בגלל שגם ככה היא רגישה ולא נעים לפגוע בה אמתי לה שאין לי בעיה שנחזור ליהיות חברות אבל אל טובות כמו פעם כי זה ייגמר כמו שזה ניגמר עכשיו (התפוץץ בפרצוף מצרוף של טעות קטנה ועוד ועוד ועוד ועוד ועודועוד..קיצר, הבנתם..)

מה? למה לכן לריב עדיף לכן להשפיל את עצמכםן כמה שניות ולבקש סליחה וזהו!

וכל הבית-ספר יודע מזה-

למה הם צריכות להתערב-מה הקשר שלהם למה שקורה בכיתה שלנו???

ב"ה בלי עין הרע בחיים שלי לא הייתי שותפה למריבות בכיתה,

ועצה ממני- פשוט לשתוק!

כן , זה נשמע אולי דפוק אבל נראלי שזאת הדרך היחידה להפסיק מריבה, כי אז לצד השני אין עם מי לריב ובסופו של דבר הוא יפסיק ויתחרט על מעשיו, פשוט להתעלם!

וזה גם מראה שאתם יותר בוגרות וחכמות, "סייג לחכמה שתיקה"...

עם כל הקושי זה שווה את זה! אני בטוחה...

זה תהליך ארוך ומיגע אבל בעזרת ד' ית' אני מאחלת לך שתראו תוצאות במהרה...

בהצלחה!

נ"ב- מריבות הם מצב ממש נוראי, (אחרי שהיתה לי מתכונת בתושב"ע בין היתר על מצוות אהבת ישראל....

זה רק מראה עד כמה האדם רחוק מלקיים את המצווה הזאת... וגם עד כמה היא קשה לקיום, וגם עד כמה השכר עליה גדול ועצום... טויי'ב, וגם, אני יפסיק לחפור לכם)

בהצלחה גדולה צדיקה!!

קבלי ח"ח (-חיזוק חיובי)

מריבה עם מישהו זה לגיטמי (למרות שאצלנו ש"רבים" זה בדרך סתם חוסר התיחסות אחד לשני) אבל "חבורות" ממש נוסטלגיה...

עכשיו אני מתלבט אם זה בגלל שאתם בנות או בגלל שאני לומד במקום מושלם |עף על עצמו|

איזה כיף זה לעוף על עצמנו, אבל יש בזה משהו נכון....

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....