שאין יותר או פחות.

ברגע שאתה מקיים את ההלכה כמו שצריך, ומנסה להשפיע בעזרתה בדכי נועם על הסביבה, זה מבורך.

מכאן והלאה עניין של אופי.

אני יודעת שאני כנראה אעדיף גרעין תורני בעיר במרכז.

אבל שוב - עניין של אופי וטעם.

ומשהו שצרם לי - לא כל מי שגר ביו"ש הוא נער גבעות (בלי קשר אם זה טוב או רע..).

משהו שצרם לי - לא כל מי שגר ביו"ש הוא נער גבעות (בלי קשר אם זה טוב או רע..).   

ברור!  אבל אני מתכוונת בגילנו - מה יותר עוזר

לדוג' ללכת לקבלת שבת ברחובה של עיר או שבת באיזה גבעה/ מאחז.

מה יותר מועיל ומשפיע לדעתכם

(סתם נתתי דוגמה מקווה שהבנתם תעניין=})

משפיע על הסביבה - בעיר.

משפיע עליך - ביישוב..

אני אישית יותר אוהבת לתרום בעיר.

זה משפיע על יותר אנשים מאשר מאחז

בשנים הראשונות הייתי 'ממורמר' על זה שאני לא גר בישוב עם הרבה חברים ולמה אין לי חיים טובים במקום איכותי שכולם כמוני וכו'.. (יש רק אחד מהגיל שלי שאני בקשר איתו ובמקרה הוא גם המד"ש שלי..).

ואז בערך לפני 3-4 שנים 'חל בי שינוי תודעתי' והתחלתי להבין את החשיבות של לגור בעיר והיום אני ממש שמח כי אני יודע שעצם זה שאני גר בעיר שאני גר בה זה שליחות חשובה מאוד

וזה שאבא שלי כמעט לא בבית במשך היום זה כי הוא עושה דברים למען 'אחינו שאינם מקיימים את כל המצוות'..

אני חושב שהיום צריך יותר לשים דגש על גרעינים תורניים כי זה אשכרה מציל ת'עיר! ויש יישובים ממש גדולים(עלה לי לראש עפרה ואלו"ש אבל אין לי משו ספציפי נגדם, פשוט זה שני ישובים ענקיים..) ולדעתי אם עשר משפחות יעזבו מישוב לעיר זה לא כ"כ ישפיע על היישוב וישפיע המון על איך שהעיר תיראה!

קיצור, למי שלא הבין לדעתי היום יותר חשוב לגור בגרעינים תורניים.(אבל רק אם אתם באים בראש של להשפיע ומי שאומר שזה פוגע בחינוך אז שיבדוק את אחוז הדתלשים אצל חבר'ה מישוב ואצל חבר'ה שגדלו בגרעין תורני..וידוע הכלל שהרבי מלובאוויטש אמר- שמי שמשפיע לא מושפע!)

זו דעתי, מוזמנים לחלוק בכיף..

דרומית גאה- את באה נפתח פורום סגור לדרומים?... / לנוער של גרעינים...

הוצאת לי את המילים מהפה.. גם אני התמרמתי שאני גר בעיר במיוחד שאני טיפוס של שקט טבע ונוף ולא סובל רעש מכוניות בטח לא בשבת, השכלתי להבין את חשיבות המגורים בעיר במרכז הארץ..

לענ"ד אין חשוב יותר או פחות. כל אחד יתרום איפה שהוא יכול הכי הרבה ואסור לציונות הדתית לזנוח אף אחד מהמשימות הלאומיות התיישבות בנגב בגליל וביש"ע וגם בערי הפריפריה וערי המרכז.

צריך לשמור על היישובים ביו"ש.

בזכות זה שקבענו עובדות בשטח כולם יודעים שכבר לא יפנו אותנו.

א-ב-ל.

הבעיה של הדור היא לא טכנית,היא רוחנית.שהם לא מבינים ערך של ארץ ישראל,או כל דבר אחר שבקדושה.

לכן,לדעתי מרכז הכוח צריך להיות בערים והגרעינים התורניים,וכוח גדול אחר ביישובים.

מין הרגשה כזאת שהרבה אנשים גרים בישוב בלי תחושת שליחות אלא רק כי הם חושבים שזה לא יקלקל את הילדים שלהם, ומטעמי נוחות כאלה ואחרים.. וזה מעצבן אותי לראות איך אנשים דואגים רק לעצמם..

אנשים שגרים בעיר עם גרעין תורני (עיר שצכ'ה חיזוק), והם משפיעים בטירוף..

אני חושבת שכמו שחג'דומט אמר - ברגע שיהיה שינוי תפיסתי, יהיה גם שינוי התיישבותי.

ברגע שנשפיע על דעת הקהל, המצב יהיה הרבה יותר טוב.

וגם יהיה יותר קל להתיישב במקומות שכביכול "שנויים במחלוקת", כי יהיה להם יותר גיבוי מצד הציבור

אני יודעת שככל הנראה אני ארצה לגור בעיר גדולה (או לאו דווקא גדולה) ולהשפיע שם בעזרתו יתברך (-;

מאוד הסכמתי עם נענע בחסה (:

אבל אם אתה חושב שמתאים לך נוער גבעות  או משהו כזה- כדאי מאוד מאוד משהו מאושר ע"י הרבנים (לדוגמא עז ציון לייד גבעת אסף). בהצלוחה

אבל במזרחה אז.. אני לא מרגישה שליחות כי אני גרה פה שש שנים או שבע.. אז כבר רגילים.. למרות שכולם אומרים לי... מה זו שיא השליחות, יש לך גאווה יהודית.. וכו'..

אבל אני לא מרגישה שאני עושה משו מיוחד.. אולי קצת..

אני לא מרגישה, אבל שכלית, אני כן יודעת שזה משהו..

והייתי גרה ביישוב עד כיתה ב', אז כן, לפעמים כשהערבים עושים חתונה ליד הבית, וזיקוקים, ואין שקט כ"כ,

ובשבת שכולם נוסעים.. כן מרגישים הבדל..

וכל אחד יחליט איפה נכון לו לתרום.
 

נענע בחסה, תרשי לי לחלוק עלייך - כאחת שגרה ביישוב בלב השומרון - לא כולם גרים מטעמי נוחות ודואגים רק לעצמם.

אם אני מסתכלת על הוותיקים ביישוב - ואוו! מה הם הקריבו למען ההתיישבות, חיו עם הערבים בזמנים שהביטחון והתחבורה לא היו כאן בשיאם, פיתחו והקימו יישוב מדהים מ0. כן! ממש מ0!
הצעירים - יש כאלו שהתרחקו מהוריהם, שמוותרים על מגורים קרוב לעבודה, וכ'ו בגלל המגורים ביישוב.

כולנו - נוסעים מדי יום בכבישים עם זריקות אבנים, בקבוקי תבערה, סכנת חטיפה בטרמפים, השחתת עצי זיתים של היישוב,  יוצרים קשת מגינה על שאר ארץ ישראל! (מהבית שלי רואים את חדרה, תל אביב. בגוש עציון ובנימין - את ירושלים. יישובי הגליל, הנגב והגולן - בזכותם אזורים האלו שלנו ולא של הבדואים והערבים)

זו לא שליחות?

אני לא מסכימה שעושים טובות לעצמנו,  מי שגר ביישובים לא מנותק לגמרי ממה שקורה בערים, ולרוב - הציבור הדתי בין האלו שמעיר ובין האלו שביישוב -

כולם מגיעים לחברה הישראלית ומוצאים את מקומם לתרום בה.

ממה שאני רואה ביישובי - יש הרבה שליחות והרבה חינוך לזה!

אם זה בנוער, בחינוך, בצבא, בעבודות של האנשים, בבוגרים של היישובים וכ'ו.

(עובדה שדתיים,דוסים רגילים שלא מחפשים לתרוס גרים בישובים)

זה באמת רעיון טוב לפתוח פורום של  נוער של גרעינים

הם תורמים ועוד איך!

על סמך מה את אומרת שהם לא מחפשים לתרום?

את מכירה את הדתיים שגרים ביישובים מקרוב?

לא רק שהם לא 'לא מחפשים', הם רואים את זה כאידיאל!
ואני רואה וחיה את זה מסביבי יום יום.

לא צריך לבוא ולצעוק 'אני תורם לעם ישראל!'

בכללי הנוער הדתי, עושה ותורם המון למדינה - גם בזמן שהוא נוער, ובמיוחד כשהוא מתבגר ומתברג יותר בחברה הישראלית.

וכחלק מהדתיים, נמצאים גם הדתיים הדוסים שעליהם את מדברת.

אתם רוצים לפתוח פורום משלכם - אחלה. יש לכם הרבה משותף.

אבל, אין 'יותר ופחות' צריך את שניהם מאוד, מ א ו ד בחברה הישראלית.

ושניהם באמת עושים המון!

אבל אם נחפש את אלה שמחפשים את החיים הנוחים להם ולילדיהם הם הולכים לגור בישובים  ביו"ש(אני לא מדברת על הגבעות) אני גרתי בישוב וזה היה ממש כיף והכוול אבל כיום המלחמה היא פחות כמה יהודים יגורו ביו"ש אלה יותר כמה אנשים יכירו בערך של יו"ש

שאני רואה הרבה אנשים בישובים שלא כ"כ נראה שהם גרים שם כדי ליישב את ארץ ישראל אלא כי זה יותר נוח וכולנו יודעים שהרבה יותר נוח לגור בישוב מאשר בעיר מכל הבחינות החברתיות. אני לא מזלזל ח"ו, ואני יודע שפעם כשהקימו ישובים וגוש אמונים וכו' זה היה מאוד חשוב וזה היה המשימה אבל נראה שקצת נתקענו שם ושכחנו שיש גם את עם ישראל ותסכימי איתי שפחות עשר משפחות למשל מעפרה ופלוס עשר משפחות בעיר פיתוח לא יזיק לעפרה ומאוד יעזור ויתרום לעיר פיתוח. אני אומר רק שזה מעצבן לראות ישובים ענקיים של מאות משפחות שחלקן לא גרות בישוב מאידיאלים נשגבים ואם כמה יעברו מהישוב לעיר זה מאוד יתרום לעיר..  אני יודע שלגור בישוב זה גם שליחות השאלה למה אתה גר דווקא בישוב??בגלל שזה נוח או כדי באמת לחזק את ישוב הארץ??

נראלי שקצת הזנחנו את העם והתנחלנו רק ביהודה ושומרון ושכחנו 'להתנחל בלבבות'...

ואם מישו הבין מהדברים שלי שאני מזלזל בישובים ושולל אותם אז הוא לא הבין אותי נכון

ליקוטים ב' חברה ושליחות,לגבי מקום מגורים עם בסיס רוחני ולגבי השפעה על החברה.

בס"ד.

אני חושבת שצריך במקום אחר לגמרי שיש ממנו התעלמות מ-מ-ש גדולה!

‏‏הנגב!!

אני באמת לא מבינה למה אני צריכה ליסוע כל שבוע 4.5 שעות ובמשך שעתיים וחצי (!!!!) אין אפילו יישוב דתי א-ח-ד-! (אני מדברת על כביש הערבה..) זה מקום עם כ"כ הרבה פוטנציאל שאנחנו פשוט לא מנצלים.. נכון- יש את אמציה, שקף, נווה, בני נצרים, ועוד ששכחתי, ויש עוד הרבה יישובים (קיבוצים בד"כ) אבל חילוניים!!! איפה אנחנו בכל העסק???

נ.ב- אם יש פה אנשים שמכירים אותי- הם יזהו אותי עכשיו כי אני מדברת על זה כל החיים.. ד"א- אם אתם יודעים על משפחות/זוגות צעירים משוגעים שמוכנים לעשות את זה ולהקים יישוב בערבה- דברו איתי!!!

(ו..כן, אני יודעת שאני מה"חיים בסרט", אבל טוב שכך..)

בס"ד

האמת, קצת קשה להחליט מה יותר נחוץ ודחוף כרגע, אבל לפחות בתור נער/ה ההשפעה היותר גדולה תהיה במאחזים.

המאחזים הם אלו שמגנים על פינוי היישובים מיו"ש. המדינה מתעסקת בפינוי מאחזים, ואין לה "זמן" לחשוב על פינוי יישובים.

ב20 שנה האחרונות לא נבנה אף יישוב חדש ביו"ש (שאושר ע"י המדינה). זה לא נורמלי! חייבים לקדם את הבנייה הזאת.

בזמן האחרון יצא לי לחשוב הרבה על העניין, והאם אני גם אלך למאחזים.

אני עוד חושב על העניין, כי בינתיים אני עוסק במצווה אחרת...

לא אומר שגרעין תורני/פעילות של "שימוח" חילונים בערים זה לא חשוב. אבל אני רואה יותר צורך במאחזים. למרות ששוב-קשה להחליט-אולי צריך קודם לקרב אנשים ליהדות ורק אח"כ א"י? או אולי גם וגם? קיצור-החלטה קשה.

אגב, יש כאלה שלא הולכים למאחזים בגלל שזה לא חוקי, וזה נגד המדינה (אתם יודעים, ממלכתים;)), קיצור-מה אתם אומרים? גם בשאלה הזאת אני מתלבט הרבה זמן, אם מישהו יוכל לעזור-אשמח.

רבבה,רמת גלעד,קידה,רחלים,ויש עוד הרבה..

נבע בין היתר כי הציונות הדתית התסגרה ביישובים ושכחה מהערים. מהפכת הגרעינים תפסה תנופה אחרי הגירוש כי הבינו שבלי עם ישראל, אין לישיבה בארץ ישראל הרבה משמעות, וזה גם לא יחזיק.

אבל גם בלי קשר לארץ ישראל, עם ישראל הוא ערך בפני עצמו.

בס"ד

חוץ מזה, כמו שאמרתי-בתור נערים תהיה לנו השפעה יותר גדולה במאחזים. בגרעינים תורניים יש את אנשי הגרעין והם דואגים להכל.

דבר נוסף, הדבר הבוער יותר הוא א"י. גירוש יהודי יו"ש תמיד עומד על הפרק וחשוב לחזק את אחיזתנו בארץ.

עוד דבר, אני די מתנגד לשיטה של הרחבת יישוב קיים מאשר הקמת יישובים חדשים.

סניף בני עקיבא (או כל דבר אחר) יכול (וגם עושה) כ"כ הרבה עבודת קודש בעיר.

ריקודי דגלים, הדלקת נרות חנוכה בעיר, במה דתית ביום העצמאות, אוהל עצמאות וזיכרון, ועוד מלא מלא דברים של קידוש השם שרק נוער יכול לעשות.

בכלל עצם המגורים של ציבור דתי בעיר (כל עוד זה לא בשכונות סגורות) משפיע הרבה. האם היו בתי כנסת בלי ציבור דתי בערים? איך הם היו נראים? האם מישהו היה שם לב ששבת היום בלי החולצות הלבנות של הדתיים? מישהו היה יודע על יום ירושלים? (טוב על זה עדיין לא יודעים ) דווקא בעיר זה ממש קל לפעול כנוער לקחת כמה חברים לעיר להדליק נרות, או להשלים מניין בבית אבות או להקים גמ"ח. 

אחדות עם ישראל בסכנה ממשית יום יומית וזה תמיד עומד על הפרק ואסור להסתגר.

אז אין יותר טוב יישוב הארץ חשוב לאין ערוך וכנ"ל ההתחברות לעם ישראל.

מפקירים תשטח לערבים והבדואים. זה ממש דחוף..

לא מדויק על השאלה שלך, אבל נראה לי הבסיס דומה..

אני מאמינה ששינוי, חייב לבוא בשני רבדים. אחד תודעתי- מחשבתי, ואחד מעשי.

כדי ליצור שינוי, לגרום למהפכה, חייבים לעשות את זה מהראש! חייבים לעשות שינוי מבפנים,

ולא רק ע"י מאחזים וישובים בהתנחלויות וכאלה..

כדי שמאחז יהיה מאושר- חייבים שיהיה כוח. לדוגמא- ממערכת המשפט, המשטרה וכו'..

כדי ליצור שינוי, אנחנו (הציבור הדתי-לאומי) חייבים ללמוד משפטים, להכנס למשטרה, ומשם להתחיל את השינוי.

תמיד אומרים שמהשטרה מלאה בערבים /חילונים. למה זה ככה? כי אנחנו לא שם.. (חכם ביותר ) אז בעצם מה ישנה את המציאות? שאנחנו נכנס לשם, ומשם נשפיע..

כשחבורה גדולה מהציבור יכנסו למערכת המשפט, לבג"ץ, יהיה להם כח להשפיע על החלטות ודיונים, ויכולות להציב עובדות אמיתיות וישרות בבג"ץ ולא שימשיכו לטעות בדרך לא נכונה.

ומתוך כך -מהשינוי המחשבתי, כשנבוא באמת להשפיע על הגרעין של כל העסק-תהיה לגיטימציה לפעולה המעשית, ההתישבות, המאחזים וכל מה שזה אומר..

ומכאן גם העוצמה בערים תהיה גדולה יותר, כי הציבור יתפרס ויכנס אל המקומות שצריך אותו באמת, גם בגרעינים ובערים מעורבות, כי תהיה לו מעורבות בחברה הישראלית כולה, ולא רק בעניני א"י אלא בכל ענייני העם.

        בעזרת ה' נעשה ונצליח!.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....