעזהי"ת

כשאמא הייתה בת 21.

לק"י

כי אז אמא שלך עוד לא חגגה בת מצוה אפילו..

הוא היה מתחתן עם מישהי אחרת.

אני חושב שזה רק בחירה.

האמונה הטפלה הזו של אחד מיועד

למישהי מסוימת בלבד

מוסיפה רווקים ורווקות בישראל.

אך עדיין השגחה מלמעלה וההוא שמזווג זיווגים ומכוון את הדברים.

אנחנו לא צריכים להיכנס לחשבונות האלה מראש,

אבל במבט לאחור- אפשר לראות את הדברים האלה בבירור.

וככה אנשים שמושפעים מדוגמאות כאלה

מתחילים לפנטז במקום לחפש ברצינות.

אני מאמין שההוא למעלה מזווג זיווגים.

אני מאמין גם שרוב מוחלט מאלה שהתחתנו בגיל 30

יכלו להתחתן בגיל 23, עם מישהי אחרת,

וגם זה היה מלמעלה לגמרי.

אי אפשר להתחתן במבט לאחור.

וזה כבר פילסוף מיותר..

קיצור- לא סתרתי את מה שאמרת.

רק מה, אני לא מסכימה עם זה שרוב מוחלט מאלה שהתחתנו בגיל 30 יכלו להתחתן עם מישהי אחרת.

טכנית- נכון.

יהודית- כנראה שלא.

אבל שוב, זה רק פילוסופיה ושאלות של השגחה פרטית מהי.

אז נניח את זה ככה שהכל צריך להיות שקול באמת ולא לנסות להיכנס לחשבונות שמיים כשמדובר בתכלס..

כמו שאמרת.

לא העתקתי את כל הפוסט שהוא כתב.. כי זה אישי.. 

אבל בגדול הוא כתב על זה שבגלל שהרבה פונים אליו בזמן האחרון בענייני שידוכים אז הוא עכשיו נכנס לעסקים האלה.. וכהתחלה, הוא כתב כמה טיפים כלליים. אח"כ הוא גם יעזור לכל מי שצריך- זו היא כוונתו! 

הבחור צדיק ולא כתב מתוך התנשאות, הוא לא התחתן בגיל 20 ואין סתם מה לומר אם את לא מכירה אותו.

בסופו של דבר,

אף אחד לא צריך להתחתן עם מישהו שהוא לא מעוניין בו.

גם אם הסביבה חושבת שהם מתאימים.

אז לפי מה אתם מחליטים שהם בררנים?

עם כל הכבוד,

אם הברירה היא להינשא למישהו שאני לא מעוניינת בו,

גם אם לכאורה אנחנו מתאימים,

יכול להיות שעדיף כבר להישאר רווקה...

או גאווה, שגורמות לאדם לא להיות מעוניין במי שמתאימה לו.

וכמובן, המדד הוא לא הסביבה, (לשני הצדדים).

יכול להיות מישהו שבעיני הסביבה הוא בררן, אבל באמת הדברים שהוא פוסל עליהם הם מוצדקים, ונובעים מתוך ההכרות שלו עם עצמו.

ויכול להיות להיות מישהו בררן, שהסביבה היא מקור הבעיה שלו, כלומר, הוא פוסל בגלל ההסתכלות של הסביבה, למרות שהיא לא מוצדקת.

בע"ה ובהשתדלותנו

בגלל זה אני אומרת שאני מאוד מסתייגת מהסניף הנ"ל. אי אפשר להכליל ולומר כך.

יותר מזה, רבים ממורי ורבותיי אומרים שרווקות מאוחרת היום רוב הזמן אינה נובעת מבררנות, אלא מסיבות אחרות. רובנו גם מרגישים על בשרנו את העובדה שלעיתים עוברים חודשים ואין הצעה שנראית לעין, או שההצעות אינן קשורות בעליל והן נבעו ממצב של בן דתי+בת דתייה= אחלה שידוך.

אני רוצה לראות אותו מסתכל לבחורים או בחורות כ"כ מוצלחים/ות בעיניים אחרי חודשים ריקים מהצעות ואיחולים של "בקרוב אצלך" ואומר להם שהם בררנים.

הבעיה אצלנו היא בעיה מגזרית של חוסר הצעות ואם נתמיד ונשתדל בנושא, לא נצטרך לכתוב מאמרים כאלו תאמין לי!

אם כל זוג נשוי היה לוקח על עצמו חבר וחברה אחת ודואגים להם בראבק, אז המצב היה יכול להיראות אחרת. (ומחילה מהנשואים שמקדישים ממרצם וזמנם לנושא!)

במקום לחבק, לחזק, לעודד, לנחם-

אנחנו מתחילים להכניס בחורים ובחורות בגילאים מסוימים לתוך תוויות? לתוך תבניות?

למה זה נראה לך יועיל?

אתה יודע כמה רווקים המשפט הזה פשוט הרג אותם???

אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו!!

ו... מאוד מקווה בשבילך שלא תגיע למקומו.

עד אז- תתפלל עליו ותפנים שבסה"כ יש בך חלק אלו-ק ואתה ממש לא אלוקים,

אז חלאס עם ההצהרות- בררנים/לא בררנים?! מיעוט/רוב?!

באמת מה התועלת?????

אוף, כואב לי הלב

לק"י

ושוב, לפעמים זה פשוט לא כ"כ אפשרי להתחתן קודם.

אני מכירה מישי שהתחתנה בגיל 45 בערך- היא לא יכלה להתחתן כמה שנים קודם עם מי שהוא בעלה, כי הוא היה אז חילוני ונשוי.. (הוא התגרש וחזר בתשובה- ואז רק הם הכירו והתחתנו..).

אז בבקשה אל תשפטו ואל תכריחו אותם להתחתן כי העיקר זה להתחתן.

הם סובלים מספיק.

אני לא שופט אותך

ולא אף אחד שהגיע לגיל כזה או אחר

אין לי שום זכות לשפוט אף אחד כזה

אני יודע כמה זה קשה שבמקום שיקבלו אותך מטיפים לך מוסר

את גם חושבת שאני אומר שמישהו הוא בררן זה משהו שלילי

לאו דווקא

בררנות זה סינון

ואת מסכימה איתי שברוב המקרים כדאי מאוד לסנן את ההצעות/מדוייטים אחרת יהיה לא טוב

לא מתחתנים עם כל אחד סתם ככה

ברור שיש איזה צורך בסינון כלשהו

מי שבא ואומר

"תפסיקו עם הבררנות"

אומר בעצם, תקבלו כל אחד

וזה לא נכון מיסודו

אי אפשר להתחתן עם כל אדם

אבל לדעתי הכוונה היא קצת שונה

ושוב, אני לא שופט אף אחד, אני לא במקום ולא בזכות לשפוט

הכוונה היא להגיד לו,

אחי, אני אוהב אותך, אני דואג לך, אין לך מושג כמה אני רוצה לראות אותך מתחת לחופה

תעשה טובה לעצמך ולי

תעבור שוב על רשימות הסינון, תראה האם כל התכונות באמת הכרחיות לך להקמת בית

יכול להיות שחלקן לא

יכול להיות שאחרי שישבת ועברת על רשימת התכונות,

תמצא כמה שלא ממש הכרחיות לך

וזה יקל עלייך בהמשך

ויכול להיות שאחרי שתעבור,

תבין שעדיין כולם ממש הכרחיות

סבבה, מקובל לגמרי,

ואתה לא צריך להסביר לי למה בחרת בכל אחד

בכל זאת, אתה זה שהולך להתחתן איתה!

וזכותך המלאה לבחור עם מי להמשיך לחיות את המשך חייך

להזדקן איתה, לגדל איתה את הילדים

זאת החלטה גדולת משמעות!

אני מקבל את הבררנות שלך או יותר נכון, את ההחלטות שלך,

ואני גם סומך עלייך שאתה יודע מה אתה עושה

רק שאני מאמין שאנשים משתנים עם הזמן

וכמו שאנשים משתנים

גם הצרכים שלהם משתנים

אז כדאי שמדי פעם, תעביר בראש איזה סקירה

תבדוק מה למדת

ואיך זה יכול להשפיע לעתיד

(כל זה בהנחה שאתה לא עושה את זה,

אם אתה כבר עושה את זה,

אין צורך לעשות את זה יותר מדי)

אני לא בא להטיף למוסר מהי דרך המלך

גם אם התחתנתי, זה לא אומר שפיצחתי את השיטה

אלא שהקב"ה עשה איתי חסד!!

אחי,

רק תזכור

שאיפה שלא תהיה

ומה שלא יקרה לך

אני תמיד כאן לצידך

אוהב, מחבק, מבין

ובעיקר מתפלל שסוף סוף הקב"ה יעשה גם איתך חסד!

זהו,

זה לדעתי מה שאומרות המילים "תפסיק עם הבררנות"

אולי אני תמיד

ואולי אני נאיבי

אבל אני לא

רוצה לבוא להגיד על כל אחד שדואג לרווקי ישראל

שהוא רוצה ברעתם!

מקווה שהובנתי!

אך נפגעתי בשביל כל מי שנכנס לתוך קבוצת הגיל הזאת.

אין לך מספיק ניסיון?

אתה לא התמודדת עם כל מה שהם עברו?

אז תעשה טובה לעצמך ולהם-

ואל תבוא אליהם עם עצות, תובנות ודרכי פתרון,

גם אם נראה לך שיש לך מה להאיר ולבקר,

וגם אם אתה מאוד מאוד דואג להם.

אתה באמת רוצה לעזור?

תתפלל. תציע להם. תשמח אותם בדברים אחרים ולא תדרוך להם על הפצעים בנושא הכאוב.

וואו, אם בחורה בת 20 נשואה, תבוא ותתחיל להטיף לי מוסר,

ותתחיל להגיד לי להתבונן אחורה בזמן על הקשרים שהיו ומה לא היה סינון נכון-

אני חושבת שלא הייתי רוצה להתקרב אליה יותר.

הייתי פשוט נגעלת מעצם הגאווה, ההתנשאות, הביקורתיות.

היא בעצם לא חוותה כלום ממה שאני התמודדתי איתו כל השנים האלה,

שכמובן קרה מתוך גזירה אלוקית ולא מתוך בחירה,

אז באיזה זכות היא מסוגלת לבוא ובכלל לשפוט?! לייעץ?!

וזה לא בגלל שאני בטבעי לא מצליחה לקבל דברים מאנשים שצעירים ממני, להיפך- גיל זה ממש לא העניין,

ב"ה לומדת מכל מי שאפשר. אחיינים שלי לדוגמא מורים מצוינים.

אך ספציפית בנושא הזה-

קשה לי לקבל עצות ממי שלא עבר את מה שאני עברתי ולצערי עדיין עוברת..

שככה אני מפרש את המילים האלה

ולמקום הזה אני לוקח אותם

את רוצה להפגע מכל מי שאומר לך את זה

את יכולה

אני מעולם לא אמרתי לאדם שהוא בררן

לא נכנס לאף אחד לנעלים

סומך על כולם שיודעים במה לבחור

רק שאני בניגוד אלייך

מאמין שלאנשים האלה (אלה שאומרים את זה) יש כוונה טובה

ולא סתם לדרוך לאנשים על הפצעים

ואני כותבת מתוך מציאות.

זה עצוב-

אבל יש אנשים שנהנים מלדרוך על פצעים של אחרים,

יש אנשים שנהנים מלהפוך אנשים לבעייתיים,

יש אנשים שנהנים לחלק כל היום טיפים לאנשים בלי שהם בכלל חוו וניסו אותם,

אולי קראו עליהם באיזה פורום או ברשימת מכולת שטחית של רכז בני עקיבא..

אבל ב"ה גם יש אנשים טובים באמצע הדרך.

רגישים. מכילים.

שבאמת לא מבינים איך בכלל אפשר להתמודד עם המציאות הנוראית הזאת-

ותומכים מהצד, מתפללים, מחזקים, משמחים.

ולא עסוקים כל היום בלחלק תובנות חסרות ביסוס.

אין לי ספק שהדברים נבעו מרצון טוב, 

אני מאמינה שבודדים האנשים שנהנים לגרום רע או לדרוך לאחרים על יבלות,

אבל-

כשאדם כותב משהו ומפיץ אותו, בעיקר בעניינים רגישים כאלה, הוא צריך לחשוב מליון פעם לפני כן.

הוא צריך לראות בדמיון שלו את אותה בחורה (או בחור..) בת 30+ שעשתה את כל המאמצים למצוא את בן זוגה,

יצאה עם עשרות, גם עם ההזויים ביותר שהדודות והשכנות הציעו לה, הייתה פתוחה לשמוע ולקבל גם מי שלא עמד ברשימת מכולת, עשתה את כל הסגולות הקיימות, התפללה מכל הלב, ויושבת בבית כבר חצי שנה בלי לצאת אחרי שהיא לא שכחה ליידע את מכריה וחברותיה מה היא מחפשת.

(זו לא מציאות נדירה, זו מציאות נפוצה לצערנו, שלא נדע ושלא נגיע לזה).

אחרי שהוא חשב עליה/ו, אז יחליט אם הוא עדיין רוצה לכתוב את הדברים ובאיזה אופן.

מספיק שאחת כזו תפגע מהדברים- זה כבר לא שווה את זה.

לא דומה מצב שבו אדם יושב עם חבר שלו בענווה, בלי שיפוטיות, עם המון אמפתיה

ומעיר לתשומת ליבו שאולי במקרה X או Y היה כדאי לחשוב אחרת, לתת צ'אנס,

למצב שבו אדם מפרסם ברבים בהכללה כזו, ובצורה כזו, ביקורת על כ"כ הרבה אנשים,

בלי לדעת מי הם ומה הם עברו בדרך המתישה והכואבת הזו.

והיה כדאי להביא את זה לתשומת ליבו וליבם של נוספים שלא מספיק מודעים לרגישות של הנושא 

ולפגיעה שהם עלולים לפגוע בכוונותיהם הטובות.

כוונה טובה ממש לא מספיקה.

יש צורך לחשוב איך זה יתקבל אצל השני, האם זה באמת יועיל לו, גם נפשית, מה הוא צרך לשמוע.

אם האנשים הללו היו חושבים על זה- 90% מהאמירות הללו היו נכחדות מהעולם.

כי לא, זה לא עושה טוב לרב האנשים לשמוע את זה.

והלוואי שהאלו שאומרים את זה ולא נשואים- לא יכירו בקושי הזה, שילך להם הכי בקלות, ושיתחתנו בגיל 20

חברה של אמא שלי שהסבירה לה בלהט ש "כל מי שרווק זה בגלל שהוא לא רוצה להתחתן"

מזל (או חבל?) שהיא לא ראתה את הגבות שהרמנו זו לעבר זו נוכח דבריה  מלאי הטעם והטאקט.

כמה משפטים תפסו אותי חזק,

אך המשפט שהכי מדוייק לי בימים אלה במיוחד:

אולי היינו מתחתנים ומסתדרים איכשהו ולא רבים.. אבל לעולם לא הינו שמחים באמת..
 

כמה שאני מרגישה שזה נכון.

עד כה היו לי כמה קשרים ארוכים ועם כולם הסתדרתי בפשטות.

בדיוק כמו עם כל חברותיי, שמגיעות מרקע שונה וחלקן גם סגנון אחר וב"ה עם כולן אני מסתדרת נפלא.

אבל השאלה היא לא :

עם מי אסתדר והכל יהיה נחמד וזורם?

אלא: עם מי באמת אהיה שמחה ושלמה?

רממש מסכים עם סעיף א׳,אני לא מבין איך נלחצים מזה. באמת.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳