כששאלתי את זה רבנים בד"כ שמתי ללב לסוג של התחמקות מסוג "זה לא העיקר זה הטפל וצריך להתמקד בעיקר". אם כבר מדברים על מתכונות בתנ"ך אז באמת לא יזיק להזכיר למפרשים להתמקד בעיקר...

ד"א כל הכבוד לך שכבר התחלת ללמוד אני התייאשתי כשראיתי את המיקוד!

רק עוד 300 פרקים ומיליון מפרשים וסיימת!

לונורא..נעבור את זה..מיצידי לקבל 70 אפילו...

קודם אני אגיע ל-56 אח"כ אפשר אולי לחלום על 70!

תורת חיים היא לא רק במובן של איך לחיות את החיים, אלא גם במובן של איך לא לחיות את החיים.

ויותר מזה, יש עניין להראות שגם האנשים שעליהם האמונה שלנו נשענת(כמו האבות ונביאים שונים), הם אנושיים שגם נופלים לתאוות ולטומאות כמו כל אחד אחר. הסיפורים מובאים לנו בין השאר בשביל לראות את דרך ההתמודדות עם התאוות האלו שכולם יכולים ליפול בהם בגלל יצר הרע הטמון בנו ולמרות שיש בנו נשמה אלוקית המתאווה לקב"ה.

מקווה שהתשובות הקצרצרות האלו טיפה יעזרו..תפתחי את תשובות האלו בעזרת דברי רבנים למפורטות ומובנות יותר ותקבלי תשובה ממש טובה ומנומקת.

 

וצריך לדעת איך להתייחס לדברים שכתובים בה.

דוגמה: רצח קין את הבל- מובן שזה מובא לשלילה. את יכולה לקחת את זה למליון כיוונים ופירושים, עמוקים יותר או פחות.

עוד דוגמה: מעשה תמר כלת יהודה: לכאורה יש פה מעשה רע של זנות. אך אנחנו רואים שמהמעשה הרע הזה יוצאים דברים טובים- דוד המלך. גם פה את יכולה לחשוב מה אפשר ללמוד מזה, מה לקחת לחיים שלנו.

בקיצור, הכל עניין של הסתכלות. את יכולה להסתכל על זה בתור משהו שהורס ת'תמימות, או בתור משהו עמוק הרבה יותר עם מסר רלוונטי לחיים שלנו.

נקודה אחרונה: פעם שמעתי משהו יפה: מי שמסתכל על התורה רק כסיפורים, דומה לאדם שרואה אדם אחר לבוש, וחושב שהבגדים הם מהות האדם. באותה הדרך- מצוות=גוף, פנימיות התורה=הנשמה.

הכל עניין של הסתכלות

כי אם התורה לא היתה רוצה להגיד את זה היא לא היתה כותבת את זה. נכון זה לא הדבר היחיד שכתוב בתורה אבל אם זה כתוב אז זה צריך ללמד אותנו משהו. זו נקודת המוצא. כעת צריך לנסות להבין מה זה בא ללמד.

ו..גם חשוב ברור שהתורה לא כותבת את ה"מעשי רצח וזנות" בתור וואלה חלק' מהחיים- היא אומרת שזה דבר שיכול לקרות לכל אחד והיא גם מראה כמה זה נורא. אגב אחד הדברים היפים לראות זה שהתנ"ך מראה לנו כל הזמן את הענין של התיקון- לדוג' תמר ויהודה, דוד ובת שבע.. מפרץ שנולד בצורה שבה הוא נולד יצא דוד המלך. יש הרבה מה ללמוד מזה. (אגב חשוב לדעת שהוא לא ממזר כי יהודה היה אלמן... וגם תמר לא היתה נשואה כך שזה לא אשת איש..). גם אנחנו רואים מזה שהסיפור של יוסף ואשת פוטיפר בא קצת אחרי סיפור יהודה ותמר- אפשר להגיד גם שזה כמו תיקון וגם זה באמת בא להגיד לנו שזה לא בסבבה זנות.. וגם בנושא של רצח רואים מה שקרה לקין, רואים מה שקרה לאחים שהמעשה שלהם יכול היה לגרום למות יוסף.. זה בהחלט לא ספר מתח מלא בהרפתקאות מפוקפקות... זה דבר ה' שמכוון אותנו כיצד לנהוג..

ישנם סיפורים כאלו שבאו למטרה מסויימת.

והרי מטרת התורה כתורת חיים היא לרומם את המציאות ! לא להתעלם ממנה.לתקן אותה ולא להתחמק ממנה.

מצד שני,וזה האיזון של הצד השני שיכול לבוא בטוענה ש"אי אפשר להתעלם מהמציאות" ומצד שני ממלא אותנו בלכלוך במקום במחאה ובתיקון של אותו לכלוך. התורה עושה אחרת, הסיפורים האלו אינם מתוארים בצורה מלוכלכלת ומפורזת כמו בעיתונות שאפשר לתהות האם הכותב ניסה לפתות אנשים בעצם כתבה על מעשה מקולקל,שזה כמובן אבסורד.

הדברים מתוארים כעובדה ולא לפרטי פרטים שחושף אותנו לזוהמת הקלקול,כי אין צורך בפרטים.ולכן הסיפורים האלו באים על מנת לתקן את העולם ולא להפך. ומצד שני כמובן שלא מוזכרים פרטים שאינם נצרכים,ואם משהו בסיפור מסויים כן מפורט אז הוא נצרך כדי להביע במה היה מדובר,מהי אותה מציאות שהתורה מוחת כנגדה..

אם לא היה מטרה בהזכרת מציאויות אלו,התורה לא הייתה מזכירה אותם.

מצד שני אני לא יודע אם כל חלק מתאים לכל גיל,אנחנו מתבגרים,ובגיל בוגר יותר מסוגלים להתמודד עם סיפורים קשים יותר (שכאמור אינם קשורים לתורה,אלא בצד ההפוך,למחות כנגדם ולעקור את שורשם מהעולם),השאלה אם מה שאת קוראת מתאים לשכבת גילך,ומכיון שאני לא מכיר את מערכת החינוך,השאלה הזאת נשארת פתוחה,הכי טוב שתיועצי עם רב האולפנא או עם מורה ירא שמים.

בהצלחה !

המשמעות הראשונה של תמימות היא שלמות. שלמות כוללת גם את היצרים החומריים של החיים, אולם בניצולם לטוב. תמות לעומת זאת (שור תם, הבן התם בהגדה וכו'), היא מה שאת קוראת לו תמימות. 

לכן אם תורת ד' היא תמימה, כי היא כוללת את כל הצדדים של החיים, כולל אלו החומריים. לכן היא גם תורת חיים.

ב"ה

אתם באמת עוזרים לי להסתכל על זה עכשיו מנקודת מבט אחרת ולהבין את זה טוב יותר!.. אני יחשוב על זה עוד...

                  תודה רבה צדיקים! שבת שלום ומבורך והרבה שמחה! 

בתורה שז אותו דבר כל סיפור בא להראות לנו 2 צדדים.

{1}חיובי.

{2}שלילי.

צריק פשוט לקחת את המסר של הטוב{חיובי}-איך לעשות ומה לעשות.אך גם את המסר הרע{שלילי}-מה לא לעשות ואיך לא לעשות.

בהצלחה!!!

ממני.....

"מלאה בסיפורי רצח וזנות בלי סוף"???

ח"ו!!

זה ממש לא ככה!

נכון, יש כמה סיפורים בתנ"ך על רצח וזנות, אבל רוב התנ"ך מראה איזה טהורים ויראי ה' היו האבות שלנו!!!

והסיפורים הכואבים שהוכנסו הם כדי להראות לנו כמה ל-א טוב כשלא הולכים לפי רצון ה'...

לעניות דעתי היית צריכה לנסח את השאלה יותר מדוייק...

לדוסית גאה-

התכוונתי להגיד שיש בה המוווןן סיפורים על רצח, זנות וע"ז.. אפילו שלא רוב התנ"ך ככה....וברור-אני יודעת שזה לא כתוב בתורה ממקום אידיאלי, אלא דבר שאסור לעשות, אבל בתכל'ס כשאתה קורא בה אתה גם מדמיין מה שאתה קורא וזה הדבר הראשון שעולה לך לראש (לפני כל המחשבות של "התורה כתבה מצב שאסור לעשות")..ככה שלפעמים כבר עדיף אולי שלא תקרא בה וזהו! 

ב"ה

בבקשה אל תוותרי.

זו שאלה ענקית.

כל דבר שנראה לך התחמקות, אל תתני לזה לטשטש לך את הראיה הבהירה. אין לי תשובה מוצעת. יש לי דרך חיים ואני מציעה לך אותה.

  נדע לא לחזור על אותם טעויות...

וזה לא נכון שהתורה  מלאה בכאלו דברים , יש בה הרבה דברים אחרים כמו מצוות ומאורעות שחשובים לעמישראל ,נכון יש גם קטעים שמדברים על רצח וכו' וזה בדיוק כדי שנדע איך לא להתנהג .

וזה לא חכמה לדמיין שהכל אז היה גנעדן ומי שחושב את זה חיבסרט. גם אז היו חטאים... נראהלי

בס"ד

אנשים בוגרים לא צריכים תמימות טיפשית של ילדים שנובעת פשוט מחוסר ידיעה ומנאיביות.

שמעת פעם את הבדיחה על הדוס שרצה לצנזר חלקים מהתורה,את בת שבע מספר שמואל וכ'??

אם אלוהים החליט לכתוב את זה בספרו וציווה עלינו ללמוד את הספר -סימן שדווקא

ראוי בעיניו שנלמד את זה ודווקא את זה.

"כשאני קוראת בה, אני באמת מרגישה שנהרסת לי התמימות בערך!!" מה לא

בסדר בלדעת ולחשוב על העיניינים האלה הרי כל ההגבלות המחשבתיות הן דתיות ואם אלוהים

לא אסר  אז......מותר!!!יש!

לגבי מה שאמרת בסוף- ממש לא אמרתי שהתורה אסרה לחשוב על הדברים האלה או משו כזה!!!  אמרתי, שלי אישית זה פוגע בנשמה, מלכלך אותה, מכניס לי דמיונות ומחשבות לא טובות ולא טהורות לראש..( כי מה לעשות?! כשאדם קורא משו אז הוא מדמיין אותו! והוא לא חושב הרבה לפני זה מה הדברים הטובים שבזה ומה יש ללמוד מזה..>>לי לפחות זה ככה!)

אז זה בכלל לא קשור לזה שה' מרשה לחשוב על הדברים האלה או לא..

מה זה רע בהסכמה רחבה(למאמינים)=מה שה' אמר שהוא רע.

"דמיונות ומחשבות לא טובות ולא טהורות לראש" מה זה לא טהור(לפי הקו שלי)-תביני ,לא טהור=מה שהאל אמר שהוא טמא.(בגמרא כתוב שדברי תורה "אינם מקבלים טומאה" אם כי זה לא נאמר בהכרח בהקשר הזה)

הרי כל התייחסות שלנו ברתיעה למין\רצח נובעת רק מזה שהאל עשה שיעשו רצונו

וציווה שיעשו\לא יעשו משהו ולא מרתיעה מחשיפה ל"X " בשל רצון לשמור על אי ידיעה.(כזה)

להפך ה' ציווה שילמדו את זה ולא להפך.-היכן האיסור על הדימין(את יכולה לקרוא את מצוות לא תתורו בספר החינוך-זה קצר ולהבין שזה בסדר)

אבינו היה אוכל בארוחת בוקר כי כנראה זה לא חשוב לחיים שלנו!!!

אבל אם היא מספרת לנו משו אז כנראה שהוא חשוב מאוד מאוד וניתן ללמוד ממנו הרבה...!

כל משפט בתורה יכול להפוך לספר היסטוריה....

בשר בקר עם חלב וחמאה.

במיוחד בסיפור של דוד ובת שבע...הרי דוד אמור להיות המנהיג האידיאלי,והוא עושה דברים כאלו??

הרי בימינו יש נשיא שיושב בכלא על משו כזה..את קצב אף אחד כבר לא יראה בתור מודל לחיקוי,וטוב שכך,

ודוד...הוא היה אדם מדהים!!! איך אדם כזה יכול ליפול????

הוא סבל בטירוף בגלל זה וממש אבל ממש התכפר לו...

כמובן שהמעשה היה ממש לא טוב אבל הוא כן אידיאלי כי הוא חזר בתשובה.

מצד אחד כתוב בנביא שדוד מודה ואומר "חטאתי" ומצד שני כתוב בגמרא: "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה" (מקווה שדייקתי בציטוט)

וזו סתירה לכאורה - דוד חטא או לא? ואם לא - הרי מהסיפור בכתובים נראה חטא נורא ואיום!!! וכן - היו עונשים מאת ה' סימן שכן יש פה חטא!!!

אלא שיש לסתירה הזאת תשובות שונות ובהן ואחת נפלאה שמסביר הרב נבנצאל בספרו:

דוד לא חטא בחטאים שהציבור הפשוט שהיה באותה תקופה חשב שהוא חטא בהם, וכן לא חטא במה שאנחנו - האנשים הפשוטים נחשוד בו שחטא אם נקרא רק את פשט הכתובים. כלומר - לא באשת איש,  ולא בניסיון לשלוח איש תמים - אוריה לקרב כדי למות. זה לא!!!!! (והרב מסביר לפי חז"ל אך לא נאריך כאן)

אלא דוד חטא "רק" בחטא נורא של חילול ה' - כי אנשים אומרים (בדיוק כמו התגובות פה) - איך יתכן שאדם במעלה כל כך גבוהה, צדיק וקרוב לה',  חוטא בחטאים שפלים כאלו. ועל כך הוא נענש בעונשים החמורים. כי יצא מהמעשים הכשרים שלו, עם הכוונה הטהורה שלו, חילול ה' כזה גדול (שנעשה  לפי הבנתי, מתוך שיקול דעת מוטעה) ולכן זה כן נחשב לחטא גדול מאוד. (וכדאי להסתכל בספר של הרב נבנצאל. מקווה שדייקתי ...)

ולפותחת השרשור רק אוסיף -( בתור נשואה עם ילדים - )

אכן בגיל ההתבגרות יש תהליך, לדעתי הוא קורה בלאו הכי, במוקדם או במאוחר, של יציאה לאט לאט ממה שאת מכנה, "תמימות.

 מותר לך וראוי, ומראה על מעלה טובה, להרגיש שזה חושף אותך לדברים לא נעימים שאת מעדיפה לא לחשוב עליהם יותר מדי. כל אחד לפי המקום שבו הוא נמצא - גיל ושלב, מתאים לו להיחשף לדברים אחרים. 

וידוע שלילדים בגיל הרך "מצנזרים" חלק מסיפורי התנ"ך.

ולימודי קבלה מותר ללמוד, לפי דעות מסוימות, רק אחרי שכבר לומדים המון דברים אחרים - מתוך חשש שיביא לקילקול! (ארבעה נכנסו ל"פרדס" (לימודי הסוד - קבלה, תורת הנסתר) ורק אחד מהם - רבי עקיבא יצא בשלום)

והמסקנה - יש אכן דברים בתורה הקדושה שלא מתאימים לכל אחד. לא בגלל בעיה בתורה וזה לא מוריד מערכה.

(אלא להיפך - דווקא ספר הזוהר שברור לכולנו קדושתו ומעלתו, יכול לקלקל אדם שלא יגש נכון אל הלימוד)

ולכן את לא חייבת ללמוד(מעבר לקריאה הכרחית) כל סיפור בתורה בכל גיל ובכל שלב בחיים. 

מזעזע השטחיות המחשבתית שלנו - כחמורים לעומת מלאכים (חז''ל: אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, ואם הראשונים כבני אדם אנו כחמורים) כמו הרבה ניקים מסכנים פה

לעומת האמת שאין לנו שמץ השגה בקדמונים ובקדושי עליון

והסיפורים לא ניתנו בתנ''ך כספר סיפורים אלא ללימוד עמוק המגלה כי לאחר כל הפירושים אין לנו אפשרות שנבין את הכל באמת ואין אנו מבינים אפילו על קצה המזלג מגדלותם וקדושתם של הקדמונים

ואנחנו רק מוטל עלינו להוציא כל אחד כפי מדריגתו את המוסר השכל הנוגע לו!!!!!!!!!!!!!!!!   וכפי השקפת רבותיו וחז''ל בגמרא ובמדרשים

הדרוש יקרה,

את שואלת שאלות אמיתיות ולכן מגיעה לך תשובה אמיתית.

מהי התמימות?

אנחנו רגילים לחשוב על תמימות כמצב שבו לא יודעים ולא מכירים את הרע,

ולכן עלתה השאלה שלך על הרס התמימות.

ילד קטן שמגלה לראשונה ש"עבדו" עליו, הפעם הראשונה ששיקרו לי, כשאני צריכה להסביר לילד בגן שחבר שלו שיקר לו...

אלו רגעים שבהם אנחנו מרגישים שנהרסה התמימות.

אבל זה לא מדויק.

לפי התורה, אין מצוה לטמון את הראש בחול ולא להכיר ברע, אלא להיפך:

"ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע..." (דברים ל טו)

ה' מניח לפנינו גם את הטוב וגם את הרע, חשוב לו שנכיר את העולם שהוא ברא מכל צדדיו.

בשביל מה זה? כדי שנגיע לתכלית היותינו בעולם:

"ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך"!

מי שמכיר את העולם עם הטוב ועם הרע, והוא בוחר בטוב - מתוך בחירה, לא מפני שאינו מכיר את הרע - הרי שהוא יכול לבחור בחירה שלמה ואמיתית ולחיות חיים אמיתיים.

תמים תהיה עם ה'אלוקיך - אין הכוונה "תמים" כמו אדם שאינו מכיר את העולם, כמו ילד קטן, אלא תמים = שלם.

תכיר בשני צידי המטבע ותבחר בצד הטוב, כי בחירה חופשית מתוך הכרת האפשרויות השונות -  היא תעשה אותך שלם יותר.

עכשיו כמובן עולה הדילמה - למה לי להכיר את כל הרעות החולות של העולם? עם כל דבר אני צריכה להתמודד, ולבחור בטוב? הרי אני עלולה לטבוע במדמנה של רוע, מאיפה יהיו לי כוחות?

אז באמת אין מצווה לחפש את הרע כדי להתמודד איתו, ומי שיש לה אמונה רואה בכל יום ויום שה' מזמן לה נסיונות שעליה להתמודד איתם, כדי לצמוח, כדי לבחור בטוב. וה' יודע עם מה כל אחד מאיתנו צריך ויכול להתמודד, ומזמן לנו אתגרים בהתאם.

ואם עם ישראל כולו נשמה אחת כללית, כפי שלימד אותנו מרן הראי"ה זצ"ל, וכל ישראל ערבין זה לזה, הרי שבכלל ישראל כולם יחד מתמודדים עם הרבה נסיונות שונים ומגוונים, וביחד יש אפשרות שכלל ישראל יוכל לבחור בטוב. כל אחד עם נסיונותיו שלו יוכל לבחור בטוב, ולהוסיף "חיות" לעם ישראל.

זה נשמע מאד רוחני וגבוה, אבל האמת היא שזה ענין מעשי מאד שצריך ללמוד איך ליישם ביומיום.

פגשת פעם מדריכה או רבנית, או רב גדול, שנראה כאילו הם כל כך טהורים וגדולים שאין להם את הקשיים שלנו, המתמודדים עם היצר... אף פעם לא שמעו ולא קיבלו לשון הרע, איך אספר להם שסיפרתי בעצמי לשה"ר?

אבל אחרי שמתייעצים עם אותם גדולים, מבינים שהם דווקא יודעים טוב מאד על מה מדובר, והם אפילו מחזיקים כמה הדרכות בכיס איך לא ליפול שוב לבור הזה, הדרכות אמיתיות מתוך ידיעת הקושי והאתגר - ובכל זאת הם נראים לנו טהורים ותמימים!

כי יש להם ידיעה ובחירה, ומי שבוחר בטוב תמימותו לא תיפגע.

אתן לך דוגמה ממה שקרה לי.

בימי ההתבגרות הייתי נחרדת לפעמים לשמוע אנשים מקללים בשפה בוטה, ופתאום גיליתי בשרות הלאומי שחלק מעבודה עם נער בסיכון כוללת שמיעת מילים מחרידות ושפה נוראית, שתמיד סלדתי מהם. באותה תקופה החלטתי שאבליג כדי שלא יראה כאילו ה"אשכנזיה" מתנשאת על "פשוטי העם", אבל מאד חששתי שהאוזן שלי תתרגל וכבר לא יצרום לי כל כך לשמוע שפה שכזו...הבטחתי לעצמי שבמהלך השנה אעשה דין וחשבון ביני לבין עצמי, וכך אשמור על מה שיקר לי.

היום, אחרי שנים, אני עובדת בבית חולים, מקום שבו השפה והאוכלוסיה מגוונים מאד, וכך גם האנשים - יש עובדים ומטופלים שידברו באופן נעים ונקי, ויש שרחוקים מכך...כשהייתי חדשה התעלמתי מהשפה הבוטה, לא הגבתי, ואם יכולתי - השתדלתי להתרחק משיחה שכזו. פשוט לעסוק במשהו אחר במקום אחר. ולאט לאט שמתי לב שהעובדים הקבועים משתדלים לדבר לידי יותר נקי, וחלקם חושבים שאיני מכירה בכלל את הרמיזות והמילים הנוראות שמתעופפים סביבנו לעיתים, כי פעמים רבות אני מתעלמת. הם לא יודעים שעברתי בית ספר שלם ללימודי השפה הבוטה האפשרית בעולם בשנת השירות ההיא, ושאני מבינה כל רמיזה ומשפט קטוע, אבל אני בוחרת להשאר בתמימות. בוחרת להתעלם ממה שאני רוצה להרחיק ממני,ובעז"ה מגיע סיוע מלמעלה בענין.

היום חברותי שמכירות אותי יודעות שפשוט אפשר לבחור אחרת, לבחור להישאר בתמימות למרות כל מה שקורה מסביב.

אז האם איבדתי את תמימותי במהלך הזה, או שמא בחרתי להיות שלמה יותר ותמימה יותר למרות מה שקיים בעולם?

אם אשפוט לפי השאלה שלך, כתבת בה ש"תורת ה' תמימה משיבת נפש" - המילה "משיבת נפש" מסבירה לי שהלכתי לאן שהוא וחזרתי משם, היה תהליך, משהו חזר למקומו, תורת ה' התמימה ידעה שיהיו לי אתגרים, התורה לא התעלמה מהם, והדרכה תורנית היא שמאפשרת את התשובה, הצמיחה הרוחנית שבאה מההתמודדות, וכל ניצחון שכזה הוא ממש משיב נפש.

האתגרים לא נגמרים אף פעם, אז שיהיה לכולנו בהצלחה....

שיהיה בהצלחה....

האלה במוסדות החרדים במסגרת החומר הנילמד...

יותר טוב? עדיף שיהיה מישהו שיודע להסביר...

וזה הכי גרוע שמחמקים כאילו זה לא בסדר ח"ו שזה כתוב בתנ"ך.

כי כן.. בסופו של דבר אני מקווה ומאמינה שגם החרדים והחרדיות קוראים פרשת שבוע (והחרדים גם לומדים גמרא ויכולים להיתקל במיני סיפורים כאלה מהתנ"ך- לדוג' כל האומרים דוד חטא.. מדבר על סיפור דוד ובת שבע ולכן ממילא הם נפגשים עם זה) אז הם לא יכולים לפספס הכל וגם אם זה נמצא בתורה יש סיבה וצריך ללמוד את זה. אז אמנם חשוב באמת לא ללמוד בגיל\אנשים שלא יבינו את זה נכון (כל מי שחושב שהוא עלול להבין לא נכון ולהגיע לביזוי התורה ח"ו צריך לא ללמוד לדעתי..לדוג' דרישה בסיפור בריאת העולם ומעשה מרכבה) אבל ממילא יתקלו בזה ולכן צריך לכוון שיבינו נכון כי אחרת יהיה באמת גרוע...

ולדעתי בתורה אין דברים כאלה. יש רבדים בהבנה- בגיל צעיר מלמדים דברים בצורה עדינה יותר, וכשגודלים צריך ללמוד את הסיפורים האלה ולהפיק מהם את הלקחים...

לבני אדם לצערינו יש מקומות אפלים שאפשר להגיע אליהם.

והתורה מלמדת אותנו מעבר למסרים נוספים שמוצפנים בסיפורים האלו

לאיזה רמות של עיוות במידות אפשר להגיע.

דווקא מתוך ההיכרות עם המקומות הקשים שלנו בנפש,

ולא מתוך כיבוס הדברים כאילו הכל היה מושלם אז

אצל אבותינו הקדושים - 

אנחנו לומדים, שכל אדם יכול ליפול, ושכולנו במלחמת היצר הזו.

העולם נהנה לכבס, ולכן בכלל למדת לומר "נהרסת לי התמימות".

כיון שעל כל הדברים הנכונים, שחשוב לשמוע וללמוד - כמו השואה, כמו הלכות הריגת גויים וכדו'

הם אומרים שזה הורג את התמימות של הילדים.

אבל להוציא נשים עירומות בראש כל חוצות, ושכל ילד בן 3 יודע היום דברים חמורים -
אלימות נוראה, אונס והטרדות מיניות - זה כמובן - בסדר.

והם מראים להם את זה בטלויזיה כל הזמן. בפרסומות סקסיסטיות ורצחניות.

התורה שלנו היא תורת אמת, תורת חיים -

היא מודיעה לנו מראש, שאנחנו עלולים להגיע לשם אם לא נדע להציב לנו מחסומים

וגם מהסיפורים הללו נלמדים דינים מסויימים בהלכה, ורעיונות בעבודת ה' -

שמראים לנו עד כמה עמוקים וחכמים הם דברי ה' השלוחים אלינו.

מקווה שהתשובה שלי מועילה משהו. לא קראתי את של האחרים, ויכול להיות שחזרתי על תגובות.

המציאות.

כל דבר שיש בו זנות ורצח מגיע באור שלילי בתורה והתורה היא לא ספר של סיפורים יפים שנועדו לשמור עלינו תמימים ולא מכירים את העולם כמו שהוא.כמבון שהעולם מלא בהרבה דברים טובים שגם עליהם מספרת התורה ואם יש יותר מה לא לעשות בתורה משמע שיש יותר דברים שמותר וטוב לעשות ולדעת.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות