אישתי באה אלי לאחרונה ואומרת לי שכשהיא לבד בבית (מתי שאני בשיעור תורה או מחוץ לבית אפילו לדברים חשובים כמו סידורים וכו') מאוד קשה לה עם זה (שלא תבינו לא נכון, היא הכי רוצה בעולם שאלך ללמוד תורה אבל קשה לה להיות בבית כ"כ הרבה עם הקטנה).
אקדים ואומר שהיא מורה ויש יום אחד שהיא עם הקטנה ואני חוזר רק בשעות הערב (8 פלוס מינוס) כל יום לאחר שיעור תורה, יום שישי פנוי לשנינו.
בנוסף לזה אני גם שם לב שהיא רואה כל מיני שיעורים על איך להיות שמח בחיים, ואני מחזק אותה רוחנית הרבה מבחינת אמונה אבל עדיין היא מדי פעם ממשיכה לצפות ולקרוא חומר על איך להיות עם שמחת חיים.
מה אפשר לעשות במצב כזה?
אגב, שמעתי לאחרונה איזה מאמר שאומר שיש שמחת חיים אם יש סיפוק בחיים (כח הנתינה) לדוגמא להתנדב או משהו דומה.
מישהו שמע על דבר כזה? ואם כן לאילו אירגונים אפשר לפנות?
אשמח מאוד אם באמת מישהו יוכל לעזור לי כי זה חוזר וחוזר ואני רוצה לפתור את הדבר הזה כדי שיהיה לאשתי את הכי טוב בעולם 
תגובה נפלאה