בשבת חברות לא משנה איך הגענו לנושא אבל כמה בנות שאלו מ'זה אומר דתייה לאומית ואיזה אחת הסבירה להם ש"דתייה לאומית זאת זו שלא תכסה את כול השיער ותוצאי פוני או זאת שהיה לה חבר..."
זה כל כך נכון וכל כך עצוב.
ככה מגדירים אותנו???
ככה?
שאת אומרת שאת דוסית עושים אותך חרדית!
מה עושים??
חס וחלילה!! אסור להגדיר אותנו ככה, צריך לזכור שזה שאנשים חיים בצורה לא נכונה זה לא הופך את הדרך ללא נכונה..
כל אחד יגדיר את זה לפי דעתו... לדעתי דתי לאומי זה מי ששומר על ההלכה על פרטיה אבל בכל זאת עובד,לא מתנתק מהעולם - אלא מנסה להשפיע עליו
דברים כאלה עושים לי חשק לקנות חליפה וכובע ולעבור לישיבה שחורה.
אני לא אעשה את זה תרגעו
אבל זה גועל נפש!!! איכס.
ייקח לי זמן להרגע מהשרשור הזה.
וד"א אני דיי חושבת שההגדרה צודקת...
כאילו כל מי שכן שומר על ההלכה כמו שצריך נקרא "דוסי" הדתיים הלאומים הם רובם חפיפניקים כאלה...
נ.ב. מי שהבין מפה שאני חרדיה-אז אני ממש לא!!
אני דתייה לאומית ששומרת את התורה והמצוות כמו שצריך, או במילים אחרות: דוסית.
דתיים לאומיים זה אלה שמוסיפים גם הלכות ארץ ישראל. לא מוותרים על אף סעיף קטן בשו"ע.
יש כאלה שרואים אותנו בתור חצי חילונים וחצי חרדים.
זה אסון.
לא השרשור עצבן אותי,רק התגובה של החברה שלך.
בינים שהם לא דוסים אז הם מגדירים את עצמם דתי לאומי אבל זה מש לא זה..!
והם יותר מתקרביים לצד הפחות טוב ואז אנחנו אלו שזה מגיע להם המושג הזה חושבים שהם ממש לא כאלו ויותר גרועים וזה..
כי אני על עצמי לא אומרת דוסית רק אם הסוג של האנשים האלו ורק שתידעו שהמושג הזה דוסית ממש מעצבן אותי!!
בשמירה וקיום מצוות עד ההלכה האחרונה, ויחד עם זאת, להוסיף את מצוות א"י (שדרך אגב, זה לא שהיא לא חלק מכל שאר ההלכות, פשוט יש אנשים שמשמיטים אותה..) ואת קירוב עמ"י לתורה ולא החשבתו כ"כופר" אלא כ"תינוק שנשבה".
הבעייה היום שהציבור שלנו ברובו לא מקפיד על כל ההלכות במלואן (ואני חושבת שאין צורך לפרט.. אנשים כמו האנשים כאן הם די נדירים..), ולכן תייגו אותנו כציבור חפיפניק.
זה הטיעון המרכזי של החברה החרדית נגדנו. לצערנו אנחנו עוד לא במצב של קיום החזון של הרב קוק וכל הרבנים החשובים שהיו לפניו ואחריו שדיברו על קיום מצוות, יישוב א"י וקירוב לבבות.
דרך הדת"ל היא דרך של יהדות, דרך של תורה.
הווי אומר דרך שהתרבות שלה היא יהודית. כן, יש דבר כזה תרבות יהודית. המצוות, המידות הטובות, המנהגים וכו' הם התרבות שאמורה להיות לנו.
לא תרבות קצת מכאן וקצת מכאן.
אנחנו אמורים לחיות עם תרבות משלנו, תרבות שמשקפת את עולם הערכים שלנו, תרבות ששואפת להתקדם, לקיים מצוות, לעזור לאחרים, להיות פשוט יותר טוב. ובלי סתירה לקיום מצוות, אלא דווקא בזכות קיום מצוות.
מה שהחברה שלך אמרה משקף את ההתרחקות המסויימת מהדרך המקורית.
הדרך המקורית הייתה דרך של פתיחות לעולם בלי אף סטייה מהתורה. ולו הקטנה ביותר.
כיוון שזו דרך שקשה לחיות אותה, והיא דורשת המון מאמץ, הרבה פעמים אנחנו נופלים בהלכות מסויימות (וחשובות מאוד!), בעיקר בנושאי הצניעות (לנשים ולגברים כאחד).
כמו שאמרתי, היום קשה להרבה מהציבור לחיות תרבות יהודית - ולכן נכנסה אופנה לא צנועה, סרטי קולנוע, פרסומות, שירים, צפייה בטלוויזיה - שלצערי הרב כיום אין כמעט בכלל תוכניות שעומדות בגדרי ההלכה (חוץ מערוץ מאיר
), וגם אם כן, תמיד חייבות להיכנס פרסומות שממש לא שייך לראות.
כמובן שכשאני אומרת טלוויזיה אני מתכוונת גם למחשב (שדרכו אפשר גם לראות טלוויזיה
) ולפרסומות לא צנועות במחשב.
האמת היא שהמחשב (ללא סינון, ולפעמים גם עם סינון) הוא דבר בעייתי ביותר.
קופצות לך תמונות שאלוקים יעזור, ואחרי שראית - נגמר. זה לא יעלם. זה נכנס פנימה.
האבסורד הכי גדול הוא שדתיים שלא קונים טלוויזיה מסיבות ערכיות, צופים בדיוק באותן תוכניות במחשב. פשוט רואים את זה ממסך אחר.
אם תשימו לב - ההבדל בהלכות ש"דוסים" מקפידים עליהם להלכות שדתיים אחרים מקפידים עליהם הם בד"כ הלכות שנוגעות לתרבות.
הלכות שקשורות למהי התרבות שלנו באמת. האם זו תרבות שרוצה רק להיפתח, בלי לשמור על גבולות ההלכה?
ואז אין לנו שום ייחוד כדתיים. כי מה זה שווה להיות דתיים בלי לחיות חיים יהודיים?!
אני חושבת שכאן מסתכם ההבדל בין דת"ל "דוסים" ודת"ל שלא מגדירים את עצמם ככאלה (וכמה שאני שונאת את ההגדרה דוסים - אבל נו שוין).
ההבדל הוא התרבות.
ברגע שנכנסת תרבות של מדיה מוגזמת, של חוסר צניעות וסרטים שבאמת אין לי מושג איך דתיים מסוגלים לצפות בהם - אז זה מה שקורה.
ההגדרה שלנו הופכת להגדרה של אנשים שלא באמת הולכים אחרי מה שהם מצהירים עליו.
ועל זה אנחנו באמת צריכים לעבוד בחברה.
ומכאן גם הגיעה הסטיגמה שדת"ל פחות דתיים מחרדים.
ההגדרה הזו במקורה שגויה - כי הדרך שלנו היא כמו שלהם (ואפילו יותר!) אבל עם א"י ועמ"י, אבל בפועל הסטיגמה הזו לא מאוד רחוקה מהאמת - כי באמת רוב האנשים בציבור הם לא אלה שמקפידים על כל הלכה.
הערה חשובה מאוד לסיום: אני לא מדברת כאן בשרשור על אנשים שמנסים לשמור את כל ההלכות ולא מצליחים כי קשה להם (לכולם קשה וכולם נופלים), אני מתכוונת לאנשים שלא מנסים במודע, שמתעלמים באופן שיטתי מהלכות מסויימות, שלא אכפת להם מכל ההלכות.
מה שנוח - עושים, מה שלא - זה של דוסים.
שנזכה..
מקווה שלא סתם חפרתי..
חברה שלך יכולה להגיד מה שבא לה.. יש מצב שהיא לא מבינה באמת מה זה דתי לאומי.
דתי לאומי זה אחד ששומר את כל ההלכות בדיוק אבל בנוסף הוא נחשף לעולם בצורה מסוימת. יש כאלה שנחשפים יותר מידי ואז הם באמת בתיאור שלה. אבל זה לא כל הציבור. אלא זה נפלטים..גם בציבור החרדי יש נפלטים. אז נגיד שככה נראה כל הציבור?
יש משפט שאני ממש אוהב. "דתי לאומי לא פחות דתי מחרדי." זה כ"כ נכון. כי אני דתי כמו חרדי אבל ההשקפה של הדרך חיים שלנו שונה..
שרשר לתחילת הנושא.. (:*בננית*כי אם כותבים על ההתחלה אף אחד לא מגיב לזה..
זה לא אומר שההגדרה של הציבור שלנו הוא - חפיפניקים.
וגם אם יש כאלה, זה לא האידאל שלנו, בניגוד ל"דתיים לייט" - שהופכים את שמירת המצוות למשהו חפיפניקי מאידיאל...
בין אם תרצה ובין אם לא הם איתנו ביחד. אתה לא יכול להוציא אותם..
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים
