זה לא שאלה עלי אלא משהו שעלה אצל אחת החברות שלי השבוע,

יש לה משפחה מעדה מסויימת (כדי לא לפגוע באף אחד..) והם חושבים שהיא צריכה להתחתן עם בחור רק מהעדה הזאת

עכשיו הציעו לה בחור (מהעדה השנייה) מקסים!!, היא יודעת שאם ההורים שלה ישמעו על זה

הם יאסרו עליה ממש לצאת איתו,

ולה זה נראה ממש שטויות ולא ראוי,

אני יודעת שזה נשמע קצת נוראי,  אבל כן עדיין בימינו יש דברים כאלה

מה אתם הייתם עושים, יוצאים איתו ומציבים עובדה או ש"נכנעים" להורים?

מקווה שהבנתם מתוך כל הבאלגן הזה משו..

מקסימום שטותי.

או לחנך את ההורים. 

אם יש לה ההעדפה ברורה להצעה, שמצדיקה את המתח מול ההורים, אז שתלך על זה, תוך התנהלות מכובדת וחכמה כלפי ההורים.

אם לא, לא נורא להתחתן עם מישהו מאותה עדה שלה.

תרבויות שונות.. לוקח זמן להתערות.

איזה הבדל יש ביני לבינך מוטי?

זה לא מבוסס על שנאת חינם, ולא על פילוג. אלא על מנטליות, שטויות, בדיוק.

השטות הזו עלולה למנוע בניית בית בישראל.

אלא שמכיוון שאינה מכירה אותו עדיין אישית, השאלה אם "להיכנס" לזה מראש, או לא לשמוע על שידוכים שידוע מראש שיעוררו בעיה רצינית מול ההורים (הורים שמציבים תנאי כזה, הם כנראה די קיצוניים בו. כי זה תנאי באמת בעייתי. "רק מהעדה שלהם").

שאלה קשה. אולי כדאי שתשאל רב מהשורה הראשונה (מצד אחד - אין חובה לשמוע להורים בשידוך הגון. מצד שני - להיכנס מראש למצב של עימות במה שאינו מוכר עדיין). וכך תוכל לבוא עם התשובה גם מול ההורים - וגם להחכים בעצמה.

[אם כי - כנ"ל - האמת שמצד ההלכה, אם מישהו מאד רוצה בשידוך מסוים, אין ההורים יכולים למנוע]

מהצעות כאלה, מה אתם אומרים?

אל תסמכי על תשובה ש"קראת".

דומני שגם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל היה נוטה לצד ההתחשבות בכמה מקרים.

אבל זה תלוי מאד בנסיבות, במשפחה, ברקע התרבותי, בחֶברה, במדוברים.

והרי כאן מדובר לא בהתנגדות ל"מישהו", אלא בפסילה גורפת של כל מי שלא מאותה "עדה".

ואם בגלל זה היא תתעכב במציאת שידוך?

זה נושא יותר מידי אחראי.

שאומר שכל בחור וכל בחורה רשאית להתחתן עם מי שהיא רוצה,

ואין לה שום חובה להקשיב להורים בעניין הזה, וזה ממש לא בגדר אי כיבוד הורים.

היא בחורה בוגרת ומותר לה לקבל החלטות בעצמה.

מותר להם לייעץ, אבל ממש לא לכפות או להחליט עבורה.

הם כבר התחתנו, עכשיו תורה.

אני חושבת שאין ברירה להוריה- הם יצטרכו לקבל את זה באהבה.

והם בעז"ה יהיה חזקים.

מעבר לכך שזו החלטתה הפרטית-

אני חושבת שתהיה תועלת עתידית בכך שלא תקשיב להוריה-

מכיוון שהיא תגרום לך שהמסורת המעוותת הזאת תשבר ותיעלם אט אט..

אותה בחורה תפתח פתח לשאר בני משפחתה ובני עדתה, תסיר את המחסום.

כמובן הכל צריך להתנהל מתוך שיח נעים, בוגר, מכיל, מקבל, מקשיב, ובטח לא במרדנות של גיל 16..

כי יצחק לא חייב היה לשמוע בקולו בעניין בחירת אישה,

לכן הוא שלח את אליעזר והשביע אותו.

מצד כבוד ההורים - ברור שאין להם זכות לדרוש דברים כאלה.

השיקול היחיד שהייתי בודק הוא עד כמה זה עשוי להשפיע על היחס שלהם כלפי חתן מעדה אחרת. אם זה ברמה שעשוי להיות מתח תמידי בין ההורים לחתנם, כדאי לשקול את זה. קשה לי להאמין שנשארו במגזר הדתי לאומי אנשים קיצוניים עד כדי כך בהקשר הזה. אבל אם זה רק יהיה קצת לא נעים בהתחלה, נראה לי שזה מחיר סביר ומשתלם.

ואפילו כך, עם הקשיים שיש היום, לא ברור שכדאי להתחשב בדרישה שמוחקת אוטומטית יותר מחצי מההצעות הפוטנציאליות.

חבר טוב שלי, חלבי במוצאו (מי שיודע לנקד - שיעשה זאת!), מצא לו חברה אשכנזיה. בהתחלה ההורים נזעקו, אבל בהדרגה הם התרגלו, ואף חיבבו אותה. אמנם בסוף הם נפרדו, אבל זה כבר לא קשור...

לידוע לי, היום הוא יוצא עם כל העדות ללא כל התנגדות מהוריו. אני מאמין שזה יקרה גם עם ההורים כאן.

בהצלחה!

כי היא עדיין לא מכירה אותו, וגם למחפשתותו, היא כבר מזמן עברה את גיל 16, וזה ממש לא הסגנון שלה.., היא תמיד הייתה ילדה טובה כזו שעושה את מה שההורים שלה אומרים..(אולי לכן היא גם חוששת-היא אף פעם לא עשתה משהו בניגוד לדעתם)

רק ציינתי שכל הדיבור עם ההורים על הנושא הזה (במידה וזה יהיה קשר רציני)

צריך להיות בצורה בוגרת ולא "לצאת נגדם"..

אם היא חושבת שזה שטויות להיפגש רק עם מישהו מהעדה שלה-

אז היא בחורה בריאה מאוד בנפשה וכדאי לה מאוד להיכנס לזה מראש!!!

אני אומרת לך- זה יביא את הגאולה, למשפחתה בטוח ומתוך כך לעם כולו.

הגזענות הזאת חייבת לצאת ממחנינו הקדוש!!! (פשקוולים שם, שם)

פשוט להסתיר מהם שהיא יוצאת?..

לגוף העניין - עם האידיאל קל להסכים, השאלה היא מה המחיר האישי שהיא ובעלה ישלמו. כאמור, קשה לי להאמין שזה עד כדי כך קיצוני, אבל אם כן, את תיקון העולם עדיף שתשאיר לילדיה...

ולאלמונית - כבר כתבתי, הוספת מסננים בשוק הזה, הקשה בלאו הכי, זה לא רעיון טוב. במיוחד מסננים שמורידים המון... לכן מראש, כדאי לה להתעלם מרצון ההורים בהקשר הזה.

צחקתי, זה דיי נכתב בציניות..

בחרתי לעשות "השאלה לשונית" מקהילות החסידים..

איזה מחיר אישי היא ובעלה כבר יכולים לשלם?

המשפחה תחרים אותם? לא תגיע לחתונה?

סיכוי קלוש..

ואם כן- אז עצוב שהם מעמידים במרכז את גאוות עדתם ולא את שמחת בתם או משמעות הקמת בית בישראל.

הפשקווילים מוכרים לי מהר נוף. שכחת כותרת "הלם וזעזוע במחנינו". וחתימה "הוועד להצלת החינוך בארץ הקודש". בלי אלה, זה לא פשקוויל..

מסכים שזה עצוב. השאלה באמת מה הסיפור שם. אני מכיר אנשים כאלה, אם כי יותר בכיוון של גילאי 70-80..

אהלן! בתור אחת שנמצאת בדיוק באותה סיטואציה, אני הייתי ממליצה  לא להיכנס לזה מלכתחילה.

גם אצלי ההורים שלי ממש יוצאים נגד זה שאכיר בחורים מעדה אחרת. בהתחלה ממש כעסתי והיה לי רצון לעשות 'דווקא' וללכת נגדם, אבל עם הזמן פשוט התחלתי לקבל את דעתם (זה לא שאני מסכימה עם הגישה שלהם, ממש לא! אלא אני פשוט מוכנה לקחת את הצעד הזה לקראתם).

גם ככה כל העניין מורכב, ולהיכנס לקשר שאת יודעת מלכתחילה שיש בו כבר בעיה מצד המשפחה, ממש לא מומלץ!!

(השאלה מסתבכת כשמכירים מישהו ואז מגלים את עניין העדה, אבל זה כבר סיפור אחר...)

גם לפותחת השרשור וגם לזו שמעלי: א"א לדעת אולי הבחור שאינו מהעדה שלה הוא הזיווג שלה.

אני מכירה בחורה בת 30 שהיא ומשפחתה לוקים בגזענות ועד היום היא רווקה קחו לתשומת לבכם כל אלו שמצדיקים את ההורים!!!!!

קשה זה להתחתן עם עדה אחרת? הכל שונה, כל המנהגים והמנטליות!!!!!! זה לא פשוט בכלל, גם אם הבחור הוא הכי מקסים בעולם!!!!!

המשפט שכתבת מתאים יותר לדור הקודם ולא לדור הנוכחי ובטח לא לסביבה שלי..

אני לא יודעת מה העדה שלך כדי להבין את עומק דברייך וכדי לענות לך בהתאם..

היום די חיים בערבוב ב"ה וההבדלי המנטליות מצטמצמים...

אבל בתור דתיים ששומרים על המסורת- היא יוצרת הבדלים..

לגבר- לא אמורה להיות בעיה- הוא לא משנה את ההלכות שלו...

אישה- כן אמורה לשנות את ההלכות והמנהגים שלה.. (שזה די מבאס....)

קודם כל- היום יש ערבוב מאד גדול בין העדות.

מכירה ספרדים משוכנזים ואשכנזים מסופרדים.

ואפילו איתיופים- שנחשבים יחסית לעדה סגורה שמאד שמרה על המנטליות שלה (וזה חיובי בעיני ויפה) כבר ראיתי שהתחתנו עם פרנג'ים- והסתדרו טוב מאד. 

מעבר לזה- מנהגים ומנטליות לא חייבים ליצור בעיות. כל עוד בני הזוג יוצרים תקשורת בריאה ונכונה, ויודעים איך לדבר על בעיות כשהן צצות ולפתור אותן ביחד- הם יכולים להסתדר גם עם מנטליות שונה.

ועוד דבר אחרון- גם אנשים מאותה עדה יכולים להיות במנטליות שונה.

אני ובעלי אשכנזים מכל הצדדים, והמנטליות של המשפחות מאד מאד מאד שונה. וזה בא לידי ביטוי בהמון דברים, אז מה? אז מתרגלים. ובבית שלנו בכלל בונים את מה שמתאים לנו כזוג בלי קשר להורים..

הבחורה מתחנת ולא הם!!

הורים יכולים לייעץ או להזהיר מדברים (כמו מישהו שמראה תסמינים של בעל מכה) אבל לפסול על שטויות כאלה..?!

אין כאן בכלל עניין של מה רצון ההורים.. שיתמודדו!

זה ככה גם מבחינה הילכתית..

הרבה בתים לא נבנו מתוך רצון בגלל שגעונות של עדתיות,

או כמו שאומרים, "השד העדתי שתה מהבקבוק" (אני יודע שאומרים "יצא"

אך בהחלטות כאלו נראה לי שהרבה אלכהול מעורב)

אני  הייתי מציב עובדה, אני מכיר מקרה שממש הוטל על מישהו חרם משפחתי בגלל זה,

אבל הם נשברו אחרי שראו את החופה,

כשזוג מחליט להתארס הוא רגשית עדיין מחובר להורים ולא תמיד מצליח להיאבק בהם במירכאות, אלא אם כן הוא מאוד עצמאי ויכול לעמוד מולם ובטוח בקשר. צריך לקחת את זה בחשבון.נכון שלפי הצדק עליה ללכת על פי ליבה ולבחור בעצמה את הבחור,אבל גם ככה זו תקופה מורכבת רגשית,למה להוסיף גם עימות קשה מול ההורים??? ועצוב שככה הורים הורסים לילדיהם ורואים רק את עצמם... ואני מכירה סיפורים כאלה... עצוב... אז שכל אחד יחשוב על עצמו אם הוא מסוגל לעמוד מול ההורים, לחשוב בצורה הכי קיצונית מה יקרה ביום שיודיע על חתונה וההורים יתנגדו. האם יהיה מספיק חזק להתחתן בלעדיהם טכנית,רגשית וכלכלית???? אם כן,בהצלחה.אם לא,לא כדאי להסתבך,זה סתם כאב לב אחר כך.

מסכימה. קל לדבר. קשה מאד להתחתן בניגוד לרצון ההורים.

זה עלול לקרות גם ככה בלי כוונה. את לא יודעת מראש שההורים יתנגדו, הקשר רציני ופתאום מתגלה העדה או משהו אחר, או שמתגלע איזה ריב... אז אני לא יודעת עד כמה זה חכם להיכנס לזה מראש. זה תלוי בהרבה דברים

ולמי שמכיר מישהו ש"נכנע" להורים שלו וחושב שהוא שגה שלא התעקש, ושרק בגלל זה הוא עדיין רווק... זכרו:

אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו.

זה תלוי  על איזה עדות מדובר.

כלומר אם מדובר על בחורה מעדה יחסית קטנה,שמלאי הבחורים שם מוגבל וזה עשוי לעכב אותה מאד,

לדעתי היא חייבת ללכת בניגוד לדעת ההורים.

אבל אם מדובר,כפי שמשתמע מהדברים,בעניין של אשכנזים-ספרדים,שיש מלאי גדול של בחורים

גם כאלה וגם כאלה,לדעתי היא צריכה ללכת עם ההורים שלה כדי למנוע מריבות ומתחים ומצד כיבוד הורים.

לגבי הגזענות-בעז"ה היא תתרום את חלקה שאת ילדיה תחנך לבחון אנשים ע"פ אישיותם ומעשיהם,

ולא ע"פ מוצאם.

הדוגמא אישית שלה בנושא היא 10%,שהרי היא באמת שופטת אנשים רק ע"פ אישיותם,

והיא אכן תראה דוגמא אישית שבמשך כל חייה ילדיה יראו שהיא שופטת אנשים אך ורק כך

בנוסף,דווקא בנושא הזה ספציפית זה לא קריטי,שהרי זה שהיא לא גזענית לא מחייב אותה להתחתן עם מישהו מעדה שונה..

ושהילדים יותר גדולים,אפשר לדבר בעדינות ע"ז שבדורות הקודמים היו אנשים שלא רצו להתחתן

עם עדות אחרות ואפילו לא הרשו,וב"ה שעם התקדמות הגאולה אנחנו נגמלים מזה.

בדיוק התהליך שמתחיל לאט לאט לקרוא עם האתיופים. (וכל מי שיקפוץ עכשיו ויגיד שזה שונה ושהמנטליות שונה,

 לפני 50 שנה זה היה נראה בדיוק ככה עם עדות אחרות) 

להרים את דגל "אי הגזענות".

הנק' היא בעומק של העניין-

האם היא תתנגד להתחתן עם בחור מעדה אחרת או לא?! 

זו דוגמא אישית! לחיות את מה שאתה מאמין בו!

זה לא העניין עם מי בסוף היא תעמוד תחת החופה,

זה - כבר ממש לא בידיים שלה, רק בידי שמיים.

יש מצב שה' מייעד לה בחור מעדה אחרת ובאותה מידה יש מצב שהוא מהעדה שלה..

אני מסכימה שלא כדאי "לריב" עם ההורים

אבל זה פשוט חבל, חבל לה להפסיד בחורים טובים, וחבל לעמ"י שה"עקרונות" האלו ימשיכו להתקיים

עם כל הכבוד למנטליות... הדבר היחיד שיפסיק את הבדלי המנטליות, זה להתערבב.

קרובת משפחה שלי התחתנה בגיל 40 (!), ולא הרבה לפני זה ההורים שלה פסלו בחור שהיא יצאה איתו, אאל"ט בגלל שהוא היה חוזר בתשובה... זה מוגזם, מוגזם.

אני אישית נשואה לאדם מעדה אחרת לגמרי משלי, והמשפחות שלנו עם מנטליות מאוד שונה, מהרבה בחינות.

ברוך ה', לא יצא לי אף פעם להצטער על הבדלי המנטליות בינינו (בין המשפחות דווקא כן... אבל כמו שכתבו, זה לא דווקא בגלל הבדלים עדתיים). אני יודעת שזה לא תמיד המקרה, ובמקרה שלנו בעלי עצמו בסגנון חיים שלו היה קרוב לשלי כשנפגשנו.

ולגבי חילוקי דעות באופן כללי עם הורים - כתבת שהיא "ילדה טובה" ואף פעם לא עשתה משהו נגד רצונם - 

אני חוששת שזה עלול להיות לה בעייתי, במיוחד אחרי שתקים בית בעז"ה. זוג צעיר שרק מנסה לרצות את ההורים כל הזמן - זה יכול להיות מתכון לבעיות. צריך ללמוד איך מסבירים, בנחת, שהדעה שלך שונה משלהם. זה באופן כללי בחיים.

חברה שלי מעד מסוימת שגם אצלה ההורים אמרו לה להתחתן רק עם העדה וגם לא להתחתן לפני אחותה הגדולה....

ב"ה אחותה התחתנה והיא התחילה לצאת הצענו לה אותו כמה פעמים והיא כל פעם מצאה תרוץ אחר עד שאחרי הרבה זמן הצענו שוב, ובעלי שיבח והילל אותו, הם באמת ממש מתאימים,

באמת היה את הקושי הרב!!! מול המשפחה ועשו להם צרות רבות,

אנחנו כל הזמן היינו המתווכים בין הזוג (לא דיברו בינהם בטלפון בהוראת הרב של החתן בתקופת הדייטים)

וב"ה זה עוד משהו שעזר לכלה ולחתן להרגע 

אבל בסוף התחתנו ההורים שמחו מאוד בחתונה היה חתונה מפוארת

הבינו שקיבלו חתן זהב! והם כל הזמן מתגאים בחתן שלא מהעדה שלהם.

ההרים לפחות חלקם בעלי דעות גזעניות וזו עובדה 

זה דור אחר ואי אפשר לשנות אותם 

אם את תוותרי על אהבה בגלל לחץ הגזעני שהם מפעלים עליך לעולם לא תוכלי לסלוח להם  

והם לא יוכלו לסלוח לעצמם 

רצוי בתחילת הקשר לפחות עד שמתחלים להרגיש שהקשר מתקדם ומבוסס מספיק  אין מה לשתף את ההרים \משפחה \חברים

וגם שמשתפים אותם לכחת את הערות ברמת המלצה . 

רצי ואף כדי לשתף רב  

ככול שתשתפי פחות אנשים בחיי הזוגיות של כך ההחלטות שלך היו יותר נקיות משקולים זרים 

הכי הרבה תן להם ליעץ     

זכור! זה החיים שלך ולא משחקים אתם אחרת אתה לא תהנה ולא יהיה לך ביטחון עצמי

שלום לכולם.

הנושא הזה בוער בעצמותיי. מסכן אותו בחור/מסכנה אותה הבחורה

שעוד לא הבינו שהם אישיות בפני עצמם, ובטח שבגילם אינם צריכים לקבל את דעת הוריהם.

לכבד כן,להסכים לא. ידע אותו בחור/ תדע בחורה שברגע שהם מקבלים את דעת הוריהם בנושא זה( כשלעצמו הוא עלוב ומעליב)

הדבר גורם לתלות שגם ככה קיימת, ושאמורה להיפסק בגיל זה. ואם אותו בחור או בחורה חושבים שזה ייגמר בשלב השידוכים הם טועים.

ההורים גם יתערבו בהמשך החיים המשותפים. במצב בריא ההורה צריך להבין מעצמו שבנו הינו פיקדון שקיבל מהקב"ה, ושיש לו אישיות מעצמו ודעות משלו, ושאינו בשליטתו.  טוב יעשו הבן /הבת אם יבהירו קודם לעצמם ואח"כ להוריהם (ובכבוד), שהינם אדונים לחייהם בכלל, ובמיילבחור כבן זוגם בפרט.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?