מלא חילוניים עם ילדים אוכלי במבות.

תחשוב על זה, המקום יהפוך לשום כלום.

אין, לא מוכנים.

צריך להשיג שליטה, להבהיר מי הבעל בית, להניף דגל, להקפיד על כללי המקום אותם אנחנו נקבע, אבל לא להתחיל לעולת.

ומה זה לא מוכנים? איך לדעתך אמורים להיות מוכנים? יום אחד תהיה הילה מעל כל אחד ונגדל כנפיים וע"פ זה נדע שאנחנו מוכנים? העם לא מכיר את בית המקדש העם לא כמה לבית המקדש, לעם אין מודעות לבית המקדש..

אנשים מדברים רק על הכותל כל היום שזה בסה"כ קיר חיצון של הר הבית? 

ככה ייבנה הבית? בדיבורים? אם לא נעשה ולא נקבע עובדה בשטח, ואנשים לא יחוו מיקרוב את העלייה להר, נוכל לדבר עוד 300 שנה על בניית בית המקדש, ולא יצא מזה כלום!

צריך להעלות את זה איכשהו, אבל אי אפשר לגרום למצב בו ייכנסו מלא אנשים טמאים לכל מקום בהר..

וזה מה שיקרה, אולי כבר קורה.

מותרים, התוספת שבנה הורדוס היא מותרת, וזה לא מהמקומות שנאסרו מבית ראשון, מה גם שמי שעולה, טובל ולא עולה סתם..

יעלו הרבה, כולל חילונים שלא יקפידו ויטענו שזאת כפייה דתית וכו'...

יוצא שגרמת לטמאים לעלות - ולהר עצמו - להפוך לאתר תיירות עלוב. 

אצלנו, איך את מצפה שייבנה הבית אם אין כמיהה? אם אין עבודה, רוחנית וגשמית?

בדיבורים? לא מספיק!

שאנחנו צריכים לבנות אותו?

להשיג שליטה אמיתית, להבהיר מי בעל הבית, אבל לא לגרום לאין סוף טמאים למלאות את מקום.

אולי תגידו שזה בלתי אפשרי, האמת שאני לא יודע, המצב באמת מורכב, בכל נושא, לא רק בהר הבית.

אבל איך אפשר לגרום לטמאים לעלות?

אין, המצב מורכב.

אבל כשבירושלים יש מצעדי גאווה (!!) קצת נאיבי לצפות שיישמר כבודו של ההר, וזה יהיה אסון אם גם הוא לא יישמר, אסון לעם, לא להר, ערבים זה אסון להר - יהודים זה אסון לעם.

מה אני אגיד לכם.. אני מרגיש גלות.

גמני חשבתי עד לא מזמן בדיוק כמוך בעניין הזה, אל תשכחי שאני גם פייגליניסט, ופייגלין הוא אחד ה-נאבקים בעניין..

אבל, לפני כמה שבועות, פתאום קלטתי מה בעצם קורה פה, ואיזה אסון יהיה אם יהיה לנו הכל - וגם הוא יהפוך לכלום.

יש שיגידו שזאת הלכה, מוכרחים להקריב, ואם כך בסדר... לא אתווכח עם הלכה, אבל כן אטען שמי אמר שלגרום לאינסוף טמאים לעלות זה לא יותר גרוע מלא להקריב..

אבל כשהנושא אינו הלכתי, זה נראה לי רחוק בטירוף.

כן, אמרתי, זה מורכב, יש דברים שנראים נורא קרובים.. אבל.. תכל'ס? חבר'ה, מצעדי גאווה בירושלים...

וואת דו יו טוקינג אבאוט?

אז ככה, אני בעד להעיף את אל אקצה.. 

אוףףףףףף

טוב, לא יודע, אין לי כוח לדבר על זה.. 

א. אני מסכים שמסלקים דבר ע"י דבר אחר, אבל את לא שמה לב לנקודה.

לא מסלקים ערבים ע"י יהודים טמאים.. וזה מה שיקרה.

ב. מנין לך?

(אגב, ההגיון אומר ההיפך, אדם גלותי לא מרגיש גלות)

א. אני מסכים שמסלקים דבר ע"י דבר אחר, אבל את לא שמה לב לנקודה.

לא מסלקים ערבים ע"י יהודים טמאים.. וזה מה שיקרה.

ב. מנין לך?

(אגב, ההגיון אומר ההיפך, אדם גלותי לא מרגיש גלות)

זה מזכיר לי את "נשות הכותל"  שיש על הנושא שלהן עכשיו מלחמות-עולם

ותחשבו- כולה כמה נשים הן באמת? כמה עשרות גג, אפילו לא אחוז מול כמות הנשים והגברים שבאים ביום רגיל להתפלל בכותל.... אבל איזה קול יש להן! כמה סערה הן מקימות!

בתאוריה-

כשיפנו את המסגדים מההר-

הרבנות שאחראית על "הכותל והמקומות הקדושים" (הרב גץ זצ"ל התעקש בכוונה על התואר ,"מקומות הקדושים"- רמז להר הבית) - תפרסם, תדריך, תנחה, תאכוף- נהלים לעליה ראויה להר (בטהרה, בכובד ראש, בליווי מדריכים, וכולי) , ותעשה גידור בלתי-עביר למקומות שאליהם אסור להכנס (כל אחד כפי מדריגתו)

בתכלס-

אני מחכה לראות מי  תהיה הרפורמית הסתומה הצעקנית שבשם ה"חופש פולחן"או משו דומה  תחליט שהיא חייבת לעלות להר איך שהיא ממציאה לה,  וכל המדינה  תהיה מהומות על זה....

מוטיז- לדעתי זה מצב חמור ממצעדי תועבה בירושלים

הם באים בעזות מצח, נגד כל היקר והקדוש,

ואילו אילו שאנחנו חוששים מהם- באים בשם אידיאלים כביכול

ולא הבנתי את הסיום, הערבים זה יותר חמור?

(יכול להיות אגב, אבל אני לא מדבר על חומרה, אלא על מה שיכול לקרות בהר..)

אני לא ממש רואה בעיני רוחי איך כופים כל הרבה מאוד מצוות אחרות שיש חיוב ציבורי לקיימן

כנראה זה חלק מהכוח של סנהדרין- שכל העם מקבל את הכפיה שלהם

דיברנו על הרבנות, לא?

הסנהדרין שיושבים בלשכת הגזית,

אליהם התכוונתי

לא רואה מצב שלרבנות הראשית יש כוח או קבלה מהעם- לכפות על הפרהסיה הציבורית קיום מצווה- ללא עוררין או בגצין

אז את מסכימה איתי!!!

את הכותרת של ההודעה הזו: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t537392#6029446

במקומות אחרים עם נהלים ברורים, ומי שלא ירצה פשוט לא ייכנס.

עד תשל"ב הר הבית היה עדיין בשליטת ישראל בחלקו ומכיון שכך היה צד לומר שיש את חובת הקרבת פסח  - שטומאה הותרה בציבור.

הרבי מלובאויטש אמר לכל חסידי חב"ד לא להיות בירושלים בזמן הקרבת קרבן פסח בשביל לא להכנס לחשש איסור כרת.

אחרי שבטיפשותם מסרו שליטה מליאה לירדנים החשש הוסר.

וזה לא אומר שז בסדר כי יכלו להיות מספיק דרכים אחרים לסדר את זה הלכתית

אבל הרסת עם הבמבה

חשבתי הרבה על הר הבית בחודש האחרון, ויצא לי השיר הבא...

אם אשכחך ירושלים

מצד שני - אני מדגיש, אני לא תומך בעלייה מעשית להר הבית, בגלל הוראת הרבנות הראשית. מה שכן, שיהיה במודעות שנו, ובריבונותינו - ועוד איך.

אנשים נושאים את עינהם לכותל, ומתייחסים אליו כמקום הקדוש ביותר, אתה מוזמן לשאול אנשים באקראי, ולראות.
וכל עוד אנשים לא יהיו שם ממש, לא יעזרו הדיבורים..

אני לא יודע מי כתב את השיר הזה,

אבל פעם שלחו לי אותו במייל,

ועד היום הוא שמור אצלי בגלל העוצמה שלו...

הר הבית בידינו?

אני פוסע בזהירות לקראת ההר

ובתוכי דמומה עוצמת המועקה.

אני פוסע ובפי הטעם מר

טעם של אלפיים שנות שתיקה...

ההר הזה חרב מזה שנים

ולאורך הגלות אחז היטב בצפורניו

את עומס התקוות אל מול חורבן האבנים

ואת הכותל האחד במערב...

והוא ידע שיום יבוא אי פעם

וכל בניו ישובו עד אחרון.

והוא נשך את שפתותיו בזעם

ותחת מסגדים אסף חרון...

והוא חיכה להם בתום, בלי שאלות

והוא אהב אותם כמו אם חובקת בנה.

והוא אסף אליו את כל הכיסופים והתפילות

בציפיית שנה אחר שנה...

- - - ופתע מסתערת אש מכל צדדיו

ומתוכה פורצים בניו האבודים

והם כובשים בכוח וחושפים בין אבניו

את סוד ההישרדות של עם היהודים...

- - - והנה הוא שומע צעדים בסמטאות

ודמעותיו זוכרות היטב את המקדש.

ומול חייל עברי אחד, עיניו רואות

כיצד, פתאום, נולד הוא מחדש...

והוא מרגיש את ילדיו הדוהרים

והוא יודע -  בשבילם כדאי הכל!

והוא רוצה לומר להם, כל כך הרבה דברים

והוא אינו יכול, אינו יכול...

הוא רק עומד בשקט, עטוף בהבנה

מקשיב כפי שרק יודע הר להאזין.

והוא ניצב לו ככה, כבר שמונה עשרה שנה

ומידי יום שומע -  את קול המואזין... 

והוא ניצב ההר, ועלבונו זועק

והוא אינו מבין, כיצד בניו -

יכלו להפקירו, פצוע אך שותק

להשאירו כך מאחור עם מסגדיו...

והוא בוכה עכשיו מעומק נשמתו

כמו ילד, שכל אמונו הופר.

והוא יבכה גם מול תחינה לסליחתו

וגם מול כל קולות תקיעת שופר...

כי ההר הזה נושם, והוא יודע

את המרחק והבדידות, משעת פרידה.

אך זו לו פעם ראשונה שהוא נוגע -

בעומק צריבתה של הבגידה...

בדיוק באתי להעלות את זה.

(איש השקים, זוכר? לזה התכוונתי.)

ויצא לי לשמוע ממנו כמה שיחות ממש טובות.

כי רוב העם אינם שומרי תורה ומצוות בכלל... זה למה.

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי