אני לא אחד שמתעצבן מהר. ממש לא.

זה הדבר היחיד שמסוגל לחרפן אותי לגמרי.

המלצה שלי:לא לעשות את זה
אלא אם כן ממש יש לך רצון חזק מאד למות ביסורים נוראיים!!

סתם ניסיון אם תתעצבן מזה (הרבה אנשים מתעצבנים מתיקונים לשוניים).

באופן כללי, כל דבר שאינו נעים לי השאלה באיזו מידה ובאיזה עיתוי.

..

וגם הערבים.

שלפני שהם בודקים הם קופצים.

שעונים בציוניות בלי לחשוב, שיורדים על אנשים.

ורוע אנושי..

שמחקים אותי אני יכולה להתחרפן מזה כמו ילדה בת חמש

שאתה שעות מנסה לעצבן מישו והוא לא מתעצבן בכלל!! שונאת את זה...

וגם- שאנשים ביקורתיים ומעירים בלי סוף....

הדבר שהכי מעצבן אותי הוא שאני אומרת משו למישהו והוא פשוט לא מתיחס כאילו הוא לא שמע

או שאני ממש רעבה אני מתעצבנת על כל מה שזז

לשפוט בן-אדם עפ"י צבע עורו ומיקומו על כדור הארץ... ממש הגיוני... כאילו שזה אומר עליו משהו...

ושמישהו מזלזל במישהו אחר

להגיד משו חכם (יחסית) לאדם טיפש (יחסית למשו החכם הזה לפחות) ולצאת טיפש בעיניו.

לא יודע אם הכי... אבל מעצבן מאד. (לראות את העיניים שלו מתחילות לזלזל...)

הכל, אני רק צריכה להיות במצב רוח המתאים ואני מתעצבנת על כל דבר שקיים

(למרות שבאופן בללי אני חמת מזג)

יש הרבה..

משו.. כשאני שומרת על אחים שלי, ואני אומרת להם לא על משהו,

ואחים שלי אומרים שכן..

ואז זה מעצבן כל כך!

אם יש ויכוח ומזלזלים בי.. (לכן אני אומרת לאנשים שמזלזלים בי שאני לא מתווכחת איתם אם הם מתנהגים ככה)..

בס"ד.

שאנשים לא מקשיבים לי ושאני לא שמה לב שאני לא מקשיבה לאחרים...

כזה עולם של רוע!!

ושאני לא מבינה מה אנשים רוצים ממני..

וכי אני באמת לא מבינה!

והם חופרים לי על זה שעות!!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....