אני לא אחותו..
אולי מבחינה גנטית אני כן אבל מבחינה ריגשית ועזרה ותמיכה אני ממש לא..
אם הייתי אחות כזאת אז הייתי עוזרת לו ומרוממת אותו, אבל במקום זאת אני רק אומרת לו כל הזמן מה לא בסדר ומעירה לו ואומרת לו מה לא בסדר..
איזה מין אחות אני?!?!?!
כל פעם שאני רק מנסה ליהיות תומכת ולעזור לו זה יוצא בצורה כל כך תקיפה שאחרי זה אני פשוט צריכה ללכת לבקש את סליחתו, אבל כמה פעמים אפשר?!?!?! 3\4\5 פעמים ביום? זה כבר לא הגיוני..אין לי יותר כוח לספור את זה.
כל הדברים האלה פשוט יוצאים לי טיבעי והוא "מחליק" את זה כאילו כלום ואחרי זה ממשיך כרגיל, אני מאוד שמחה שהוא לא "ניפגם" מזה אבל בכל זאת להחליק את זה כאילו כלום?!!?
אם רק פעם אחת הוא היה "עושה" משהו בקשר לזה- מתעצבן וכו' הייתי לומדת למרות שכבר עכשיו אני יודעת שזה לא בסדר אבל אני לא מצליחה לשלוט בעצמי זה פשוט קורא והוא כבר כנירא התרגל שזה גרוע ביותר!!!!!
אני לא יודעת מה לעשות כבר אני אחותו וצריכה לתמוך בוא אז למה אני כזא?!?!?
ועוד שכולם אומרים לי שאני צדיקה וכיף לאח שלי שככה אנחנו ב"יחסים טובים" ולא הולכים מכות כל שני וחמישי...ואני תוהה לעצמי לא עדיףף כבר ללכת מכות
מאשר להעיר לו על כל צעד ומילה שהוא עושה ואומר?!?!?
הבעיה היא שאני לא מסוגלת לפגוע בוא ועעם חברות שלי אני גם לא מסוגלת לפגוע בהן מילולית אז למה באח שלי אני כן מצצליחה?!?!?
אני לא מבינה את זה,פשוט לא..
אני ממש אשמח אם תעזרו לי....
^^^^^סוף פריקה^^^^^
תודה רבה ש"הקשבתם" לי עד הסוף (וגם אם לא אז זה בסדר
)







