ואחכ' אני במחשב..

בד"כ אני ממש עייף אז אני שם את הראש לאיזה חצי שעה אחרי התפילה....

ואז.. כבר אני מסדרת את הבית....עושה דברים שאני צריכה...במחשב.. חברותת..

זה כאילו הסדר בוקר שלי-והוא כמעט תמיד אותו דבר!:

7:10- נמרחת במיטה

7:15 קמה

7:15-7:35 -התארגנות בוקר- מתלבשת מסתרקת וכל זה

7:35-7:43 בערך אני מסדרת ת'חדר שניראה הפוך כאילו היה בו קרב

7:43-750-אוכלת ארוחת בוקר מול המחשב

7:50-7:52 מתארגנת ליצאה לאולפנה

7:55-יוצאת סופית!

תלוי,אם דרי החדר של המחשב קמו,מחשב!

אם לא,בד"כ ארוחת בוקר,דף גמרא,משו כזה.

אחרי מודה אני, נטילת ידיים וכו'...

מתלבשת מסדרת שיער (יש פעמים שאיחרתי לאולפנה בגלל זה כי אם השיער במצב רוח טוב אז 2 דק' וגמרתי אבל אם לא אז זה יכול לקחת לי 15-45 דק' ואולי בכלל לא ללכת לאולפנה כי אני מוטרפת מימנו.. מה אני אעשה?? ככה אני אז בזמן האחרון כל חצי שנה אני מסתפרת..)

מערכת אני מסדרת בלילה אז אחרי שאני מתלבשת ומיתארגנת אני הולכת להכין לי משהו לישתות (ואם אין עדיין כריך אז אני מכינה) ואז הולכת לישתות ליד המחשב אבל הדבר הראשון שאני ניכנסת אליו זה...הפורום התותח שלנו!!!!!

שזה יוצא בערך בשעה 7:40 ואז בערך עד 7:55 על המחשב וומשתדלת לצאת כמה שיותר מוקדם..

ואז לרוב אני מאחרת אבל המורים כבר התרגלו..חחח....

הדברים האלו באים אחרי רשימה ארוכה של מטלות קבועות.

(מודה אני, נטיל"י. תפילה)

כל העניין של השיר ושל המעשים הוא האינסטינקט הטבעי של אחרי הקימה משינה.

הדברים שטבועים בך שאתה עושה כמעט בלי לחשוב, כשאתה עייף..

ואחרי הרשימה הזאת, אתה כבר ערני.

כולם פה מסתכלים במחשב לפני שאפילו יצאו מהבית...

לפעמים קוראת...

ניראה לכם שאני כל היום משועממת מול המחשב יואו שיא הלאאאאאאא

ומה שאני עושה-כמו כולם כאן בערך,אני במחשב בעיקר.עצוב.

ברמות!!!

(אני משתדלת להכנס לפורום רק אחרי שגמרתי את כל המטלות...)

מה השאלה?!

ביום חופש, תלוי מה צריך לעשות בעיקרון, ש"ב, קוראת וגם במחשב לפעמים...

בבוקר אלא רק אחה"צ או יותר לקראת הערב\ הלילה.

וביום חופש- תלוי, אם זה יום חופש לפני בגרות \ מתכונת אז קודם כל אחרי שאני גומרת להתפלל ולאכול ארוחת בוקר אז אני לומדת ורק אחרי הכל אני מתיישבת למחשב.

ואם  זה יום חופש שלא צריך ללמוד בו ויש לי מטלות אחרות לעשות בבית אז אני משתדלתלגמור אותן קודם כל ורק אח"כ להתיישב.

ואם אין לי מטלות מיוחדות אז אני מתיישבת למחשב.

ל ביום שאני לוקחת לעצי חופש אז אחרי ברכות השחר אני מתעדכנת..בלי להגיב..

אבל יש ויש וזה מטורף!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....