שלנו!!!!!

אבל לא אמרת את זה מתוך טחינות ? גם אני יכולה לאמר את זה אבל זה לא יוצא לי מהלב זה רק יוצא מהפה ...

בס"ד

ואינלי מה ללבוש.

בטח שאני מאמין,ובמיוחד בדורנו שיש בו את כל הסימנים של הגאולה, זה הרבה יותר קל!!

לדעתי יתחיל ממש בקרוב כל התהליך של תחילת הגאולה..ולא יודעת מה יהיה בו, אבל אני מאמינה שאם זה מתחיל בקרוב, אנחנו גם נזכה לראות את הגאולה, בסופו של דבר..

שיש לנו כזה עם של מאמינים ! אם כולם כולל אני יהיו כאלה בטוחים בעצמם באמת תבוא הגאולה ! אבל לי עוד קשה להאמין , אולי אחרי שאני ימות (אולי אתם לא , אולי נגיד אני ימות בגוג ומגוג ... או משו כזה !) כל הכבוד ! אני אשתדל לנסות להאמין !

חס וחלילה, אם את מאמינה בה', אין סיבה שתמותי בגוג ומגוג!
רק צריך לבטוח בה'..אשרייך! בהצלחה..לנו ולכל עמ"י..

לזה קוראים בארמית "אתחלתא דגאולה". והתהליך הזה התחיל כבר לפני יותר ממאה שנה. אפילו מאה וחמישים שנה.
כשיהודים עולים לארץ ומתחילים להקים פה ישובים יהודיים, זאת אתחלתא!
וכשקמה מדינה יהודית, בעלת שלטון יהודי, צבא יהודי, מס הכנסה יהודי, משרד תמ"ת יהודי... זה גאולה.

וכעת נותר לנו לחכות ולזרז את הגאולה ה ש ל י מ ה.
את בוא המשיח.


כמובן שהנאמר לעיל הוא בקיצור נמרץ, ושווה ללמוד על זה יותר ברצינות.
כמו כן, אני חייבת לומר שיש הרבה שחולקים על מה שכתבתי.

אני לא יודע מה יהיה מה יקרה מי יחזור וכו', אבל בית המקדש שהוא עיקר הגאולה יבנה בעז"ה בקרוב.

בס"ד

בטח שמאמינים!! באמונה שלימה!

ובע"ה הוא יגיע, בקרוב מאוד!!
ובנתיים- שנה טובה ומתוקה...ו..שנת שלום! לכל עמ"י

מוצאי שנה שביעית בן דוד בא!!
כולם להתכונן לביאת המשיח!!!!!!!!!!!!!!!!

אפרופו (!) תחיית מתים-
אני לא מבינה את זה-
המתים שלנו, הטובים לפחות, נהנים בגן עדן מזיו השכינה וכו וכו', אז למה להם לקום לתחייה??

מספרים על הגר"א שדקות מעטות לפני פטירתו, הוא נטל את ציציותיו בידיו, וכה אמר לבני ביתו שנצבו סביב מטתו: "כמה קשה להפרד מהעולם הזה! כמה יקר כל רגע בעולם הזה! הנה, על ידי ציצית, שמחירה פרוטות מעטות מקיים היהודי מצוה ומסוגל להגיע למדרגות עליונות, ואף לקבל את פני השכינה. היכן נוכל למצוא זאת בעולם הבא?!" ובמילים אלו יצאה נשמתו בטהרה ועלתה אל גנזי מרומים.
מטרת האדם היא להתקדם ובעולם הבא שום דבר לא מתקדם, אם היו מכניסים אותך לחדר מלא יהלומים לא היית מצטערת לצאת? נכון בחדר היהלומים לא שימושיים ולמכור אותם אפשר רק בחוץ אבל היית יכול לאסוף עוד יהלום ועוד אחד..

בס"ד


המשיחחחחחחחחח בא היום!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! בע"ה!!!

ואנחנו בע"ה נראה אותם בקקרובב מאוד!!!!

חג שמח!!!!!

הוא מדבר שם על זה ומסביר את הגאולה קצת אחרת.

אני יודע שאמורים להאמין וזה אבל לא נראה לי שהוא יבוא מתישהו בזמן הקרוב

בס"ד

עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא"!

ב"ה אנחנו נמצאים כרגע בתהליך של גאולה..!
הקב"ה החזיר אותנו לא"י אחרי 2,000 שנה שלא זכינו להקים לנו מדינה בא"י!!!
חלק מגאולת עמ"י הוא החזרה לארץ הקודש.. בע"ה ובהשתדלותינו ממש עוד קצת זמן יבנה המקדש ונזכה לראות בגאולה השלימה..!

משהו יפה ששמעתי: כל מעשה טוב שאנחנו עושים מוסיף אבן לבית המקדש, וכאשר יש מספיק אבנים- בית המקדש ירד בעז"ה מהשמי'ים ותבוא הגאולה השלימה. לכן הגאולה השלימה תלוי'ה גם בהשתדלות שלנו, כל מעשה טוב שאנחנו עושים יכול לקרב אותה עוד צעד, ועוד צעד, עד שבע"ה יבנה בית המקדש וירד אלינו... אז בואו נרבה בקיום תורה ומצוות כדי להוסיף יותר ויותר אבנים לבית המקדש..!

שאלה קטנה בקשר לתחי'ית המתים:
איך י'הי'ה מקום (מבחינה פיזית) לכל המתים (הראוי'ים..) לחיות בעוה"ז?

הווה אומר עוד השבוע!

לפעמים אני חושבת על זה לעומק וקשה לי להאמין בזה.
מה עם כל השחיתות ,הפריצות והחילול ה' המשיח יבוא?
זה נראה לי לפעמים די הזוי אבל אני באמת משתדלת להאמין.

המשיח יבוא?

אני חושבת שזה לא נושא שאפשר לקשקש עליו בפורום זה או אחר.
זה נושא שצריך ללמוד אותו ברצינות ולעומק.

ברוב התחומים המצב שלנו טוב כמו שהוא לא היה מאז בית ראשון.

תמיד האמנתי.

פעם לא באמת רציתי שיהיה בית המקדש. אמרתי:יאללה, מיצריך את כל זה? קרבנות וזה.. סתם סיבוכים. הכי קל וכיף כמו עכשיו. ובכל זאת האמנתי.
באותו זמן שזה היה ככה,היה לנו שיעור על הגאולה. אמשתי את מה שאני חושבת וחברות שלי הסתכלו עלי כאילו נפלתי מהירח. כאילו כופרת. אבל אז אמרתי להם יאללה תיהיו רגע דוגרים. אתם באמת באמת רוצים את זה? אף אחת לא ענתה לי. אבל ידעתי שהם חושבות כמוני.
אני חושבת שזה לא היה כפירה לחשוב ככה,וגם לא להודות בקול. זהמ אוד יפה שילדה בכיתה ה' אומרת את זה ככה. כי רוב הבנות בגיל הזה אם תשאלי אותם אם הם רוצות בית מקדש הם יגידו לך בטח בלי לחשוב פעמיים. אפילו אם תגידי להם לחשוב על זה.

עכשיו אני מאמינה באמונה שלימה. ואני מאוד מאוד רוצה שיבוא המשיח ויהיה לנו בית המקדש. אני חושבת שאנחנו כבר בתהליך של גאולה.

וגם הרבה מאוד רבנים חושבים ככה.

זה מצחיק,פעם חשבתי שהמשיח פשוט יבוא יום אחד.
אבל ברור שלא.
זה תהליך. זה לא יכול להיות יום אחד. ואנחנו כבר עמווק עמוק בתוך התהליך הזה. מה שנשאר לנו זה להאמין,ולנסות לתקן.

ובקשר למתים-אנחנו לא יודעים איך הם יחזרו. אני חושבת שזה כבר יהיה הפוך, שהעולם הזה יהיה העלם הבא ואז הם פשוט יהיו פה. לא נראה לי שהם יבואו,כי זה לא הגינויני שהם יבואו באותו גיל שהם מתו.
אבל באמת אנחנו לא מבינים בזה כלום.
רק להאמין!

ברורורו אני מאימנה....אנחנו צריכים האימן 'ה יתברך!יכול לעשות הכלל!!!

אולי לא בימנו אבל תגיע ברור!!
ומי יודע אולי גם בימנו אמן...

בס"ד

אנחנו כבר בתוך התהליך של הגאולה, המשיח יכול להגיע בע"ה כל רגע ויבנה בית המקדש!!

"משיח, משיח, משיח, אוי יואי יואי יו יו יויי... משיח, משיח, משיח... "
מכירים את השיר? ואת ההמשך שלו? "ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא!"
מצטלצל מוכר?
ובעצם זה לא רק שיר. זה הרבה יותר מזה.
המשפט הזה הוא אחד מעיקרי האמונה שלנו.
"אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, ואע"פ שיתמהמה אם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא!!
אנו נמצאים בחודש ניסן, חודש הגאולה, חודש משיח!!
אך, בואו רגע נהיה כנים עם עצמנו, האם אנחנו באמת מחכים לו בכל יום? האם באמת אנחנו חיים בציפייה כזאת גדולה לגאולה? למשיח? האם אנחנו באמת מאמינים שהוא יכול לבוא בכל יום? שהגאולה כל כך קרובה?
נפתח בסיפור.
יוסי, בחור צעיר, הולך כבר שנה, בכל יום, לבקש ברכה מהרב.
הוא מבקש רק דבר אחד, לחיות מתוך שמחה. כל יום הוא מגיע לרב, אך עדין אינו חש בשמחה.
לעומתו, גילה אחותו, הגיעה זו הפעם הראשונה אל הרב.
גילה ביקשה מהרב גם כן, שיברך אותה לחיים של שמחה. למרבה הפלא, כמה ימים לאחר מכן, רואה יוסי את גילה כשהיא מחייכת ורגועה. ניגש אליה יוסי ושואל, "גילה מה נשמע?" וגילה עונה, "טוב, ב"ה!"
מיד הלך יוסי לרבו ושאל אותו, "הרב, איך זה ייתכן, אני כבר שנה מבקש ממך ברכה בעניין השמחה, וזה לא עוזר, ואילו גילה ביקשה פעם אחת, וכבר היא שמחה!!"
חייך אליו רבו ושאל אותו בעדינות,"יוסי, כשאתה מגיע אלי יום יום לבקש את הברכה, האם אתה באמת מאמין שאתה מסוגל להיות שמח? האם אתה מאמין בברכה שלי ובהשפעתה? וכן מה אתה עושה בכדי להיות שמח, מעבר לבקשת הברכה?" יוסי שתק, והרב המשיך. "גילה הגיעה אלי מתוך אמונה אמיתית ביכולת שלה להיות שמחה, אך אתה לא. אתה לא מאמין בשמחה שלך, בישועה שלך, וממילא שהברכה לא תשפיע. בכדי לזכות לברכה באמת חייבים להאמין לה! וכמו כן, לא מספיק רק ללכת לקבל ברכה, צריך גם להשתדל עבורה!
אחותך מאמינה בשמחה שלה, אחותך משתדלת להשיג אותה! ולכן גם זכתה שתשפיע עליה הברכה..."
מה אתם אומרים?
ובעצם, מה הקשר של הסיפור הזה לחודש ניסן? מה זה בעצם משיח? מהי הגאולה?
לפני שנדבר בע"ה על גאולת עם ישראל בכללותה, בואו נדבר עלינו.
נדמה שלכל אחד מאיתנו, יש את המקום האישי שלו בו הוא זקוק לגאולה. כל אחד זקוק למשיח.
לכל אחד יש את המקום או המקומות מהם היה רוצה לצאת, להשתחרר...
אצל אחד זה קשור ללימודים, אצל השני זה קשור לחברים, אצל השלישי, זה קשור למשפחה, ואצל הרביעי זה בכלל קשור למידת הכעס, עצבות, קנאה. וכו' וכו'..
כל אחד על עצמו יודע, איפה הוא זקוק למשיח, איפה הוא זקוק לגאולה.
חודש ניסן הוא נועד בדיוק למטרה הזו.
לצאת לגאולה.
גאולה אישית, וכמובן גאולה כללית.
בואו לרגע, נעצום עיניים ונדמיין את עצמנו, כמו שהיינו רוצים להיות, כמו שהיינו רוצים להרגיש.
אחד, וודאי יראה את עצמו פשוט שמח, השני רואה את עצמו שליו, השלישי ימצא עצמו עם חברים, הרביעי יצחק עם המשפחה והחמישי ירגיש שהתגבר על פחדיו, כעסיו, תאוותיו וכו'.. כל אחד לפי עינינו.
כל אחד רואה את המקום שהוא היה רוצה להיות בו.
אך, האם אנחנו באמת מאמינים שנגיע לאותו המקום?? האם אנו באמת מאמינים שנצא מהגלות שלנו, שנשתחרר?? האם אנו באמת מחכים לגאולה בכל יום?? האם אנו משתדלים עבורה?
ונחזור רגע לסיפור.
מה הוא ההבדל בעצם בין יוסי לגילה? שניהם קיבלו ברכה, לא?
מתברר שישנו הבדל מהותי וגדול בניהם.
גילה האמינה בישועתה. בגאולה הפרטית. ואילו יוסי לא באמת האמין שהוא מסוגל להיגאל.
שמגיעה לו אותה הישועה. גילה עושה גם השתדלות מצידה, ויוסי, סומך על הרב...
וזה אולי הדבר העיקרי שמלמדים אותנו בני ישראל.
על אף הקושי והשעבוד הקשה במצרים, הם מאמינים.
הם מאמינים בישועה, הם מאמינים בגאולה. הם מחכים לה באמת!! ולא רק זה, הם גם משתדלים!
הם זועקים לה'! נאנחים לה'! הם מאמינים שהגאולה בו תבוא! זה רק עניין של זמן...
ר' נחמן אומר ש"אין ייאוש בעולם כלל", מאיפה הוא יודע את זה?
הוא יודע זאת בפשטות מכוח האמונה.
כי אם אנו מצפים ומחכים לישועה באמת, אזי בוודאי שאין ייאוש!
כי תמיד תבוא הגאולה! מכל מצב אפשר לצאת, תמיד יש ישועה!
חודש ניסן מדבר על האמונה.
האמונה בגאולה.
לעיתים נדמה לנו שהרבה יותר קל להאמין בכך שהמצב "דפוק", מאשר להאמין שחייבת להיות גאולה! ושהיא קרובה! האם אנחנו באמת מאמינים בישועה? ועוד יותר מכך, האם אנו באמת חיים מתוך ציפייה לישועה? או שחלילה.. התייאשנו בדרך אליה?...
אומרים, שכשאדם עולה לשמיים שואלים אותו שלוש שאלות, האחת מהם היא, "האם ציפית לישועה?"
האם אתה באמת מחכה למשיח? ומאמין בבואו?
בשכונה שלנו יש איש אחד, מקסים ומיוחד.
בכל פעם שהזמינו אותו לאיזה מקום הוא היה אומר, "אבוא בע"ה, אם חלילה לא יבוא המשיח עד אז..."
הוא חי כל הזמן בתודעה של גאולה! במחשבה אודותיה! הוא מחכה לה באמת...
ומהו ההפך מהאמונה?
הפחד.
החשש ממה שיהיה, מאיך שיהיה ומהאם יהיה?
האם נסתדר? האם נתקבל? האם נבריא? האם? והאם?...
הפחד מביא אותנו ללחץ ובלבול.
לכן אמרו רבותינו, "העולם הוא גשר צר, והעיקר- לא לפחד כלל!"
להאמין בטוב, להאמין באור, להאמין בישועה השלמה!
ובכל מצב. גם בקושי, בכאב,להאמין שחייבת להיות גאולה.
אז נכון, זה לא פשוט להאמין, בייחוד שנמצאים בעיצומו של הקושי.
אך נראה שדווקא האמונה היא המשתלמת...
נחשון בן עמינדב.
כולנו מכירים וזוכרים.
מה גרם לו להעיז ולהיכנס למים? האמונה בישועה.
האמונה בישועה המובטחת! אם הוא לא היה מאמין ובטוח שה' יושיע, לא היה קופץ! אך קפץ!
כי האמין!
אז יאללה,
בואו ננסה לחודש אחד, לזרוק את כל הפחדים והבלבולים, ופשוט להאמין בטוב! כי חייב להיות טוב.
בואו ננסה פשוט לחכות למשיח בכל יום- שיבוא. אנו מובטחים כי תהיה ישועה. כי תבוא הגאולה.
זה רק עניין של זמן...
אנו מחכים למשיח באמת!!
"השלך על ה' יהבך..." בואו נשליך על ה' מתוך אמונה בטוב ומתוך ציפייה לישועה שלמה.
ולסיום- רעיון קצר ששמעתי מהרב ארז משה דורון.
בואו נעצום את העיניים ונדמיין שהגאולה כבר פה.
נראה בדמיוננו עולם שכולו טוב, כולם בו שלווים, כולם מחייכים, כולם בריאים.
אין מחלות, אין פיגועים, אין אסונות, רק נחת ואהבה בין כולם.
בית המקדש בנוי בתפארתו, וכולם יודעים שה' הוא המלך!!
איזה עולם, אה?
כך שבעצם, אם המשיח כל כך קרוב,
אז, בואו נתחיל לשמוח, מעכשיו! על "חשבון" הגאולה!! על "חשבון" משיח!!
כי אם היא כל כך וודאית ובטוחה, אז בואו נרקוד נצחק ונחייך עכשיו!! על חשבונה...

http://www.kipa.co.il/noar/show.asp?id=19081

חודש הגאולה?..
שאלה קצת מציקה...

שאומנם ניסן זה חודש הגאולה, ומוצאי שנת שמיטה זה סימן טוב לגאולה, ותשעה באב (ובכלל חודש אב) זה זמן טוב...
אבל אלו רק רמזים, סימנים, תקוות.
"בכל יום שיבוא" - כן, גם בזמן הכי לא צפוי...

"חודש הגאולה" בא לעורר אותנו לעניין הזה. בדיוק כמו שאלול בא לעורר אותנו לתשובה. כל השנה צריך לעסוק בגאולה, תשובה, שמחה (פורים), הודאה (חנוכה) וכו'. אבל האדם לא יכול להיות במתח נפשי כ"כ הרבה זמן... ולכן זה מחולק לזמנים.
אם כי - כל אדם צריך לעשות תשובה בכל יום, כאילו מחר יום מותו.

יש מחלוקת בגמרא האם בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל [ונברא העולם ועוד כמה דברים], או שבתשרי נגאלו ובתשרי עתידין להגאל.
זאת אומרת דווקא בתשרי/ניסן, ולא בחודש אחרים ,עתידין להיגאל ולא שזה בא לעורר אותנו לעניין הזה...

אגב לגבי תשובה- תודה על התשובה, [קלטתם ת'שנינות???..] בדיוק הציקה לי השאלה הזו..

שבוע טוב!!

ביום אחד רגוע באמצע השבוע
דבר מוזר לפי כל קנה מידה
ישמע לפתע רעש כהתפרצות הר געש
ואת מקורו איש לא ידע
וברחוב ינוע חמור קטן צנוע
לאיטו יפסע לו בשבילים
שעל אחר שעל עליו ירכב ממעל
אדם לבוש בגדי אביון דלים

בידו יאחז ההלך המתגלה עתה כמלך
שופר גדול מימי בראשית עוד לפני מגדל בבל
החמה תזרח באמצע הליל
והשופר מקרן האיל
ישמיע קול שישמע בכל קצווי תבל
אנשים יתעוררו בפחד
בשעוניהם יביטו יחד
מעולם הם לא ראו דבר כה משונה
יתקשרו למודיעין ברעד למשטרה וגם לוועד
מכבי אש, לשכת הסעד
אין קול ואין עונה...

והרדיו אז ירגיע:
הסיבה לקול המריע – כוכב גדול הנה מגיע
עובר הוא לא רחוק
והרוסים מיד יסבירו שהקולות שאת כולם העירו
יוצאים מטיל שהם העבירו על אמריקה לצחוק...

כמה טוב שאז יהיה בלי פחד ואימה
ברינה יקצורו הזורעים בדמעה
תמו שנות היגע אין עוד צרה ופגע
משיח על חמור קטן מגיע הוא כל רגע
תמו שנות הזעם דבר אינו כמו פעם
משיח על חמור קטן מגיע בקול רעם

והכל ישיח על בוא המשיח
לשון הקודש כולם יבינו כבר
כל אחד מן העיניים יזיל דמעות כמים ויעשה תשובה על העבר
אליהו הנביא יודיע: לבית הכנסת להגיע!
אין לקחת שום דבר ביד!
והכל יאוצו. בריקודים ירוצו!
ובתי הכנסת יתמלאו מיד

ופתאום בתי הכנסת השמימה ימריאו כטייסת
בשמים מתפרסת וטסה למרחקים
ילדים קטנים יביטו – ידיהם מן החלון יושיטו
ראו נא עד כמה קטנים הם גורדי השחקים!
והשמש רבי סנדר – יכה בכל על הסטנדר
'הגיע השחר לתפילה צריך להתכונן'
והכל להתפלל יתחילו. ילדים קטנים אפילו
והכוכבים יגילו ויענו אמן...

כמה טוב אז יהיה...

והפיזיקאים יפערו עיניים
בתים עפים ללא אנרגיה כלל!
ודאי בפנים שוכנת סוללה מוצפנת
מן חידוש אלקטרוני משוכלל

ושכננו יחד יעמדו בפחד
ואל על יביטו באימה
וראה עיניים ורעד בידיים
וליבם מלא רגשי כלימה...

הפולנים מבתיהם יגיחו וביניהם בקול ישיחו
והרוסים אף הם יגיעו ואת שפמיהם יניעו
הי איוון! ראית את יעקב? נהיה גנרל...
והגרמנים מיד יאוצו להסתתר מיד ירוצו
יכריזו הם: דער יודע גייט!
והעם האמריקני יתביישו עם כל ה'מני'
שלרשעים הניחו לצוץ אחרי יובל...

כמה טוב אז יהיה...

על כל הר ועל כל בקעה ישמע קול התקיעה
בעיר וגם בכפר ישמע קול השופר ---------

איי שמחה גדולה תהיה אז לנו
יהיה לנו מלך משלנו
כשהמשיח אלינו בוא יבוא!!

וללא כנפיים – יטוסו לירושלים
מחדש בנויה היא לא תימוט!!!
בתים של אבני שוהם בנויים בחן ונועם
וכל אחד שבעת אלפי קומות
ומהר הזיתים יקומו המתים – לבושים כולם בגדי שבת
סבא סבא עם הנכד ינהל שיחה ממושכת
והאם תצהל מכל מבט...

והכל יחיו בנחת בלי מורא ובלי כל פחד
הבורא ייתן לכולם גם יחד שפע של חכמה
בתורה הכל מוחם יוגיעו לסודותיה הכמוסים יגיעו
וכל עץ וגם כל שיח מיני מעדנים יצמיח
נהר של דבש בגן יגיח
יינות אלפי מינים
אריה וכבש וגם נער יטיילו יחדיו ביער
וביחד יכנסו בשער של חוות התנינים...
וכמו תרנגולות בימינו לא יפלא עוד מעינינו
תינוקות תלד כל אמא בכל יום מן השנה...

אל ילד קט תפנה דבריך – כמה שני ימי חייך?
יענה - אה. אני צעיר עדיין... רק בן מאה שנה.
ירושלים בשלמות כל שעל תתרומם מן העולם ותעל
ובראשה ניצב ממעל בית המקדש
משלחות מקצווי תבל יגיעו מתנות גדולות יביאו
ובדברי ברכה יריעו למנהיג העולם החדש.

יהודים היכונו לגאולה!
הרבו עליה בתפילה!
שובו בתשובה, הוסיפו עוד מצווה!
לימדו עניני אהבת תורה
פרסמו את הבשורה:

עמדו הכן כולכם! בא זמן גאולתכם!!

אחי ורעי בורא העולם עימנו
בשורה גדולה בישר הוא לנו...

הנה הנה משיח בא!!!



(של אברהם פריד)

כי אני רוצה להאמין אבל זה קשה...וגם אתם באמת רוצים בית מקדש???? שכול פעם שתגידו לשון הר תיהיו מצורעים???? אתם יודעים כמה פעמים אתם אומרים לשון הרע?? גם הפורום הזה... חבל!
אז אתם באמת רוצים בית מקדש שאתם מתפללים???

והפעילות בפורומים ירדה משמעותית 

כדי לעשות טוב לעולם ולאנשים ואני מאמינה שכל אחד יכול להפוך את העולם למקום יותר טוב ושמח ואוהב ♥️ וגם לעבוד את ה' שזה הכל בסוף

מהחיים, לחיות טוב, באושר, בשמחה, בסיפוק, ולדאוג לעתיד שלנו כאן