איך משיחת טלפון של 2 דקות אפשר להחליט שזה לא מתאים?

ובאמת בד"כ אי אפשר.

אבל ממש ממש לפעמים אפשר לקלוט סגנון דיבור (ח"ו לא דיבור לא נקי, אלא טון, נימה וכו').

דוגמה מוקצנת: הבחור מתחיל שיחה ב"אז מה נשמע, מותק?" => !No way

דוגמה אחרת: "שלום. מה שלומכם?... אני לא רוצה לפספס שיעור בישיבה. יש מצב שאת מגיעה לאיזור שלי?"=> !NO WAY

שני המקרים לא מונפצים. 

לא משהו שלילי.

סתם נשמע שהוא באופי שונה ממש ממה שאני רוצה.

כדאי לתת צ'אנס.

אולי הוא קצת התרגש,

אולי בפגישה תגלי מישהו קצת שונה.

א. נראה לי לא לעניין (לא מכבד) לבטל אחרי שקבעתי, אפילו אם לא נראה לי מתאים.

ב. לפעמים בטלפון לא קולטים נכון את הבנאדם (קרה לי שבטלפון מישהו נשמע לא כל-כך הסגנון שלי, ובפגישה היתה כימיה מאוד טובה, ואפילו יוצאת דופן).

בחור סבבה והכל, אבל לא בסגנון:

מעופף מידי, חסר רגש * (וניתן לחוש כבר על השיחה הראשונה), רגשן (כבר על השיחה הראשונה החל לפרוק את סיפור חייו)..

* חסר רגש זה לאו דווקא דבר שלילי. כך הבנתי בעקבות שיחה עם חברה, שאמרה שהיא מחפשת אדם שלא יהיה רגיש (ק"ו לא רגשן).

לגבי השני, אם NO WAY על ה- "מה שלומכם", ברבים? או על הבקשה?

(תכל'ס... לא בצחוק(!), נראה לי שהיה מפריע לי יותר הדבר הראשון...)

אבל בעיקר על הבקשה, שמראה על ניתוק מהמציאות.

ויעידו מי שמכיר אותי (1/3 מהפורום בערך..), שאני מאוד מעריכה לימוד תורה ומוכנה להתמסר לזה.

לק"י

לא יודעת אם יש בעיה הלכתית לשאול "מה שלומך?" ביחיד כאשר מדובר בגבר ואשה רווקים.

אבל יש מצבים שזאת בעיה, ולכן שואלים ברבים (מה שלומכם?).

מזכיר לי שפעם התארחתי אצל משפחה חסידית אותנטית לסעודת שבת, והאישה הצעירה שכנראה התפדחה מעט מהסיטואציה, דיברה ברבים כל הסעודה

לק"י

וגם אני לא מעוניינת שידברו אלי בלשון רבים.

ואם רוצים במקום לשאול "מה שלומך?" ולהסתבך עם זה, אפשר "מה נשמע?"..

זה בגלל שהוא מקפיד שלא לדרוש בשלום אישה.

מצד שני כל הדייט בעצם זה סוג של לדרוש בשלום אישה בצורה מורחבת

בקיצור זה ממש מוזר

לק"י

אני כשאני מדברת עם גבר נשוי (וגם עם אשה לפעמים..) אני שואלת "מה שלומכם?" גם מהסיבה שכתבתי לעיל וזאת גם כבר שאלה לגבי המשפחה שלו..

ושוב, אני לא בטוחה לגבי רווקים- מעניין אותי באמת לשאול מישו שמבין בעניין.

ולכן שואלים מה שלומכם.

וזה רק בשאלה הספציפית הזאת לדעתי

עד כה לא חתכתי בטלפון, אבל בעסה להטריח את עצמי לפגישה, כשזה זועק: "הוא לא שלך מחפשתותו"

שממש לא היו לי כוחות וחתכתי באי נעימות אחרי הטלפון.

לפעמים עדיף ככה.

אולי תיפגשי.. אין ברירה.. ותבדקי למי להעביר אותו הלאה..

לבטל זה בלי צורה נראה לי...

ליבי ליבי!!
 

תחשבי שעוד רגע זה מאחורייך...

מחר אני לא יכולה, 

אח"כ יום ירושלים...

קיצר, יעברו הרבה מים בירדן עד שניפגש.

אחת...

ושבוע הבא שבועות.

אם אחרי פגישה אחת לא. אז אחרי הטלפון הראשון כן!?

*את* היית רוצה שיתנו לך צ'אנס? 

אבל זה אומר שאם אני לא פוסלת עכשיו אז זה סיפור של שבועיים לפחות.

מלהיפגש עם אחרים, נכון? השבועיים הללו, זה עיכוב של חגים וזמנים שאת לא יכולה, נכון? גם עם בחור אחר (הצעה שנשמעת יותר אטרקטיבית, בהנחה שיש), היית מחכה את השבועים.

וחוץ מזה, האחרים יכולים לברוח בינתיים.

כ"כ מהר?

(וואלה לא תיארתי לעצמי שבנים נתפסים כ"כ מהר...)

ושבועיים להימרח? אולי את מתכוונת להרגשה? למה צריך לחשוב על זה לפני הפגישה יותר מדיי? אם תחליטי להיפגש - אז החלטתם, קבעתם. זהו, אין צורך לחשוב על זה עד יום הפגישה.

לא נראה לי שצריך לדאוג מהאחרים שיברחו, אם יש לך סיבה מספיק טובה להיפגש עם הבחור הנידון. (לדעתי יש - עצם זה שכבר קבעתם, אבל כמובן זה שיקול שלך)

עם הפסקות ארוכות.

לגבי השאר-

לא דובר כאן בפורום כבר על הסרטים שבנות נכנסות אליהם? 

בכל מקרה זה כדאי. לשניכם. תנסי אפילו ערב שבת, בשולי הריקודגלים, וכו'. תגלי יצירתיות, שלא תמרחי שבועיים לשווא!

איך אתן קולטות אדם תוך שיחת טלפון קצרצרה. אפילו תוך פגישה אחת אני לא תמיד מבין.

אם ביררת והתלבטת הרבה ורק בסוף הסכמת, כנראה שנתוני הפתיחה מספיק טובים כדי לתת צ'אנס. אז תני אותו!

לא תמיד, אבל יש מקרים.

אינטואיציה מיוחדת ניתנה לאישה. תקנא.

ובכל זאת, אולי *לפעמים* האינטואציה שלכם קצת מפספסת? בעיקר כשהמדבר איתכן תחת לחץ כלשהו מסיבה כלשהי?

(חוזר בי - אנחנו הבנים אף פעם לא נלחצים, כמובן..)

סתם. אני באמת מסכימה.

לכן, אני דוגלת בעמדה כי לא ממהרים להפסיק קשר באופן כללי וק"ו אחרי שיחה ראשונה.

ובכל זאת החלטתי לתת צ'אנס.

ועכשיו יש עוד נתון שאולי הוא זה שיטה את הכף לצד השני.

אם היה מתחזק דבר שחשדת בו מלכתחילה, מילא. אבל אם לא, סיכוי סביר שמדובר בלחץ או משהו כזה (טוב, לא עולה לי לראש עוד משהו כזה..).

כמו שאנחנו נותנים לכן צ'אנס, תנו גם לנו!

תחזרי למי שהציע לך את ההצעה ותגידי לו את מה שאת חושבת, 

ותראי אם זה נכון לפי דעתו.(זה יכול לעזור לך להחליט).

יש שאלות שאי אפשר לשאול אנשים מסויימים.

מה גם שהמציע ממש לא אובייקטיבי. לפחות במקרה הזה.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳