אז בעז"ה שבוע הבא..

שבת שלום צדיקה

אם כן אז היית צריכה להבין כבר... ואם לא אז תגידי ואני אספר לך על מה הוא מדבר...

שלמה המלך. פתאום נודע לו על כפיל שממש ממש דומה למלך והוא שלמאי הסנדלר.

שלמה קורא לשלמאי לארמון והוא מחליף איתו בגדים. שלמה רוצה לראות אם הבגדים שהוא לובש מראים על אישיותו ואם יאמינו לו שהוא המלך אפילו בבגדים אלה.

שלמה הולך לשכונה בה שלמאי גר ורואים סיטואציה בה מלכת שבא באה לארמון ושאלת חידה ושלמה אומר מיד את התשובה וכולם אומרים לא מאמינים לו הם חושבים שהוא סתם זרק תשובה ושלמה אומר להם שהום המלך שלמה והם לא מאמינים לו...

קיצר, שלמה מבין שהבגדים כן קובעים את אופי האדם , אם אתה מלך תלבש בגדים של מלך ואם אתה סנדלך אז תלבש בגדים שמתאימים לסנדלר..

ברורשכשרואים מישהי בכיתה את לא תשפטי אותה עפ''י הלבוש שלה אבל בכללית כן הלבוש כן מראה לנו מי האדם שלפננו..

הבנת? מקווה שעזרתי

היחס של החברה אליו, ולא תמיד החברה שופטת בצדק.

יש אנשים שעוברים שינויים בחיים לטוב ולרע... ולא בטוח שהבגד שהם לובשים באותו רגע מראה על הפנימיות שלהם...

יכולה להיות בחורה שמתלבשת צנוע אבל לא צנועה בכלל,יכול להיות בן עם ציציות וכיפה גדולה  שמדבר לשון הרע ולא קם לתפילה. לצערנו זה אפילו נפוץ..

מה שכן- זה בהחלט מראה על האמירה של הבן אדם. מי שמחליט להתלבש ככה אומר בזה משהו (כתבו על זה בצהר שבת שעברה). אבל לי יצא אישית לדעת איך שלבוש יוצר רושם הפוך מהאישיות לטוב ולרע.. 

"חוץ מראה על הפנים"- סגנון הלבוש שלנו, ההקפדה שלנו על כל מה שצריך וכו'.. משקפים ומראים מי אנחנו, ומה הדרך שבא אנחנו הולכים.

להכליל ולהגיד שאם מחר אלך עם ".."ו".." וכו'- אני נחשבת לאיקס- קצת נסחפנו,

אבל בהחלט מוכיח שיש לי לדרך הזאת משהו, שאני יותר מתחברת והולכת בה.

(לא אמרתי שזה רע או טוב.)

מזתומרת "מדבר לשון הרע ולא קם לתפילה"?!כל בנאדם נופל בכל מיני דברים בחיים.

אז הוא נופל בלשון הרע,זה לא קשור לבגדים שלו.

ואני לא מסכימה בכלל בכלל שלבוש מראה הפוך מהאישיות..תכיר אותי ותבין עד כמה זה לא נכון..(גם לי מותר לעוף בלי לדעת לעוף..)

זה כל כך הכללות!!!!

אני כתבתי שיכול להיות! כן! יש הרבה חבר'ה עם ציצית שלא מקפידים על הרבה דברים! או בנות עלק צנועות שמעולם לא ראיתי יותר שחצניות מהן! אז החיצוניות לאו דווקא מעידה על הפנימיות. לפעמים כן ולפעמים לא!

יש מקרים ויש מקרים.. וכדאי להשאיר לחיצוניות את המקום הראוי לה ולא להפוך אותה לחזות הכל. (תרתי משמע )

את הצד החיצוני שלך אתה רוצה להראות לעולם.

לכן, הג'ינס המשופשף הוא חיצוני, אבל זה בדיוק מה שאתה רוצה להראות.

כנ"ל לדגמ"ח, לזקן ולשיער ארוך, לא להיתפס לדוגמאות.

הוא יכול לעשות רושם, אבל לא צריך לתת לרושם לבלבל יותר מדי.

בגדול גדול גדול- כן. זה מראה פלוס מינוס מי אתה.

בחורה דוסית תלבש חצאית שמכסה את הברך.

מישהו עם כיפה סרוגה מצמר- ככל הנראה מתנחל.

אישה עם פאה- חרדית,

ובחור עם תספורת "ר' " הוא כנראה ערס..

א-בל,

יש גם סגנונות לבוש שאוהבים.

נגיד אני, יחסית מתלבשת ממש אולפניסטי.

חצאיות של פרינס, לפעמים עם תחרה למטה, גופייתמנון+חולצתבסיס+עליונית+פשמינה לפעמים, טבע פתוח.

ביחד עם זה ישלי לקים בכל הצבעים, צמידים של עמותות/קבר יוסף/חברון, שרשרת "קמע" של ברסלב.

מי אני בתוך כל זה?

גם דוד שלי-

בנאדם מאוד "בייניש". בדעות שלו הוא אמור להיות לבוש עם חולצה מכופתרת, עט תקוע בכיס, כיפה שטוחה גדולה, גמרא תקועה בפרצוף.

אבל הוא לא-

הוא מתלבש כמו נער גבעות-

חולצת "וי" של אותנטי, בשבת הוא עם מכנסיים לבנות רחבות כאלה, כיפה מצמר, מסתובב עם תיק צד סרוג שתקוע בו חליל צד תמידי.

הוא עכשיו בקטע של שידוכים וזה.. ומציעים לו רק בנות "נוער גבעות" כאלה.. כי ככה אנשים מכירים אותו.

אבל ככה הוא היה פעם. עד כיתה י"ב ככה שלו..

פשוט הלבוש נשאר, והבנאדם השתנה.

אז אם זה אומר משו על הבנאדם?

לא בהכרח.

אבל זה כן מראה בכלליות קו מחשבה..

סליחה על החפירה לא התכוונתי..

זה בדר"כ ככה,

לדוגמא-

אשה שלבושה בצניעות לא תמיד באמת צנועה.. כי צניעות לא מתבטאת רק בלבוש,

אבל אשה שלא לבושה בצניעות בד"כ היא גם לא צנועה בשאר התחומים...

ואם התכוונת לסגנון לבוש שמשייך למגזר מסויים אז זה לפי דעתי גם נכון...

נגיד אשה שתלבש פאה, חולצה מכופתרת חצאית קפלים ונעליים שטוחות מייד נשייך אותה לציבור החרדי...

ואם היא תלך בפריצות מיד נשייך אותה לציבור הלא שומר תומ"צ...

 בהחלט כן. אדם לובש את מה שהוא רוצה לבטא

לדוגמא אדם מכובד כמו ראש ממשלה לא ילך עם ג'ינס וטריקו אלא מעונב וחנוט

וילדה קטנה לא אמורה לבוש נעלי עקב והדוגמאות עוד רבות

ישנם אמנם מקרים יוצאי דופן  שבהם האדם כאילו "מחופש" ולובש בגדים שלא באמת מבטאים את פנימיותו אך זה באמת  חריג

ב"ה

שאני פשוט לובשת את הבגדים שקטנים לאחותי, ולא באמת משנה לי מה זה.

אבל אנשים שופטים אותי לפי זה. אין מה לעשות, 

לפעמים בנאדם לובש גם בגדים שמתאימים לסביבה שלו ולא את מה שהוא אוהב באמת,

או שהוא לובש את מה שהוא והסביבה שלו התרגלו שהוא לובש.

(ואני יכולה להעיד על עצמי שכששמתי בפעם הראשונה את הצמיד ברגל לקח לסביבה שלי זמן להתרגל, חברות ששמו לב לזה היו די בהלם כי אני נחשבת לדוסית של הכיתה.)

לכל אחד יש סגנון- אבל זה רק קונוטציה. חוץ מזה- אין למשמעות של הבגדים- לדיעות- כלום. וכלום.

אני נחשבת שיא הדוסה,והתחלתי לשים לק..
ומה שחששתי זה שבגלל הלק אנשים יחשבו שאני יותר פרחה או משו בסגנון.. וגיליתי שלא

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....