היתה נקודה אחת שממש הפריעה לי... בהליכה לכותל היה צפוף,ובואו נגיד בעדינות שמחיצות לא היו שמה...וכשאנחנו עוד מנסות לפלס לנו דרך שמה אני שומעת מישו אומר כזה "פתאום לא אכפת להם בנים-בנות,הם מסתדרים יופי עם המעורב.." ודוגרי? הוא ממש צדק.
אתה רואה חבר'ה דוסים שדחוסים אחד על השניה בלי להבדיל בכלל,מה,פתאום זה בסדר??המטרה מקדשת את האמצעים?!
למה בהפגנות,בסיבוב שערים ובכל דבר אחר בעצם מפרידים בהיסטריה,ובהליכה לכותל ביום ירושלים לא חושבים עלזה בכלל?
יש לנו אידיאלים?צריך ללכת איתם עד הסוף!!
אשמח אם תענו לי=)
בציפיה לבניין אריאל..








