אין לי רעיון לגבי טיפול, אבל בכל אופן- מעניין ממה זה נובע. טראומת ילדות אולי? הפחד כשלעצמו יכול להיות הגיוני,  ואיזה משהו בתת מודע שלך גורם לך לפחד מזה, אולי כי זיקוקים נשמעים כמו פצצות או משהו בסגנון.

אתה גרה בב"ש נכון?

היה לך את זה לפני שנפלו שם טילים?

אני זוכרת ת'עצמי בגיל 6-7 כשהיה זיקוקים ביום עצמאות כולי מפוחדת וסותמת אוזניים....

יש 2 אפשרויות:

א. המנעות- זתומרת שכשיש זיקוקים את נכנסת הביתה ושמה ת'ראש מתחת לכרית

ב. טיפול (ולפעמים רציני...)

אני יודעת את זה כי עשיתי פרויקט על פחד מליצנים- כמה שזה נשמע הזוי.

אלא עם כן הפחד הזה מציף אותך תמיד וגורם לך לחולשה באופן ממושך. כמה פעמים יוצא לנו כבר לשמוע ולראות זיקוקים בשנה..? יום העצמאות ו..?! כמו שאמרתי אם הפחד הזה מעלה בך תחושות לא נעימות גם אחרי שאת רואה את הזיקוקים ואת מרגישה שאת משתקעת בתוך הפחד או שזה תחושה של כמה רגעים עד שהרעש עובר..? |נק' למחשבה|

וכמו שכבר כתבו מעלי.את יכולה פשוט לנסות להתרחק כמה שיותר מהאזור כשיש זיקוקים.

דבר ראשון - כל אחד מפחד ממשהו.

יש כאלו שמכלבים, יש כאלו שמבלונים, ויש כאלו שמזיקוקים..

(יעודד אותך אם אני אגיד שאני מכירה עוד שמפחדים מזיקוקים?)

זה בסדר לפחד, השאלה ממה זה נובע, מה את עושה עם זה, והאם את באמת רוצה לא לפחד.

הפחד הוא לאו דווקא משהו לא טוב, או שהוא משתיק, או שהוא מזהיר.
הסוג הראשון לרוב לא טוב, השני יותר חיובי.
אבל אל  תלחצי מהעניין שאת מפחדת, כי פחדים יש לרובנו, מי יותר ומי פחות וכל אחד ופחדיו שלו.
 

מה אפשר לעשות?

א. עבודה בשכל - בזמן שיש זיקוקים דברי לעצמך - הזיקוקים לא יפגעו בך! הם רחוקים, יש עליהם בקרה
(יש קורסים שעושים במיוחד לאנשים שרוצים להפעיל זיקוקים. והם עוברים הכשרה ותעודה מיוחדת, שרק איתם הם יכולים להפעיל)

תזכרי את זה - הזיקוקים לא יפגעו בך. תתאמני על זה, העבודה שווה את זה.

(בפעם הראשונה עושים את זה עם פחדים, בפעם השנייה שלא בורחים עדין קשה, אבל בחמישית- ובשישית - כבר יהיה הרבה הרבה יותר טוב!)

ב. להמשיך להימנע ממפגש עם זיקוקים. אבל השאלה עם זה נובע מבריחה או מההתמודדות - חשוב שתוודאי מאיפה זה בא לך. כי כשתלכי עם הילדים שלך ביום העצמאות לראות זיקוקים, אני בטוחה שיהיה לך יותר כיף לעמוד איתם!

ג. כמו שאמרו מעלי - יש טיפולים ותרפיות לדברים האלו. לשיקולך. (בכ"מ בניגוד לסטיגמות - טיפול זה אחלה דבר כשהוא במקום הנכון עם האיש הנכון)
 

אשמח גם לדבר איתך באישי,

שיהיה בהצלחה!

כי אני למשל גרה במקום שלא משנה מה בערך כל יום יהיו זיקוקים מהערבים
 אז זה לא ניראה לי רעיון טוב כ"כ...
 

כגון רעמים.

גם אצלך זה ככה?

בכל מקרה, זה פחד ידוע ומוכר בספרות הרפואית... את יכולה להריץ את המילים "פחד מזיקוקים" בגוגל ותראי כמה שזה ידוע...

הפתרון בד"כ הינו טיפול בטראומות כגון: מח אחד, TAT, דמיון מודרך וכו'...

בהצלחה, ואין לך מה להתפדח, אני מכירה עוד הרבה שחוששים מזיקוקים...

את מסוגלת להרגיש מגע של צמר? ה"פתקים" בחולצה מפריעים לך?

ביום העצמאות לפני שמתחילים הזיקוקים לכי למקום שאת מרגישה בו בטוחה וחופשיה מלחצים ותקשיבי לפחד, אל תדחיקי.

ככה אני התמודדתי עם דבר דומה.

רועדת מפחד כשיש זיקוקים.

אבל את יודעת מה? בחיים זה לא הפריע לי!!!

כאילו, באמת, מה אכפת לך? יש אנשים שמפחדים מחושך, ויש אנשים שמפחדים מחתולות, ויש אנשים שמפחדים מזיקוקים..!

אני באמת לא חושבת שיש בזה בעיה..

למה הופכים את זה לבעיה?? בעצם זה שאומרים שזה לא בעיה ולא נורא לפחד זה נותן לזה לגיטימציה להיות דבר בעייתי. זה דבר ראשון.

דבר שני- לא נראלי שאביה רוצה שתגידו לה אם זה בעיה שהיא מפחדת מזיקוקים ולכן האם לקחת טיפול או לא. אני חושב שהיא בקשה עצות איך להפסיק לפחד ולא שיגידו לה אם זה משו בעייתי שצריך לטפל בו.

אם את לא עברת את סביבות הגיל 13 זה יעבור לך... כשאני הייתי קטן פחדתי מכל דבר זז... בכל מקום חשבתי שיש שדים שרוצים להרוג אותי וכל לילה לא הייתי ישן מפחד ממחבלים ודברים כאלה... ותאמת מזיקוקים פחדתי שהם יפלו עלי אבל זה עובר...

יש הרבה מבוגרים ונוער שחיים את הפחד אך מתכחשים אליו. כי לגיטמי שבנאדם בן שלושים לא יפחד ואם הוא כן זה נתפס כאבסורד. וזאת טעות!! ואולי אפילו 'יש יותר מבוגרים שמפחדים, מאשר ילדים. מבוגרים עברו דבר או שניים בחיים ונשאר להם טראומות.. כל אחד לוקח את הטראומה למקום אחר, יש כאלה שזה מתבטא אצלהם בפחד ..

או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜

יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?

והיא תהיה כולה שלי...

אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה

זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....

והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...

אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…

לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?

חג טו באב שמח

ומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:

1. יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".

2. מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".

3. מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".

יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.

את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,

והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.

וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש

"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"

"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."

דופק?

"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."

קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."

"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."

גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)

אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?

היו נכנסות עם ויזת תייר

אולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה

הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע

המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....