אין לי רעיון לגבי טיפול, אבל בכל אופן- מעניין ממה זה נובע. טראומת ילדות אולי? הפחד כשלעצמו יכול להיות הגיוני,  ואיזה משהו בתת מודע שלך גורם לך לפחד מזה, אולי כי זיקוקים נשמעים כמו פצצות או משהו בסגנון.

אתה גרה בב"ש נכון?

היה לך את זה לפני שנפלו שם טילים?

אני זוכרת ת'עצמי בגיל 6-7 כשהיה זיקוקים ביום עצמאות כולי מפוחדת וסותמת אוזניים....

יש 2 אפשרויות:

א. המנעות- זתומרת שכשיש זיקוקים את נכנסת הביתה ושמה ת'ראש מתחת לכרית

ב. טיפול (ולפעמים רציני...)

אני יודעת את זה כי עשיתי פרויקט על פחד מליצנים- כמה שזה נשמע הזוי.

אלא עם כן הפחד הזה מציף אותך תמיד וגורם לך לחולשה באופן ממושך. כמה פעמים יוצא לנו כבר לשמוע ולראות זיקוקים בשנה..? יום העצמאות ו..?! כמו שאמרתי אם הפחד הזה מעלה בך תחושות לא נעימות גם אחרי שאת רואה את הזיקוקים ואת מרגישה שאת משתקעת בתוך הפחד או שזה תחושה של כמה רגעים עד שהרעש עובר..? |נק' למחשבה|

וכמו שכבר כתבו מעלי.את יכולה פשוט לנסות להתרחק כמה שיותר מהאזור כשיש זיקוקים.

דבר ראשון - כל אחד מפחד ממשהו.

יש כאלו שמכלבים, יש כאלו שמבלונים, ויש כאלו שמזיקוקים..

(יעודד אותך אם אני אגיד שאני מכירה עוד שמפחדים מזיקוקים?)

זה בסדר לפחד, השאלה ממה זה נובע, מה את עושה עם זה, והאם את באמת רוצה לא לפחד.

הפחד הוא לאו דווקא משהו לא טוב, או שהוא משתיק, או שהוא מזהיר.
הסוג הראשון לרוב לא טוב, השני יותר חיובי.
אבל אל  תלחצי מהעניין שאת מפחדת, כי פחדים יש לרובנו, מי יותר ומי פחות וכל אחד ופחדיו שלו.
 

מה אפשר לעשות?

א. עבודה בשכל - בזמן שיש זיקוקים דברי לעצמך - הזיקוקים לא יפגעו בך! הם רחוקים, יש עליהם בקרה
(יש קורסים שעושים במיוחד לאנשים שרוצים להפעיל זיקוקים. והם עוברים הכשרה ותעודה מיוחדת, שרק איתם הם יכולים להפעיל)

תזכרי את זה - הזיקוקים לא יפגעו בך. תתאמני על זה, העבודה שווה את זה.

(בפעם הראשונה עושים את זה עם פחדים, בפעם השנייה שלא בורחים עדין קשה, אבל בחמישית- ובשישית - כבר יהיה הרבה הרבה יותר טוב!)

ב. להמשיך להימנע ממפגש עם זיקוקים. אבל השאלה עם זה נובע מבריחה או מההתמודדות - חשוב שתוודאי מאיפה זה בא לך. כי כשתלכי עם הילדים שלך ביום העצמאות לראות זיקוקים, אני בטוחה שיהיה לך יותר כיף לעמוד איתם!

ג. כמו שאמרו מעלי - יש טיפולים ותרפיות לדברים האלו. לשיקולך. (בכ"מ בניגוד לסטיגמות - טיפול זה אחלה דבר כשהוא במקום הנכון עם האיש הנכון)
 

אשמח גם לדבר איתך באישי,

שיהיה בהצלחה!

כי אני למשל גרה במקום שלא משנה מה בערך כל יום יהיו זיקוקים מהערבים
 אז זה לא ניראה לי רעיון טוב כ"כ...
 

כגון רעמים.

גם אצלך זה ככה?

בכל מקרה, זה פחד ידוע ומוכר בספרות הרפואית... את יכולה להריץ את המילים "פחד מזיקוקים" בגוגל ותראי כמה שזה ידוע...

הפתרון בד"כ הינו טיפול בטראומות כגון: מח אחד, TAT, דמיון מודרך וכו'...

בהצלחה, ואין לך מה להתפדח, אני מכירה עוד הרבה שחוששים מזיקוקים...

את מסוגלת להרגיש מגע של צמר? ה"פתקים" בחולצה מפריעים לך?

ביום העצמאות לפני שמתחילים הזיקוקים לכי למקום שאת מרגישה בו בטוחה וחופשיה מלחצים ותקשיבי לפחד, אל תדחיקי.

ככה אני התמודדתי עם דבר דומה.

רועדת מפחד כשיש זיקוקים.

אבל את יודעת מה? בחיים זה לא הפריע לי!!!

כאילו, באמת, מה אכפת לך? יש אנשים שמפחדים מחושך, ויש אנשים שמפחדים מחתולות, ויש אנשים שמפחדים מזיקוקים..!

אני באמת לא חושבת שיש בזה בעיה..

למה הופכים את זה לבעיה?? בעצם זה שאומרים שזה לא בעיה ולא נורא לפחד זה נותן לזה לגיטימציה להיות דבר בעייתי. זה דבר ראשון.

דבר שני- לא נראלי שאביה רוצה שתגידו לה אם זה בעיה שהיא מפחדת מזיקוקים ולכן האם לקחת טיפול או לא. אני חושב שהיא בקשה עצות איך להפסיק לפחד ולא שיגידו לה אם זה משו בעייתי שצריך לטפל בו.

אם את לא עברת את סביבות הגיל 13 זה יעבור לך... כשאני הייתי קטן פחדתי מכל דבר זז... בכל מקום חשבתי שיש שדים שרוצים להרוג אותי וכל לילה לא הייתי ישן מפחד ממחבלים ודברים כאלה... ותאמת מזיקוקים פחדתי שהם יפלו עלי אבל זה עובר...

יש הרבה מבוגרים ונוער שחיים את הפחד אך מתכחשים אליו. כי לגיטמי שבנאדם בן שלושים לא יפחד ואם הוא כן זה נתפס כאבסורד. וזאת טעות!! ואולי אפילו 'יש יותר מבוגרים שמפחדים, מאשר ילדים. מבוגרים עברו דבר או שניים בחיים ונשאר להם טראומות.. כל אחד לוקח את הטראומה למקום אחר, יש כאלה שזה מתבטא אצלהם בפחד ..

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות