היי חברות! שמעו, זה ממש הזוי שאנחנו מדברות כאילו אנחנו מכירות אחת ת'שנייה, כשתכלס אין לנו מושג (לפחות לי) איזו מירוניסטית מסתתרת מאחורי הניק

אז פתחתי שרשור הכרות, פשוט זרמו ! 

שכל אחת תכתוב:

איך קוראים לה-

באיזה כיתה היא-

ממתי היא לומדת באולפנה (ז'\ט'\אחר)-

ומה שעולה לכן לראש ..

לא מספיק פעילות פה. ואז בנים כמוני נכנסים. חוצפה שכזו.

אי אפשר להפסיק.

(אוף,ככ הרבה טעויות עשיתי,ולא ידעתי. למה לא אמרו לי שאסור לומר ככה? ומה אני אמורה לעשות עכשיו? איך מתמודדים עם הידיעה הזאת שאולי בכל רגע יכול לקרות לה משו? ואסור לספר לאף אחד. אסור. אסור. אסור. אמרו לי שחייב לספר, אבל אני לא מסוגלת לעשות את זה. זה יהיה ככ דוחה ומגעיל. אבל אם יקרה משו? זה יהיה על המצפון שלי. רק שלי. כי לא היה לי אומץ לעשות עם זה משו. די די אני לא יודעת. אני קטנה מידיי, החיים האלה גדולים מידיי, אין עם מי לדבר. אין למי לספר. אין איפה לפרוק.)