אז ככה דיברתי ביום חמישי..ב"ה ממש ממש רגיל!! וכולם יכלו לשמוע אותי!ולא כאב לי ככ בגרון!!

פשוט נסססססססססססססססס אבל זה היה ליום אחד.. למרבה האכזבה.

היה יום אחד לפני פוול זמן (ארבע וחצי חודשים) שהיא קמה צרודה ממש.

אבל יותר מכל צרידות שאת מכירה. ממש ממש ממש.

ואז היא הלכה לחצי מהרופאין בארץ הזאתי בערך, ולא הצליחו לגלות מה יש לה.

ואז רופא אחד טיפש אמר לה לשתוק 3 ימים. לשתוק!! בלי לדבר בכלל.

והיא ילדה טובה (חינוך שלי ) אז היא עשתה את זה.

ואז למחרת היא קמה בלי קול בכלל. איפלו לא צוד

ומאז זה בימים. יש ימים שהיא לא מדברת, ובמימים הטובים ממש היא צרודה בטירוף עם קול של קרפדה.

ואז, אחרי 4 חודשיםפ שהיא לא מדברת,

ביום רביעי השבוע בערב כזה היא שוב דיברה!! בקול ורגיל ממש.

ואם אני הייתי בקומה למעלה והיא למטה שמעתי אותה וזה שיא המשמח.. (אהמממ )

ואז בלילה של רביעי ובכל יום חמישי היא דברה!!!

ואז ביום שישי היא קמה שוב בלי קול ועכשיו היא שוב בלי קול

אז תעריכו את זה שאתם יכולין לדבר!! כי היא כבר 4 חודשים לא מדברת.

זוועה.

נס!
יקרה, בע"ה שה' יחזיר לך את הקול שלך מהר ושתזכי להשתמש בו בחוכמה.

אכן, זה נס יכולת הדיבור, וצריך לדעת להשתמש בו בתבונה. בע"ה שנצליח.

אגב, ההתרגשות וההודאה שלך ממש הזכירה לי את התחושה שהיתה לי לאחר הניתוח בעינים.

כי פתאום כשמרגישים מה זה חוסר היכולת לעשות את הפעולות הכי מובנות מאליהן עם העינים (ראייה, מיצמוץ, לפקוח אותן וכ'ו)

אז מודים על כל רגע שהן תקינות.

תודה שאת מזכירה לנו באיזה פלא וחסד אנחנו חיים בכל רגע ורגע, תבורכי!

ממש מחזק! באמת

ובעזה"י שתוכלי ותזכי לדבר לגמרי רגיל וכל הזמן , ממש בקרוב!! אמן!

זה משגע את השכל חח כפרעלייךך

היא עדיין יכולה לכתוב..

עכשיו מעריכים את זה...

דבר ראשון- באמת רפואה שלימה בקרוב!!!

דבר שני- תודה שסיפרת לנו זה באמת עוזר להעריך את הטוב שד' נותן לנו...

בהצלחה מותק

תהיי חזקה!!

אני בטוח שאחרי כזאת התמודדות את לא תדברי רגיל, אלא תדברי הרבה יותר טוב מכולם.

בכל אופן, רפואה אלטרנטיבית ניסית? יש מלא סוגים, אולי שם תמצאי משהו (וכמובן הרבה תפילה במחשבה)

ואף אחד לא יודע מזה..כל הרופאים אומרים פשוט לחכות שזה יעבור..

בספר- קול הישועות של הרב מרדכי אליהו זצוק"ל...!

אם את רוצה- דברי איתי באישי...

את יכולה דחוף להעלות לי את הישועה הזאת?

שנזכה באמת ללמוד להעריך...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....