פורום אחים שכולים...*חזרזיר*

חשבתי להציע למשה לעשות פורום אחים שכולים

מה אתם אומרים..?!

אני הייתי במפגש של משפחות שכולות ודיברו על זה כל מיני משפחות שקבוצת תמיכה או פורום מאוד עוזרים להתמודדות....(היה שם גם מנהל פורום אחים שכולים והוא דיבר על הפורום...)

אולי ננסה הרי בסך הכל יש לכולנו משהו משותף ושמתי לב שיש פה כמה אנשים שהם אחים שכולים... (כמוני...)

אשמח לתגובות   -תודה-

 

לדעתי זה רעיון טוב,אבל קודם צריך לבדוק אם יש ביקושאחת ללא שם
לזה בכלל.
יישר כח!!
בגלל זה שמתי את ההודעה אני צריכה...*חזרזיר*
תגובות האם אתם רוצים את הפורום הזה?! האם אתם בעד או נגד...
האם האחים השכולים היכנסו אליו??
ותציינו בבקשה אם תיכנסו אליו......חשוב לי גם התגובות של כל הפורום בכללי אם הם בעד או נגד...
אם אני יראה שהרוב בעד וזה יכול לעזור אז אני יבקש ממשה לעשות פורום כזה....
-תודה רבה-
שבוע טוב...
כמה כאלה יש?משה
(יש פה גם פורום של ילדים להורים גרושים, וגם הוא זז לא רע)
תגובה:*חזרזיר*
א.יש פה 5 אחים בטוח...התכתבתי איתם....(6 כולל אותי)
ב. איך קוראים לפורום הזה??..(של הילדים שהוריהם גרושים)
אז אתה מעודד את הפורום הזה?
אני בעד...tiferet
אני יהיה בו...
למה רק אחים שכולים?? זה לא פייר!!!מתוקה שכזאת
שיהיה בכלל לכאלה ממשפחות שכולות-ואז גמני יוכל להיות...
רעיון ככה ככהמתנחלת לעד
גם אפשר לספר לשתף רעיונות מה לעשות להתגבר על הכאב אך גם להמשיך..
אבל אולי יהיו כאלו שזה רק יעצים את הכאב שבהם...מי שלא מבין למה אני לא מחוברת בזמן האחרון המחש שלנו התקלקל ואני עכשיו רושמת מהאולפנא...
מבחנתי זה יכול להיות נוער שכול...*חזרזיר*
אם אתם מרגישים צורך....
אז אין בעיה אוקי מי בעד פורום נוער שכול??
ומתוקה שכזאת מה נפטר לך??
ולמתנחלת לעד...*חזרזיר*
מי שזה לא טוב לו שלא יכנס...
כי יש הרבה שזה כן טוב להם....
בבקשה- שזה יהיה נוער שכול!דינה ברזילי
לא רק לאלה שהם אחים שכולים כואב.
סליחה על ההתערבות...ט'
מה ההבדל בין אחים שכולים לנוער שכול?
זה כאלו שאיבדו חברים?
ההבדל:דינה ברזילי
אחים שכולים- אנשים ששכלו אחים
נוער שכול- נוער ששכל בן משפחה- אבא/ אמא, ולאו דווקא אחים
לא חושבהרועה
אני לא איבדתי אף קרוב משפחה אז אין לי כ"כ זכות לדבר, אבל אני חושב שאם יפתחו 30 פורומים כל פורום יהיה פחות פעיל.

אם אני לא טועה שכול מתאר אובדן של בן ולא של אח.
לא!....שכול זה גם על אחים...tiferet
פשוט בעיקר בעיתונים מדברים על הורים שכולים אבל גם אחים הם שכולים...
"שכול" עפ"י מילון רב מילים הצעיר:דינה ברזילי
שכול- שבנו או ביתו מתו.

אם כך- הרועה- צדקת.

אבל לצורך העניין נשאיר את זה ככה... אלא אם כן יש לכם רעיון לשם לפורום.

ולא יקרה שום דבר גם אם יפתחו 40 פורומים!
לכל אחד יש את 5 הפורומים האהובים עליו, ושם הוא שורץ. זוהי דעתי בעניין...
זה באמת קטנוני מצידי להתעסק בשם..הרועה
אני חושב (שוב, לא עברתי אובדן אז יכול להיות שאני מדבר שטויות..) שלא כדי לפתוח פורום לכול תת-תת-תת-קטגורייה בנוער, זה כואב אבל זה לא אומר שאדם שאיבד קרוב הופך לאדם אחר.. |מחכה להתנפלות..|
שטויווותתת, אני אבא שלי מת, ואנחנו נחשבים למשפחה-מתוקה שכזאת
שכולה!!!
את צודקת כל אלא ש-tiferet
יש להם אבא,אמא,אחות,אח,בן,בת, שנפטרו נחשבים משפחות שכולות...
נראה לי ש...tiferet
תקשיבו אני "אחות שכולה"..
ואני רוצה להכיר אנשים ולדבר איתם...כי באמת יש לנו משהו משותף...
לאנשים שנפטר להם אח זה לא פשוט ואפשר ביחד להתגבר...ולהציע ולתמוך...כי הם מבינים אחד את השני.. הרעיון של הפורום נראה לי טוב...אפשר לקרוא לפורום אחים שכולים וכל מי שליבו מרגיש שהוא קשור יוכל להכנס......
והרועה...tiferet
אני באמת עוד שניה הולכת לתת לך מכות...כי בי זה חולל שינוי גדול...
לא חשבתי אחרתהרועה
אם נפגעת סליחה..
כן נכון- מראש ידעת שדברייך יפגעו.דינה ברזילי
אז בשביל מה אמרת את זה?! כל פעם בפורום הזה מזלזלים ברגשותיהם של אנשים שאיבדו בן משפחה?!?!? כן, אדם שאיבד אדם אהוב להיות אדם שונה! דברים קטנים יפגעו בו יותר ובדיחות שחורות על החיים לעיתים לא מעודדות אותו אלא להיפך.

וזה מוזר, תמיד יהיה את האחד שיגיד" אין לי ניסיון בזה ב"ה, אבל לדעתי---".
מה אכפת לכם שיפתחו את הפורום הזה?! אם לא חוויתם כזה דבר, אז אל תגבו נגד! אולי לחברה שכולים זה יעזור?! בשביל מה לפגוע?!?
עשרת ימי תשובה אני לא אגיב.הרועה
אני חושבת שזה רעיון ממש טוב לפתוח פורום כזה!היסטוריונית
אני יכולה להביןננסי
אני יכולה להבין את הצורך של אלה ששכלו אנשים קרובים להם לרצות פורום שיותר מבין. מצד שני, אתם מאד מוסיפים מהרגישות שלכם לאחרים כך שזה יהיה חסר לפורום פה. והשאלה האם מי שלא חווה את מה שאתם חויתם יכול לעזור לכם במשהוא. זאת שאלה שתמיד אנשי מקצוע שואלים את עצמנו.
זה שנשתתף בפורום הנ"ל-דינה ברזילי
לא מחייב שיגרע משהו מהפורום הזה. זה לא אומר שלא נשתתף גם פה, לפחות לגבי=)

ואני חושבת שמי שלא חווה אובדן בהחלט יכול לעזור למי שכן, ובלבד שינהג ברגישות רבה...
אפרופו צודקת ו-*חזרזיר*
באמת אנחנו יכולים להמשיך להכנס לפורום הזה אתם יכולים להכנס לשלנו וכ'ו...

ולגבי הדבר השני אני לא יודעת אם אפשר -זותמר'ת זה ממש תלוי בבן אדם...
אני חושבת שפסיכולוג שלא עבר לא יבין את הכאב שלי ולכן זאת אחת הסיבות שאני לא מסכימה ללכת לפסיכולוג...
אבל מצד שני יש לי שכנה מדהימה!!!!(בת 31 והיא החברה הכי טובה שלי!!)
שלא עברה שום דבר (ב'ה שלא תעבור...)והיא האישה שתמיד אומרת לי את המילים הנכונות...אני יודעת שאני יכולה להתקשר מתי שבא לי,ושאני צריכה אפילו פעם באתי אליה ב-11 והיא ישבה אתי ודיברה אתי....היא האישה הכי הכי מדהימה...והיא מורה אין לה קשר לזה בכלל אני תמיד אומרת לה "יש לי פסיכולוגית בלי תעודה..."
אתם מבינים זה ממממש מממש תלוי בבן אדם....


ובקיצור נגד בעד...?
יש לך מזל גדול שעכשיו עשרת ימי תשובה....tiferet
|כועסת עליך|
זה חשוב מאד שיש אנשים שמביניםננסי
זה ממש טוב שיש לך עם מי לדבר אפילו בלי תעודה של פסיכולוג. אבל כיוון שאני במקצוע אני צריכה להגן על פסיכולוגים. נכון שצריך שיהיה כימיה בין המטפל למטופל, אבל רב אנשי המקצוע שאני מכירה באמת איכפת להם ובאמת יודעים איך ליצור קשר. אני לא אגיד שכולם ככה, אבל לא צריך לדחות את הרעיון מכל וכל. זה באמת יכול לעזור. ואפילו אם המטפל לא חווה שכול בעצמו, אני מקווה שאנחנו מספיק רגישים להבין את הכאב של אחרים.
לננסי-tiferet
מה נגיד את עושה אם מישהי שנכנסה לדיקאון באיזה מילים או דברים אפשר להוציא אותה מזה..
או נגיד אין מצברוח לאף אחד...
איך אפשר ,מה אתם עושים?!
*לדיכאוןtiferet
תגובה לחזרזיר.רגב
תפתחי פורום של משפחות שכולות. לאו דווקא אחים,כי אז יפתחו פורום גם לזה, ותכלס כל אבדן זה משהו אחר,אבל כל מיש חווה כזה יכולים לדבר באותו פורום ולא צריך לפתוח פורופ אחים שכולים ופורום הורים שכולים ופורום יתומים. צריך לפתוח פורום למשפחות שכולות. ובעע... מצטערת שכתבתי לא ברור.
מנהל הפורום?!-כנסו ודחוף..*חזרזיר*
עוד בעיה אין מי שינהל את הפורום...אני קטנה מדי...צריך מישהו מבוגר...או משהו כזה לא?.

וזהו סוכם השם של הפורום יהיה:משפחות שכולות...תודה רגב!
תכלס..רגב
מה זה כזה משנה מי מנהל?
לענ"ד הגיל פה לא משנה.תפוזה 1
אוקי אז...*חזרזיר*
אני ינהל אותו...
ו...איך קוראים לו (משה,משה 1,משיקו...)
אתם יודעים איך אני לא כותבת למשה אחר בטעות??!
adminרגב
ככה קוראים לו.
פורום אחים שכוליםאנונימי (פותח)
ראשית,הרעיון להקמת פורום אחים הוא מעולה ומתבקש,אך יש לי הצעת יעול ליוזם הפורום,
באתר עמותת אחים שכולים "לנצח אחי"יש פורום מוצלח ופעיל,אין טעם לפצל
פורומים,כדאי להיכנס לפורום ולהשתתף.
לגבי פורום צעירים,באתר נפתח אפשרות לפורום צעירים,אך דרוש מנהל פורום,כדי להפעיל.האתר בשיפוץ ויהפוך לאתר ענק ומגוון.
תכנסו לפורום באתר www.brothers.org.il
הפניה לכל האחים השכולים של כוחות הבטחון,מאחר ואין רשימת אחים מסודרת במדינה,העמותה מרכזת את השמות,היכנסו והירשמו כדי שידעו
עליכם.
אלי דבי
יו"ר "לנצח אחי"
כתבת את ההודעה בחג??מיסטר דום
אה..דינה ברזילי
זה אתר ל*אחים* של חללי צה"ל? הבנתי נכון?

אם כן...
מישו יודע על פורום של משפחות נפגעות איבה, במקרה?
*חללי פעולות איבהדינה ברזיליאחרונה
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך