ב"ה

... גם אני מקבל את המיילים היומיים שלו ובאחד מהם הוא התהדר שהוא ירק בפרצוף של שי ונטרוב, וזה קלקל לי את כל הדעות שלי על השולח.

לדעתי זה הופך להיות אובססיה אצל השולח, לרדת לחייהם של שי ונטרוב ושל הרב וולפא, למרות שברמת העיקרון, הוא צודק, הם עשו מעשי שלא יסולח בפז. אבל האם יריקות בפרצוף הם דרך להביא אותם לתיקון? לדעתי, לחץ חברתי, הוא די והותיר ואין צורך לרדת לפסים ניזולים של יריקה.

צריך להבין שהרב וולפא, גם לאחר שהוא ננזף קשות ע"י הרבי בפומבי, בשנת תשמ"א, לא נרתע !!!! האם שליחת כמה מיילים, ישכנעו אותו? לא בטוח כלל, אפילו אני חושד שנקבל תגובה הפוכה.

ואתה צודק... הניסיונות של אהבת ישראל בדורנו - ואני אומר זאת דווקא בעמדנו בר"ח סיון ולקראת שבת אחדות - הוא מהקשים ביותר ואני נופל בכך שוב ושוב ושוב... מודה ומתוודה... ואני לגמרי מבין אותך מה זה גרם לך לחשוב עלי בתור מביט מהצד בשעה שקראת את אותו מייל... ויחד עם זה אינני חוזר בי ולו לרגע אחד, לא מהדרך והמעשים שבהם נקטתי ולא מהדברים הקשים שאמרתי ועוד אומר (ולא רק לוולפא וש.ג.) גם אם זה יהרוס את כל השם שלי בחב"ד (נוסף על ההרס הרב והבלתי הפיך שכבר נגרם לי הרבה לפני פרשת וולפא, ש.ג., הכסף והבחירות האחרונות). דין וחשבון אני חייב אך ורק לקב"ה ולמשה רבינו שבדור, הרבי מה"מ, ולא לאף אחד אחר! עכ"פ מאחר ויוצא לי לא פעם לקרוא את הודעותיך כאן בפורום שבהן אתה מציג את דעת ק' של הרבי בטוב טעם ודעת ובצורה הטובה ביותר - אני מצידי מעריך ואמשיך להעריך אותך גם אם אתה תחשוב עלי את הדברים הגרועים ביותר, רק תזכור דבר אחד ש"אל תדון את חבירך עד שתגיע למקומו"...

ובמה דברים אמורים? אמנם אני בטוח שבתור חסיד אמיתי המקושר לכל ענייני הרבי בלו"נ, אתה בוודאי כואב את מעשיהם של וולפא וש.ג. לא פחות ממני; ובכל זאת, כיוון שאני כנראה (בעצם בטוח) לא מתקרב לדרגה שלך - בטח שלא בכל מה שקשור לעבודת המידות - אז אני, מה לעשות, גם מגיב אחרת ממך על מקרים כמו הנ"ל שבהם אנשים שבמשך 5-6 שנים סייעתי להם ולפעולות המטה ככל יכולתי וללא כל תמורה ועשיתי זאת בשמחה - יום בהיר אחד באים ותוקעים לך סכין חדה בגב, ולא מדובר כמובן על פגיעה אישית בי אלא בגילוי המעציב שמדובר בשני אנשים שהתיימרו להיות השופר של הרבי בענייני שלימות ארה"ק... ובפועל מסתבר שהם בסך הכל עוד שני חרדים עלובים שכל מה שמעניין אותם זה רק כסף... ואפרופו כסף, אז לידיעתך היריקה שירקתי על אדון ש.ג. באותו בוקר של חוה"מ לא הייתה בגלל הבגידה העלובה שלו (על זה אכן אין לי סמכות לנקוט באלימות), אלא ג"כ קשור לאותו נושא שהתקשרתי מספר חודשים קודם לכן למטה ודרשתי מהם שיבטלו את הוראת הקבע שלי, והוא ככל הנראה נתן הוראה למזכירה שלו להתעלם מהבקשה... אז אתה אולי היית פותר זאת בדרך אחרת ולא ע"י סקנדל בביה"כ. אני בחרתי מה שבחרתי והלוואי שעם כל החלטותיי הייתי שלם כפי שאני שלם עם מה שעשיתי במקרה הזה! עובדה שזה ב"ה עבד ותיכף אחרי החג המזכירה התקשרה אליי ביוזמתה כדי לסגור את הסיפור...     

ב"ה

לא זכרתי מה הייתה הסיבה של היריקה האומללה, והזכרת לי אותה.

ובכן אם כוונתך הייתה להפסיק את התשלומים לעמותה הנ"ל, לא היה צורך כלל ביריקה.

טלפון אחת לפקידת הבנק שלך ושקל אחת לא היה עובר לשם יותר!

אז כנראה שלא בדיוק זו הייתה כוונתך, אולי רציתה בתת מודה להשפיל את הנ"ל, שהוא יתכופף אילך והוא בעצמו יבטל את ההוראת קבע !!!

וזה באחלט מעשה בזוי, שכל הצדקה בעולם לא יכולה להצדיק, לפחות זו דעתי !

ואין צורך לצעוק, ב"ה, אני שומע מלידה !

ורק לחדד לך טיפה מה שקרה:

א. זה לגמרי לא מדוייק מה שאתה אומר. היות ומדובר היה ב-12 תשלומים ולא בהוראת קבע, לכן בחברת כאל (בבנק בכלל אמרו לי שמה שיורד באשראי לא שייך אליהם ולכן אינם יכולים לעשות מאומה) אמרו לי שבמקרה כזה אינם יכולים להתערב והמליצו לאפנה למועצה להגנת הצרכן וכו' שזה תהליך בירוקרטי שעשוי היה להימשך זמן וכו' ובינתיים החיובים היו משיכים לרדת...

ב  גיליתי את כל זה כאמור ימים ספורים לפני פסח, והנה אני בא ביום א' של חוה"מ לזאל הקטן ורואה שהנוכל המנוול הזה עולה בתור ש"ץ!!!! זה בשבילי כבר באמת היה יותר מדי!!!!

ג. אתה טועה. לא הייתה לי כוונה להשפילו, מאידך בוודאי אין לצפות שאקפיד יותר מדי בכבודם של מי שזרעו הרס רב שכזה כאשר הכל נבע אצלם מכוונת זדון מלכתחילה. 

ד. אינני "יורד לחייהם", אבל אמשיך ועוד איך לחשוף ברבים את ערוותם בכל פעם שהם ימשיכו בתרגיליהם הנבזיים שכוללים למשל ניסיון להוציא תרומות מאנשים תמימים ע"י התחזות כפי שעשו לפני יומיים (ולא בפעם הראשונה) - לשלוח מסרונים לכל העולם שבהם הם מזדהים כ"מרכז החסד של גוש קטיף".... ברגע שראיתי את זה כמובן שישר שלחתי מסרון משלי לכמה שיותר אנשים שבו הזהרתי את האנשים מלהתפתות להאמין לרמאות הזאת!!!!     

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.