*אני לא בטוחה שזה מתאים לפה, אבל אני מקווה שלא ינעלו אותו*
שנה הבאה, בעז"ה אני עוברת אולפנה.
ולא, אני לא מתחרטת על זה אפילו לשנייה.
אבל...
* לפעמים אני פשוט מסתכלת שנייה על חברות שלי - גם אלו שאני בקשר איתם וגם אילו שממש לא - וקצת כואב לי שאני יותר לא אראה את חלקם. את אילו שגרות איתי אני אראה, ו... זהו. אולי אני אפגוש מידי פעם במקומות הזוים בת-שתיים ממקומות אחרים. זהו. לא יהיה לי איתם שום קשר.גם אם אני אנסה וארצה מאוד. ו, נו, קצת כואב לי על זה. גם עם בנות שאני ממש לא בקשר איתם והם ממש לא מסוג הבנות שאני אהיה איתם ואדבר איתם יותר מבוקר טוב ומה נישמע. במקרה הטוב גם איך היה המבחן.
* אני לא יודעת למה לצפות. זה אולפנה עם פנימיה. אני הראשונה מהבנות אצלנו בבית שיוצאת לפנימיה אז ביררנו קצת, אז על האולפנה עצמה אני יודעת קצת. אבל אני רוצה לראות את הבנות שאני אהיה איתם! מפחיד אותי קצת מה יהיה בשנה הבאה מבחינת הבנות. בא לי לקפוץ לשם לעתיד לחודש חודשיים הראשונים, ואח"כ מבחינתי אפשר להמשיך את השנה הזאת בנחת.
עצות הערות והארות יתקבלו בברכה.
