לא הבנתי מה פירוש "תחשוב שאתה לא ממש חרדי" ? החובה לקיים את התורה והמצוות חלה על כל יהודי בלי קשר לצבע הכיפה.. זה די ברור, לא?

 כאילו החרדים יותר מסכנים כי הם יותר מקפידים על התורה??!!

די!!

עם להקפיד על כל התורה זה להיות חרדי,אז אני חרדי.

מה הם יותר מתאמצים? יותר קשה להם? הם יותר "דתיים"????

בס"ד

היצר הרע עובד חזק

ההזדמנות האחרונה שלו

עוד מעט הגאולה

אבל אנחנו נצליח וננצח ונהפוך אותו לטוב בעז"ה

זה לפעמים באמת קשה 

אבל אחר כך זה אושר אמיתי כשעומדים בנסיונות ומתחברים לריבונו של עולם!!

בילתי נגמר גם בעולם הזה!!!!

לדברים הכי חשובים יש יותר מניעות בדרך.

הגיע הזמן שתפנים את זה. אח"כ זה יהיה הרבה יותר קל.

לא שזה לא נכון, בוודאי עבדים. אבל למי שבא בסיטאוציה כזאת אני יותר הייתי מדבר על הקטע שהתורה מכוונת לנו את החיים והקב"ה יודע מה טוב בשבילנו כי הוא ברא אותנו וכו..

שה' הוא זה שברא אותנו וצריך למוך עליו.לפי דעתי זה התשובה הלא נכונה.

אי אפשר להגיד טוב ה ברא אותי הוא יודע מה  טוב בשבילי. ניתן לחיים לזרום ונסתום תפה.

בדיוק מה שהוא אומר לי, תורה מצוות הלכה מעשים טובים וכו'.. זה מה שיוביל להקפדה- לא לזרימה.

והרצון להיות חפשי, מצד שני.

אם אדם מפנים את זה שהוא עבד, ושזה מה שראוי שהוא יהיה-הרבה יותר קל לו להבין למה הוא לא אמור לעשות כל מה שהוא רוצה, וממילא גם להתמודד עם זה נפשית.

אצל בהמות אין קשר בין הרגש לשכל, כי אין להם שכל. כשצבי רואה אריה-הוא נבהל ובורח, וגם אם תשכנע אותו שהאריה לא מזיק-הוא יברח, אא"כ תרגיל אותו, ואז זה כבר עבודה על הרגש, ולא על השכל.

אצל בני אדם יש קשר בין הרגש לשכל, כשלמרות שהרגש פועל באופן עצמאי, השכל מוכן לשלטון, אם רק תפעיל אותו, ותתן לו את הכבוד הראוי לו. ואת יכולה לעיין בספרי מוסר ומחשבה, כמעט כולם אומרים את זה, בצורות שונות.

("החסיד" בכוזרי, שמייצג את מעלת השלמות-הוא זה שהצליח להביא לשלטון שכלי מלא.

ואם תגידי שלא כל אחד מגיע למדרגה הזאת, שתי תשובות בדבר- 1) הרמב"ם אומר שבידי  כל אחד הבחירה אם להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כפרעה. 2) אם מישהו לא יכול להשליט את השכל על הרגש, לפחות באופן הבסיסי, הוא לא יכול להתלונן או לשאול למה הוא מרגיש רע עם משהו מסוים-כי הוא פשוט מעוות ואין מה לעשות עם זה (כמובן שאני לא באמת חושב ככה-עייני תשובה מס' 1, אלא זה רק דחייה מהצד השני))

עוד הערה חשובה, שימי לב שלא אמרתי רק שיפנים שהוא עבד, אלא שהוא עבד ושככה ראוי שיהיה.

לגבי מה שהצעת להזכיר את הגמול, לא שייך לשאלה, השאלה היתה למה זה קשה, ולא אם זה כדאי, או למה זה כדאי למרות הקושי.  ההסבר לעצם הקושי- זה שהוא עבד. הפתרון לבעיית הקושי- זה ההפנמה. נורא מצוי שאנשים שופכים מה שמלמדים אותם בשיעורי אמונה, אבל לא כל מה שמציג את הדת כדבר נחמד ויפה עונה לכל דבר שמציג את הדת כבעייתית. מעבר לזה- ענין הגמול עוזר לעבודה מיראה, לא לעבודה מאהבה, עבודה מאהבה זה מהשכל...

אם את חיה בשביל לעשות נחת רוח ליוצרך אז זה באמת קשה!

אבל אשרייך צדיקה! יש לך מטרה! נכון, זה באמת לא קל!!!

אבל ההשקעה שווה כל רגע של סבל.. או קושי...!!

וגם כמובן מותר להנות..ישנן הנאות רבות שהן מותרות...ואפשר להנות מהן ע"פ ההלכה...

אם לא היו לך גבולות. תחשוב לאן היית מגיע בסופו של דבר.

התורה עושה אותנו בני אדם טובים יותר.

אל תסתכל על מה שרע. יש טוב. והרבה.

ודע שזה מה שאתה רוצה לעשות!!

אם תמצא תשובה תעדכן אותי בבקשה...

אבל מה שנותן לי כוח וגורם לי להמשיך ולדחוף בכיוון הזה של היהדות, זה שאני אוהבת את רבש"ע, ומאמינה שהמצוות שנתן לי אכן יובילו אותי למקומות טובים וגבוהים- ומכאן שמה שאני נמנעת ממנו בצער לא מבוטל, אני עושה למען הקב"ה, כי אני כ"כ אוהבת אותו וסומכת עליו.

חשבתי על זה לאחרונה, ויתכן וזה שאני כ"כ מצטערת על מה שאני מפסידה (אני, זה ממש לא אומר שכל אחד- לגבי עצמי), זה סתם צורך ברחמים עצמיים. ייתכן והרבה יותר נכון זה פשוט לקבל את זה שוואלה, אני לא יכולה להתלבש איך שבא לי, ולהסתובב עם מי שבא לי בשלב זה, ולעשות מה שבא לי- אבל החיים שלי טובים, ויש המון דברים שאני בהחלט יכולה לעשות... תחשוב על זה.

והאמת קשה כי זה לשנות את עצמינו מהיסוד........

בס"ד

זו לא היתה שאלה. זו היתה פריקה.

התשובה שלי לכך היא:

אני חושב שכאשר אדם רוצה משהו, והוא מקבל אותו בקלות-הוא לא נקשר אליו באמת, הוא לא מרגיש מחוייב כלפיו, המהפך שזה יעשה אצלו בחיים יהיה קטן מאוד.

לעומת זאת, כאשר אדם מתאמץ ומשקיע בכל לבבו, נפשו ומאודו-המהפך שזה יעשה אצלו יהיה גדול הרבה יותר, התורה תהיה משמעותית מאוד בחייו, הוא ירגיש שהקב"ה איתו בכל מקום.

בהצלחה לכולנו..

אבל אדם שומר תורה ומצוות הוא אדם חופשי!!!

אדם חילוני כל הזמן עסוק בלחפש עוד ועוד תאוות והא לא חי.. זה לא חיים!!

אז מה עדיף לעבוד בקלות ולהיות שבוי לתאוות או לחיות קצת בקושי של קיום תורה ומצוות אבל להיות חופשי???

לדעתי בארור שעדיף להיות שומר תורה ומצוות!!

חופשי ממה? בוודאי שהוא משועבד לקיום התורה וההלכה. 

אבל משוחרר מהשפעות חברתיות חולפות ובאות, משוחרר מלשון הרע , וכן על זה הדרך..

מהשעבוד לגוף, עבד של הקב"ה, של הנשמה הקדושה...!

לכל אחד יש את הניסיונות שלו ואם אתם חושבים שלמישהו בעולם אין ניסיון או למישהו החיים אינם קשים תחשבו שוב על כך.

יש אנשים שהניסיון שלהם הוא להניח תפילין כל יום, יש כאלה שהניסיון שלהם הוא ללכת לישון בזמן בשביל לקום לתפילה במניין ויש אנשים שהנסיון שלהם הוא ללמוד גמרא עיון ולא בקיאות. כל אחד והניסיון שלו.

לכל אחד פה אם להיות חילוני/ גוי- בלי השלכות, פשוט להפוך לכזה, נראה לי אף אחד פה לא היה רוצה.

החיים האלו קשים, אבל מספקים ומשמחים.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות