אסל,

- ככה היא יושבת לנו יותר בנוח על הראש.

- ככה אנחנו לא בהכרח מזוהים עם ברסלברים / נערי גבעות (אין לי בעיה עם החבר'ה בגבעות, אבל כשמזהים אותי ככזה, מיד נדבקות אלי עוד מלא סטיגמות שליליות...)

- ככה לא כבד לנו.

- ככה אין לנו מחוייבות לציפיות מוגזמות.

ובכלל,

השיפוטיות הזו,

לפיה מי שאין לו כיפה גדולה

הוא מישהו שמנסה להחביא אותה

או להתייחס אליה כאל צימוק,

היא מעוותת ולא נכונה.

זה בסדר אם את רוצה מישהו עם כיפה גדולה ואש בעיניים,

אל אל תחשבי שמי שלא כזה,

מתייחס לכך אחרת.

וזה עוד לפני שאני מזכיר את כל אלה שבחסות הכיפה הגדולה עושים זוועות.

ולא בטיח...

ואל תכניס אותי לענין, לא משנה מה אני רוצה.

אני לא מתייחסת אליה בתור צימוק, או בתור משהו שאתה רוצה להחביא, זה ה'מודע' וה'אופנה',

ואני לא מבקשת כיפה כמו של נוער הגבעות או ברסלב, (תכלס, לא מבקשת שום גודל של כיפה, מבקשת אדם טוב)

"ככה אנחנו לא בהכרח מזוהים עם ברסלברים / נערי גבעות (אין לי בעיה עם החבר'ה בגבעות, אבל כשמזהים אותי ככזה, מיד נדבקות אלי עוד מלא סטיגמות שליליות...)

ככה אנחנו לא בהכרח מזוהים עם ברסלברים / נערי גבעות (אין לי בעיה עם החבר'ה בגבעות, אבל כשמזהים אותי ככזה, מיד נדבקות אלי עוד מלא סטיגמות שליליות...)"

אני חושבת שבזה שאדם לא לובש כיפה גדולה, כדי לא להיות מזוהה עם הסטיגמות השליליות (כפי שכתבת) הוא מעודד אותן,

נותן להן לגיטימציה, ולא מעז לשבור אותן ואת השליליות שבהן. 

אחלה... אבל מה נוח בזה?! מטבע על הראש? שכל שניה נופל?!- תחשבו על זה. זו כיפה. זה בא לבשר, להציג, להצהיר- אני מאמין בהשם. נטו. אמונה. זהו. לא השקפות, לא נוער גבעות, לא ברסלב, לא סטיגמות...

איזה תוקף יש לבשורה- הצגה- הצהרה שכזו, אם לא נותנים לה במה?

ההצהרה הזו היא הצהרה לעצמי, לא לאף אחד אחר!

למה כאשר היא קטנה יותר זה בעינייך במה פחותה?

(ונכון שזה מחזק את הסטיגמות,

אבל זו מלחמה אבודה שאני לא רואה שום עניין להילחם אותה...)

ישמצב שזו מלחמה אבודה. לא הייתי אומרת "להילחם" אבל לפחות לא לתת לה לגיטימציה...

מדומני, אולי אני טועה, אחפש מקורות. הכיפה היא לא הלכה. היא באה להראות לאחרים על אמונה בא-ל.

לכן גם צריך שיראו אותה מכל הצדדים. למטה, למעלה, ימין, שמאל, קדימה, אחורה... לא באתי למדוד בסנטימטרים.

אני אבדוק את זה.

הנה: (הועתק משאלה מאתר כיפה, התוצאה היחידה בגוגל) (לא משנה כל כך איזה רב ענה, הוא כתב מקור כך שאתה יכול להיות רגוע)

"מקור לבישת הכיפה או כל כיסוי ראש אחר מובא בגמרא במסכת קידושין. שם משמע שעיקר לבישת הכיפה היא ממידת חסידות. כך האדם מבטא ש"שכינה למעלה מראשי".

-אבל זה עניין שולי, לא התכוונתי לפתוח דיון על עצם לבישה הכיפה, והגודל וכולי.

סתם. שימו לב, גברים, שלא כל מה שאופנתי וחתיך, נכון. (אני גם לא אומרת ש"לא נכון"..)

האם היא צריכה להיראות כדי שכולם יידעו שאני דתי,

או שאולי היא צריכה להיראות כי בכך אני מצהיר לעצמי ברמה חזקה יותר?

(בדיוק כמו שצריך להשמיע לאוזניים את הדברים שאומרים התפילה בלחש - שמונה-עשרה, "ברוך שם..." וכו')

כלומר,

יש קריטריונים הלכתיים ברורים,

אבל מה היא ההצהרה של הכיפה?

ובכלל, את הדיונים על גודל הכיפה ועד כמה היא מראה את הרמה הדתית עברנו בשביעית, לפני הרבה שנים.

ברור לכולם שנער בתיכון שמחליט להקטין את הכיפה, מעיד על מצב רוחני.

לעומתו, אדם בוגר שהכיפה שלו אינה מקיפה את כל ראשו,

זה לא בהכרח מעיד על רמה דתית נמוכה, או על חוסר דבקות בקב"ה.

מי שחושב שכיפה קטנה מעיד על בושה בדתיות, או על כניעה לאופנות (כמו שנכתב בהמשך השרשור),

מעיד על חשיבה ילדותית,

שלא מצליחה להבין שעבודת ה' אינה בבעלותו או בבעלות זרם מסויים ביהדות.

(הרב חיים נבון כתב על כך מאמר יפה מאוד לאחרונה)

ולגבי אופנה וחתיכות,

מעולם לא הבנתי ולא התיימרתי להבין בזה,

אבל אין ספק שאנשים לובשים כיפה כמו חבריהם,

כי אין שום עניין להיות חריג ומתבלט בהקשר הזה.

וכל עוד זה עומד בקריטריונים ההלכתיים,

חבל לתלות את גודל הכיפה רק בטעמי אופנה ומראה.

אתה יודע טוב טוב שאני לא מסכימה עם ה"ניתוחים" שגיחכת עליהם. 

וכבר כתבתי זאת.

צריך שהכיפה תיראה לכל הכיוונים. 

כך פסקו גם הרב עובדיה שליט'א והרב אליהו זצ'ל.

יש כאלה שכתבו שהכיפה צריכה לכסות את כל הראש, יש כאלה שכתבו שמספיק רוב, ויש כאלה שכתבו שמספיק שתיראה מכל הכיוונים.

הרב משה פיינשטין כותב שאפשר גם כיפה של טפח (מוכיח את זה מכך שבשעת הדחק אפשר לכסות את הראש עם היד, וגודל היד זה טפח) 

ככה שיש כאלה שאמרו שצריך שהכיפה תיראה לאחרים

כיפה זה כמו כתר ובחור רציני לא מתבייש בהיותו חזק בדת אלא מדגיש את זה ומבלטי את זה בעצמו

כן אני יהודי כן אני דתי תורני חזק אני לא נכנע לכל מיני אופנות של כיפות שקל וכו'

אני גאה בהיותי דתי חזק וחובש את הכיפה כמו כתר..

לא רציתי לפוח דיון על גודל הכיפה, ועל המבט ההלכתי ועל מה הפוסקים אומרים ובלבלבלה. 

כי הרי, חובש כיפה אתה- הכיפה צריכה להיראות מכל כיוון שמסתכלים עליך.יש מינימום של גודל.

היא אומרת שדבר שכל מטרתו הוא כדי שיראו - מצחיק כשהוא כמעט או בכלל לא נראה.

ולכן היא תולה את זה באופנה ו"להיראות חתיך".

לתלות את זה בכך,

זה בעצם לומר שהכיפה לא מעניינת את הבחור,

אלא רק המבט של הסביבה.

לומר דבר כזה זה בעצם לשפוט על פי האידיאולוגיה שלה,

שחושבת שכיפה גדולה = אני מצהיר שאני מאמין בה'.

              וכיפה קטנה = אני מצהיר שאופנה מעניינת.

אגב, הכיפה שלי אישית ממש לא קטנה,

ובהחלט נראית למרחוק.

גם מי שמכיר אותי יודע שאני ממש לא מתבייש בה או בדתיות שלי.

סתם מציק לי המשחק הזה של "אני לא שופטת", כשהשיפוטיות זועקת מתוך הטקסט...

שחושבות שהן מפענחות נכון את התשדורת.

נו, די כבר...

אל תקשיבי לשלום ש הוא לא יודע ולא הבין מה אמרתי ומה אני חושבת.

ובקשר אליך, אני לא שופטת, אם הייתי שופטת אותו הייתי פוסלת אותו לגמרי. מורידה.

(אוי...איך שהוא יצחק לשמוע מה הלך כאן)...

תסתכלי על מה שמוטי כתב. נטו.

נגד אלה שלובשים כיפות קטנות.

פורפורציות. אנשים. הגזמתם.

אתה מוזמן לפסול את השיטה שהצגת שם, בכיף, ממש בכיף, תהנה. אבל אל תתימר להציג אותה כאילו אני זו שהבאתי אותה.

אז היא פשוט טועה. כיפה נודעת כסגולה ליראת שמים (המקור מהתלמוד במסכת שבת דף קנה עמוד ב, אאל"ט), ומכך השתרש המנהג לחבוש אותו. זה לא אמור להפגין כלום. בפועל זה מפגין הרבה, אבל אי אפשר לומר שזוהי המטרה..

בתגובה "אכן", נדמה לי הרביעית מלמעלה.

נועד עבור האדם עצמו, לחזק את יראת השמים שלו, כפי שכתבתי. זה לא אמור להפגין שום דבר לאחרים..

חונכתי אחרת, והדעה שלך לא נראית לי מי יודע מה הגיונית.

נכון, זה לא שחור לבן, ויש לנו בן דוד שהולך כלל בלי כיפה, (עם כי לפעמים היא כן נמצאת שם)  בטענה שזו לא הלכה. ומאמין כמוהו- לא הכרתי....

הכי חשוב זה שלא תגידו דברים בשמי, ולא תוציאו את השירשור מהקשרו.

אם כבר אתה הולך עם כיפה, שים לה שהיא לא יותר קטנה מהאישון של העין שלך. (בפורפורציות כמובן;)  זה הכל.

תפתחי את המקור שציינתי. (אגב, מסתבר שטעיתי במיקומו - שבת דף קנו עמוד ב). מסופר שם על אחד האמוראים שישב ושנה תחת דקל של אחר, ונפל כיסוי ראשו, מיד תקפו יצרו לגזול, טיפס על הדקל ואכל מפירותיו. די מובן מהסיפור שמדובר במשהו סגולי שמביא ליראת שמים.

המקור מקידושין (דף לא עמוד א) כוונתו שאין ללכת ד' אמות בגילוי הראש משום כבוד שכינה. כלומר, כמו שלא מכובד ללכת בגילוי הראש בפני מלך בשר ודם, קל וחומר שלא מכובד ללכת כך לפני הקב"ה, שמלוא כל הארץ כבודו.

בקיצור, הפרשנות שהכיפה נועדה להפגין משהו כלפי חוץ היא המצאה, ואני לא חושב שמוצדק לבסס עליה ביקורת.

אם מחפשים בעיה בכיפה קטנה, אולי זוהי האמירה שעומדת מאחוריה בנסיבות של זמנינו. או שהיא לא נחשבת "כיסוי" מבחינה הלכתית ובכך אינה מגשימה את המטרות שציינתי. אבל אני לא מוצא בסיס לפרשנות שאת מציעה.

תברבר מה בא לך, אני חונכתי אחרת. אני יכולה לשאול את אבי על הענין, אם כי זכור לי שפעם דירתי איתו על זה,

זה שזה סגולה- זו הפרשנות שלך בלבד. אתה מתלהב מזה שהבאת ציטוטים. גם אני יכולה להביא, הנה, הנה: |מתלהב|

"ועשית ככל אשר יורוך"- ועשית כל מה שפייגליניזית אמרה לעשות, אוקי?!

נו,'במת. מוזר שאף אחד כאן לא מזדהה עם ה"פירוש" שלך, וכולם, גם אנשים ברחוב, רואים בכיפה הצגה למאמיני השם.

סגולה?!!?!? מה עשית מזה? ואם אני לא מאמינה בסגולות?! נו, דאי כבר, ירדתם מידי הרבה רמות למטה.

דבילים אתם. 

|סליחה על הבוטות. לא מבינים כלום.|

ואגב, מה זה "מוטת"?...

לא הבנתם מה רציתי להגיד, ואני לא רואה כל טעם להמשיך בויכוח הזה.

בשתי מילים, שום סטיגמות, שום בתיח. אני אדם שמאוד רחוק מהדברים האלו.

יכול להיות שאתה לא מתכוון אבל ככה זה נתפס חיצונית, בטח כשמדובר על דייטים.

סוף העולם פשוט. סטיגמות נוראיות.

ואח"כ אתה מתפלא למה מתייגים אותך.

סתם שאלה- מה הבעיה אם יש משהו שמחייב אותך לציפיות מוגזמות?

אצלי לדוגמא- הפאות הגדולות מונעות ממני להגיע למקומות של פריצות שלא כל כך מתסדרים עם ההלכה.. בגלל החילול ה' שזה עושה.. יש לי חברים ל"ע שפשוט מורידים את הכיפה ונכנסים. ממילא אף אחד לא רואה.

אני לא מבין? אתה עושה מצוות כי הסיבבה מחייבת אותך?? או בגלל שאתה אוהב את ה'???

ואנו, הבנים, בואו לא נשקר לעצמנו - פעמים רבות מאוד, בן שהולך עם כיפה קטנה, וקטנה עוד יותר, וקטנה עוד יותר, זה אכן בהחלט מעיד - גם אם בתת מודע בלי שהוא "התכוון" לכך רשמית - על התפיסה שלו את הדתיות בכלל, ואת הדתיות שלו בפרט...

אני לא מדבר על כיפות בגודל נורמאלי, שרואים מכל הכיוונים וכו' - אני מדבר על כיפות שהולכות נהיות יותר ויותר קטנות עד שאני כצופה מהצד בכלל לא מבין מה עניין הכיפה, רק כדי לצאת ידי חובה?

הלימוד זכות היחיד שיש לי על אותו אדם הוא שהוא מנסה להקלעל אחותו/ידידתו, בכך שיסרגו כיפות קטנות יותר

זה לא אומר שממחר כולם צריכים ללכת עם כיפות נחמן/גבעות, אבל בהחלט אומר שעם כל הכבוד לזה שאנחנו יותר מייחסים חשיבות לפנימיות מאשר לחיצוניות, עדיין החיצוניות מעידה עלינו משהו, ובמקרה הזה - כיפה שמכבדת את עצמה ואת הלובש שלה, בהחלט מעידה עליו שהוא לא מתבייש בזה שיש לו כיפה, והוא לא דואג להסתיר אותה או משהו...

לי אישית מהיכרות עם מגוון רחב של בחורים, קשה לדמיין בחור שמאידיאולוגיה הולך עם כיפה קטנה יחסית למרות שהוא דוס וחזק, רק כי הוא הצליח להתנתק מ"הסטיגמות השליליות" של הכיפה הקטנה...זה לא הולך ככה, מצטער, בפועל... בפועל, מי שהולך עם הכיפות הקטנות אלו הבחורים שאתה מעצמך, וגם הם אם הם יהיו כנים עם עצמם ועם סביבתם, מבין שהם פחות "חזקים", נקרא לזה...

זה אותו ריטואל בדיוק כמו בחורה שמקצרת ומקצרת את החצאית שלה... אף אחד לא אמר לה שהיא חייבת ללכת עם חצאית מטאטא, ואף אחד גם לא אמר לה שחצאית שעוברת את הברך ב2 סנטימטר היא לא כשרה - אבל ברור שכשאתה רואה בת שעם הזמן מקצרת את החצאית ומגיעה למינימום הנדרש, זה אומר משהו עליה, למרות ה"חיצוניות/פנימיות" וכו' וכו'... מה לעשות, זה החיים...

וגם אם תמצאו בודדים שלגביהם הכלל לא תקף, והוא צדיק יותר מהבבא סאלי ולמרות זאת הולך עם כיפה בגודל של שקל - עדיין זה לא אומר שככלל, מה שאמרתי פה די משקף את המצב...

וחלילה וחס איני מתכוון לפגוע באף יהודי/יהודיה באשר הוא/היא!!!

(וגם, איני אומר שבהכרח כל מי שהולך עם כיפה בגודל של קערת מרק, הוא דוס שחבל על הזמן...גם מקרים של "התחפשות" יכולים להיות...).

ערב טוב לכולם

שוב, זה לא מה שהתכוונתי אליו. 

כלומר - כיפה מטרתה שייראו אותה ושתציג לעולם שאתה דתי, על כן את לא מבינה מה העניין שאנשים מקטינים אותה למידה שלא יראו אותה כמעט בכלל?

זה היה הנקודה שרצית להעביר, ורק זאת?

אם כן, סליחה...

אתה לא צריך לבקש סליחה, כתבת דברים מעניינים, אבל תגיד שזה מה שאמרתי וחשבתי...

חמישה שורות וכולכם על הרגליים

גם לי יש הרבה דברים שלא נחמד לראות מסביב. אבל מי אני בכלל, שאעיר למישהו.

המסר שלך, במחילה, יוצא מתוך נקודה של גאווה, ושיפוט האחר מנקודה של עליונות.

לההוא עם הכפה הקטנה, יש יושרה אישית לומר - זה אני, אל תצפו ממני ליותר.

איך בכלל את יכולה לדעת, אם אותו אחד שנראה לך אחלה - באמת בסדר ?  והאם את באמת בסדר ?  צאי מהסרט, תפסיקי לשפוט את הזולת, ויהיה לך הרבה יותר פשוט בחיים. ו

שלא הבין מה רציתי לאמר, שיהיה כך, רק דבר אחד אני מבקשת, את כל מה שכתבת תפריד לגמרי ממני, כי אני לא חושבת ככה בכלל, ואין טעם להרחיב עוד אם אתם לא מבינים.

רות סוף. לכולם.

יכול להיות שזה עניין של סמלים. הרי הכיפה היא סמל בפני עצמה, אז למה לא להשתמש בה בתור סמל מדויק יותר-

את בטח מכירה את העלון לשבת "עולם קטן" ששם בתור הסמל שלו את מגוון הכיפות הנהוגות בעם.

הכיפה כבר לא מסמנת רק "אני מאמין" אלא גם "אני מאמין מהזרם --- /מהעיר --- /מהישיבה ----" (זה אולי לא נכון לגבי חלק מהאוכלוסיה).

לדוג' בגבעת שמואל נפוץ לראות כיפות קטנטנות מעל המצח, ולא נראה לי יש בזה השלכה לגבי רמת האמונה.

אבל- כיפה בגודל קטן באופן מוגזם, זה כבר יכול להיות נובע בתוך משהו רגשי עמוק יותר, גברים- תבררו עם עצמכם..

אגב- אותה תופעה קיימת גם אצל נשים: לדוגמא זו ששמה קשת או בנדנה בתור כיסוי ראש, או חצאית גבולית במיוחד.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?