כשב7 עדין חושך, לפי דעתי חבל על הזמן להשכיב מוקדם. זה גם לא כ"כ נעים ללכת לישון את שנת הלילה כשעדין אור בחוץ.

לפי דעתי, זה עובד אל תגעי.

כשיחליפו לשעון חורף תוכלי להזיז להם את כל השעות שעה אחת אחורה. (ארוחת צהריים ב12, ואז ארוחת ערב ל5 ושינה ב7). מבחינתם זה לא שיוני, הם לא יודעים לקרוא שעון

לא נראה לי שהם ירגישו את ההבדל שעוד אור בחוץ, כי את החדר שלהם אני מחשיכה ומבחינתם זה חושך...

אבל בלי קשר - ארוחת צהריים ב-12 זה לא מוקדם מדי?.. אולי זה בראש שלי? נראה לי מוזר כבר ב-12 לאכול צהריים..

וגם... אם הגדול יקום נגיד ב-8.. ויאכל ב-8 וחצי.. אז לתת לו ארוחת בוקר כזאת קטנה כדי שיהיה רעב עד 12..?

לא יודעת למה כ"כ מוזר לי לקחת סה"כ שעה אחת אחורה..

תסתכלי בתגובה שלי למטה, באמת זה נס ואני מקווה שזה לא בגלל חוסר ברזל.. הרופא נתן לי הפניה ואנחנו נעשה לו בקרוב בדיקת דם בע"ה..

אני מתחילה ברחצה לשניהם בערך ב6. ב6 וחצי אבא שלהם חוזר ואוכלים ארוחת ערב. בערך בשבע ורבע הגדול הולך  עם אבא שלו לערבית וכשהם חוזרים אבא משכיב אותו+2 סיפורים.

את הקטן הרגלתי מגיל חודשיים להירדם לבד (מ"הלוחשת לתינוקות") אז אין איתו בכלל בעיה וההשכבה  של שניהם היא בין 7 ל8.

האמת שבהתחלה של השעון קיץ, עדיין ניסיתי להרדים אותם ב7 (כמו שאני עושה בשעון חורף) אבל נחלתי כישלון רב.

בהצלחה

איזה כיף לך שהוא הולך עם אבא לערבית כל יום!!

הלוואי שאצלנו זה היה אפשרי... אבל אבא שלו בכלל לא בבית בשעות האלו..

ותגידי, הוא לא מפריע לו להתפלל?..

אבל לבעלי אין ברירה. אם הוא מתחיל לסגת לכיוון הדלת, הבן שלנו עושה לו כאלה פרצופים עצובים ונעלבים שאי אפשר לעמוד בהם....

בגיל שנתיים וחצי הוא כבר לא זקוק לשנת צהריים.

אגב, סליחה אבל... הוא ישן (או יכול לישון) 13 שעות בלילה (8-9) ועוד שנת צהריים? זה לישון 15 שעות ביממה... זה המון בגיל הזה... מתי בפעם האחרונה עשית לו בדיקות דם ובדקת את הברזל שלו?

ואם הוא הולך שנה הבאה לגן, כדאי שיתרגל לקום קצת יותר מוקדם.

אני אישית כשהגדולים שלי היו קטנים, הייתי שמה אותם במיטות ב- 6:30, הקראת סיפורים, ק"ש על המיטה, וכיבוי אורות ב- 7.

אבל בינינו, כל הפריבליגיה של זה שאת בבית זה שתוכלי להחליט לעצמך על השעות... לא?

גם בעיני הוא ישן המון, ולכן לקחתי אותו לרופא והשבוע נעשה לו בע"ה בדיקת דם..

בינתיים אני לא יכולה להפסיק לו את שנת הצהריים כי ניסיתי והוא פשוט נהייה עייף כבר בשעה 5-6.

וזה שהוא הולך שנה הבאה לגן - אומר שאני צריכה מעכשיו להרגיל אותו?! שיהנה בינתיים...

ואת המשפט האחרון לא הבנתי... מה ניסית לומר?

והיא מבקשת בעצמה לישון בערך ב12:00. בדקתי לה ברזל והוא תקין. יש כאלה ילדים שישנים יותר מאחרים... אבל באמת היא נרדמת בעבר רק ב8:00

ולגבי ההרגל לגן- אישית נראה לי שעכשיו מוקדם עדין, אולי חודש לפני תחילת שנה"ל זה יותר מתאים.

אני מקווה שגם אצלנו הברזל שלו תקין בע"ה..

מתי היא קמה בבוקר?

יש ילדים כאלה, שישנים המון כי זה מה שהגוף שלהם צריך. בדר"כ זה עובר מעצמו מתישהוא...

נראה לי שעכשיו לשנות הרגלי שינה בשביל הגן שנה הבאה זה ממש לא יעיל.

הרגלי שינה של ילדים משתנים כל הזמן!!!

חופש גדול, טיולים, ארועים וכו'... כדאי לעשות זאת שבוע- שבועיים לפני שהגן מתחיל- לא יותר מזה.

חוץ מזה, שעד אז יש עוד זמן ואולי כבר ישנה מעצמו את הרגלי השינה.

לדעתי, ילדים שישנים טוב, עדיף לא לגעת בזה, משבשים אותם והכל משתבש ומצטערים על זה מאד...

בגן הוא ישן ב12 וחצי-1 וככה אני משתדלת לעשות גם בשבתות וחופשים.

אחרת הוא מהעייפות ממש יתפרע.

ידוע שכשילדים עייפים, בניגוד למבוגרים, הם נהיים פעלתנים יותר

הגדולה גם בת שנתיים וחצי וכן ישנה צהריים (במעון.. בערך מ- 12 עד 1 או 2 לא זוכרת..) והולכת לישון בערך ב-8 (ארוחת ערב ב-7 ואז מקלחת ואז הולכת לישון..). היא מבקשת מעצמה לישון.. ואז היא קמה בערך ב-7 בבוקר.. לפעמים אחרי.

לגבי הקטנה לא יודעת. שלי בן חצי שנה.. ואין לו בכלל סדר יום נורמאלי..

הגדול בן שלוש וחצי ישן צהריים עד לפני חצי שנה ובערב היה נרדם בסביבות שמונה וחצי.

לנסות למנוע ממנו לישון היה ממש התעללות, ופשוט הנחתי לזה וזה הפסיק בשלבים לפני כמה חודשים.

כיום ללא שנת צהריים הוא ישן בערך בשבע וחצי והערבים שלי נהיו ארוכים יותר.

הבנות בנות 9 חודשים התחילו לאחרונה להתמקם בשעות קבועות פחות או יותר ונרדמות גם בערך באותה השעה מקסימום עד שמונה וחצי. (כמובן שיכולות להתעורר שוב ושוב עד 10-11 שאז הן נכנסות לשינה עמוקה יותר)

אני מציעה לך לנסות למצוא את הזמן שלך בזמנים אחרים.

בשנת הצהריים שלהם או בבוקר.

התרגלנו בדורנו לעשות בערב דברים אך, מצאתי שאני, שהייתי פעם יצירתית עד השעות הקטנות של הלילה, יכולה להגיע להספקים מדהימים אם אני קמה לפני העולם, קרי בארבע חמש בבוקר.

גיליתי את זה לא מתוך חריצות יתרה, אלא בגלל שאני נשפכת עם הילדים ונרדמת בשמונה (כדי שהבנות ישתכנעו לישון ולא יקראו לי כל פעם) ואני פשוט מתעוררת בשעות האלו ערנית לחלוטין.

לא ממליצה באופן קבוע- כי בסביבות אחה"צ יש עייפות מאוד גדולה (אצלי לפחות).

הולכת לישון הכי מאוחר בשבע.

ובבוקר בשמונה צריך לעבוד קשה מאוד כדי להעיר אותה. "לא רוצה לקום! עוד קצת לישון!" ממש כמו איזה בן מתבגר, חחחח....

אני בעד שתקדימי להם את שעת השינה לשבע. גם אם זה ישבש לך תוכניות בהתחלה.

ערב רגוע ושפוי לאימא הוא נחוץ וחשוב בעיני מאוד.

ותחשיכי להם את החדר לגמרי, לגמרי, כך לא יעלו על הבוקר שמגיע כבר בשש.

זה נראה לי מה שעוזר לבת שלי לישון כ"כ טוב ורגוע וארוך.

וב"ה ב"ה הכל בסדר, הוא ישן יותר כי ככה הוא צריך, ולא כי יש לו בעיה ב"ה.. הוא כנראה משלים את כל שעות השינה שהוא החסיר בצעירותו... 

אז תודה לכל הבנות שהגיבו ונתנו לי רעיונות וגם לאלו שהרגיעו...

נראה לי שבינתיים אני אשאיר את המצב בערך אותו הדבר... שילכו לישון ב-8 בערב.. למרות שזה משאיר לי פחות זמן לעצמי, אבל אני לא אתפנק יותר מדי מה שכן, אולי אני אקדים להם בחצי שעה את הארוחה והשינה בצהריים, שהם ישנו קצת יותר (כי כשאני מעירה את הגדול סביבות 4 הוא נורא כועס ורוצה כ"כ לישון עוד..), ואז זה יתן גם לי קצת יותר זמן..

אז תודה לכולם!!!!

עזרתם לי מאוד!!!

2 הקטנות ישנות גם צהריים.

ב"ה, בע":ה.

גם אמא צריכה מנוחה.

לא רואה סיבה למה למשוך אותם יותר.

וזה מעולה כי בשבע וחצי כולנו כבר מחוץ לבית.

אבל אנחנו בינתיים לא יוצאים לאף מקום על הבוקר..

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....