ואני מסכימה איתך!

במקרים מסוימים בהחלט ניתן לחתוך אחרי פגישה אחת,

אין מצווה לסבול..

בע"ה ובהשתדלותנו

יש רווקים ורווקות שאני מכירה אישית בגילאים כאלה ומעלה שעושים/עשו כ"כ הרבה השתדלות וממש, אבל ממש לא היו בררנים.

שחלק גדול ממי שהגיע לגיל כזה זה בגלל בררנות כזאת או אחרת?

שחלק גדול לא כולם

 זה מתיר לכל אחד שהתחתן בגיל 20 לכתוב רשימת טיפים וביקורת בצורה מתנשאת לאלה שלא זכו?

 הטיפים האלה זה מה שיגרום לרווקי ישראל להתחתן מחר? 

 כל אחד נהיה ד"ר לענייני זוגיות, 

 למה זה טוב?

 מי שכואב לו על המציאות הזו באמת ימצא את הדרכים לפעול,

 ולא, לכתוב טיפים כאלה ובצורה הזו- זה לא עוזר.

יש כמה טיפים שאת לא כ"כ מתחברת

אבל מטרתו היא לעשות טוב

אני מאמין שהוא פועל גם בתחום המעשי (שכחתם שהוא רכז בנ"ע? )

חבל סתם לראות את הרע בטוב

 תראה לי את הבנאדם שקרא את הטיפים האלה וזה גרם לו לשנות משהו,

 הוא לא כתב שום דבר חדש, זה כתוב בצורה מתנשאת,

 לא מחפשת את הרע בכוח, אבל זו נעשתה נורמה כזו להסביר לכולם למה לא הולך להם,

 החיים קצת יותר מורכבים מזה.

 באמת שיש דרכים טובות יותר לעזור...

לא נראלי שהיא אמרה שלא,

אבל שבחור צעיר כותב לרווקים מעל 30- זה מתנשא, וחסר כל רגישות.

אני מכירה מספיק רווקים, שחלקם כבר נישאו ב"ה- מעל 30, שעשו כל שביכולתם להגיע לחופה.

ככה שאם אנשים צעירים קוראים- זה נחמד, ועוזר. בהחלט.

אבל אם רווק/ה מעל 30 קורא/ת את זה, אז בשל הסעיף הזה,

זה יכול להיות חלק ממסכת האי נעימויות שעוברות עליו/ה בשנים הלא- קלות הללו.

לק"י

והכלה הייתה רק בת עשרים וחצי..

ככה שהוא לא יכל להתחתן הרבה יותר מוקדם, כי היא עוד הייתה ילדונת.

אז לפעמים זה לא קשור לאדם ולבחירה שלו, אלא נטו להחלטות של הקב"ה.

בעזהי"ת

כשאמא הייתה בת 21.

לק"י

כי אז אמא שלך עוד לא חגגה בת מצוה אפילו..

הוא היה מתחתן עם מישהי אחרת.

אני חושב שזה רק בחירה.

האמונה הטפלה הזו של אחד מיועד

למישהי מסוימת בלבד

מוסיפה רווקים ורווקות בישראל.

אך עדיין השגחה מלמעלה וההוא שמזווג זיווגים ומכוון את הדברים.

אנחנו לא צריכים להיכנס לחשבונות האלה מראש,

אבל במבט לאחור- אפשר לראות את הדברים האלה בבירור.

וככה אנשים שמושפעים מדוגמאות כאלה

מתחילים לפנטז במקום לחפש ברצינות.

אני מאמין שההוא למעלה מזווג זיווגים.

אני מאמין גם שרוב מוחלט מאלה שהתחתנו בגיל 30

יכלו להתחתן בגיל 23, עם מישהי אחרת,

וגם זה היה מלמעלה לגמרי.

אי אפשר להתחתן במבט לאחור.

וזה כבר פילסוף מיותר..

קיצור- לא סתרתי את מה שאמרת.

רק מה, אני לא מסכימה עם זה שרוב מוחלט מאלה שהתחתנו בגיל 30 יכלו להתחתן עם מישהי אחרת.

טכנית- נכון.

יהודית- כנראה שלא.

אבל שוב, זה רק פילוסופיה ושאלות של השגחה פרטית מהי.

אז נניח את זה ככה שהכל צריך להיות שקול באמת ולא לנסות להיכנס לחשבונות שמיים כשמדובר בתכלס..

כמו שאמרת.

לא העתקתי את כל הפוסט שהוא כתב.. כי זה אישי.. 

אבל בגדול הוא כתב על זה שבגלל שהרבה פונים אליו בזמן האחרון בענייני שידוכים אז הוא עכשיו נכנס לעסקים האלה.. וכהתחלה, הוא כתב כמה טיפים כלליים. אח"כ הוא גם יעזור לכל מי שצריך- זו היא כוונתו! 

הבחור צדיק ולא כתב מתוך התנשאות, הוא לא התחתן בגיל 20 ואין סתם מה לומר אם את לא מכירה אותו.

בסופו של דבר,

אף אחד לא צריך להתחתן עם מישהו שהוא לא מעוניין בו.

גם אם הסביבה חושבת שהם מתאימים.

אז לפי מה אתם מחליטים שהם בררנים?

עם כל הכבוד,

אם הברירה היא להינשא למישהו שאני לא מעוניינת בו,

גם אם לכאורה אנחנו מתאימים,

יכול להיות שעדיף כבר להישאר רווקה...

או גאווה, שגורמות לאדם לא להיות מעוניין במי שמתאימה לו.

וכמובן, המדד הוא לא הסביבה, (לשני הצדדים).

יכול להיות מישהו שבעיני הסביבה הוא בררן, אבל באמת הדברים שהוא פוסל עליהם הם מוצדקים, ונובעים מתוך ההכרות שלו עם עצמו.

ויכול להיות להיות מישהו בררן, שהסביבה היא מקור הבעיה שלו, כלומר, הוא פוסל בגלל ההסתכלות של הסביבה, למרות שהיא לא מוצדקת.

בע"ה ובהשתדלותנו

בגלל זה אני אומרת שאני מאוד מסתייגת מהסניף הנ"ל. אי אפשר להכליל ולומר כך.

יותר מזה, רבים ממורי ורבותיי אומרים שרווקות מאוחרת היום רוב הזמן אינה נובעת מבררנות, אלא מסיבות אחרות. רובנו גם מרגישים על בשרנו את העובדה שלעיתים עוברים חודשים ואין הצעה שנראית לעין, או שההצעות אינן קשורות בעליל והן נבעו ממצב של בן דתי+בת דתייה= אחלה שידוך.

אני רוצה לראות אותו מסתכל לבחורים או בחורות כ"כ מוצלחים/ות בעיניים אחרי חודשים ריקים מהצעות ואיחולים של "בקרוב אצלך" ואומר להם שהם בררנים.

הבעיה אצלנו היא בעיה מגזרית של חוסר הצעות ואם נתמיד ונשתדל בנושא, לא נצטרך לכתוב מאמרים כאלו תאמין לי!

אם כל זוג נשוי היה לוקח על עצמו חבר וחברה אחת ודואגים להם בראבק, אז המצב היה יכול להיראות אחרת. (ומחילה מהנשואים שמקדישים ממרצם וזמנם לנושא!)

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

לק"י

ושוב, לפעמים זה פשוט לא כ"כ אפשרי להתחתן קודם.

אני מכירה מישי שהתחתנה בגיל 45 בערך- היא לא יכלה להתחתן כמה שנים קודם עם מי שהוא בעלה, כי הוא היה אז חילוני ונשוי.. (הוא התגרש וחזר בתשובה- ואז רק הם הכירו והתחתנו..).

אז בבקשה אל תשפטו ואל תכריחו אותם להתחתן כי העיקר זה להתחתן.

הם סובלים מספיק.

אני לא שופט אותך

ולא אף אחד שהגיע לגיל כזה או אחר

אין לי שום זכות לשפוט אף אחד כזה

אני יודע כמה זה קשה שבמקום שיקבלו אותך מטיפים לך מוסר

את גם חושבת שאני אומר שמישהו הוא בררן זה משהו שלילי

לאו דווקא

בררנות זה סינון

ואת מסכימה איתי שברוב המקרים כדאי מאוד לסנן את ההצעות/מדוייטים אחרת יהיה לא טוב

לא מתחתנים עם כל אחד סתם ככה

ברור שיש איזה צורך בסינון כלשהו

מי שבא ואומר

"תפסיקו עם הבררנות"

אומר בעצם, תקבלו כל אחד

וזה לא נכון מיסודו

אי אפשר להתחתן עם כל אדם

אבל לדעתי הכוונה היא קצת שונה

ושוב, אני לא שופט אף אחד, אני לא במקום ולא בזכות לשפוט

הכוונה היא להגיד לו,

אחי, אני אוהב אותך, אני דואג לך, אין לך מושג כמה אני רוצה לראות אותך מתחת לחופה

תעשה טובה לעצמך ולי

תעבור שוב על רשימות הסינון, תראה האם כל התכונות באמת הכרחיות לך להקמת בית

יכול להיות שחלקן לא

יכול להיות שאחרי שישבת ועברת על רשימת התכונות,

תמצא כמה שלא ממש הכרחיות לך

וזה יקל עלייך בהמשך

ויכול להיות שאחרי שתעבור,

תבין שעדיין כולם ממש הכרחיות

סבבה, מקובל לגמרי,

ואתה לא צריך להסביר לי למה בחרת בכל אחד

בכל זאת, אתה זה שהולך להתחתן איתה!

וזכותך המלאה לבחור עם מי להמשיך לחיות את המשך חייך

להזדקן איתה, לגדל איתה את הילדים

זאת החלטה גדולת משמעות!

אני מקבל את הבררנות שלך או יותר נכון, את ההחלטות שלך,

ואני גם סומך עלייך שאתה יודע מה אתה עושה

רק שאני מאמין שאנשים משתנים עם הזמן

וכמו שאנשים משתנים

גם הצרכים שלהם משתנים

אז כדאי שמדי פעם, תעביר בראש איזה סקירה

תבדוק מה למדת

ואיך זה יכול להשפיע לעתיד

(כל זה בהנחה שאתה לא עושה את זה,

אם אתה כבר עושה את זה,

אין צורך לעשות את זה יותר מדי)

אני לא בא להטיף למוסר מהי דרך המלך

גם אם התחתנתי, זה לא אומר שפיצחתי את השיטה

אלא שהקב"ה עשה איתי חסד!!

אחי,

רק תזכור

שאיפה שלא תהיה

ומה שלא יקרה לך

אני תמיד כאן לצידך

אוהב, מחבק, מבין

ובעיקר מתפלל שסוף סוף הקב"ה יעשה גם איתך חסד!

זהו,

זה לדעתי מה שאומרות המילים "תפסיק עם הבררנות"

אולי אני תמיד

ואולי אני נאיבי

אבל אני לא

רוצה לבוא להגיד על כל אחד שדואג לרווקי ישראל

שהוא רוצה ברעתם!

מקווה שהובנתי!

אך נפגעתי בשביל כל מי שנכנס לתוך קבוצת הגיל הזאת.

אין לך מספיק ניסיון?

אתה לא התמודדת עם כל מה שהם עברו?

אז תעשה טובה לעצמך ולהם-

ואל תבוא אליהם עם עצות, תובנות ודרכי פתרון,

גם אם נראה לך שיש לך מה להאיר ולבקר,

וגם אם אתה מאוד מאוד דואג להם.

אתה באמת רוצה לעזור?

תתפלל. תציע להם. תשמח אותם בדברים אחרים ולא תדרוך להם על הפצעים בנושא הכאוב.

וואו, אם בחורה בת 20 נשואה, תבוא ותתחיל להטיף לי מוסר,

ותתחיל להגיד לי להתבונן אחורה בזמן על הקשרים שהיו ומה לא היה סינון נכון-

אני חושבת שלא הייתי רוצה להתקרב אליה יותר.

הייתי פשוט נגעלת מעצם הגאווה, ההתנשאות, הביקורתיות.

היא בעצם לא חוותה כלום ממה שאני התמודדתי איתו כל השנים האלה,

שכמובן קרה מתוך גזירה אלוקית ולא מתוך בחירה,

אז באיזה זכות היא מסוגלת לבוא ובכלל לשפוט?! לייעץ?!

וזה לא בגלל שאני בטבעי לא מצליחה לקבל דברים מאנשים שצעירים ממני, להיפך- גיל זה ממש לא העניין,

ב"ה לומדת מכל מי שאפשר. אחיינים שלי לדוגמא מורים מצוינים.

אך ספציפית בנושא הזה-

קשה לי לקבל עצות ממי שלא עבר את מה שאני עברתי ולצערי עדיין עוברת..

שככה אני מפרש את המילים האלה

ולמקום הזה אני לוקח אותם

את רוצה להפגע מכל מי שאומר לך את זה

את יכולה

אני מעולם לא אמרתי לאדם שהוא בררן

לא נכנס לאף אחד לנעלים

סומך על כולם שיודעים במה לבחור

רק שאני בניגוד אלייך

מאמין שלאנשים האלה (אלה שאומרים את זה) יש כוונה טובה

ולא סתם לדרוך לאנשים על הפצעים

ואני כותבת מתוך מציאות.

זה עצוב-

אבל יש אנשים שנהנים מלדרוך על פצעים של אחרים,

יש אנשים שנהנים מלהפוך אנשים לבעייתיים,

יש אנשים שנהנים לחלק כל היום טיפים לאנשים בלי שהם בכלל חוו וניסו אותם,

אולי קראו עליהם באיזה פורום או ברשימת מכולת שטחית של רכז בני עקיבא..

אבל ב"ה גם יש אנשים טובים באמצע הדרך.

רגישים. מכילים.

שבאמת לא מבינים איך בכלל אפשר להתמודד עם המציאות הנוראית הזאת-

ותומכים מהצד, מתפללים, מחזקים, משמחים.

ולא עסוקים כל היום בלחלק תובנות חסרות ביסוס.

אין לי ספק שהדברים נבעו מרצון טוב, 

אני מאמינה שבודדים האנשים שנהנים לגרום רע או לדרוך לאחרים על יבלות,

אבל-

כשאדם כותב משהו ומפיץ אותו, בעיקר בעניינים רגישים כאלה, הוא צריך לחשוב מליון פעם לפני כן.

הוא צריך לראות בדמיון שלו את אותה בחורה (או בחור..) בת 30+ שעשתה את כל המאמצים למצוא את בן זוגה,

יצאה עם עשרות, גם עם ההזויים ביותר שהדודות והשכנות הציעו לה, הייתה פתוחה לשמוע ולקבל גם מי שלא עמד ברשימת מכולת, עשתה את כל הסגולות הקיימות, התפללה מכל הלב, ויושבת בבית כבר חצי שנה בלי לצאת אחרי שהיא לא שכחה ליידע את מכריה וחברותיה מה היא מחפשת.

(זו לא מציאות נדירה, זו מציאות נפוצה לצערנו, שלא נדע ושלא נגיע לזה).

אחרי שהוא חשב עליה/ו, אז יחליט אם הוא עדיין רוצה לכתוב את הדברים ובאיזה אופן.

מספיק שאחת כזו תפגע מהדברים- זה כבר לא שווה את זה.

לא דומה מצב שבו אדם יושב עם חבר שלו בענווה, בלי שיפוטיות, עם המון אמפתיה

ומעיר לתשומת ליבו שאולי במקרה X או Y היה כדאי לחשוב אחרת, לתת צ'אנס,

למצב שבו אדם מפרסם ברבים בהכללה כזו, ובצורה כזו, ביקורת על כ"כ הרבה אנשים,

בלי לדעת מי הם ומה הם עברו בדרך המתישה והכואבת הזו.

והיה כדאי להביא את זה לתשומת ליבו וליבם של נוספים שלא מספיק מודעים לרגישות של הנושא 

ולפגיעה שהם עלולים לפגוע בכוונותיהם הטובות.

כוונה טובה ממש לא מספיקה.

יש צורך לחשוב איך זה יתקבל אצל השני, האם זה באמת יועיל לו, גם נפשית, מה הוא צרך לשמוע.

אם האנשים הללו היו חושבים על זה- 90% מהאמירות הללו היו נכחדות מהעולם.

כי לא, זה לא עושה טוב לרב האנשים לשמוע את זה.

והלוואי שהאלו שאומרים את זה ולא נשואים- לא יכירו בקושי הזה, שילך להם הכי בקלות, ושיתחתנו בגיל 20

חברה של אמא שלי שהסבירה לה בלהט ש "כל מי שרווק זה בגלל שהוא לא רוצה להתחתן"

מזל (או חבל?) שהיא לא ראתה את הגבות שהרמנו זו לעבר זו נוכח דבריה  מלאי הטעם והטאקט.

כמה משפטים תפסו אותי חזק,

אך המשפט שהכי מדוייק לי בימים אלה במיוחד:

אולי היינו מתחתנים ומסתדרים איכשהו ולא רבים.. אבל לעולם לא הינו שמחים באמת..
 

כמה שאני מרגישה שזה נכון.

עד כה היו לי כמה קשרים ארוכים ועם כולם הסתדרתי בפשטות.

בדיוק כמו עם כל חברותיי, שמגיעות מרקע שונה וחלקן גם סגנון אחר וב"ה עם כולן אני מסתדרת נפלא.

אבל השאלה היא לא :

עם מי אסתדר והכל יהיה נחמד וזורם?

אלא: עם מי באמת אהיה שמחה ושלמה?

רממש מסכים עם סעיף א׳,אני לא מבין איך נלחצים מזה. באמת.

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

מה הקשר בין מה שהעתקת והדבקת לנושא השרשור?

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"