נוער בכללי זה דבר נפלא. כמעט מבוגרים אבל עם מרץ של ילדים. אפשר לעשות שטויות במסגרת של נוער,ואפשר לעשות דברים מטורפים,ולא חסרות דוגמאות.

מעורב זה רע. נקודה. כי זה נגד ההלכה. וזה גם לא טוב לבאנדם,בתכלס.

זה כיף,זה כן. אבל בואו לא נהיה תמימים לרגע.

אני בטוחה שזה מה שהתכוונת, אבל כדי לחדד את הנקודה:

"מעורב זה רע. נקודה. כי זה נגד ההלכה - ובגלל זה, זה לא טוב לבנאדם,בתכלס."

ההלכה היא זו שאומרת לנו מה טוב ומה לא.

הקב"ה ברא את העולם עפ"י יסודות מסויימים, שברגע שהם יתקיימו בחברה, יהיה טוב בעולם.

כדי שנדע מהם היסודות, וכיצד להגיע לעולם מתוקן - ניתנה ההלכה.

ההלכה היא זו שמדריכה אותנו מה טוב לנו.

לפעמים אנחנו מבולבלים, ולא באמת יכולים לשים לב מה טוב עבורנו. יש כל מיני פיתויים בעולם מכל מיני סוגים שבאים לנסות אותנו.

לכן יש הלכה שמזכירה לנו ואומרת לנו מה הם הדברים הטובים, ומהם הדברים מהם צריך להתרחק.

מקווה שעזרתי קצת, ומוזמנת ממש בכיף לאישי.. (מכל ה-♥)

נוער למבוגרים..

איסור נגיעה ("לא תקרבו לגלות ערווה" ולדעת הרמב"ן זה סייג מדרבנן כאשר אין זה קבוע ובכל מקרה זה איסור),

איסור ייחוד (מחלוקת הפוסקים האם הוא מדאורייתא או מדרבנן, אך לדעת כולם כאשר הבן והבת מעל גיל 12 זה אסור מדאורייתא),

איסור להתפתות אחר היצרים ומחזה העיניים ("ולא תתורו אחרי ללבכם ואחרי עינכם) ועוד הרבה.

אמנם, יש כאלו שאינם נוגעים, מתייחדים או משהו בסגנון, אך כבר למדונו חז"ל :"אל תאמין בעצמך עד יום מותך".

שיהיה לכם שבת שלום.

האיסורים האלה, אפשר להיות מעורב ולשמור נגיעה, ייחוד,   בזה שאתה מרחיק מנשים אתה הופך אותן לדבר שלילי שאסור להיות בקשר כלשהוא... מי שרוצה הרחבה מוזמן לדבר איתי באישי

אם חברה מעורבת זה לא להתקרב מאד מאד אז אני לא יודע מה כן.

בטעות הגבתי לפה. אוף זה כל הזמן קורה לי...

אני לא רואה סיבה שזאת תהיה הוראה ליחיד.

חברה מעורבת כשרה 
הרב שלמה אבינר 
שאלה: אני כל הזמן שומע שחברה מעורבת אסורה לפי התורה, מכל הרבנים, הן אשכנזים, הן ספרדים, הן חרדים, הן לאומיים דתיים – מלבד רבנים בודדים שאינם שייכים לשורה ראשונה של רבותינו הפוסקים הגדולים, ולכן אני מבין שדבריהם בטלים ומבוטלים מבחינה הלכתית. אבל עדיין שאלה אחת לא ברורה: הרי בלית ברירה, יש חלקים של חיינו שהם מעורבים בעל כורחנו, ואיני רואה איך אפשר לשנות זאת. לכן במקום להסתפק באמירה כוללנית שאסור, אולי עדיף להדריכנו בחלקים של חיינו שהם בעל כורחנו מעורבים, כיצד לבנות חברה מעורבת כשרה? 
תשובה: יישר כוחך על ההבחנה בין מה שמעורב בעל כורחנו ובין מה שיכול להיות נפרד, שבסוג הראשון יש להתהלך על פי ההלכה, ואת הסוג השני יש להפריד. הבחנה זו כבר נמצאת בגמרא, שאם יש דרך אחרת והוא הולך בדרך לא צנועה אז הוא רשע, אבל אם אין דרך אחרת, אז יכול ללכת בה, אבל ישתדל שלא לחטוא, כגון על ידי עצימת עיניים ממה שאסור לראות (בבא בתרא נז ב). 
למשל, בחתונה, אי אפשר לערוך שתי חתונות, אחת של החתן עם הגברים ואחת של הכלה עם הנשים, אין דרך אחרת אלא שהגברים יהיו נוכחים בחופה בה נמצאת הכלה, לכן הפתרון הוא שהכלה מכסה פניה עם הינומה. 
או דוגמא אחרת: לוויה. הרי יש רק מת אחד שנקבר, ואי אפשר לעורך שתי לוויות, אחת לגברים ואחת לנשים, לכן הגמרא מביאה את הפסוק של זכריה "וספדה הארץ משפחות משפחות לבד, משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד", כלומר יש צורך שיעמדו לחוד, וזאת על אף שזה מאורע מעציב ורציני, ושמדובר לעתיד לבוא בהריגת משיח בן יוסף במלחמת גוג ומגוג. והגמרא מוסיפה שאז לא ישלוט היצר הרע ובכל זאת יש להיות לחוד (סוכה נב א). 
או דוגמא משמחת: שמחת בית השואבה. גם כאן אין דרך אחרת, כי אין בית מקדש לגברים ובית מקדש לנשים. אז בהתחלה היו גברים מבפנים ונשים מבחוץ וראו שלא צנוע, אז סידרו גברים למעלה ונשים למטה ועדיין לא היה צנוע, ובסוף סידרו גברים למטה ונשים למעלה והיה צנוע, הרי שמצאו דרך של חברה מעורבת בצורה כשרה (סוכה נא ב). 
שאלת חברה מעורבת מתעוררת גם בעבודה, שלעיתים גברים ונשים עובדים באותו מקום. אם יש דרך להפריד, בוודאי חייבים, אבל לעתים הכרחי שיעבדו יחד, ואין דרך אחרת, ואז יש לדאוג שאותה חברה מעורבת תהיה כשרה, והרמב"ם סיכם את ההדרכות תחת כותרת כללית - שיש להתרחק מאוד מאוד (הלכות איסורי ביאה כב), ובשולחן ערוך( אב"ה פרק כא). והנה בספר השווה לכל נפש, קיצור שולחן ערוך לגאון הרב שלמה גנצפריד, כללי חברה מעורבת כשרה: "צריך אדם להתרחק מן הנשים מאוד מאוד. אסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאשה, ואסור לשחוק עמה, להקל ראש כנגדה או להביט ביופיה. ואסור להריח בבשמים המיועדים לאשה... ואסור להסתכל בבגדי צבעונין של אשה... והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, עוונו גדול מאוד, ואסור לשמוע קול זמר של אשה או להסתכל בשערה. אין שואלין בשלום אשה כלל" (קיצור שו"ע קנב ח-ט). על כל פנים יש להפריד כמה שאפשר (שו"ת הרדב"ז ג תפא). 
יש גם אירועים משפחתיים שאי אפשר להפרידם, כי הרי כל משפחה אחת היא, אבל מן הדין היחס לבני דודים, או דודים או גיסים, הוא כיחס אל כל אדם, ואפילו חמור יותר, כידוע, כיוון שמכירים, לכן יש להקפיד על כל הנ"ל שרשמנו לגבי העבודה. 
אבל יש תחומים שבהם אין הכרח שתהיה חברה מעורבת, למשל סעודה ובילוי משותף. לכן הרמב"ם כותב "חייבים בית דין להעמיד שוטרים ברגלים שיהיו מסבבין ומחפשים בגנות ובפרדסים ועל הנהרות כדי שלא יתקבצו לאכול ולשתות שם אנשים ונשים ויבואו לידי עבירה, וכן יזהירו בדבר זה לכל העם כדי שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם לשמחה" (רמב"ם הלכות יום טוב ו כא). ומובא בשולחן ערוך שמסיים: "אלא יהיו כולם קדושים" (שו"ע או"ח תקכט ד). והמשנה ברורה מציין שחובת הפרדה אינה רק ביום טוב, אלא גם בימי חול, אלא שביום טוב, הבעיה מצויה (מ"ב ס"ק כב, שע"צ כא). כמובן, בימינו לא נציב שומרים, רק באנו להביא דוגמא של דבר שבו ניתן להפריד. 
ועוד דוגמא שבה אפשר להפריד ואז חייבים להפריד: סעודת נישואים ושבע ברכות. ואם אנשים ונשים רואים זה את זה, אין לברך שהשמחה במעונו לפי שאין אז שמחה לפני הקדוש ברוך הוא (ב"ח אה"ע סב. קצור שו"ע קמט א). 
בסיכום, כתב מרן הרב קוק: "ההשתדלות למנוע את תערובות המינים בקיבוצים (-פגישות משותפות) הוא כחוט חורז במהלך התורה בכללה" (מאמרי הראיה 189). 
ואת כל המאמצים לערבב גברים ונשים יחד יש להפנות לכיוון אחד: לחזק את האהבה והאחווה והשלום ורעות בין איש לאשתו. וכן לעזור לרווקים ורווקות להתחתן, כי כידוע ככל שהחברה נפרדת, מתחתנים יותר, מתגרשים פחות, וחיים יותר באהבה ואחוה ושלום ורעות. 
 

יש באיסור הזה משהו יותר מהותי זה שבעתיד נתחתן והאישה שלנו תיהיה רק חלק מאתנו ושנדע להעריך אותה כמו משל היהלום אדם שיש לו הרבה יהלומים וכל היום מתעסק בהם ויש לו כל כך הרבה יהלומים אז פחות יעריך את היהלום שיש לו רק אחד ומכיר רק אחד אז כנראה גם ישאר עם האחד הזה כל החיים

נוער מעורב זה לא רע נקודה.. אצלנו הנוער מעורב.. ולא הוא לא בכלל.. לא רע.. אנחנו עושים התנדבויות מטורפות ומרימים דברים ממש שווים..

נוער מעורב זה לא דבר רע.. תלוי איך מנתביים =]

אז סבתא בלומה אומרת:

זה גיל שלא שווה להקפיץ אותו! זה גיל מקסים!! כמובן שצריך ללכת לפי ההלכה אבל זה גיל פשש בונדבה!

תחיו את הרגע![אבאשלי]

בטעות התגובה נכנסה לפה.

ותגיד לי מה אתה חושב.

טעות שלי.

אם זה לא הכרחי עדיף לא להיכנס לזה, או להיות שם בקטנה

אבל אם אין לך איזה חברה קבועה עדיף להיות בנוער ולא לשבת בבית ולהשתעמם - זה יכול להביא לחטאים הרבה יותר גדולים

אני יודעת שדברי לא יתקבלו פה בסבר פנים יפות.

מוזמנת

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות