בשבועות האחרון יצא לי להתבונן יותר במזמור של החג בפרט בפסוק :
" אבי יתומים ודיין אלמנות אלוקים מושיב יחידם ביתה " (תהלים סח)
והקשר בין התארים הנ"ל בסמיכותם גרם לשאלה קטנה כשתובנה לא קטנה בצידה .
הרי הקב"ה מושיב יחידם ביתה קרי מזווג זיווגים לא רק ליתומים ולאלמנות , אם כן מה החידוש ?
בעבר הגעתי לביתה של שדכנית חביבה כחלק מהמסע למציאת ה"אחת /צלע /אבדה וכו'.."
כמובן בהתחלה היא שאלה כל מיני שאלות מקובלות ובסוף לקראת סיום השיחה
היא אמרה לי משפט עם מסר של אמונה שת'אמת לא חשבתי לשמוע אותו משדכן/שדכנית מצוי/ה
" מנסיון אישי רואים בחוש שליתומים/ות יש השגחה יותר אישית של הקב"ה במציאת הזיווג ..." .
בשבועות האחרון המסר הזה התחדד ותפס יותר משמעות בתודעה .
עם זאת , נזכרתי במזמור אחר בתהלים בו כתוב " כי אבי ואמי עזבוני וד יאספני "
ולכאורה כיצד אומר דוד המלך ע"ה זאת כשהוריו עדיין בחיים ?
אלא שככל שגדלים התלות בהורים קטֵנה עם הזמן
עד שמתבגרים ומבינים כי גם ההורים תלויים ביושב מרומים .
מציאת הזיווג כמו כל מילוי המשאלות במאורעות החיים נעשה יותר קל ומסתמא מהיר
כשממלאים את מצבור האמונה בידיעה ש"אין עוד מלבדו "
שאלוקים הוא "התקיף ובעל הכוחות והיכולות כולם "
ממילא מובן אמירת דוד המלך ע"ה " אבי ואמי עזבוני"
בעל היכולת הבלעדי לעזור ולמלא משאלות האדם הוא אך ורק הקב"ה .
ככל שאדם יעזיב את עצמו מתלות וביטחון באחרים מלבד הקב"ה
וההיעזרות באנשים תנבע מההסתכלות בהם כשליחי הקב"ה אזי ההשגחה בעזרתו תורגש יותר ובחוש .
אכן אלוקים מושיב יחידם ביתה למי שמשליך את כל יהבו על ד' באמת ובתמים . שנזכה .
שנזכה לחיות ככה