מלא חילוניים עם ילדים אוכלי במבות.

תחשוב על זה, המקום יהפוך לשום כלום.

אין, לא מוכנים.

צריך להשיג שליטה, להבהיר מי הבעל בית, להניף דגל, להקפיד על כללי המקום אותם אנחנו נקבע, אבל לא להתחיל לעולת.

ומה זה לא מוכנים? איך לדעתך אמורים להיות מוכנים? יום אחד תהיה הילה מעל כל אחד ונגדל כנפיים וע"פ זה נדע שאנחנו מוכנים? העם לא מכיר את בית המקדש העם לא כמה לבית המקדש, לעם אין מודעות לבית המקדש..

אנשים מדברים רק על הכותל כל היום שזה בסה"כ קיר חיצון של הר הבית? 

ככה ייבנה הבית? בדיבורים? אם לא נעשה ולא נקבע עובדה בשטח, ואנשים לא יחוו מיקרוב את העלייה להר, נוכל לדבר עוד 300 שנה על בניית בית המקדש, ולא יצא מזה כלום!

צריך להעלות את זה איכשהו, אבל אי אפשר לגרום למצב בו ייכנסו מלא אנשים טמאים לכל מקום בהר..

וזה מה שיקרה, אולי כבר קורה.

מותרים, התוספת שבנה הורדוס היא מותרת, וזה לא מהמקומות שנאסרו מבית ראשון, מה גם שמי שעולה, טובל ולא עולה סתם..

יעלו הרבה, כולל חילונים שלא יקפידו ויטענו שזאת כפייה דתית וכו'...

יוצא שגרמת לטמאים לעלות - ולהר עצמו - להפוך לאתר תיירות עלוב. 

אצלנו, איך את מצפה שייבנה הבית אם אין כמיהה? אם אין עבודה, רוחנית וגשמית?

בדיבורים? לא מספיק!

שאנחנו צריכים לבנות אותו?

להשיג שליטה אמיתית, להבהיר מי בעל הבית, אבל לא לגרום לאין סוף טמאים למלאות את מקום.

אולי תגידו שזה בלתי אפשרי, האמת שאני לא יודע, המצב באמת מורכב, בכל נושא, לא רק בהר הבית.

אבל איך אפשר לגרום לטמאים לעלות?

אין, המצב מורכב.

אבל כשבירושלים יש מצעדי גאווה (!!) קצת נאיבי לצפות שיישמר כבודו של ההר, וזה יהיה אסון אם גם הוא לא יישמר, אסון לעם, לא להר, ערבים זה אסון להר - יהודים זה אסון לעם.

מה אני אגיד לכם.. אני מרגיש גלות.

גמני חשבתי עד לא מזמן בדיוק כמוך בעניין הזה, אל תשכחי שאני גם פייגליניסט, ופייגלין הוא אחד ה-נאבקים בעניין..

אבל, לפני כמה שבועות, פתאום קלטתי מה בעצם קורה פה, ואיזה אסון יהיה אם יהיה לנו הכל - וגם הוא יהפוך לכלום.

יש שיגידו שזאת הלכה, מוכרחים להקריב, ואם כך בסדר... לא אתווכח עם הלכה, אבל כן אטען שמי אמר שלגרום לאינסוף טמאים לעלות זה לא יותר גרוע מלא להקריב..

אבל כשהנושא אינו הלכתי, זה נראה לי רחוק בטירוף.

כן, אמרתי, זה מורכב, יש דברים שנראים נורא קרובים.. אבל.. תכל'ס? חבר'ה, מצעדי גאווה בירושלים...

וואת דו יו טוקינג אבאוט?

אז ככה, אני בעד להעיף את אל אקצה.. 

אוףףףףףף

טוב, לא יודע, אין לי כוח לדבר על זה.. 

א. אני מסכים שמסלקים דבר ע"י דבר אחר, אבל את לא שמה לב לנקודה.

לא מסלקים ערבים ע"י יהודים טמאים.. וזה מה שיקרה.

ב. מנין לך?

(אגב, ההגיון אומר ההיפך, אדם גלותי לא מרגיש גלות)

א. אני מסכים שמסלקים דבר ע"י דבר אחר, אבל את לא שמה לב לנקודה.

לא מסלקים ערבים ע"י יהודים טמאים.. וזה מה שיקרה.

ב. מנין לך?

(אגב, ההגיון אומר ההיפך, אדם גלותי לא מרגיש גלות)

זה מזכיר לי את "נשות הכותל"  שיש על הנושא שלהן עכשיו מלחמות-עולם

ותחשבו- כולה כמה נשים הן באמת? כמה עשרות גג, אפילו לא אחוז מול כמות הנשים והגברים שבאים ביום רגיל להתפלל בכותל.... אבל איזה קול יש להן! כמה סערה הן מקימות!

בתאוריה-

כשיפנו את המסגדים מההר-

הרבנות שאחראית על "הכותל והמקומות הקדושים" (הרב גץ זצ"ל התעקש בכוונה על התואר ,"מקומות הקדושים"- רמז להר הבית) - תפרסם, תדריך, תנחה, תאכוף- נהלים לעליה ראויה להר (בטהרה, בכובד ראש, בליווי מדריכים, וכולי) , ותעשה גידור בלתי-עביר למקומות שאליהם אסור להכנס (כל אחד כפי מדריגתו)

בתכלס-

אני מחכה לראות מי  תהיה הרפורמית הסתומה הצעקנית שבשם ה"חופש פולחן"או משו דומה  תחליט שהיא חייבת לעלות להר איך שהיא ממציאה לה,  וכל המדינה  תהיה מהומות על זה....

מוטיז- לדעתי זה מצב חמור ממצעדי תועבה בירושלים

הם באים בעזות מצח, נגד כל היקר והקדוש,

ואילו אילו שאנחנו חוששים מהם- באים בשם אידיאלים כביכול

ולא הבנתי את הסיום, הערבים זה יותר חמור?

(יכול להיות אגב, אבל אני לא מדבר על חומרה, אלא על מה שיכול לקרות בהר..)

אני לא ממש רואה בעיני רוחי איך כופים כל הרבה מאוד מצוות אחרות שיש חיוב ציבורי לקיימן

כנראה זה חלק מהכוח של סנהדרין- שכל העם מקבל את הכפיה שלהם

דיברנו על הרבנות, לא?

הסנהדרין שיושבים בלשכת הגזית,

אליהם התכוונתי

לא רואה מצב שלרבנות הראשית יש כוח או קבלה מהעם- לכפות על הפרהסיה הציבורית קיום מצווה- ללא עוררין או בגצין

אז את מסכימה איתי!!!

את הכותרת של ההודעה הזו: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t537392#6029446

במקומות אחרים עם נהלים ברורים, ומי שלא ירצה פשוט לא ייכנס.

עד תשל"ב הר הבית היה עדיין בשליטת ישראל בחלקו ומכיון שכך היה צד לומר שיש את חובת הקרבת פסח  - שטומאה הותרה בציבור.

הרבי מלובאויטש אמר לכל חסידי חב"ד לא להיות בירושלים בזמן הקרבת קרבן פסח בשביל לא להכנס לחשש איסור כרת.

אחרי שבטיפשותם מסרו שליטה מליאה לירדנים החשש הוסר.

וזה לא אומר שז בסדר כי יכלו להיות מספיק דרכים אחרים לסדר את זה הלכתית

אבל הרסת עם הבמבה

חשבתי הרבה על הר הבית בחודש האחרון, ויצא לי השיר הבא...

אם אשכחך ירושלים

מצד שני - אני מדגיש, אני לא תומך בעלייה מעשית להר הבית, בגלל הוראת הרבנות הראשית. מה שכן, שיהיה במודעות שנו, ובריבונותינו - ועוד איך.

אנשים נושאים את עינהם לכותל, ומתייחסים אליו כמקום הקדוש ביותר, אתה מוזמן לשאול אנשים באקראי, ולראות.
וכל עוד אנשים לא יהיו שם ממש, לא יעזרו הדיבורים..

אני לא יודע מי כתב את השיר הזה,

אבל פעם שלחו לי אותו במייל,

ועד היום הוא שמור אצלי בגלל העוצמה שלו...

הר הבית בידינו?

אני פוסע בזהירות לקראת ההר

ובתוכי דמומה עוצמת המועקה.

אני פוסע ובפי הטעם מר

טעם של אלפיים שנות שתיקה...

ההר הזה חרב מזה שנים

ולאורך הגלות אחז היטב בצפורניו

את עומס התקוות אל מול חורבן האבנים

ואת הכותל האחד במערב...

והוא ידע שיום יבוא אי פעם

וכל בניו ישובו עד אחרון.

והוא נשך את שפתותיו בזעם

ותחת מסגדים אסף חרון...

והוא חיכה להם בתום, בלי שאלות

והוא אהב אותם כמו אם חובקת בנה.

והוא אסף אליו את כל הכיסופים והתפילות

בציפיית שנה אחר שנה...

- - - ופתע מסתערת אש מכל צדדיו

ומתוכה פורצים בניו האבודים

והם כובשים בכוח וחושפים בין אבניו

את סוד ההישרדות של עם היהודים...

- - - והנה הוא שומע צעדים בסמטאות

ודמעותיו זוכרות היטב את המקדש.

ומול חייל עברי אחד, עיניו רואות

כיצד, פתאום, נולד הוא מחדש...

והוא מרגיש את ילדיו הדוהרים

והוא יודע -  בשבילם כדאי הכל!

והוא רוצה לומר להם, כל כך הרבה דברים

והוא אינו יכול, אינו יכול...

הוא רק עומד בשקט, עטוף בהבנה

מקשיב כפי שרק יודע הר להאזין.

והוא ניצב לו ככה, כבר שמונה עשרה שנה

ומידי יום שומע -  את קול המואזין... 

והוא ניצב ההר, ועלבונו זועק

והוא אינו מבין, כיצד בניו -

יכלו להפקירו, פצוע אך שותק

להשאירו כך מאחור עם מסגדיו...

והוא בוכה עכשיו מעומק נשמתו

כמו ילד, שכל אמונו הופר.

והוא יבכה גם מול תחינה לסליחתו

וגם מול כל קולות תקיעת שופר...

כי ההר הזה נושם, והוא יודע

את המרחק והבדידות, משעת פרידה.

אך זו לו פעם ראשונה שהוא נוגע -

בעומק צריבתה של הבגידה...

בדיוק באתי להעלות את זה.

(איש השקים, זוכר? לזה התכוונתי.)

ויצא לי לשמוע ממנו כמה שיחות ממש טובות.

כי רוב העם אינם שומרי תורה ומצוות בכלל... זה למה.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כל מה שכתבת גם מכשיר ב-1000₪ יכול לתת, חוץ מסים וירטואלי שזה שמור למכשרים יקרים.

כמו שכתבת בעצמך, המכשירים הפשוטים היום הם הכי טובים שהיו לפני 5 שנים.

ההבדלים בעיקר הם "הפרמיום", ועל זה משלמים הרבה מאוד.

לדוגמא, אם המכשיר מפלסתיק או מאלומיניום מוסיף עלויות ייצור של בערך 30$, האם זה משנה? כנראה שלא, עוד לא הכרתי מישהו שלא משתמש בקייס (חוץ ממני). 

כנ"ל לגבי מסך אם הוא LCD או OLED מדובר על הפרשים של 100$ לפחות עבור היצרן, אני אישית לא רואה הבדל בצבעים או בבהירות גם באור שמש.

כנ"ל לגבי המצלמה, אם אתה מצלם צילומים קלים (ללא תנועה, אור טוב) ולא אכפת לך ש-AI ישפר את הצילומים, לא תוכל להבדיל בין תמונה שצולמה למכשיר יקר או זול.

כנ"ל לגבי איטום למים, כל המכשירים שראיתי מבפנים היו חסינים למים, זה בסה"כ אטמי גומי פשוטים יחסית, אבל לזה שאין תקן אומר שהיצרן לא לוקח אחריות ולא משלם תמלוגים עבור ההסמכה.

יש עוד הרבה הבדלים כאלו, היצרנים יודעים את זה ולכן המכשירים הזולים פשוט חותכים את על הפינות האלה.

כל האמור לעיל לא מנע ממני לקנות את מכשיר יקר מאוד מאוד.

אגב, סים וירטואלי לא יותר זול מסים רגיל מחברה מקומית או סים רגיל גלובלי שתזמין מאליאקספרס, הוא רק יותר נוח,  זה יותר זול רק עבור סים עם חבילת גלישה בלי מספר. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

וגיבוי שלו (באמצעי חיצוני, כלומר קובץ טקסט) בעיניי זה די קריטי.

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים

סבלנות, מונופול, דמקה, רמי קוביות, המשחק עם הרכבת מילים - שכחתי את שמו ועוד