אומנם לא כל התעודה שלי מלאה בתשיעיות ומאיות,
אבל אני מאושרת שאני מסיימת את 12 שנות הלימוד
ויוצאת כשבידי יש הרבה יותר מתעודת בגרות.
אומנם לא כל התעודה שלי מלאה בתשיעיות ומאיות,
אבל אני יודעת שכל ציון שיש בו
הושג בעמל וביושר.
אני שמחה שאני מקבלת את הציונים שלי. כן, גם אם זה 40 או 50,
כי הם שלי!
כואב ועצוב לי, שיש חברות שאומנם יוצאות עם תעודת בגרות עם ממוצע גבוה,
אבל התעודה בכלל לא שלהן. העתקות...
איזה כיף לך שאת מסיימת..לולית10ומצד שני, כל דבר בעיתו ובזמנו, אני שמחה שאני עדיין לא מסיימת כי התהליך שעוברים חשוב
בהצלחה
לעניות דעתי זה לא שווה לצאת עם תעודת בגרות גבוהה אבל היא הושגה ברמאות (לא עלינו).
תעודת בגרות זה גם סוג של תהליך שהאדם עובר, לאט לאט האדם נבנה ויחד עם זה גם הבגרות שלא (ולא רק התעודה).
לפעמים אומרים לי: מהאת עושה רק כך וכך יחידות? או שאומרים לי על ציון גבוה שאני מקבלת: טוב זה לא חוכמה את בכיתת....או, את בהקבצה נמוכה זאת לא חכמה? אבל ביננו אני יודעת שלרוב זה לא בגלל זה, זה פשוט כי ישבתי ולמדתי והשקעתי וכל ציון וציון הוא 100 אחוז שלי ולא ברמאות, ורק בזכות זה שלמדתי והשקעתי ובזכות הקב"ה הגעתי למה שהגעתי.
אז לסיכום:
עדיף, להשקיע ולהוציא ציון אפילו נמוך אבל כשיודעים שהציון הוא 100 אחוז שלנו לעומת, הוצאת ציון גבוה אבל ברמאות.
ציונים גבוהים בתעודת בגרות לא בהכרח אומרים משהו על הבן אדם.
ב"ה את חכמה [ולא במובן של קלט-פלט לבגרות, אלא חכמת חיים!] כדי להבין שהכמה נק' לא שוות את השחטת האישיות שלך.
וגם אם אח"כ מסתכלים על תעודת בגרות כדי להתקבל לעבודה, לא לשכוח שכדי להתקבל לעבודה גם מסתכלים על אישיות- ועליה את שמרת.
עודבר, אני כשקראתי אתזה לפני המילה האחרונה חשבתי בכלל על משו' אחר.
את ניצלת את השנים האלה. את עשית בהם דברים שהיו חשובים לך! וברור שהיו כמה בגרויות שהיית יכולה להצליח בהם הרבה יותר. אבל בחרת להשקיע במשו' אחר, ויותר נכון ואמיתי [לדעתי..]
רוב [לא כולם! רוב!] הבנות שמקבלות תשיעייות ומאיות הם בנות שלפעמים אם היה להם בחירה הם בחרו בעוד 3 נק' בבגרות מאשר דברים שלך היו נראים חשובים הרבה יותר.
זהו, סתם אמרתי את אשר על ליבי.
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
