ב"ה

לא נכנס שוב לפולמווס, אבל זכור לי איזה מעשה בכללות, לא זוכר את כל הפרטים כגון שמות הערים והאנשים:

אז הסיפור בערבון מוגבל מאוד:

תיירים הגיעו לעיר טבריה והמדריך אמר להם כאן קבור רבי משה בן מיימון הרמב"ם המפורסם, תלמיד ישיבה שעבר במקום שאל את המדריך איכן הוא גר והוא ענה שם כל שהוא של עיר בארץ. והתלמיד אמר בעירך אולי הרמב"ם קבור ! פה בטבריה הוא חי לומדים את תורתו יומם ולילה וכידוע כשלומדים תורתו של צדיק שפתיו ממלמלים ביחד אם הלומדים !

בקשר לזה שחזקה על המת שישתכח מהלב, ישנו את הפסוק הידוע, אחי יוסף שנתגלה אליהם הדבר הראשון שהוא שאל הוא "אני יוסף אחיכם, העוד אבי חי?"

הרי לפני דקה האחים דברו ודברו על אביהם ועל אחיהם יוסף שמת והצער בו שרוי אביהם וכו', אז מה שואל יוסף "העוד אבי חי"???

שאלת יוסף הרבה יותר עמוקה בעצם הוא אומר לאחיו, הרי חזקה על המת שישתכח מהלב, ואני יוסף עוד חי, זה אומר שאבינו יעקב, סבל סבל אמיתי של 22 שנה? ללא אפשרות להנחם או לשכוח אותי, לכן הוא שואל אם ולמרות כל הסבל הזה העוד אבי חי? מאיפה לו הכוח לשרוד את הסבל הנוראי הזה?

ואולי קשה לכם להבין שרבי עקיבא, אני מכיר אך ורק בזכות הרבי, שקירב אותי דרך שלוחיו לתורה ולמצוות. אם לא הוא, הייתי מכיר רק את שקספייר, פסקל אריסטו ועוד כמה מגדולי האומות. גדולי ישראל, לולא הרבי, היו נשארים אצלי כבלתי מוכרים. נקודה למחשבה !

לא מבין את הבדיחה העלובה !!!!

בנוסף רשעים עוד בחייהם קרואים מתים !!!

נכון?

מכאן נובע, שלדעתך, שכל מי שאנחנו זוכרים חי

ולכן,

כל התנאים חיים

כל האמוראים חיים

כל הרבנים שלומדים את תורתם חיים

גם לא רבנים

יהודים של היו רבנים

יהודים שלא שמרו תו"מ

גם גויים

אני מכיר מציאות אחרת....

כל צדיק שעשה הרבה דברים במהלך חייו זוכרים אותו לעד , כמו הרמבם למשל

דיברו על הנקודה שלא משנה מה שקרה בג תמוז היום הזה מעורר אצל כל יהודי ששמע על הרבי געגועים אילו

ב"ה

וראשית גויים עמלק, יש לנו מצוה לא רק לשכוח מהם אלה יותר מכך אם ישאר איזה זכר אפילו מעורפל מצוה עלינו למחותו. לעשות ריסט ! שכח מהגויים ותתרכז יותר בהבנה על פירוש של מיתה אצל יהודי ופירוש של מיתה אצל צדיקים בכלל וצדיק יסוד עולם בפרט.

זאת אומרת שזוכרים את הגוי חרבונה , כמובן בגלל שהיה טוב !

 ברור מאליו שאת הגוי איוב קרא הדרוזי  נזכור לטובה ואילו את שמעון פרס  היהודי ...

ב"ה

לאחר הסבר ערוך על כך שחרבונה היה שוטף מלא של המן, המע"מ לועז מוסיף:

"והטעם שאמרו חז"ל שיש לברך גם את חרבונה שאליהוא הנביא בה בדמותו של חרבונה."

לא בגלל חרבונה עצמו שהיה רשע כמו המן וכאמור שוטף איתו.

שאלתי את החבר שלי גוגל , אמר לי אחרי המון בקשות שקודם כל  חוץ מיוצאים מן הכלל כולם מסכימים שחרבונא היה גוי .

לא יכול להיות שיכתבו על אליהו הנביא , שיבוא כבר, שהיה אחד מן הסריסים.

והכי ברור זה בספר  "עטרת פז"  שמה ( חלק א כרך ג ,  אבן העזר  ה ' ) כתוב לגמרי  ברור :

יש להזכיר לטוב את חרבונא   על   אף    שהיה    גוי !

ב"ה

ציטטתי לך מילה במילה את המעם לועז, נכון אם שגיעת כתיב באליהוא שצ"ל אליהו !!!

חרבונה היה גוי, אין על זה ויכוח.

הוא גם היה לפי המדרשים וזה מוסבר היטב באותו מקום שוטף מלא של המן. גם בנסיון הפלתו של המלך וגם במזימה נגד מרדכי.

ואך ורק הזכות שנעמדה לו שאליהו הנביא השתמש בגופו אז חז"ל אמרו וגם חרבונה זכור לטוב.

מסתדר לך יותר טוב ? אם לא, תקרא את המעם לועז ולא את החבר שלך הרב גוגל.

ושאלה אם ח"ו אתה צריך רופא אתה שואל גם את ד"ר גוגל ועושה בעינים עצומות מה שהוא מציע לך?

שהצדיקים במיתתם קרויים חיים ואילו הרשעים אף בחייהם קרוים מתים.

וביאור הדבר, כי הצדיקים אין מטרתם אל העולם הזה כלל, אלא מתכוננים לחיי הנצח של העוה"ב,

ולכן במיתתם הולכים מיד לאור באור פני מלך חיים, וכיון שהם דבוקים בחי החיים לכך אינם קרוים מתים.

(הרב עמאר על פרשת חיי שרה)

ב"ה

חסידים פעם התווכחו האם העולם קיים או לא?

כי הרי המציאות האמיתית היחידה הוא כפי שכותב הרמב"ם שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל הנמצאים וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שבניהם לא נמצאו אלה מאמיתות המצאו.

והבעש"ט מסביר את הפסוק לעולם ה' דברך נצב בשמים, שאם לרגע קט יפסק מאמריו של הקב"ה במעשה בראשית העולם כלא היה וכל קיומו מדבר ה' הנצב בשמים.

אז שאלו איזה מן קיום זה שיכול להעלם כל רגע?

לבסוף פסקו שהעולם כן קיים למרות אפשרותו להעלם בכל רגע נתון כי בתורה כתוב "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" ולולא פסוק זה העולם היה נחשב כלא קיים !

כמו כן שאלו מנין שהשלג בצע לבן (דרך אגב הצבע לבן בעולם נחשב להעדר צבע) כי בתורה כתוב כשלג ילבינו ז"א שצבע השלג לבן.

אז אולי אתה מכיר מציאות אחרת אבל כל עוד שהיא לא מבוססת על התורה היא אינה מציאות.

כדאי מאוד להעמיק בשיחה הנפלאה של הרבי על מסכת תענית בהסוגיא ד"יעקב אבינו לא מת", משיחת כ' מנ"א תשל"א, אולי לאחר לימוד ועיון תקבל פרופורציה נכונה על ענין המיתה והחיים אצל צדיקים על פי תורה ולא על פי הנחות העולם (מלשון העלם והסתר)!

העדר צבע זה שחור.

לבן זה העדר צבע.

כשמערבבים הצבעי בסיס שהם, תכלת אדום וצהוב מקבלים צבע חום כהה מאוד הקרוב לשחור.

תנסה לקבל צבע לבן ע"י ערבוב צבעים ! נדא !

ועצם הדוגמה זה לא משנה גם אם נגיד ששחור זה העדר צבע, התורה אומרת שחור כעורב מכן שהעורב שחור !!!

 חום כהה זה לא שחור.

הרכבת כחול אדום צהוב נותן לבן .

שחורות כעורב זה בשיר השירים.

ב"ה

בשביל זה לא צריך ללכת לבית דפוס !!!

מספיק לערבב בהדמיה בפוטושופ.

נפלת על הבן אדם הלא נכון, כ-14 שנות נסיון בגרפיקה ובדפוס, טרום דפוס וכריכה.

אגב אם תקבל לבן תקבל ממני פרס !!!

עד כמה שהתגובות בפורומים יכולים להיות הזויות, טיפה של אמת חייבת להיות !

התעסקת  בצבעות 14 שנים וכנראה נדמה לך ברצינות למשל שאין ירוק' ויש רק הרכבה של צהוב וכחול .

אז תסתכל כאן בויקיפדיה ותראה בדיוק מה שכתבתי . גם על פרוק לבן להמון צבעים בעזרת מנסרה

וגם על יצירת לבן מאדום כחול צהוב.

http://en.wikipedia.org/wiki/White#Optics    

איפה היית לפני שלוש שנים???

|נאנח|

רמת הדיוק והאוטנטיות, הנימה, הנשמה בתוך הדברים.

התפעלות של אנשים מבחוץ לא תמיד משקפת.

יש כאן מישהו??

ב"ה

... וקיבלתי רק קיטון של שרבוב מילים ללא הסבר.

אז אנא ממך תפרט נא מה מציק לך?

מחתימתך נראה שאתה מאוד ממורמר.

ממי? ממה?

רובנו כאן רוצים לחב"ד (מלשון חב"ד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך) את האחרים, אז יאללה תן יד !

בס"ד

מעט מצחיק אותי שמנסים להוכיח שהרבי חי בכל מני תרוצים, כאשר האמת היא שכל אמונתנו היא אך ורק כי ככה הרבי אמר.

הרבי אמר שמדור השביעי עוברים לחיי נצח ללא הפסק כלל, ללא צורך בתחיית המתים.

הרבי אמר שמי שמקיים בחייו "ונפשי כעפר לכל תהייה"- ניצל מקללת "אל העפר תשוב",

ועוד הרבה הרבה מקורות שמדברים על כך שבנשיא של הדור שלנו לא שייך הסתלקות,

ולא כמו שאר הצדיקים שבמיתתן קרויים חיים, אלא חיים ממש.

להסביר את זה בשכל?

זה לא עניין של שכל. זה עניין של אמונה. עד כמה אתה מאמין במה שהרבי אומר.

הרבי גם אמר שהגאולה כאן ואנו אלא שעוד לא פקחנו עיניים.

ז"א יש דברים שאנחנו לא רואים, ועובדים על זה...

מי שרוצה ללמוד יש מה ללמוד, אבל הנקודה הכי פשוטה היא ברגע שכבר ברור לנו בשכל שהרבי הוא נביא,

וברור לנו (חסידי חב"ד) שהוא המשיח, ואינסוף סיפורים בין שקרו לנו אישית, בין של אחרים שמראים עד כמה הרבי איתנו כאן בחיי היומיום, וברור לנו שכלית שאם הרבי אמר ככה זה, כי גם בשכל של נפש בהמית ניתן להבין ששכלנו דל מלנסות לבחון את דברי הרבי.

נותר לנו לבחור, האם אנו ממשיכים להאמין בכל מה שידוע לנו או שמתבלבלים.

גם בני ישראל ראו את "גופת" משה רבנו מרחפת מעל הר סיני, הם ספרו 40 יום כפי שמשה אמר, ומשלא הגיע התבלבלו.

ואז התחילו טענות  :"הייתכן, אדם לא אוכך ולא שותה 40 יום ולילה ויחייה? " וכ' וכ

שבט לוי נותר נאמן  :,אין לנו אלא דברי בן עמרם". משה אמר שהוא יחזור תוך 40 יום. גם הלווים לפי החשבון לא הבינו איך עברו 40 יום והוא לא הגיע, (הם לא למדו רש"י שמסביר שהיה כאן עניין של ימים שלמים )

הם אמרו דבר פשוט, משה אמר שהוא יחזור משם, אז הוא יחזור. איך? לא יודעים.

הרבי אמר חיים נצחיים ללא הפסק, אז ככה אנחנו מאמינים. אולי ש מי שמבין ויודע יותר, ויש מי שפחות.

אבל הנקודה כאן זה ככה הרבי אמר ואין לנו אלא את דברי בן עמרם. ואם צריך לבחור בין מה שאנחנו רואים לבין מה שהרבי אמר- המאמינים שהרבי חי כפשוטו בוחרים להאמין בדברי הרבי. וב"ה שזכיתי להיות בניהם.

ב"ה

... מקור לא חב"די, כך שא"א להגיד שהוא אזוי גם למי שטוען כך על חסידי חב"ד.

נא לקרוא את מעם לועז על סיפור העליה של משה למרום וחטא העגל.

התארים המובאים שם לא משאירים ספק על איך היה, שהשטן הראה להם ג' תמוז באופן מוחשי ביותר.

בני ישראל ראו ארון קבורה לא דמיון בעלמא, ויפה אמרה עוד מישהי, הכל ענין של אמונה טהורה.

מי שהאמין בדברי משה ניצל מהחטא ומי שלא ...

וגם לאחר מכן כשחטאו בעגל, כל אחד לעצמו המשיך להאמין בליבו במשה ושהוא עדיין חי רק שבפרסום כלפי חוץ כל אחד אמר לשני "הנה אלוהיך ישראל" ולא אמר "הנה אלוהי" או כמו שנגיד בגאולה הקרובה "הנה אלקינו זה".

עכשיו יתברר לי יותר הפרוש ששמעתי פעם על ואתם תלוקטו אחד אחד, שיש אנשים מסויימים שעד שמשיח בכבודו ובעצמו יקח אותם אחד אחד ביד כמו מלווה של הסעה לבית ספר, הם לא יאמינו עדיין בו ובגאולה. אשרינו שזכינו לא להיות בתוכם. ברוך אלוקינו .... שהבדלנו מן הטועים.

אבל צריך עוד להבדיל, ולשאול, האם התנהגותם נובעת אך ורק מחוסר אמונה ו/או החוסר אמונה נובע מאי רצון להתחייב ולעבור לשלב מעשי, הרי בסופו של דבר חב"ד דורשת פנימיות ואמיתיות, ועדיין לא כולם מוכנים לכך.

מזכיר לי בעל בית שעבדתי אצלו בתקופת יו"ד שבט נ"ג, למחרת של הסאטלייט, אישתו אמרה שגם הם כקיבוצניקים ו"חילונים" גמורים חיכו וציפו ובעלה אוסיף, "מצד אחד זה יותר טוב שלא קרא כלום, אתה רואה את עצמיך שומרת את שבת הבאה?"

קשה להפוך את כל ההרגלים, יצטרכו להשאיר את הכיפה הסרוגה במגירות וללבוש כמו המשיח קובע קנטש, יצטרכו בבתי כנסיות לנגן ניגוני חב"ד במקום מנגינות כמו "על הדבש ועל העוקץ", הרבה יותר קל מלשנות את עצמו הוא להכריז על החב"דניקים שהם הזויים ו/או עובדי עבודה זרה, בלי לנסות להבין כלום !

ב"ה

שבה הרבי אומר מפורשות שבדורנו שלא כמו בדורות הקודמים לא יהיה הפסק בנתיים !

אז גם בלי להכנס לשאלה אם הצוואה אמיתית או לא. עד כה מי שמחזיק בה סירב להראותה לבית דין של השכונה.

בכל אופן יש לפניניו שיחה שאלפים שמעו, שעשרות אלפים למדו לאחר הגהתה ע"י הרבי, ומולה צוואה שרק בודדים מנפנפים בה !

זה בקשר לעבודות, ואם נוסיף לכך את הרגש החסידי, שכל חסיד לא חייב לקבל את הגזירה, כפי שהרב מרלו, אביר שבאבירים, עמוד ההלכה דהשכונה, בשנת תשמ"ח, לאחר השיחה המפורסמת של חשבונו של עולם, שהויא טענה יותר חזקה של טענת הצוואה, כי כמו השיחה של בלי הפסק בנתיים נשמע ע"י אלפים ונלמדה ע"י עשרות אלפים, ניגש לרבי ואצביע עליו ואמר ואתה תצווה את בני ישראל ! לא מקבלים את הגזירה של שאלת רב, או רופא וכו'.

והלך עוד יותר רחוק, אם הרבי משנת תשמ"ח ידע מה שיקרא ובכל זאת אמר את השיחות של נ"א, נ"ב, אז הוא אינו רבי, הוא נוכל שאין לא היה, ולא יהיה כדוגמתו עלי אדמות, עבד על אומות העולם ועל עם ישראל בכלל ועל חסידיו בפרט !

וכמובן גם נביא שקר לפי כל הלכות נבואה המופיעות ברמבם, שנביא שאומר נבואה טובה והיא לא מתקיימת הוא נביא שקר !

בשיחה רגילה ניתן להגיד אולי שהרבי ציפה וקיווה שאנו בזמן הגאולה, אבל לאחר שיחת שופטים אין מקום לספק או שהרבי נביא אמת או שקר, בנבואה אין מצב של משאלה, יש או אין נבואה !

ב"ה

אבל לא נורא, אני לא מורה להבנת הנקרא !

בנוסף לשיחות של נ"א, נ"ב הזכרתי את השיחה של תשמ"ח, שהיא טענה הרבה יותר חזקה מצוואה שאף אחד לא ראה !!!

ואין כאן ויכוח כלל כי זה לא נושא הדיון, נושא הדיון הוא הגעגועים לרבי שתופסים כל שכבות העם, אבל תמיד יש את ה"נשמה הטובה",וזה לא את, זה קרא הרבה לפני, שיודעת בערמומיות יתרה לסתות את הנושא המרכזי לשאלת חי לא חי, רבי לא רבי? זה קורא כמעט בכל דיון.

ואם אחרי 19 שנה עוד מתווכחים כאילו זה קרא אתמול, אז זה סימן מובהק שיש כאן תופעה לא רגילה למעליותא, ולא משנה מה הדעות האישיות והפרטיות של כל אחד ואחד, רואים שהגעגועים לרבי הולכים וגוברים ובעיקר לא לחיצוניות הרבי, כגון שיחות, מאמרים, חלוקת דולרים או יחידות ובמידה מסויימת גם ראיית הרבי, הגעגעוים הם לעצמות ומהות הרבי, כי לכל השאר התרגלנו כבר שאין.

ב"ה

היום השתתפתי בהתוועדות בביצפר שלי והבנתי עד כמה בנאדם לא יכול להיות מקושר לרבי בלי שיאמין ברבי.

אפשר להגיד  שהרבי הסתלק אפשר גם להגיד שהרבי חי אבל מי שלא מאמין ברבי ולא עושה מינימום בשביל להתקש לרבי

אז אני מרחמת עליו על החינוך שנתנו לו...והמבין יבין...

שנזכה כולנו להתקשר לרבי מלך המשיח שליט"א(כן, אני משיחיסתית)באמת

ושנזכה להתגלו של הרבי מה"מ שלי"טא תכף ומיד ממש אמן!!

"יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד"

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.