מתוך תשורה מחתונה,
חלק מהתכתבות של משפחת החתן עם הרבי.
בסביבות גיל 15 אמרה אם החתן לאמא שלה באחד מימי שישי שנראה לה שהיא מדליקה נר שבת רק בגלל שאמה אמרה לה,
ולא כי זו מצוה מאת ה'.
האם אמרה שכדאי לה לדבר על כך עם רב, הרב אמר לה שצריך לכתוב ע"כ לרבי, וכך עשתה.
תשובת הרבי למכתב:
(תרגום חופשי מאנגלית)
מכתב א':
"ברכה ושלום:
קיבלתי את מכתבך (ללא תאריך) בו את כותבת שאינך מרוצה מהתקדמותך ביהדות, וכו'.
באופן כללי יש לזה היבט חיובי, שצריך לבוא לידי שימוש באופן חיובי.
מכיון שזה מעיד על הרגשה שאדם יכול וצריך לעשות התקדמות טובה יותר ביהדות, איפה שתמיד יש מקום להתקדמות,
ושזוהי "חובה" בהתאם לכלל, מעלין בקודש.
נוסך על כך, יש את ההבטחה של יגעת ומצאת, שהרי בכל מאמצים כאלו האדם מקבל סיוע מלמעלה.
הנ"ל הוא בשעה הנכונה במיוחד עכשיו שאנו בחודש אלול, שמשמעותו בוודאי ידועה לך,
כמו שהוסבר ע"י אדמוה"ז במשל "המלך בשדה".
בברכה להצלחה בכל הנ"ל וכתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה."
מכתב ב': מענה של הרבי לסבתא של החתן לשאלתה האם לעלות לא"י
"ברכה ושלום:
קבלתי את מכתבך... ביחס לכתיבתך אודות הרעיון להתיישב בא"י בעתיד הקרוב,
שאודות כך את שואלת לדעתי - פעמים רבות הדגשתי, כפי שאולי את מודעת, שיהודי השוקל הגירה מכל חלק שבעולם לכל מקום אחר, מחוייב שלא לקחת הסתכלות צרה, אלא צריך לשקול זאת במושגים רחבים יותר.
מה שאני מתכוון בזה הוא שהיהודים הם, כמובן, מיעוט בין אומות העולם,
לכן חייבים תמיד לחשוב במושגים של "שימור עצמי".
בכל מקום שהיהודים נמצאים הם צריכים להחשיב את עצמם במצב של התגייסות תמידית ע"מ להגן על עצמאותם,
לא רק במידה שהם עצמם נוגעים בדבר, אלא גם במידה שעם ישראל כולו מושפע מכך.
זה חל על כל המקומות, אבל המצב מתגוון, כיון שיש מס' מקומות שאחוז היהודים קטן יותר, ולכן גם יותר פגיע.
ובין היהודים עצמם ישנם מקומות בהם אלו הפעילים בחיזוק תומ"צ, היסוד ממש של קיום העם היהודי, מעטים מאד,
שזה מגביר את אחריותם עוד יותר, במיוחד אלו שפעילים ומצליחים, שעזיבתם תשאיר חלל שאינו ניתן לתיקון.
וכאמור לעיל, זו שאלה של הישרדות לא רק עבור הקהילה המקומית, אלא עבור כלל ישראל.
בבירור, האחריות הראשונית של אדם היא כלפי הקהילה שגדל בה, שלה יכול לתרום ביעילות.
כעת הבה ניקח בחשבון את דרום אפריקה (המקום בו היא מתגוררת) שלשם היהודים באו לרוב מליטא ומקומות דומים,
איפה שחיי היהדות היו משגשגים.
אני לא צריך לספר לך מהו המצב ברפובליקת דרום אפריקה במונחים של יהדות אמיתית,
אפילו ביוהנסבורג שלה הקהילה היהודית הגדולה ביותר בדרום אפריקה.
כתוצאה מכך, את ובעלך תופסים מקום מאד מיוחד בקהילה, וחייבים להחשיב את עצמכם בחזית של מאמץ מרחיק לכת לחזק את היסודות הדתיים האמיתיים של חיי היהודים בקהילה שלך ובמדינה בכללותה.
ניתן להבין הייטב את הרצון לעזור לא"י.
אבל לפעמים מתעלמים מכך שעזרה כזו יכולה בהרבה מקרים להיות עוד יותר יעילה כאשר אלו האחראים לעמדה בחזית מקומית ישארו בעמדתם.
אם בעבר נקודה זו הייתה אולי נתונה לויכוח, הרי שהאירועים לאחרונה הראו בבירור כמה חשובה הייתה עזרתם של יהודים בגולה,
דרך קשריהם בבירות העולם, ובדרכים אחרות,
למרות שעוד מוקדם לגלות את מלא ההיקף של עזרה כזאת.
כמובן [שלזה נדרש] יהודים שמוטרדים עמוקות להישרדות של עם ישראל, שיספקו עזרה חיונית זו.
בטוחני שאין צורך לפרט לך יותר על הנ"ל,"
אשרינו שזכינו.....
