תנסי להגיע להחלטה שכלית- שזהו, את מנתקת ממנו!!

ולא לדבר איתו יותר- ולא להיפגש איתו יותר, לא סתם ולא עם סיבה,

גם אם מאוד רוצים,

ובע"ה- לאט לאט, לא בבת אחת, זה יחלוף, ויתפנה לך בלב מקום לאחד אחר

ויש לי עוד משו-

לפעמים כשאומרים שאנחנו מכורים למשו- זה קצת מסיר ממנו את האחריות,

זה נשמע כאילו זה איזה כח שגדול ממנו ששולט בנו-

וזה לא נכון.

אנחנו אחראים על המעשים שלנו,

וגם אם זה קשה- עם עבודה חזקה- אפשר לצאת מזה.

ולא, זה לא נשמע ילדותי בכלל

אם יש לך עוד שאלות- פה גם באישי בשמחה!

בהצלחה

אולי יקרה נס ותצליחי להאיר את עיניו ויחזור בתשובה? לא תמיד חזרה בשאלה זה מחוסר אמונה ח"ו, לפעמים בחוסר התחברות למצוות, מרידה בהורים... אבל הכי הכי חשוב- רק מבחינה שכלית תעני לעצמך- זה באמת הבעל שאני רוצה? אבא לילדיי או רק בגלל רגש אני חושבת עליו כ"פוטנציאל"?

בלי אולי, בלי לפעמים, בלי אש קטנה. בצורה מוחלטת.

זהו צעד קשה. זה יכאב. הוא לא יצא לך מהראש כל כך מהר.

אבל בסוף, הזמן יעשה את שלו. לאט לאט הוא יצא לך מהלב, ויתפנה מקום למישהו אחר. מישהו, שאיתו תוכלי לבנות את בית טהור בישראל.

זה ממש לא ילדותי. מדובר באחד הניסיונות הקשים ביותר. אבל את תעמדי בו!

אחות יקרה..

זה קשה..

 קודם כל : יהיה טוב.. כי בסוף הכל טוב בעז"ה...

אולי תדברו על זה? אני בטוחה שכבר עשיתם את זה.. אבל זה חשוב ממש..

 יכול להיות שזה רק לתקופה, שקשה לו.. אולי הוא בודק עם עצמו את הגבולות שלו..

אולי הוא מחכה שמישו יחזיר אותו לדרך..

תיזהרי לא לרדת בדת בגללו..

את כבר חושבת על חתונה ובניית בית? (לא דווקא תיכף בתקופה הקרובה,, אלא בגדול..)?

וזה דווקא עם מישו דתי ממש? זה חשוב לך מאוד?

יש הרבה זוגות שהם לא באותה רמה דתית.. ויש הסכמות והרבה כבוד והידברות בנושאים אלה..

לדוגמה יש לי חברה שאבא שלה נוסע בשבת.. ואמא שלה דוסית.. וב"ה כל הילדים שלהם דתיים.. כי יש סדר בבית.. יש כמו הסכמות ברורות בין ההורים: בנושא של חינוך ילדים.. בנושא של צביון הבית, מה עושים עם הילדים ומה עושים לבד..

אם את ממש לא בקטע הזה.. אז תתנקי ממנו לגמריי.. גם ככה זה כואב.. גם ככה יש המון דברים שיזכירו לך אותו.. גם ככה הוא בתוכך.. אז לפחות שלא תראי אותו,, זה רק יעשה לך לא טוב..

הרבה פעמים בחיים עושים דברים בניגוד לרצון הריגעי.. פשוט כי אין ברירה..

זה קשה,, ובטח את לא מפחדת  מקשיים..

ב"הצלחה רבה!!!!

וישר כוחך שככה את מנסה לבדוק מה לעשות.,.. ולא פשוט זורמת עם ה"התמכרות " הזו..

זה רק מראה על בגרות, לא על ילדותיות..

נראה לי שבאמת הכי טוב זה לשבת ולחשוב... ולעכל את זה שלא יצא מזה שום דבר ביניכם, ושאת לא רוצה שיצא... (בשקלול של הנתונים)

ואז לנתק קשר לחלוטין, ואת... בסה"כ צעירה, יעבור הזמן ואני מניח שתשכחי...

לא שאני אומר שאני הייתי מצליח לעשות את זה, ותודה לקל שבינתיים לא קרה לי דבר כזה |מבט חלול|, ובכל זאת, זאת נשמעת עצה נכונה שאפשר לומר.

אולי תלכי לרב?

בשום מצב ובשום שלב זה לא בריא להתחתן כי "אני מכורה אליו".

אם אני מבינה נכון, תחושת ה"התמכרות" באה משום שתמיד ראית את עצמך ביחס אליו.

הרבה שנים הוא היה חלק מחייך, ליווה אותך בתקופה מאוד משמעותית (גם אם לא בפועל, הוא היה שם במחשבה, "בפוטנציאל" שכבר בשלבים מתקדמים של מימוש), ולכן, באיזה שהוא מקום, הוא חלק מהזהות שלך.

לכן הניתוק הוא קשה. מאוד. ממש קריעה שמשאירה אחריה ריקנות.

אבל מכאן גם הפתרון -

יש לך הזדמנות נוספת לבנות את עצמך בעצמך - כאדם עצמאי וייחודי.

תתפתחי, תבני, תכירי את עצמך, תתמלאי,

ולאט לאט תראי איך דרכיכם נפרדות יותר ויותר, שרצונותייך נמצאים במקום אחר, וכך גם ההשלמה עם הפרידה תגיע.

אין לך מה להיות בלחץ, יש לך הרבה זמן לתהליך הזה...

נוג"ה יקרים שקוראים פה, תקראו טוב טוב ותפנימו - אל תכנסו לזה!

הלליש - לגמרי צודקת בקשר למה שאמרת על ההתמכרות. אבל הכוונה הייתה לא להוריד ממני את האחריות, אלא פשוט לנסות להבהיר שהגעתי למצב שאם הוא רק ימצמץ - אני אהיה שם...

וממה שהבנתי כאן בסה"כ, בנוסף עם מחשבה עצמית, ת'כלס אתם צודקים. ניתוק סופי הוא האופציה היחידה. 
כי אני לא חושבת שהוא יחזור בתשובה בזמן הקרוב (החזרה בשאלה לא נבעה מתוך מרד בהורים או משהו כזה. זה משהו יותר עמוק, עם המון מחשבה), ולהקים בית עם מישהו שלא דתי... לא יעבוד אצלי. (תשובה למייכ ואישה קטנה).

אז שוב, תודה. באמת שעזרתם, ועודדתם.
אז מה שנשאר זה להרים את הכפפה ו... אאוץ'. אכן אאוץ'.

אני אספר לך שבגילך גם הייתי מאוהבת במישהו.

וחשבתי שהוא הבחור היחידי בעולם ושהוא מדהים וכו' וכו'.

ועברה שנה שנתיים (שלא ראיתי אותו) ולאט לאט גיליתי שאני מתאהבת במישהו אחר.

ואחרי עוד שנתיים שלוש, פתאום גליתי שעוד מישהו התגנב לתוך ליבי...

הלב יכול להרפא.

זה קשה, זה לוקח זמן, זה יגרום לגעגוע, אבל זה יותר מאפשרי...

זה דורש מלא אומץ,

אבל אני בטוחה שזה שווה את זה!!

שיהיה מלא בהצלחה!

ו.. יש מישו למעלה שרואה אותך ושמח מיזה.. ובעז"ה ישמח אותך ויתן לך הרבה כוחות..

זה לא יהיה פשוט.. אבל אין ברירה אם זה מה שהחלטת שטוב לך!!

ב"הצלחה. רבה!
 

ושתירצי תמיכה- מוזמנת

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.