ליקוטי מוהר"ן תורה נ"ד סימן ב' באמצעו
"וְכָל יוֹם יֵשׁ בּוֹ מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך. הוּא מְצַמְצֵם אֱלקוּתוֹ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית
עַד נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלָם הַגַּשְׁמִי שֶׁעוֹמֵד עָלָיו
וּמַזְמִין לוֹ לְכָל אָדָם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה
לְפִי הַיּוֹם וּלְפִי הָאָדָם וּלְפִי הַמָּקוֹם
וּמַלְבִּישׁ לוֹ בְּזאת הַמַּחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁמַּזְמִין לוֹ
רְמָזִים
כְּדֵי לְקָרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ"
הקב"ה מצמצם עצמו-הקב"ה כביכול "מעמעם" את אורו העצום. כי אם היה מגלה את כל אורו היינו מתים.
השמש היא אחד חלקי אינסוף מאור ה' ואפילו עליה אנחנו לא יכולים להסתכל בלי שזה יישרוף לנו.
אז חלק מהאור נשאר גלוי, וזה האור שאנחנו רואים ומסוגלים לקלוט בפן הרוחני ובפן הגשמי.
אבל איפה נמצא האור הגנוז?
על זה עונה רבנו ואומר שהוא ב"נקודת המרכז של העולם הגשמי" במקומות הכי גשמיים-שם נחבא באור העצום של הקב"ה!
ותחשבו על זה רגע, זה כאילו הגיוני.. כדי להרים דבר שנפל לבור עמוק צריך להפעיל יותר כח מאשר הכח שצריך כדי להרים דבר קרוב.
צריך את האור העצום, זה שאין לנו את הכלים להכיל, כדי להרים את מי שמגיע למקומות הנמוכים.
מה זה בעצם אומר עליינו?
שיש בחירה בכל מציאות. אי אפשר להגיד "אני מרגיש רחוק מ-ה'.." כי דווקא במקום הכי גשמי, בין אם זה חיצוני ובין אם זה נפשי, שם נמצא האור הגדול של ה'!
ומזמין לו לכל אדם מחשבה דיבור ומעשה לפי היום ולפי האדם ולפי המקום- יש כוחות בעולם, לכל אדם יש את כח המחשבה, הדיבור והמעשים. אלה כוחות שבאים ליידי מימוש באופן יומיומי.
מה שרבנו אומר זה שכל יום הכוחות האלה מתחדשים. בכל יום אנחנו מקבלים כח דיבור חדש, כח מחשבה חדש וכח מעשה חדש. אבל לא רק זה, הם גם מתחדשים לפי האדם ולפי המקום.
מכירים את זה שאתם בטלפון ומנסים לתכנן משו', איכשהו תמצאו את עצמכם עומדים? ואפילו הולכים ממקום למקום? איכשהו מישיבה על הספה לא ממש תצליחו.. וגם אם תשבו-מהר מאוד תתחילו להעזר בתנועות גוף כדי לחשוב.. זה בדיוק כח המקום שמתחדש.
תראו מה זה, אנחנו מתוכנת
ים לזה אוטומטית, בכלל לא שמים לב שאנחנו מנצלים את המקום כדי לשנות את המחשבה [פתרון הבעיה] הדיבור [הטלפון] ע"י המעשה [ההליכה].
אז בעצם הכוחות מתחדשים לנו כל דקה, אפילו כל שניה.
יש את הכח של אתמול, יש את הכח של היום. אבל גם היום- יש את הכח של החדר הזה. ויש את הכח של החדר האחר. ויש את הכח שמדבר, ויש את הכח שמקבל החלטה- ובכך משנה את "האדם" ומשנה את הכוחות שהוא מקבל..
לסיכומון "יש לי בחירה בלכ מציאות"
ונכון שנח לנו להגיד שנפלנו ושאנחנו רחוקים, אבל זה סתם לעבוד על עצמינו.
אם נפלנו- אנחנו קרובים. קרובים מאוד.
זה לא אומר לקחת את עצמינו לשם בכח. ממש לא! אבם אם אתה שם-תדע שיש כח לעלות משם.
נאמר שם בשיעור עוד הרבה. אבל קשה לי לשמור על רצף, אז נכון לעכשיו זה עד כאן
