מאמינה שמדובר במחסני נשק וכו'..אחרת אין סיבה להתערב.
בכל מקרה, בבוקר יהיה יותר מידע.
ליל"ט.
מאמינה שמדובר במחסני נשק וכו'..אחרת אין סיבה להתערב.
בכל מקרה, בבוקר יהיה יותר מידע.
ליל"ט.
לאחרונה באמת משעמם לצה"ל, וגם לא שומעים עליו בקהילייה הבין לאומית,
ולכן הוא שולח מטוסים למדינת אויב ומפציץ שם כמה מחסני נשק.
בדיוק!
<צ>
אגב , אני מניחה שהוא רוצה לומר שזו לא איזו מלחמה..כמו שהיה נראה לרגע..בלילה , אלא ס"ה הפצצת מחסני נשק.
לא הכוונה שזה מיותר.
ב. אף גורם לא הוציא הודאה שאכן צה"ל ביצע זאת, באותה מידה גם המורדים (שהשתלטו לפני כחודשיים על שדה תעופה צבאי) יכולים לבצע התקפות דומות.
ב- ברור שזו אפשרות, אבל אני נוטה להאמין לדיווחים שזה צה"ל.
למרות שזה לא באמת משנה..
פשוט לפי הכותרת היה נראה כאילו התחלנו מלחמה.
ב' קחי לתשומת הלב שכיום הצבא במקום להתמודד עם מלחמה בתוך המדינה [האיתיפאדה השלישית ששוררת כיום בשטחי יו"ש] מרכזים את תשומת הלב בכמה הפצצות בסוריה שהצבא עושה אחת לשבוע בתור שיר של יום.
ואם תגידי שאין אינתיפאדה אז לידיעתך רק אתמול היו 10 פצועים מזריקות אבנים ביו"ש,
נזרקו 6 בקבוקי תבערה לפחות, ו 5 מטעני חבלה נזרקו על חיילים [ביו"ש] ועשרות (!!) רכבים נפגעו מאבנים שערבים זרקו עליהם.
לא כותבים על פעולות של צה"ל. נקודה
ז"א, תגיד מה שאתה רוצה אבל אל תצפה שאני אתחשב בבקשה אם אין שום הסבר הגיוני.
אני לא משתתף במריבות כאלה.
אמרתי דבר שברור לכל ילד במדינה - לא מדברים על פעילויות של צה"ל בשום מקום!
פקודות? מה נסגר עם אנשים היום
בא לך לבקש משו- תדבר כמו בן אדם, ותסביר.
למה אסור לי לכתוב משו שבכל החדשות בכל העולם ובארץ כתוב? לא הבנתי.
ואם לא בא לך להסביר יפה- אז שמור את העצבים לעצמך.
אני לא כותב בעצבים. אולי את חסרת בטחון עצמי, אם כך את מרגישה. תעבדי על זה.
לענייננו, לא היית יום בצבא.
לא מדברים באינטרנט על צהל. חד משמעית
לא הייתי בצה"ל אבל לא רואה איך זה רלוונטי.
ואני עכשיו מתחילה לקלוט מה הבעיה שלך בכלליות בלכתוב על צה"ל, אבל זה עדיין נראה לי לגיטימי לכתוב מה שאני שומעת בחדשות..0:
לא חשפתי פה איזה פצצה..כתבתי שורה אחת שאמרה מה אמרו בחדשות .
שמח שאת מתחילה להבין את זה.
יש הבדל בין חדשות שעוברות צנזורה, לבין שיחות סלון שכל אזרח משועמם (כמוני) מקיים בפורומים.
קפיש?
ושואלת..מה ההבדל?
הרי אם החדשות עברו צנזורה..ואני משתמשת רק במידע מתוכן- מצטטת, שואלת..וכו'.. איפה הבעיה?
הרי אין לי מידע נוסף..אין לי כלום..יש לי פחות ממש שיש לתקשורת..אני פשוט כותבת משפט שנאמר בכל מקום בעולם בשעות אלו..
אז איפה מגיע הסיכון?
(אגב, אני באמת חשבתי שצה"ל זה נושא שנתון למחלוקת מבחינתך..כמו שאני רואה באר"מ שיש כאלו שנגד הצבא ולא רוצים להתגייס או מה.. ולכן שאלתי אם החלטת להיפרד ולכן אסור לי להזכיר פה את צה"ל.. ועכשיו אתה מדבר מבחינת סיכון..מטרה לאומית של לשתוק..וזה משהו אחר. מבין? )
הרגע עשיתי כמעט חודש מילואים ועוד מעט יש לי עוד כמעט חודש של מילואים.
שתי נקודות.
1 - לא מדברים על צה"ל מפני שבשיחות כאלה תמיד גולשים לפרטים נוספים שלא צריכים לדבר עליהם, גם אם לך הם נראים טריוויאלים ולא "מסווגים".
2 - צה"ל לעולם לא יהיה נושא נתון במחלוקת מבחינתי. רק השלטון
קשה לי לראות איך כשאני אומרת שצהל תקף בסוריה ..ככל הנראה נשק. זה יכול לגלוש למקומות בעייתיים.
אבל אוקי, שומעת.
אם משהו מפורסם בתקשורת בוודאי שאפשר לדבר עליו באיזה פורום בלי לפגוע בבטחון המדינה
למה נתניהו היה צריך להוציא שעתיים לפני ההודעה הרשמית על כך, הודעה מיוחדת על השארתו של אגמון "עד למציאת מחליף (שכבר נמצא)" ולחטוף כל כך הרבה תגובות (הזויות, אבל זה לא משנה) מבפנים?
אנשים יקראו לזה שהוא רוצה 'לשלות בסדר יום', אני קורא לזה שכל ישר שלא נכפף ברוח התקשורת וכו'
אדם בסידני תקף כמה אנשים. העובדה שאביר המוסר, נציג הקב"ה עלי אדמות, הממונה על המצפון נשאר בשוויון נפש ולא פתח על זה שרשור מעידה על כשל מוסרי עמוק.
משהאחרונהזו לא יוריסטוקרטיה, אלא "כל המיצר לישראל נעשה ראש"
אם שופטי בג"ץ, פקידי השב"כ והפרקליטות היו מפעילים את אותם טריקים, שטיקים, לחצים והליכים מנהליים-משפטיים שהם עושים נגד הימין - אבל הפעם נגד השמאל, נגד המחבלים ונגד כל שונאי ישראל -
אז ליל גלנט היה נראה כמו משחק ילדים לעומת מה שהיו עושים לנתניהו כשרצה להעביר חוק לפיטוריו באופן חוקי לחלוטין.
המערכת הזאת לא טועה. היא פועלת בדיוק לפי הכלל התלמודי העתיק (שטיטוס הרשע יישם אותו):
מי שמיצר לישראל - הופך לראש.
מי ששומר על ישראל - הופך למטרה.
זה לא "שלטון משפטנים".
זה מנגנון השמדה פנימי, שקודם את כל מי שפוגע בנו ומדכא את כל מי שמנסה להגן עלינו.
אז.
אבל אכן החה צריך השבת להוסיף מי שברך לאמריקאים, בגלל הנעדרים שם
מה אתם אומרים
באיזה אתר כדאי להתעדכן באקטואליה?
שמתעדכן מהר.
לא אתרי תרעלה וללא פריצות. (ל7 לא התחברתי)
עדיף לא להתעדכן באקטואליה
כמות הרעל החרדה שיש שם יכולה לדכא את החיים
אם אני רוצה להתעדכן
זה דרך הכותרות של רוטר סקופים
זה לרוב מידע עדכני נקי ובלי פרסומות
יש כאלה שמתמקדים למשל רק בביטחון
וגם כמות עדכונים יומית משתנה
בלבד
אבל אני לא כזה מעורה
אין שם "תרעלה" במשמעות המקובלת, אלא דיווחים של משפט או שניים. את הפרסומות מבטלים ככה:
מה שפחות רלוונטי למי שרוצה לקבל תמונה כוללת של המתחרש
מעבר לזה, תלוי כמה רעל וכמה SNR (יחס אות לרעש) אתם מוכנים לסבול. רוטר שהוזכר פה מכיל תוכן לא רע אבל תגובות רעילות ממש. אתרי חדשות חרדיים (הוזכר פה אחד @מבקש אמונה , אגב, ידעת שאמס זה גם כן פרוייקט שלי?) יש להם יתרון של תוכן נקי יחסית אבל מוטה חזק מדי למגזר שלהם. זכותם כמובן. אבל צריך לדעת את זה.
נכון קצת מוטה אבל לא נורא להרגשתי...
(גם יש קצת דברים שאני נוטה לחרדי 😁)
אהרון גרנות/גרנביץ', שגם בעצמו חי על התפר שבין קריית ארבע לחסידות גור וגם כעיתנאי היה שנים גם כאן בערוץ 7 ובעיתון נקודה ז"ל וגם במשפחה ובתקשורת חרדית, העיר על הנקודה הזאת מזמן.
יש בווצאפ חדשות משמחות
קבוצה
ויש ערוץ שכתוב איפה האזעקה, בצירוף מפה.
ואתה יודע איפה שרק היתה התראה
אפשר כבר לא להיות המרחב המוגן
אם הטיל עבר בנתיב אחר.
וככה לא צריך לחכות ל"הסתיים האירוע"
במקומות בהם לא היתה אזעקה.
העברת "חוק עונש מוות למחבלים" בקריאה שלישית היא רגע שבו המדינה מחשבת מסלול מחדש, אך בעוד חגיגות הניצחון נשמעות מצד אחד, זעקות האזהרה מצדו השני של המתרס חריפות מתמיד. בלב הסערה ניצב השר איתמר בן גביר, שהוביל את החוק כדגל מרכזי, בטענה נחרצת שרק יד ברזל וגרדום ישיבו את ההרתעה שאבדה ויעשו צדק עם המשפחות השכולות. עבור בן גביר ותומכיו, זוהי הדרך היחידה להבהיר לאויב שכללי המשחק השתנו וכי דם יהודי אינו הפקר. אלא שמול הגישה הזו מתייצבת חזית רחבה של מתנגדים, ובראשם דמויות ביטחוניות ופוליטיות כמו בני גנץ ויאיר לפיד, המזהירים כי מדובר ב"הימור מסוכן על חיי אדם". טענת הנגד המרכזית, שמהדהדת גם במסדרונות השב"כ, היא שעונש המוות אינו מרתיע את מי שיוצא למשימת התאבדות ממילא, אלא להפך – הוא מעניק למחבל את הפרס הגבוה ביותר מבחינתו: מות קדושים ("שהאדה"). המתנגדים טוענים בנחרצות כי המהלך הזה רק יתדלק גלי טרור אכזריים של נקמה, יגביר את המוטיבציה לחטיפת חיילים ואזרחים כקלפי מיקוח נגד ההוצאות להורג, ויבודד את ישראל מוסרית ודיפלומטית בעולם. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבחר להעניק את קולו ותמיכתו המכרעת לחוק, מצא את עצמו בלב הדילמה בין הצורך המבצעי-ביטחוני לבין הדרישה הציבורית והפוליטית לצדק גלוי ומרתיע. כעת, כשהחוק כבר כאן, השאלות הופכות למטלטלות יותר: האם תמיכת נתניהו ובן גביר תתברר כנקודת מפנה חיובית, או שמא צדקו גנץ ולפיד באזהרתם שהחוק הזה הוא רק דלק למדורת המזרח התיכון? האם אנחנו באמת בטוחים יותר היום, או שמא פתחנו תיבת פנדורה של אלימות שאין לה סוף? ומה יקרה ביום שבו פסק הדין הראשון יצא אל הפועל – האם נרגיש שנעשה צדק, או שנבין שהמחיר הביטחוני כבד מנשוא? אלו השאלות שנותרו פתוחות לשיפוטכם, והן דורשות מאיתנו להחליט: היכן עובר הגבול בין נקמה מוצדקת לביטחון לאומי?
ממליץ על המאמר ב"זה מעניין" שדן לעומק בטיעונים האלו ובכלל ברעיון של עונש מוות למחבלים.