ולגיטימי (אף שלא מקובל) שהם ירצו שתשתתפו בעלויות.

תעשו ארוע פשוט, תשמחו במה שנותנים לכם והקב''ה יעזור שתסתדרו עם השאר.
כשכןבדים נכון כלכלית אפשר להסתדר גם עם מעט.

להודיע להורים שאתם מסכימים בשמחה (זה הכסף שלהם), אבל לבקש לא להזמין את כל החברים של ההורים למינהם, כדי לקצץ בתקציב.

חברים מהעבודה, וכאלה.

אני חושב שזה נכון באופן כללי.

תגידו להם שאתם זקוקים לכסף הזה, וכדי להקל עליהם אתם מוכנים לרדת ברמת האולם והקייטרינג שתוכננו מלכתחילה. תחפשו גם עוד סעיפי הוצאה לקצץ מהם, כך שבסך הכל זה ישתווה פחות או יותר למה שהם היו מקבלים מהצ'קים.

אם הם יתנגדו לירידה ברמה מצידם, זו כבר בעיה שלהם..

להשתדל לחסוך בכל העלויות (אולם, מנות, להקה, שמלה, עיצוב וכו')

ניתן היום לקיים חתונה בחצי-רבע מהמחיר המקובל (הציבור החרדי עושה את זה הרבה)

וכך גם אתם תוכלו להתחיל את החיים עם מעט מזומנים

וגם להורים ה לא יהיה בור כלכלי גדול מדי

לדעתי אם ההורים צריכים את הכסף

יש לתת להם אותו

חתונה זה ראשית כל אחריות

זאת החתונה שלכם

ההורים לא חייבים להביא לכם את הכסף

זה משהו יפה ונחמד שרוב ההורים עושים כי הם אוהבים את הילדים שלהם

אבל במידה והם צריכים אותו

לענ"ד אי אפשר להגיד להם לא

במיוחד אם ההורים אינם עשירים ואין להם את היכולת....

לא חושב שזה דבר שכדאי להתווכח ולהתעקש עליו..

יותר טוב להסתפק במועט (מבחינת הוצאות חתונה..) וכך ישאר גם משהו לכם...

והכי חשוב זה שיהיה במזל טוב!!! 

ושתזכו לבנות בית נאמן וקדוש בישראל

הרי אנשים לרוב גם משלמים לפי מנה- כלומר לפי כמה שההורים שילמו על החתונה.

סוג של מתנה להורים... .

אמנם זה לא מקובל שהם יקבלו את המתנות, אבל הגיוני ביותר.

הם משלמים, ואתם תעשו מזה עסק???

תכל'ס, אתם מתחתנים, לא הם.

עפ"י ההלכה הם לא חייבים לשלם על החתונה בכלל!

מה שכן,

אפשר לעשות חתונה ממש פשוטה.

אז יהיה חיסכון בעלויות וממילא אחרי שיכסו אותה ישאר לכם משהו בכיס...

ההורים משלמים? לדעתי נכון וישר להחזיר להם את הכסף

ככה מקובל.

והאורחים מראש מתכוונים ע"י מתנותיהם לממן את החתונה.

אמנם זה יפה אם הזוג הצעיר יכולים להשתמש בכסף כדי להסתדר בהתחלה, אבל לאידך - הרי ההורים כלל אינם "מחוייבים" לממן חתונה אם אין ביכולתם; ובהנחה שאתם מעוניינים בחתונה כזו (ש"עולה כסף"), הרי שלגיטימי לסכם שהכסף שיגיע כתוצאה ממה שהם מארגנים ומהצד שלהם - ילך אליהם, עד לגובה כיסוי העלות.  האם אתם מבחינתכם הייתם מוכנים לעשות חתונה שממש אין עליה כמעט הוצאות (ואז זה היה עולה פחות - והיה נשאר לכם "יותר" ממי שהיה מגיע)?

וכיוון שאתה אומר שהם מלאי רצון טוב, כדאי לדעתי לא להכביד עליהם. 

והעיקר הכי חשוב, לא לתת לכסף להיכנס יותר מידי לחיים.  היחס הטוב, והנעימות,, וההתחשבות - שווים יותר מהכל. כשהכסף כבר ימוג ויפוג - יישארו ההתחשבות והרצון הטוב.

בעזהי"ת.

תבדוק שוב.

אני ספרדיה, ויש לי משפחה ספרדיה, והרבה חברות ספרדיות, וזה ממש לא מקובל אצל הספרדים!!

ספרדים אולי נותנים מתנה לפי השווי של המנה באולם, אבל זה סתם מנהג נחמד, זה לא בגלל שהכסף מיועד להורים..

ובכל אופן, אני לא חושבת שזה קשור לעדה.. זה תלוי כמה כסף יש לך בכיס, וכמה לארג' אתה עם הילדים שלך..

כך שאין דבר יותר שקוף מזה

אי אפשר לשלם עם מתנה לאולם...

ספרדים בסגנון איפה שאני גרה

אם תגיד להם שהם משוכנזים הם יפוצצו אותך

לעיתים - ספרדים שופכים כסף על מתנות לחתונות - זה נכון...

אך לומר שאשכנזים נותנים רק מתנה?????

אחחח...נאמר כבר הכל...אין לי מה להוסיף.

אני מעולם לא שמעתי על דבר כזה, בחוגי ה"אשכנזים" - 

עד שמישהו "ספרדי" האיר את עיני, לפני כמה שנים, שככה הנוהג אצלם.

בתחילה היה נראה לי מאד משונה - שה"מתנות" הולכות להורים..

עם הזמן ראיתי שזו הנהגה יפה מאד. גם ההיגיון בה ברור.

[ופשוט שאם נותנים צ'ק "לפי השווי של המנה" - זה לא רק כהכרת טובה שנתת להם אוכל טעים.. אלא בכוונה לכסות את ההוצאה למי שנשא בה..  אגב, גם הרב אליעזר מלמד, שהשיא מבנותיו ל"ספרדים", ציין זאת בזמנו בטור שלו כמנהג יפה רווח אצלם. כנראה אני לא היחידי ששמעתי מזה]

ואת היתר מעבירים לזוג, אני מכיר זוגות שיצאו עם 30,000 ש"ח רווח מהחתונה..

בכ"א אני חושב שיש אנשים שמגזימים בעלות של המנות, והם לא יכולים לצפות שאנשים יכסו מנות כ"כ יקרה..

מהמתנות מכסים את ההוצאות לפי מה שסיכמו ביניהם ההורים , רק אולם או גם צלם ותזמורת .

אם נשאר אז לזוג ואם חסר  אז (מכיר מקרים) תכלס ההורים לא יעזבו אותכם

שנים שטוחנים את ההורים והכל על חשבונם אז ככה הכי הגיוני 

לא מדבר על חריגים שההורים יכולים גם מעבר או שצריכים עזרה גם בדברים אחרים 

פשוט ככה החתונה היא לא מעמסה על ההורים 

דרושים חתן וכלה עם לב טוב וכנראה שעין צרה על ההורים היא לא סימן מובהק ללב טוב

לא יתכן שמכיבוד הורים תפסידו 

הכלל הוא שעזרה מקבלים ולא דורשים

לעזרה בכיסוי הוצאות 

כי אדם נותן וסומך על זה שבשמחה שלו גם יביאו דמי סיוע 

וככה כולם עוזרים לכולם ולאף אחד אין הוצאה לא הגיונית ביום חתונת בנו או ביתו

אז אני צריכה לתת לו 300??????

מה שנהוג בחברה שלך..

ציינתי ששמעתי שאצל ספרדים מקובל שנותנים את הצ'קים קודם כל לכיסוי ההוצאות.

ובהיות שמי שהגבתי על דבריה, אמרה שזה סתם מנהג נחמד שהם נותנים "לפי שווי המנה", אבל לא כדי לכסות את עלותה למי שהוציא; הגבתי שאדם שעושה כך, לא נותן "סתם" לפי זה - אלא בדיוק לצורך המטרה הזו של כיסוי ההוצאות..

אבל בוודאי שאינני חושב שגם אנשים שנוהגים כך, מחוייבים "להשתגע" ולהוציא על מתנותיהם בחתונה לפי כל שטות שתעלה על דעת המבזבז לבזבז...

ככה אני נוהגת..

כן, גם כשאני סטודנטית...

תעשו חתונה פשוטה וקטנה, עם מספר מוזמנים מצומצם. (נגיד 30 איש בבית קפה).  תכריזו שהשיגעון של כניסה לחובות בגלל ערב אחד בחיים לא מקובל עליכם. הרבה אנשים יסתכלו עליכם בהערכה ותהיו פורצי דרך עבורם. תוכלו לפצל את השמחה ולהזמין חברים \ קרובים שלא הזמנתם לחתונה לשבע ברכות שתעשו - שיהיה מבוסס על שמחה, שתיה ועוגיות ולא על תרנגלות ואווזים. את הכסף (הרב) שתחסכו תשקיעו בבניית חייכם המשותפים. מזל טוב. 

ביציאה מהנורמה.

שמחה של מצוה.

מה גם - שלא מדובר על "שקיעה בחובות", אלא פשוט על כך שלא "ירוויחו" את הצ'קים שההורים יקבלו למימון החתונה.

ואת זה הם לא "ירוויחו" גם בחתונה של 30 אשי בבית קפה...

כן צריך להתאים את רמת החיים (- הנורמה,) ליכולת (ולמציאות) הכלכלית.

אין שום הצדקה שבעולם להאכיל למעלה מ 300 איש שבעים..

חתונה יכולה וצריכה להיות שמחה גם בהשקעה של שתיה וכיבוד, ואת הסעודה אפשר לעשות בחוג מצומצם יותר.

לצערינו יש נורמה של "לחיות מעל הפופיק" וזה מתבטא גם בהוצאה של מה שאין, כדוגמת השאלה כאן.

אם אין לך - אל תוציא. (נקודה!) 

הם פשוט לא יוציאו אותו

וזה לא אומר שיהיה להם פתאום משום מקום עוד כסף..

פשוט אנשים שמגיעים לחתונה במסעדה או בשבע ברכות לא ממש מביאים צ'ק...

אם ההורים הם אלה שמוציאים את הכסף לחתונה, פשוט וברור שהם אלה גם שצריכים לקבל את כספי המתנות, שהרי כל מוזמן "מכסה" את המנה שלו, שמי ששילם עליה הם כמובן ההורים...

מצטער שזה נשמע כזה בוטה ככה, אבל זה האמת - זכותם לדרוש את כספי המתנות, וזה שההורים בדרך כלל מביאים אותם לילדים שהתחתנו, זה עוד מתנה מהם...

מצד שני, אתם תמיד יכולים להתחתן בחתונה פשוטה וצנועה... כן, לדעתי זה בכלל צריך להיות הנורמה, חתונה פשוטה שלא משתגעת, זה גם מקל מאוד על האורחים...

תאמיני לי שלארגן את החתונה בדשא של היישוב, עם 50 חברות שלך, 50 חברים שלו, בורקסים, ועוד מיני כיבוד ממש זולים, אבל הרבה הרבה שמחה ומוזיקה, וריקודים - לא ייצרו ערב פחות מרגש ושמח. מה שעושה את השמח זה לא הזיקוקים באולם, לא המנה שנראית טוב או אפילו טעמה טוב - זה החתן והכלה בעצמם, הריקודים, החופה המרגשת, והאושר שכל המוזמנים טורחים לשפוך מסביב. 

הגענו למצב בלתי נסבל שהורים צריכים לקחת משכנתה כדי לממן ערב אחד מיותר לחלוטין. 

והלוואי שלי יהיה מספיק כוח לעמוד מול הורי, ושגם כלתי לשעתיד תהיה כזאת שזה יתאים לה, ונאמר להם, שגם אם הם רוצים חתונה מפוארת, אנחנו מעדיפים כמה שיותר צנועה. הלוואי שזה יצליח. גם אם זה פורץ דרך - זה נכון וזה נורמאלי.

צ'קים על שמם ילכו להורים שלה וכל השאר (מזומן, צ'קים על שם ההורים שלו) לזוג.

אבל אני חייבת לציין שגם החתונה הכי פשוטה עולה כסף!

זה מקל על ההתמודדות אבל לא פותר אותה

וגם ראוי לציין שאם מזמינים פחות אנשים אז כמות הצ'קים בהתאם..

שזאת בקשה די לגיטימית.

סה"כ הם לא ממש חייבים לממן לכם את האולם וכו'

וגם ככה מה שמקובל זה שהכסף שמקבלים מהאורחים הולך לכיסוי ההוצאות של האולם

אז למה לא בעצם?

אתם עובדים בנוסף לכל?

כי אם כן- אז יש לכם הכנסה בשביל להתחיל איתה את החיים.

חתונה זולה מאוד עם מינימום הוצאות (למשל- קייטרינג זול, חלבי אפילו, לא באולם אלא בבית כנסת למשל, ) ולקבל כמה שיותר מהמזומנים, או חתונה "רגילה" באולם ואז תישארו ללא גרוש. החלטה שלכם מה יותר חשוב לכם. לענ"ד- עדיפה האפשרות הראשונה, צריך לחשוב על החיים שאחרי החתונה ולא על אירוע זמני שנמשך כמה שעות ומכלה את הכסף.

ככל שהאירוע זול יותר, גם המוזמנים מביאים פחות כסף, והגרעון נשאר אותו גירעון...

שלחתונה יקרה מביאים צ'ק שמן ולזולה- רזה. כל אחד צריך לתת כמה שהוא חושב לנכון ללא קשר לעלות החתונה.

מי שעושה במקום זול- כנראה צריך צ'ק שמן מאשר חברו שבוחר אירוע נוצץ ויוקרתי, לא? מספיק עם המוסכמות החברתיות המטומטמות האלו!!!!!!!!!! סליחה על החריפות, זה פשוט מכעיס אותי נורא!!!!!!

וזה ממש לא נכון שבחתונה רגילה נשארים בלי גרוש, תראי את התגובה שלי למעלה..

צריך להיות ספרדים בשביל זה, אבל זה אפשרי.

אני מכיר דודים שלי שהרוויחו מברית.

החתונה.

עדיף להתחיל את החיים קצת מצומצים אבל בלי חובות כבדים לשום צד.

אם ההורים כל כך טובים שיהיה להם הם יתנו בשמחה. 

ואני ואתה יקרים

ראשית מזל טוב ובניין עדי עד.

שנית, לענ"ד פשוט וברור שהמתנות הולכים להורים, משלמי האירוע, ואם נשאר אז הזוג מקבל.

אתם אומרים שאתם זקוקים לכסף.. הכסף לא נמצא אצל ההורים/ המתנות הוא מגיע מה'!

תעשו חתונה צנועה, תעבדו במה שאפשר, תחיו ברמת חיים פשוטה ותראו ניסים!

ויש לי עדות אישית: אני כבר נשואה והחלטתי להאריך את חופשת הלידה שלי ב3 חודשם נוספים, וכן בעלי , סטודנט, החליט להקדיש את הסמסטר האחרון לתורה, הוא גם עובד אך מעט.

נשמע שיש פה זוג ללא הכנסות, אז איך הם חיים?

תשובה: חיים מידי ה'! נכון, שחסכנו לתקופה הזו סכום מכובד, וכל הזמן עובדים ( אני בבייביסיטרים, הוא שומר בערבים) אך עדיין ירדנו דרסטית ברמת ההכנסה ותאמין לי שתמיד ה' דאג לנו.

דוגמא: היינו צריכים עגלה חדשה, ובדיוק בקופה בעלי נזכר שיש לי "רב תו" מהעבודה, והסכום.. בדיוק כמו מחיר העגלה!

נזקקנו ל2000  ש"ח עבור תיקונים לרכב ובדיוק סבתא שלי החליטה לתת לנו.. 2000 ש"ח!

עוד דוגמא: המשכורות שלנו, בעבר, הגיעו יחד ל6000 ש"ח לחודש, ובדיוק בעלי קיבל מלגה בסכום זהה!

עוד דוגמא: למרות שבד"F בילדה שניה לא מקבלים כ"כ מתנות ( במיוחד שזו בת ואין ברית) איכשהוא קיבלנו את כל הציוד הדרוש לילדה, בנוסף , הצלחתי להניק אותה תקופה ארוכה, וכך חסכנו את הוצאות על תחליפי חלב.

ויש לי עוד המון דוגמאות, איך ה' דאג לנו בכל הוצאה כספית, פשוט ניסים!

אז שתהיה חתונה שמחה, עם מעט הוצאות, ותראו ישועות!

מלבבה

אם אתם רוצים לדבר איתי בשיחה האישית אני מוכנה לפרט יותר.

ההורים שלו- מה הם משלמים?

הם משופעים בכסף כל כך שהוא יכולים לשלם את החצי שלהם בחתונה- בלי לחשוב בכלל אולי רצוי שהחצי שלהם גם יבוא ממתנות של החתונה?

מהצד שלה-

האם להורים יש וודאות ברורה שקרובי משפחה שלהם -יעזרו עם צ'קים שמנים לחתונה?

(האם זה יהיה בוטה מידי- לבקש את זה מראש ולא לקבל את זה כספקולציה- למשל לגבי מתנות מסבים, דודים קרובים... ?)

אחרת- על מה הם בונים בדיוק? על המנהג הפולני לרשום כל אירוע מי הביא מה ובעז"ה "להחזיר להם" בשמחה שלהם- ?

אני חושבת שאתם כזוג- כשאתם חושבים על מה ההורים שלה צריכים לממן

תחשבו גם על התמונה היותר רחבה- יש לה עוד אח\ות שיתחתנו בשנים הקרובות- לפני שלהורים יהיה זמן לחסוך עוד כסף משמעותי?

מבחינת סידרי עדיפויות של הוצאות חתונה

חשוב שהדברים שאתם קונים לבית שלכם יהיו טובים, ולא תתקעו בלי כי התקציב לא הספיק, או תיתקעו במשך שנים עם משו לא הכי -כי זה נפל לתחתית סולם העדיפויות בטעות...  ("טוב" לא אומר בהכרח "חדש"- לחלק מהדברים. יש מי שקנו ריהוט יד שניה ושמחים מאוד בזה. מצד שני- מצעים צריך לקנות מבד איכותי ולא זול- כדי שיהיו טובים ועמידים)

(ואל תאמרו שתקבלו כלי בית ממתנות- אילו הייתי סומכת על זה הייתי מבשלת  את הכל מסיר אחד, אוכלת מסט סכו"ם ל4 סועדים, ומכסה את החלות ב5 מפיות... )

חשוב להתחיל את המשפחה שלכם עם מעט חסכונות- אם זה אפשרי... זה מקל על החיים בהמשך. אבל חשוב יותר לא להכנס למריבות ואי-נעימויות על זה. אם ההורים לא יעזרו עכשיו בחתונה- בעז"ה כשתקנו דירה ירחיב ה' להם לעזור יותר... או בהזדמנות אחרת

חשוב לעשות את החתונה שתממש את החלומות שלכם. זה הזדמנות של פעם בחיים (בעז"ה), וזה מבעס ממש להיות כלה שנראית והאירוע שלה נראה "ככה ככה"- כי זה מה יש... ושנים אח"כ היא גוררת חסכים של "אילו רק היו משקיעים בי עוד 500 ₪ היה נחסך לי טירחה, והייתי באמת יפה והיה לי את מה שחלמתי שיהיה ...) -

מצד שני חשוב לא לקפוץ מעל הפופיק ברמה של האירוע. לא חייבים להזמין את כל העולם ואשתו- רק אנשים קשורים, חברים טובים, אנשים שקשורים להורים באמת ולא מזמינים כי "לא נעים.. הם הזמינו אותנו..."  לא חייבים כיסויי בד לכיסאות ובופה בשרי עשיר ברמה של ארוחה בפני עצמה, לא חייבים את התזמורת הכי בעולם- רק תזמורת שעושה שמח וטוב.

שלילדים לא מפריע הבלאגן. גם מבחינה חינוכית, שיתחנכו לחוסר ארגון וגם לבדוק אם זה לא מביא לבלאגן בראש. לשים לב. חום ואהבה זה לא הכל בחיים. סליחה שאני קרציה.

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רדוד.

כי רק את מחליטה וקובעת מה מתאים לך ומה בא לך טוב.

את תחיי איתו 80 שנה ולא אף אחד אחר.

אז בקטע הזה, את מסודרת גם מפני בורא עולם (לדעתי)

אבל.

את עלולה לפספס בחורים שמאוד מאוד מתאימים לך על הדרך.

ולכן לדעתי זה מה שהכי טוב בשבילך :

את רואה בחור (או תמונה) - אם אין לך משהו -נגד- המראה שלו, 
(הכוונה למשהו שממש אומר לך "לא..אין מצב" )

אז תבדקי פרטים נוספים. אם שם ראית משהו שכן מדבר אלייך, תפגשי.

ככה את לא תוכלי לפספס את מי -שהכי- מתאים לך.

בהצלחה.

בנוסף לדברים החכמים שכבר כתבו,

אני חושבת שחשוב לשים כוכבית על תמונות.

תמונות לא תמיד משקפות לנו מי האדם.

יש אנשים שהם יותר פוטוגניים מאחרים.

להסתמך על תמונה אחת כמו שבד"כ עושים, ולפסול רק על פי זה -

לדעתי ייתכן שאת מפספסת אנשים שבמציאות דווקא לא היית פוסלת על הנראות שלהם.

ולכן לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון - אולי גם לבקש עוד תמונות - ואולי לבוא בגישה הפוכה:

קודם לקרוא פרטים על האדם,

ורק אז להסתכל על התמונה. ואם הפרטים נשמעים סבבה והתמונה לא - לנסות לבדוק עוד קצת, אולי עם מישהו שמכיר אותו, אם התמונה שיש לך משקפת.

אין עניין להתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל כן כדאי לדעתי להיות זהירים בשיטת הסינון.

רתיעה - אין דיבור לעולם על להתחתן עם מישהו שמחשבה על קרבה ואינטימיות איתו גורמת לרתיעה. זה פשוט לא עובד, ומי שמתעלם מזה גוזר על עצמו חיים של אומללות.

משיכה - יש אנשים יפים מאוד שכשמסתכלים עליהם אומרים "וואו!" והם מושכים את תשומת הלב והיופי שלהם מהפנט. ולכל אדם יש רצון שבן הזוג שלו יהיה עד כדי כך יפה.

אבל לרוב האנשים *יש* משיכה גם לאנשים פחות יפים. אני רואה על עצמי שרוב מוחלט של בנות ישראל כן מוצא חן בעיניי, גם אם הן לא דוגמניות... אבל יש נשים שאני לא יכול להעלות על הדעת קרבה אליהן ואני נגעל רק מעצם המחשבה...

לכן לדעתי המלך המשיח שציטטת מדבר על הסוג הראשון ומכריח שתהיה משיכה כלשהי, אבל לא שחייבים למצוא את המהפנטים והמושכים והשש קוביות בבטן והחיוך מיליון דולר...

אני יוצא כיום עם מישהי והיא בכנות מאוד יפה, ובהמון סיטואציות אני מתפלא עד כמה היא יפה ושמח בה. אבל כשאנחנו ליד נשים יפות ממנה צובט לי הלב מאוד ואני מאוד משתדל לא להסתכל על נשים כדי שלא יכאב הלב ככה, ומטבע הדברים לידן היא נראית פחות יפה... אבל אני יודע שיהיה לי טוב איתה כי היא *מספיק* יפה, וזה מאוד מאוד משמעותי

אז אין יותר מדי מה לעשות עם זה.

אם יגידו לך שאת חייבת לבחור אחד מבין שני בחורים,
אחד חתיך אבל כלומניק והשני לא חתיך אבל עם מידות טובות.

את מי תבחרי?

צריך לזכור שהרבה ממציאת החן היא מההערכה שיש לך אל בן הזוג, ולאו דווקא מפרמטרים חיצוניים.

ואת זה אי-אפשר לגלות מיד, ואפילו לא תמיד בפגישות הראשונות.

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"

או חתיך וכלומניק או מכוער עם אופי טוב, אין כזה דבר כן?

ויש המון, שגם נראים טוב(גברים ונשים כאחד) ומלאי תוכן ועם עולם פנימי עשיר.

האמירה שלך היא ניסיון כושל לגרום לאנשים שכן אכפת להם מהנראות של בן / בת הזוג (שאיתו אגב הם הולכים בעזרת השם לחיות כל החיים) קצת מעבר לאדם הממוצע, לוותר על זה וכאילו להבין שיש גם מידות..

שים לב שאף אחד לא אמר שאין מידות, ברור שיש וכבודן במקומו מונח, אבל אמרו שחשוב להם יחד עם זאת, לא במקום, אלא יחד עם זאת מה נקרא בלעד together, יופי ומשיכה חזקה.

ולגבי מה שכתבת

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"...יש מאן דאמר שהיא הייתה אחת מ4 נשים הכי יפות שהיו בעולם, נכון שזו מחלוקת אבל אל תשכח שיש גם את הצד הזה.

אני לא כתבתי מכוער, אני כתבתי שהוא רק לא חתיך.

אני גם לא אמרתי לה שזה מה שצריכה לבחור, רק לתת לה כלים שהיא תדע להבחין מה חשוב לה ולהתמקד בזה.

ויש הבדל ענק בין אכפתיות מהמראה של בן הזוג לבין ההגדרה שזה הדבר הראשון והבסיסי ביותר שבודקים שבלעדיו לא מנסים אפילו להתקדם.

אין שום הסתכלות על מכלול, וכשלבן-אדם אין הסתכלות על מכלול, אז כנראה שהוא יקבל בן-זוג בהתאם.

ולגבי מה שכתבת על אסתר, זה בדיוק מה שחכמים מנסים לומר (וכנראה שלא הבנת את המסר שלהם).

אם היית בוחן את אסתר באמצעות תמונה - אז היא הייתה נראית לך ירקרוקת.

אבל אם היית נפגש איתה ורואה אותה ממש - היית מבחין בחוט של חסד שמשוך עליה והיית רואה שהיא אחת מה-4 נשים היפות בעולם.

בתקופת הגמרא עד כמה שידוע לי לא היו מצלמות, אבל בכל מקרה למזלנו יש לנו חכמים שלאורם אנחנו הולכים, והבן יהוידע קובע נחרצות שאסתר הייתה יפה, ומוכיח שם שלא סתם "יפה" אלא "יפת תואר ויפת מראה" מדנקט לישנא "יפייפיות" ועוד מוסיף שם "לא הכחישו יופיין מתחילה ועד סוף" זאת אומרת היו יפות בזקנותן כמו בצעירותן, ועוד שאומר שם שאף למאן דמפיק אסתר ועייל ושתי, בא להדגיש עוצם יופיה של אסתר. עיין שם באורך ותרווה צמאונך דוד.

אני הייתי עושה תרגיל בעל שני שלבים , בדרך כלל באמצע השיחה או כשהיא מתחילה לזרום.

שלב ראשון- כשהבחור מדבר יוצרת קשר עין ומסתכלת אליו תוך כדי הקשבה.

שואלת את עצמי איך הוא נשמע לי? איך נוא נראה לי?

בשלב השני ממשיכה להקשיב והפעם מסתכלת על נקודה אקראית באופק.

ואז מפנה את המבט אליו

והשאלה מתחדדת-

האם כשאני שומעת את תוכן הדברים בלי קשר עין, המראה שלו משתנה בעיניי?

האם כשאני מסתכלת ישירות תוך הקשבה אליו משהו מוצא חן בעיניי במה שאני רואה ?

מקווה שזה היה ברור... 

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אבל אנשים שתשמח בהם : מורות, מדריכות וחברות וככל שמתקרבים לחתונה : אנשים יותר קרובים ובסוף סבאסבתא אחים אחיות אבא אמא

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

הכי קל לי, (במיוחד שאני קצת מקורר ולא מרגיש טוב)

להגיד לך "מסכים עם כל מילה שאמרת. אני פשוט עניתי תשובה כללית לכל הקוראים שנותנת -עוד- זוית."

אבל אני לא מוכן להסתפק בזה.

כי גם כשאני קורא את התשובה שלך

ואני מסכים איתך,

אני יודע שיש משהו שמפריע לי (מפריע לי, בשבילך. שאולי אתה מפספס)

ואני אתן דוגמא :

"ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה."

לזה אני לא מתחבר. ויתכן שאני לא מבין אותך או מפספס.

כשאתה מקבל הצעה,

אותך צריך לעניין :

א. האם אני מעוניין בה.

ב. האם אני חושב שאני יכול לספק לה את הציפיות שלה ואת השאיפות שלה בטווח הארוך.

הפרמטר "היא לא רוצה מאוד" "היא רוצה מאוד אבל בתנאים"

הוא מעצבן, הוא לא נעים, אבל...בחישוב קר, הוא לא נכון.

אני אגיד לך למה.

כי יש מיליון דוגמאות.

כלומר זה לא איזה סיפור נדיר,

זה חלק מהאופי של הבחורות (אל תאמין לי , תברר את זה לעומק)

שבחורה רגילה לגמרי עם היגיון בריא, יכולה לומר על בחור מסויים "מממ...לא יודעת.." "תבדוק לפני את זה..."

אבל אח"כ הכל משתנה אצלה ובני הזוג צוחקים שהיא לא רצתה בהתחלה. מלאאאאאא מקרים כאלה.

זו הסיבה שאני אומר לך (שוב, זה לא קל, אבל זה באמת ככה !)

יותר חשוב זה מה שיש לך להציע, מאשר הסרט שהיא חיה בו.

זה יכול להשתנות בדייט אחד !

מספיק שהיא תראה זוית חדשה שהיא אהבה אצלך,

אצל בחורות נורמליות, זה מקבל תפנית חזקה בעלילה. הרגש משחק כאן תפקיד גדול מאוד.

אז כאילו, אני אומר לעצמי "בואנה, שלא יתחיל עכשיו להתבאס מכל מי שתתחיל להציב תנאים"

תלך לפגישה הראשונה.

תנסה להבין מי הבחורה

ואם החלטת שאתה מעוניין בה *ו* אתה מתאים לה *ו* היא מתאימה לך

זה מה שחשוב <---------

מה שהיא אומרת, לא רלוונטי (בהקצנה).

לצערי,  אולי אני מסביר את עצמי לא טוב.

בוא נגיד ככה.

נניח שהעמדה שלך היא 3 והעמדה שלי שהיא מאוד קלה בתאוריה כי הכי קל לקשקש, היא 8.

אז אני אומר "אוקי, אל תשאר ב 3 . תדאג שאתה לפחות ב 5".

כלומר שחס וחלילה, לא תכנס לאוטומט "יש תנאים ? ביי". כאן הבעיה.

תהיה קר ומחושב עם עצמך. כן ! אבל תבדוק בצורה כנה, אם זו שחיה בסרט, שווה להלחם עבורה

כי שניכם תרויחו בסופו של דבר.

לזה שהיא לא רצתה כ"כ בהתחלה, ***אין משמעות*** להמשך הקשר. מבין?

צוחקים על זה אח"כ.  לא אני אומר. העובדות אומרות את זה על אלפים...ואולי עשרות אלפי זוגות.

מקווה שאני קצת ברור יותר אחרי הקידוח הזה.

רציתי לסיים "אוהב אותך" אבל, אין לי מושג מי אתה באמת, אנחנו לא מכירים מעבר להודעות בפורום.

אז אני אסיים, מחבב אותך מאוד ובהצלחה בהמשך, בציפייה להודעה משמחת שלך בפורום.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

שיעביר הלאה.

שיש הבדל בין שאלות לבירור לבין אמירה של הגברת שהיא נפגשת מתוך התלבטות.

גם הבחור מברר דברים שחשובים לו, אותו דסר הצד השני.. לכן אני חושבת שאם הדברים נעשים בצורה שיש מתווך-

אז גם שהמתווך יהיה חכם ולא יגיד לך "היא רוצה להיפגש אבל מתלבטת".

באופן עקרוני, תמיד פגישות הן עם ספק, לא?

זה לא שבדייט ראשון אני יודעת שזה האדם שאיתו אתחתן.

מטרת הדייטים היא לבדוק אם הפוטנציאל שקיים כאן הוא בר מימוש.

כלומר, הספק מונח על השולחן תמיד.

יכול להיות שזו צורת התבטאות מסוימת, איזושהי רתיעה ממחויבות, להדגיש שזה רק בדיקה ולא הצעת נישואין.

אדם שרוצה לברר דבר ספיצפי שיברר אותו ואז יחזיר תשובה. זאת היתה האמירה.

ספק כללי, זה שאתה לא מכיר את הבנאדם עדיין ואין לך מושג מה באמת היחס שלך כלפיו.

אבל מהצד הגברי כן יש מקום להחליק את זה. לפעמים התשובות המהוססות מגיעות מתוך מגננה אחרי פגיעה כלשהי, או מתוך חשש שהצד השני לא מספיק רוצה.

למה יש עניין מה הצד הגברי להחליק? יש לי גם רגשות

אין סיבה שאני אהיה חסר רגש בגלל שאני גבר

כוונתי היא שבתחילת קשר אף אחד לא מכר את השני ולא באמת מבינים את ההקשר והעוצמה של כל ביטוי.

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

תעזרו לי בבקשה - לקראת נישואין וזוגיות

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)