יש שני דברים שונים!
מי שלא מבדיל בניהם לא רואה את הדבר הנכון...

אתמול הודיעו לנו שקרוב משפחה שלנו נפטר...
מה מגיבים על זה?
תביני , יש את העינין של "היה כאן אדם [טוב , שעזר , שנתן] ונפטר" - יש לנו חיסרון!!
ומצד שני , "סוף האדם למיתה"... כך הוא דרכו של עולם!!

כך אמרו חכמים על המיתה - "שלושה ימים לבכי ושבעה להספד"
ראית? ב-כ-י!!
בוכים וזה מותר!! חכמים אמרו ככה!
הא? למה? הרי זה דרכו של עולם...הכל מה' , אז למה לבכות?!?

זה שני דברים שלא סותרים...
אין שום איסור לבכות ואף זה רצוי! להוציא את הצער בדרך שעוזרת...
אבל בד בבד לא לשכוח שכך דרכו של עולם ו...לכן יש גבול לבכי!

יודעת מה , אם נגדיר את זה יותר טוב -

כשאני בוכה על אדם שנפטר ואני מאמין שעכשיו טוב לו אז -
זה לא סותר כי אני בוכה על החסרון שלי!
שמעת? אני לא בוכה כי הוא סובל או כי הוא מסכן , שהרי הוא [כאדם טוב] - טוב לו למעלה...
אני בוכה על זה שעכשיו הוא לא יהיה א-י-ת-י!!
על זה שא-נ-י לא אקבל ממנו יותר עזרה , עיצות , טובות , נתינה...

לכן , על פי דרך הטבע בוכים על אדם שנפטר וזה טבעי וממש לא פסול , ואני חושב שזה רצוי!!

מקוה שהובנתי!

בשורות טובות!!