החלפת חיתול- לאחרונה אני מביאה לו בקבוק עם מים\תה כדי שיהיה רגוע, לפעמים זה עוזר ולפעמים הוא זורק את הבקבוק ומתהפך

הלבשה- אני מלבישה אותו כשהוא יושב עלי ומנסה לגרום לזה להיות משחק- איפה חולצה? הנה חולצה! חולצה למעלה, חולצה למטה חולצה הצידה, איפה חור? מה שמים בחור? ראש!! קוקו! איפה היד? אוי, היד נעלמה! הנה יד! קוקו! 

הנה מכנסיים! הנה מכנס אוכל לפיצפוץ את הרגל אמאמאמאמאמאם!! אכלנו את הרגל של פיצפוץ! והנה אוכלים עוד רגל!

את הקטן שלי זה נורא מצחיק.. וכמוהן שזה עובד כשיש זמן וסבלנות והוא לא עייף מדי\רעב,עצבני..

תנסו אולי גם לבדוק אם יש לה בעיה בויסות חושי, ואז כל דבר מרגיש לה מאד חזק וזה מציק לה ממש (איך היא מתנהגת באמבטיות? יש מרקמים שהיא לא אוהבת לשחק איתם?)

אותה בדרך של משחק וזה ממש לא עוזר..

היא מתהפכת, בורחת, בוכה ובעיקר חוסמת עם הידיים כדי שלא נוכל להלביש אותה.

חשבתי אולי משהו בסגנון של לתת לה אחריות ובחירה.

למשל בוקר אחד שאלתי אותה מה היא רוצה שאלביש לה קודם, את הראש או היד? והיא בחרה את היד.

ובאמת באותו בוקר ההתלבשות הייתה כייפית..

למחרת זה כבר לא עבד

אולי משהו כמו טבלה שתלויה על הדלת עם ציורים של שלבי ההתלבשות ואז מדביקים מדבקות כשעוברים כל שלב?

העניין הוא שאני לא יודעת אם זה מתאים בגיל כזה..

לגבי הבעיה שהעלת, היא מאוד אוהבת לשבת עלינו, לקבל ולתת חיבוקים ונשיקות.. היא מאוד אוהבת את עצם המגע עם המים ומגע בכלל.. לכן נראה לי שהנקודה כאן היא ממקום אחר.

אך תודה שהארת את עיני לעניין זה.

באנגלית על התופעה הזו? ״it's a waste of time" יענו,זה בזבוז זמן בעיני הילד כל הטיפולים הטכניים האלה,הוא כבר משתוקק לרוץ לשחק,זה בהחלט נורמלי, קורה לכל הילדים,בעלי מנסה לשחק איתם ולהסיח את דעתם או לדגדג תוך כדי וככה, בשילוב של זריזות,מבצעים את ההחלפה או הלבשה,תשמחו שיש לכם ילה בריאה בנפשה שכבר יש לה רצונות משלה ולא תינוקת קטנה וחסרת ישע.

לא רואים זאת כבעיה, אלא רק מנסים ללמוד את הבת שלנו ולהבין איך נכון שנתנהג איתה.

סך הכל, זה הרבה יותר כיף להתלבש בחיוך מאשר בבכי.

האמת שאחרי ההתלבשות, אנחנו מיד עוברים להמשך פעילות בטוב ובשמחה וזה לא מאיב על המשך היום, אך יש רגעים של מועקה גדולה בלב שהייתי רוצה בה לגעת ולקבל כוח.

העניין שהעלת שהילד פשוט רוצה לרוץ, לקפוץ ולהשתולל, זה ממש זה.

באמת תמיד אנחנו כאילו מפריעים לה באמצע הכיף של היום..

חשבתי גם אולי שקשה לה לעבור ממצב של שינה (פיג'מה) למצב של יום חדש (בגדים) ולהיפך.

עלתה לי אפשרות של 'ללכת לישון עם הבגדים של מחר', כדי לחסוך את המעבר מלילה ליום, אך אני מסתייגת מזה כיוון שגם לפעמים ילד קם רטוב וגם שיש משהו בריא בהפרדה הזו של היום מהלילה ולהיפך.

לכן נראה לי אוותר על רעיון זה.

אני מעלה את האפשרויות האלו, כי אני מחפשת משהו יצירתי..

את עניין הדיבור, המשחק של 'קוקו' וכו', אנחנו מנסים כבר מאז שזה התחיל.

להלביש אותה רק פעם אחת ביום, ולהשכיב לישון עם הבגדים של מחר.

עוד רעיון- אולי להתחיל לתת לה להתלבש לבד? או לפחות- להתנסות בזה? להכניס רגליים למכנסיים, להכניס ראש לחולצה. אולי זה יהפוך את ההלבשה לאתגר בשבילה.

ויש עוד שיטה, שלמרות שלדעתי לא כדאי להשתמש בה יותר מדי באופן כללי- "אם....אז תקבלי הפתעה!"

הפתעה יכולה להיות גם צימוק, לצורך הענין.

אבל הייתי שומרת את זה למקרים שבהם אתם ממש רוצים לסיים את ההלבשה מהר, מסיבות שונות.

כלומר היא מתנגדת סתם כדי לקבל את תשומת הלב ואת היכולת לקבוע מה יהיה איתה. וזה קשור לגבולות וסמכות (ראי באשכול סמוך "בת שנתיים עצות").

ואם זו הפרשנות אז יש לנהוג בזה כבכל קביעת גבול. ולדעתי זה אומר: לתפוס אותה ואחת-שתים להלביש (כמובן בעדינות, אבל אתם מבוגרים ויש בכוחכם 'להשתלט' על פעוטה כזאת), בלי דיונים ומשחקים ופרסים, ואז הגבול יהיה ברור, וכל המאבק הזה ייגמר תוך כמה שבועות.

אם לא נותנים לילד להחליט בנוגע לגוף שלו בעצמו, הילד עלול ללמוד שהגוף שלו "פרוץ" לרשות המבוגרים. זה סיכון, כי פה ושם יש אנשים רשעים (פדופילים) שמנצלים את זה.

צריך להיזהר מאוד, ולוותר הרבה מאוד בכל מה שנוגע לכפייה על גוף של ילד. כל מה שקשור להלבשה בכח, מקלחת בכח, חפיפה בכח, קינוח אף בכח, סירוק בכח...

מה שטוב לחינוך הילד שלי אעשה גם אם מישהו יחשוב שמא פלוני אחר עלול אולי לעשות מעשה דומה מטעמים שטניים...

ה"ידיעה" הזו "למה" היא מתנגדת (תשומת לב.. יכולת לקבוע..) אין לה על מה שתסמוך - ויש לה תוצאה של יחס אכזרי.

[בלי קשר לכך שלפעמים אנחנו באמת יכולים תוך כדי דיבור נחמד לעשות בעדינות גם דברים שהילד לא בדיוק רוצה]

התחיל עם זה בגיל שנה ושלושת רבעי ועם הפסקות. עכשיו- שנתיים ורבע זה שוב חזר.

הפתרון שלי היום - אני מביאה את הבגדים והוא כמובן לא רוצה. ואז אני אומרת לו שיופי אז אמא תלבש, ומנסה לראות איך זה יראה עלי , ופתאום הוא רוצה ללבוש את זה.

גרבים אני שמה על הידים שלו. או אם הצלחתי לשים אל רגל אחת והוא לא מוכן על השניה, אז אני שמה את הגרב  השניה על הגרב הראשונה  (רק את הקצה).  בדר"כ מצליח.

חיתול - יותר בעייתי. כאן הפתרון היה שלו, אם כי לא תמיד זה עובד.   אני משתמשת בפמפרס, והוא אוהב חיתול עם הציור של הפרה. אז מחפשים פרה בחבילה. ומה עושים שנשארים רק חיתולים של כלבים, חתולים, כבשים..    מנסים

תציעי לה לפתוח את המדבקות של החיתול בעצמה, זה עזר בסיבוב הקודם.

הסחת דעת.

הגננת אמרה לי להביא אותו לגן עם פיגמה והיא תחליף לו.  רק שלי נראה שצריך ללמד אותו סדר יום. 

אבל כבר קרה שיצאנו מהבית עם פיגמה.

בהצלחה

ודעי שגם בן הארבע שלי לפעמים לא מוכן להתלבש   .

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות