לתת!-

זה נשמע רמאות וזה נשמע רע, אבל כן, לתת.

אתה לא רוצה להעתיק- אל תעתיק, אבל לא בגלל זה אדפוק את החבר שלי.

אצלנו המבחנים והבגרויות קובעות למוסד לימודים לשנה הבאה(אצל מי לא?..)- ובמפורש, קורה שיש מצב של שיחכה של החומר ועוד כאלו, ואצלנו אין השלמות.

לא יעזור כלום- אין השלמות. אין רחמים. (ניסינו פעם להגיד להנהלה שהילדה החכמה לא זוכרת תחומר וכו', וכלום!!-)

אז כן, אני נותנת להעתיק, אני לא מעתיקה כי אני לא אוהבת את זה ,אבל ביום שאצטרך את הציון למשהו חשוב, ובלי התשובה הזאת- לא אצליח- גמני אעתיק.

(ואגב, לא מדובר בשאלות שלמות או במבחן שלם, אלא בתתי סעיפים, ברמז וכו'..)!!

שאלנו, ונכון הישו שהתנגדו ואמרו שלא משנה מה, והיו גם כאלו שהבינו אותנו- והתירו לנו

מלעשות במדינה כזאת ומשרד החינוך מטורף כזה, שמי שלא 100, לא יכול להגיע לשומקום בחיים- ...

(ואין לפסוק על פי זה לאף אחד, כל אחד והרבנים שלו!)

קשה לי להאמין, מצטערת.

לא משנה כמה המדינה ומשרד החינוך מטורפים, כשיש לך מאה שהוא בעצם לא שייך לך זה ממש הונאה.

ולא עם רמאויות ולא עם המוסדות או המשרדים המטורפים.

תעשי מה שבאלאך.

בהצלחה!

לכאורה אי אפשר להבין אחרת כי זה סיוע ישיר.

אותו שוב.

מה זאת אומרת "אבל לא בגלל זה אדפוק את החבר שלי"?

הוא דופק את עצמו! הוא מרע לעצמו, הוא לא למד? שידפק. וזה לא התפקיד של החבר להרגיש שהוא דופק את החבר שלו בגלל שהוא לא נותן לו להעתיק..

תגידו, מה קרה לנו? השתבשה היום אצלנו ההבנה מהו יושר.

אני לא יודעת אם הייתי עומדת בנסיון כזה, אבל לומר שזה מותר, או דברים בסגנון הנ"ל נשמע לי מגוחך!!

אסור. נקודה.

וכן, מי שלא למד, או לא יודע, נדפק.

אם הקשר באמת חזק אפשר לבוא אחרי המבחן ולהגיד לו שוואלה חבר-לא מתאים ואתה לא מוכן לקחת חלק בשקר הזה. וגם ממליץ לו שיפסיק, כי מה שווה ששעתיים לפני המבחן הניח תפילין?!

ואם דבריך לא ייתקבלו וזה לא שייך אז אני במקרים כאלה מנסה להתחמק או לשבת רחוק מכולם, או להתרכז במבחן להוריד את הראש ולא לחפש חברה נואשים שמחפשים להעתיק, או לסמן פרצוף של "לא מבין מה אתה רוצה" או "אין לי מושג", או לתת תשובה לא ברורה בכלל שהוא יתייאש-לנסות להתחמק באלגנטיות..

לא לתת לעתיק..

  על הכל נותנים דין וחשבון.

ואם לא הצליח בשאלה במבחן,

בטוח הצליח במבחן החיים שחשוב הרבה יותר!

כי אתה לא נותן יד לעוברי עבירה.

זה בדיוק עצת היצר הרע!

עוטף לך את זה כמעשה טוב.

בס"ד

אסור לעשות דבר כזה!

אתה לא יכול להסתכל לו בעיניים אח"כ??

אז איפה התורה שלך?

מה היא התורה בשבילך? משהו שעושים מתי שנוח ומתי שכיף?!

ממש לא!

ו... אתה יודע, תמיד אומרים שמי שעומד על שלו/מדבר אמת וכו' אח"כ מעריכים אותו מאוד. הרבה מזלזלים בזה. אני לא. אני ראיתי את זה על בשרי. יש לי חברים ממש טובים שרצו שאעזור להם במבחן, ואני עמדתי על שלי, לא נתתי להם להעתיק. ותאמין לי-אח"כ מעריכים אותי הרבה יותר כאחד שעומד על שלו, וא"א להזיז אותו.

עמוד על שלך, ותזכה לישועה.

אגב, ל'צעיף ורוד'- זה ממש ממש לא משנה אם זה לגלות את כל השאלה או רק לתת רמז או לגלות תת סעיף. אולי תגיד גם שאסור לדבר לשון הרע, אבל אם זה לשון הרע של מתחת ל-10 מילים יהיה מותר, נראלך הגיוני?! שטויות.

שנזכה לעמוד על שלנו, ולא להכנע לעצת היצר.

אם הייתי תוקפני מידי - קבלו את סליחתי מראש.

תמיד מתמיה אותי- ממש כואב לנו כשאנשים עניים ומסכנים במובן הגשמי אבל כשהם נפגעים במובן הרוחני זה לא מפריע לנו?

אם אתה אוהב את חבר שלך אתה בחיים לא תסכים לעזור לו להרוס את עצמו מבחינה רוחנית ואם אתה אוהב את ה' אתה בחיים לא תעזור למישהו לפגוע במצוות ה'! 

באמת לעזור לאנשים לקיים מצוות זה לא פחות חסד מלעזור להם שיהיה להם אוכל.. אם אכפת לנו מאנשים אנחנו צריכים לעזור להם לקיים מצוות ולא להיכשל בעברות. וכמובן זה גם נובע מאהבת ה' שאם אנו אוהבים את ה' אז זה ממש מעציב אותנו שלא עושים רצונו (גם אם זה אצלנו וגם אם זה אצל אחרים) ולכן נתשדל שזה אל יקרה.

בעז"ה שנצליח לעמוד בניסיון.

החתימה שלך פשוט זעקה לי...

ברור שאתה משתדל להיות טוב וכזה..

אבל אתה בעצמך הגדרת את עצמך כ''דוס חשוך" וגאה..

ניראה לי שמי שגאה במה שהוא הוא בד''כ לא יעז לסטות מהדרך..

ולא משנה מה יחשבו יגידו יאמרו עליו וכו'..

אז אם אתה מגדיר ת'צמך ככה ועוד לא רק בעיני עצמך אלא בראש חוצות ובעיני הדוסים הרבים שכאן..

איך אתה מעז לעשות את המעשה הזה? סליחה על השאלה אבל אתה לא מתבייש להיות צבוע???!!???

וחוץ מזה שלהיות דוסים זה לא רק להשאר בתוך עצמך להיות דוס זה תפקיד זה אחריות..!!!

אנחנו משמשים כדוגמא וסטיגמה..

בנינו רוב הסיכויים שהבוחן שמגיע אליכם הוא רוב הסיכויים לא דתי..

וגם אם הוא יהיה חמוד ולא יפסול לך ת'בחינה ויעלים עיין ככה..

עם איזה רושם הוא יצא???!!?? שמה?? שהדוסים רמאים!!!???!!

זה מה שאתה רוצה??!!??

ותכלס' אתה הגדרת ת'צמך ככזה.. כי מה שעושה ת'הגדרות זה המעשים..

סליחה על החפירות ועל הבוטות..

ב''הצלחה..

אני הייתי חושב פעמיים לפני שאני מאשים מישהו שאני לא מכיר (וגם מישהו שאני כן מכיר) בצביעות. 

אפשר לדבר באופן כללי על "דוסים" והעתקות ואני בטוח שלשם כיוונת.

אבל בפעם הבאה ראוי שזה יהיה בלי להחליט לאנשים שאת בכלל לא מכירה בצביעות ועוד דברים.

כי מאחורי כל מסך מחשב מסתתרת נשמה אדירה..

אני גם סולד מהתופעה החברתית שיוצרת אווירה שהעיקר שתקפיד על צניעות חיצונית, אבל צניעות פנימית, לא חשוב. או תקפיד על ציצית מצמר בחוץ שכוווווולם ייראו כמה צדיק הבחור, אבל תעתיק במבחן. על זה בדיוק זועק הנביא ישעיה!

אני לא מוכן שיעתיקו ממני וגם לא נותן להעתיק..

להגדיר ת'צמך דוס ולהתנהג בדרך לא מוסרית זה קצת צבוע.. צר לי..

במיוחד שדוסים אמורים לייצג שהתורה הכי מוסרית שיש..

וותכלס' לא הייתי קוראת לו צבוע אם לא הוא לא היה מגדיר ת'צמו כדוס..

אין מה לעשות הגדרה מחייבת!!

הווי דן את כל האדם לכף זכות.

מה זה כל האדם? הווי דן את האדם! אלא שכדי לדון אדם אנחנו צריכים לדון את כולו על כל אישיותו וכל מעשיו.

את לא מכירה את חג'דומט אם אינני טועה, וזאת חוצפה לדון אותו על סמך שורה אחת בפורום. יותר מזה אני אגיד לך, שוב פרקי אבות: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו" ויש פירוש מקומו של מי? מקומו של הקב"ה, כלומר לעולם אל תדון את חברך, את זה תשאירי לקב"ה הוא זה ש"מחלק ציונים" וזה לא תפקידי ולא תפקידך.

אפילו אם היית מכירה אותו זו מידה לא טובה בכלל לדון אנשים, ק"ו שאת לא מכירה את כל מעשיו. 

לכן הצעתי לך לא להיכנס להאשמות אישיות (שגובלות בחוצפה) אלא לטעון טענות כלליות לכלל הציבור לדוגמא "ראוי שאנשים שמגדירים עצמם "דוסים" יקפידו ביתר שאת על טוהר המידות בבחינות" וכו.. ככה הדיון יחזור למקומו הראוי והענייני, ובא לציון גואל.

בעניים! אתה חבר טוב שלא הבאתה לו תשובות לשאלות!!

אבל רגע בעוד כמה ימים אפילו דקות אם זה חבר אם מוח הוא יודה לך הוא לא יכעס!

אתה יכול נגיד להגיד לו אתמול למדנו,בכיתה בשיעור חמישי סתם מקומות שיתנו לו להיזכר אבל המעשה הזה הוא לא טוב!

זה לא אומר שאני לפעמים לא עושה את זה!

זה קשה!

אבל צריך עדיין לפחות להיות מודה למה שאתה עושה!

בהצלחה לכולם בכל הבגריות!!

גם לי קרה את זה אתמול, אומנם לא בבגרות אלא בסוג של מבחן[עבודה עם חומר פתוח]...

חברה שלי שאלה אותי אם אני יכולה לעזור לה ,היא ממש התחננה ואמרתי לה לא.

אמרתי לה שככה גם לי יש עבירה וגם לה יש עבירה ...

זה היה ממש קשה אבל ב"ה עמדתי בזה.

אח"כ שאלתי את אבא שלי מה  הוא אמר ומה ההיתי צ'כה לעשות הוא אמר שהמעשה שעשיתי נכון!!

והוא גם אמר לי שמי שמסביר שהוא לא יכול לעזור כי אסור מסיבות דתיות[כאילו- אסור, זה איסור תורה, זה רמאות] ולא מסיבות של "לא באלי לעזור לך",  אז מעריכים אותו על זה ומבינים אותו על זה...

הבנות בכיתה שלי יודעות שאני לא נותנת להעתיק,

ואני מצטטת "ליד חרות אני לא מעתיקה, אני עושה שליפים" (לא ששליפים זה בסדר אבל ככה היא היתה מכניסה לי בעיות למצפון.)

חוצמיזה שבילתי אפשרי להעתיק אצלנו בבגרויות, יש בוחנת על כל מטר מרובע.

אם הבת רוצה, שתשב ליד בנות אחרות, לא על המצפון שלי..

זה נותן לגיטימציה למעשים כאלה.

אני בגישה שכל מה שהוא לא אמת עד הסוף, בשום צורה, הוא בעייתי מאוד.

אני בשום פנים ואופן לא נותנת להעתיק ולא מעתיקה.

מה שכן, שלעזור לחבר ללמוד למבחן זה מצווה.

אבל בזמן המבחן, אין מה לעשות. אלו החיים, וצריך להתמודד (אם זה חבר טוב אני ממליצה לדבר לפני ולהסביר את המצב - חבל בגלל לימודים להרוס חברות).

אסור לרמות.

בסוף זה עלול לגרום למצב של איבוד המוסריות בעולם.

אם אתה נותן להעתיק, אחרים לומדים שאתה מסכים לעצם העובדה של העתקה.

וגם - אם אתה אומר "לא" בצורה ברורה וחד-משמעית, יכול להיות שהבנאדם יצליח להתגבר על עצמו.

זה קצת 'עוזר' לו ליפול.. כי יכול להיות שקשה לו, והוא לא מצליח להתגבר. אז אם אתה לא נותן לו אפשרות כזו, אולי זה גם יעזור לו. (אבל זה תלוי במקרה..)

מצטערת אם הייתי חריפה מדי.

השתכנעתי.

איך עושים את זה,זה כבר יותר מסובך,אבל יהיה בסדר.

אשריכם!!

ואם הוא חבר טוב שלך,

הוא לא יפסיק להיות חבר שלך

בגלל שתגיד לו לא.

קשה לעבוד על עצמך.

בדיוק עכשיו ישבתי וחשבתי במה אני רוצה להשתפר.

מאוד קל לומר, קשה לעשות. אבל מנסים.

בשביל זה אנחנו פה.

ע"ע מה שהיה לי אתמול.. כמה צריך לנצל כל שנייה בחיים.

אנחנו פה לא סתם.

בשביל הדברים הכי הכי קטנים שיש.

בשביל לחייך, לשמח אנשים, לדבר בצורה נעימה. פשוט לעשות ט-ו-ב.

לא ידעתי איפה לקבור את עצמי.. אבל התחמקתי. גמגמתי משהו, מה לעשות? אם לא הייתי חושבת שזה שקר..

הייתי מגלה תשובות לכולם..

זה כמו להתיר לגנוב ממס הכנסה כי יש גם עיוותים במס הכנסה.

כל הבנות שלי צאדיקות!!!!!!!!!!!

ברור שלתתת להעתיק, מבחנים קובעים את החיים, וילד או מישו שלא ידע איזה רגע שאלה במבחן, זה לא אומר שהוא טיפש, או לא יודע, הוא פשוט שכח וחבל שסתם הוא יתקע בחייים שלו בגללל איזה שאלה מעפנה שאת החומר אליה הוא לא למד..!

אז לדעתי מותר... לא צריך להפוך כל דבר לדבר מזעזע, או לא מוסרי..! אני מצידי לא הייתי מעתיקה, אבל הייתי נותנת..! זה לדעתי בסדר גמור!

אני יודעת שלפי ההלכה אסור ודיברו איתנו על זה המון פעמים, אבל זה קשה, קשה מאוד, אני עדיין לא מצליחה לסרב..

ואם בחרת ברע- זה הרבה יותר משפיע על חייך מאיזה מבחן מעצבן.

אגב מאוד קשה לתקן אחרי שנים חוסר יושר.. ציונים, תמיד אפשר.

לשבת רחוק, לגמגם לא ברור, לעשות פרצוף של לא מבינה מה היא רוצה מהחיים שלך..

זה אם האופציה של לדבר איתה לפני המבחן לא על הפרק..

אני חושבת שהעתקה זה דבר מזעזע, אבל מצד שני אם חבר לא מצליח- צריך לתת לו לעשות את הבחירות שלו..

אני לא הייתי מגישה לו את המחברת או מזיזה אותה ועושה מאמץ בשביל זה, אבל גם לא הייתי מסתירה אותה.

בקיצור- הייתי משאירה לו חלון שיצריך ממנו מעט (רק בשביל שיחשוב שוב) מאמץ, ואז אני חושבת שזה לא נקרא שלקחתי חלק.

הסה"כ עשיתי את הבגרות שלי- בלי מאמץ הסתרה או הצגה מיוחד. 

זו דעתי 

כאילו בתכל'ס בסופו של דבר כן יש לו בחירה חופשית אבל אתה צריך לנסות בכל כוחך לגרום לכך שהוא לא יעשה את זה- זה חובה שלך מתוקף אהבת ה'  (שבגלל  זה כואב לך שעוברים על מצווותיו) ואהבת כל אדם מישראל (שבגלל זה כואב לך שהוא עושה דבר לא טוב ופוגע בעצמו רוחנית- וזה צריך לזעזע אותך בדיוק כמו שאתה מרגיש נורא כשאתה עושה עבירות ויודע שיהיה לך מאוד קשה לתקן ק"ו כשמדובר בהעתקה שבאמת קשה לתקן כי תכל'ס אין לך למי לפנות ולהגיד שהעתקת...)

  אתה בעצם צריך להחליט מה יותר  חשוב לך-

האמת או החבר

ובאמת אני לא יודעת מה צריך לעשות

אני אישית נותנת להעתיק ממני

כי אכפת לך מהעולם הרוחני שלו וכמו שאתה (או את לצורך הענין) רוצה שיעזרו לך לא לעבור עבירות כך את צריך לעזור לאחרים לא לעבור עבירות.. 

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות