הגיוני שחלק פה מכירים..
אח שלי ,אח שלו,אח שלנו
כשאתה רואה אותי עובר ברחוב אל תיישיר מבט אל העץ שממול,אל תתעלם,כי אני לא אוויר. הרשה לעצמך להוריד ת'משקפי שמש האטומים ,ת'אוזניות ורגע אחד לא לדבר בפלאפון. הסתכל שנייה על האנשים שברחוב,תראה את הילדים על האופניים,את שתי הזקנות שיושבת על הספסל,תראה את האנשים הנחמדים וגם את הכועסים והעצבניים - ותן חיוך כי אנחנו אחים.
אחים אנחנו ,לא יעזור כלום. חברים יכולים להיפרד אבל אחים תמיד מחוברים, גם אם אחד בטייוואן והשני בקצה הירח.
אהוב את רעך כמוך . ממך אתה הרי לא יכול להיפרד. למרות שאתה מודע היטב לחסרונות שלך, אתה לא מסוגל להפסיק לאהוב את עצמך. עם יהודי אחר זה אותו סיפור: גם כשאתה כועס עליו אתה אוהב אותו, זה "בילד אין". כל המרגעות שבעולם לא יצליחו לנתק אתכם.
אח שלי, אתה חי בישראל ולא בקוטב הצפוני. תפשיר קצת את הלב, תוותר על המבע הקפוא. אם תתחיל לחייך תגלה שמחייכים אליך . אם תפתח את הלב תראה שהאנשים פה הם דווקא אחלה.
