ב"ה
שבוע וחצי עבר מאז, רק עכשיו עיכלתי.
אולי עיכלתי אבל להאמין לזה לא הצלחתי.
דווקא אתה? נרצחת? אין מצב!!!
כנראה זה איזה טעות בזיהוי או סתם מתיחה שלך.
אבל כנראה, אין מה לעשות נצטרך לא רק לעכל, אלא גם להאמין.
לא היית בן אדם, לא.
לבן אדם יש רגעי עצבות, ולך לא היו,
לפחות לא ראו.
יש ששואלים מה כבר אפשר ללמוד ממורה לדרמה?
מה אפשר? אולי מסתם מורה זה קצת קשה,
אבל ממך, איך אפשר שלא??!!
תמיד, אבל תמיד עם חיוך/פרצוף מצחיק,
תמיד עם אותם עקרונות, לא זז סנטימטר!
זוכר, בחוג דרמה, כשהתאמנו להצגה שבסוף לא הייתה,
אני ועוד אחד התעצבנו על איזה משהו...
אותנו זה לא היה אמור לעצבן כל כך, אבל אותך....
אבל לא, לא התעצבנת, אולי ניסית אבל לא הצלחת, זה לא חלק ממך.
בגלל זה לא האמנתי שזה אתה...
לפני קצת יותר מחצי שנה היה חודש ארגון,
ביקשתי ממך עזרה בתכנון ההצגה שחניכי יציגו במוצ"ש ארגון.
אתה, בשמחה, למרות שהיית עסוק, אני יודע,עזרת
ועוד איך עזרת שלחתי הערות והארות,
ותמי עם איזה פרצוף מצחיק.
עכשיו, מצאתי בסניף את ההצעות ששלחת,
אז עברתי עליהם.
אחד מהם היה: "למה שלא תוסיף את השיר 'ההר הירוק תמיד' לקטע הזה?"
שראיתי את זה וקצת חשבתי,
הבנתי שהשיר הזה משקף אותך:
"במשחקי ילדות קלי השיכרון
רדפתי פרפרים, החלקתי במדרון,
ועת חיפשתי לי מסתור ללב תמים
אז ברחתי
אל ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה
אני עוד חולם ושואל
לנשום רוחותיך כבראשונה
לשכב בצילך כרמל."
"ההר הירוק תמיד," זה אתה, תמיד ירוק, חי, נושם לא נובל, אף פעם לא היתה בך שלכת.
"במשחקי ילדות קלי השיכרון" בכישרון המשחק שלך הצלחת להביא ילדים על ל'שיכרון' (ולא רק ילדים).
"ועת חיפשתי לי מסתור ללב תמים אז ברחתי אל ההר הירוק תמיד" כשהיה בי ובכל אדם אחר עצב, שנפגש איתך-העצם נמוג, נעלם.
"ההר הירוק כל ימות השנה, אני עוד חולם ושואל, לנשום רוחותיך כבראשונה" תמיד אחלום לראות אותך שוב. ללמוד ממך.
"לשכב בצילך כרמל", מנוחתך עדן, בצילו של הכרמל, בכפר חסידים.
ת.נ.צ.ב.ה
"בסך הכל" מורה לדרמה...
|סוף פריקה או איך שלא תקראו לזה|
