בטוח שיש כזה.

ואם אתה בטוח שזה מה שמרתיע את הבחורות, תתאפק- חבל לאבד את האחת בגלל "חוסר סבלנות".

ובהצלחה

אולי כדאי לא לפתוח את זה כ"כ מוקדם.

לא שזה חיסרון בך, אבל זה לחשוף חסר שיש לך ואתה זקוק בגללו למישהו אחר.

אותי זה היה מלחיץ אם בפגישה שלישית הבחור היה אומר לי שהוא צמא לקשר כי אין מי שיקשיב לו.

אולי בשלב מתקדם יותר של הקשר אפשר לפתוח את זה בלי שזה ירתיע.

בהצלחה!!

קשה לי להאמין שקיימת ישיבה שכל תלמידיה לחוצים ברמה כזאת שהם לא יכולים לנהל שיח חברים מפעם לפעם. מצא לך חברים לשתף בהרגשותיך.

ואם בכל זאת אינך מוצא בישיבה - השקע קצת בחבריך ממעגלים אחרים, כגון מקום המגורים, חברים מהתיכון, וכו'.

ואם עדיין לא מצאת - תעבור לישיבה חברותית יותר! אם יש לך צורך לשתף, זה ממש לא טוב לחנוק את עצמך, גם בלי קשר להתנהלות כלפי המדוייטות. זוהי נקודה קריטית שלדעתי שווה להקריב עבורה את היתרונות הספציפיים שהביאו אותך לישיבה הזאת מלכתחילה.

ובכלל, צורך בחבר שיקשיב ויתמוך שאינו בא על סיפוקו יכול לפגוע ביציבותו הנפשית של האדם וממילא ביכולתו להיכנס לקשר זוגי. כדאי לך לבדוק אם בכלל נכנסת לחיפוש אחר בת זוג ממקום בריא, או מתוך תחושת החוסר שאתה מתאר. אדם צריך חברים בין אם הוא נשוי או לא, וחבל שתתחתן כדי לפתור את מצוקתך ותגלה שהיא רק החמירה...

התגובה עזרה לי.

באמת נראה לי כדאי לעבור ישיבה.

העניין הוא שלא בא לי להתחיל מחדש..

אבל כנראה שאתה צודק.

זה ישיבה בלי חיי חברה ואם גם יצא לך חברותא מרגיז שלא מקשיב לך,

כשאתה צריך.. אתה יחסית אבוד.

לא למדתי אף פעם בישיבה, אבל לפי מה שהבנתי, יש הפסקת צהריים, יש קצת זמן בין סוף סדר ערב להליכה לישון, יש זמן פנוי בשישי-שבת, לא? גם בכל הזמנים הללו חבריך לישיבה לחוצים מביטול תורה?

רק בנסיון להבהיר את המצב יותר, ומסכימה עם מה שכתבו מעליי.

שרצון ה' הוא שהתורה תילמד כך שהיא תגרום לנפשו של אדם להצטמצם..

ואם כך היא התחושה: אז לטעמי יש פה הבנה לא נכונה של לימוד התורה, ואיך משלבים אותה ביום יום כך שהיא תהיה תורת חיים, ולא כמשהו חיצוני.

נשמע שכל חיי הישיבה לא נלקחים למקומם הנכון.

ומעבר לזה- נשמע שהצורך בדיבור ובשיתוף שמגיע לכדי תחושה שאין לנפש ביטוי זקוק לייעוץ והכוונה תורנית, מקצועית..

הצלחה רבה

לא כ"כ הבנה ב"לימוד תורה".. "תורת חיים" זה לא רק שמשלבים אותה ביום-יום, כאילו לא מתמידים מידי... אדרבה, אדם שמתמיד בתורה, הוא חי אותה. ובוודאי ש"חיי הישיבה" עניינם ללמוד. זה לא לימוד כמו של בנות במדרשה וכד'. כששוקדים בתורה בישיבה, זה לא "משהו חיצוני", זו שיא הפנימיות של התורה.

אבל עם זאת - לנושא השירשור - בוודאי שאת התורה צריך גם לקיים. ולימודה צריך להיות "בחביבות רֵעים וסיועם וכיבודם" (מתוך איגרת של הרצי"ה זצ"ל). וחלק מקיום התורה הוא "ואהבת לרעך כמוך", ולהיות אוזן קשבת לחבר שצריך את זה יותר. רוצה לשתף בהרגשותיו וכו'. יש די זמן בין הסדרים. דא-עקא, שלפעמים חברים לא כ"כ מודעים לכך. "קנה לך חבר".. מישהו, או כמה, קשובים, שאפשר לדבר איתם.

שמי שמשלב אותה ביום יום, כאילו לא מתמיד מידי?

זה ממש לא מה שאמרתי.

התכוונתי לומר שההתמדה בלימוד תורה בישיבה, צריכה להחיות ולהניע את האדם

ולא חלילה לגרום לתחושת הצטמצמות נפשו.

לכן,

לטעמי הבעיה היא בעיה עמוקה יותר (אולי אפילו נפשית פנימית), הנובעת מהבנה לא נכונה של מקומה של התורה בחיינו, ומשום כך תחושה של ניתוק, ניכור וחוסר באוזן קשבת מהסובבים

אין לי תשובה ברורה, רק יכול אולי לחדד עוד יותר את הסיבה - בנים לרוב, גם באופן טבעי יותר סגורים ופחות מדברים גם כשזה לא ביטול תורה... ועוד יותר כשיש ביטול תורה.

עם בת, לעומת זאת, אחרי ההיכרות הראשונית שיש לךאיתה, אם אתה מרגיש איתה בנוח, עצם היותה בת שרגישה יותר לסביבה, גורם לך כבר יותר להיפתח - ועוד יותר במקרה שבין כה וכה אתה כמה כבר לדבר עם מישהו שלא קיים אצלך עדיין - ואז אתה משתף אותה, מה שכמו שאתה אומר נראה לה כהלחצה וכו'...

אולי - זה לא תשובה, אבל אולי, אם באמת תצליח למצוא רב/חבר אפילו לא מהישיבה, שהוא אדם רגיש יותר ויודע יותר להקשיב, ותלמד את עצמך לאט לאט להיפתח אצלו יותר, בסוף זה ילך...אולי...

ב"הצלחה לך ולכולנו (הגברים), וגם לכן, הנשים, שתדעו לקרוא נכון את הגבר שמולכן...

מקווה שזה מקרה חריג ושזו לא התופעה בכל ישיבה וישיבה.

אני נזכרת שנפגשתי עם כמה בחורים שאמרו לי שאין להם חברים בישיבה או מהישיבה הגבוהה,

אלא רק חברים מהתיכונית או מהיישוב..

ובמחילה ממך, זה בעיניי הזוי!

אתם נמצאים יחד רק כדי ללמוד תורה תחת לחץ? הספק? מי מסיים יותר דפי בגמרא?

דרך ארץ קדמה לתורה!

יותר חשוב להיות אנושיים לפני תלמידי חכמים, להתעניין, להקשיב, להרגיש, לעזור, לתמוך.

אני חושבת שלהקדיש שעה ביום למען חבר וללמוד 10 שעות תורה במקום 11 שעות- זה בסדר גמור!

ואני לא רואה בזה ביטול תורה!!

זה כמו שפעם בחור אמר לי שמבחינתו ללכת לטיול זה ביטול תורה- ומבחינתי זה לגמרי חלק מהתורה וחלק מעבודת ה'!

אולי גישות שונות לחיי קודש..

לגבי מה שכתבת -

1. חשוב שתיפגש עם בחורה לא רק בגלל שאין לך את מי לשתף ואתה מחפש אוזן קשבת,

אלא כי אתה באמת מרגיש בשל ומוכן לחתונה.

2. חשוב שתהיה פתוח בדייטים, אבל לא כדאי כבר בהתחלה לשפוך הכל, וגם רצוי שזה ייעשה בהדרגתיות..

3. אתה חייב לרכוש חברים, זה הכרחי לחיים בריאים..

4. אם תרצה שאדבר עם ראש הישיבה שלך על הנושא כדי שידבר עם הבחורים- בשמחה!

שם זו דווקא בת, אבל העיקרון אותו עיקרון.

שמרגישים שלא מקשיבים מספיק, שלא מתעניינים במה שאתה עובר/חושב/מתעניין...

והרבה פעמים זו הרגשה ממש סוביקטיבית. כלומר- אתה הולך עם תחושה כזו, והיא פשוט מוכיחה את עצמה....

תגיד, לאף אחד מהחברים שלך לא מקשיבים? או שזה רק מולך?

אתה בנאדם שמקשיב, שמזמין דיבור?

הרבה פעמים  בנאדם שקוע בתפיסה שלו את העולם, וזה מזמין אותה מהסביבה. כמו ילד כאפות שהולך ברחוב עם יד שתגן לו על הראש... זה דורש כאפה...

מעבר לכל העצות הטובות שהוצעו לפני, אני מציעה שתסתכל רגע פנימה. האם הסיטואציה הזו מוכרת לך מעוד מקומות בחיים? בבית? בתיכון? או שזה ספציפית בישיבה?

אם זה מקרה חד פעמי- שקשור לישיבה- אז תלך למקום שישמח אותך.

ואם לא, אז תבדוק את עצמך. 

אולי אתה "דורש" שיקשיבו לך? "מכריח" להקשיב בצורה טוטאלית? אולי אחרי שמישהו מקשיב לך הוא "כבול" אליך, ומחוייב להקשיב לך גם בפעם הבאה?

זה משהו לא מודע שאנחנו לפעמים עושים, אבל לבנאדם שמולנו זה נותן הרגשה של חנק, שמישהו משתלט עליו, שמכריחים אותו לעשות משהו (וזה לא חייב להיות במכות... לרוב זה דרך לחץ רגשי- "אני לא יכול בלעדייך" וכו') והאינסטינקט שלו הוא לברוח. 

שיהיה בהצלחה

אם לא בעניין הבנות אז בעניין הישיבה והחברה בה.. 

?

אז ככה שלדעתי כל תגובה פה יכולה לקדם אותך במשהו...

אבל.. אבל.... לי למשל אין בעיה לצאת עם מישהו שעל ההתחלה נפתח.... זה מדהים בעיני!!

זה אמיתי ונוכח...

נעזוב אותי לרגע, אם בדקת בעצמך ואתה סכה מאוזן ואתה מרגיש פתוח... אז תבטא את זה!!

תהיה אתה!! היא מחפשת מישהו בדיוק כ מ ו ך !!! ולא כמו כל אחד אחר!!

ואתה נדיר. תתגאה בזה.

אם אתה נפתח מה נשאר לה?

בדרך כלל זהו התפקיד של הבת. אני בשונה לכל השאר שקטה ומופנמת ומאד זקוקה למישהו פתוח. אבל...ותקח זאת חזק. צריך להיות צעד צעד. צעד אתה וחכה לצעד שלה ורק אחר כך תמשיך צעד שני וכו הלאה וזה בכל הקשר.

אתה מאוד רוצה להקים כבר את הבית שלך,

למצוא את הפינה שלך, למצוא את האחת...

ולכן אתה מתקדם מהר בקשר.

לדעתי - רצוי להתאפק קצת יותר כפי שכתב שמואלג. ( מבחינה אסטרטגית )

אני לא חושבת שחברים יתנו מענה מושלם לצורך הזה, אבל כן חשוב שתיצור 

קשרים חברתיים יותר מגוונים- בשבילך, זה יעשיר את עולמך. 

ודבר נוסף - אני חושבת שכדאי להסתכל על הצורך הזה בעין טובה, הוא מקסים ונובע

ממקומות חיוביים בנפש  בבחינת " ועזב את אביו ואימו ודבק באשתו..." 

בהצלחה.

אתה זה אתה, ואותך אשתך תרצה 

וכמובן ״ קנה לך חבר״! 

אנו לא מכירים אותך ואת חייך- אולי באמת אתה מלחיץ או חסר גבולות ומנצל בלי אבחנה את במת הפגישות שניתנה לך.

אולי. אז קח בחשבון את כל מה שנאמר פה ותעבוד עם זה.

בעיני- נפלא שאתה בא בפתיחות ושקיפות ולא נתקע ומהסס וסוגר את עצמך.

וכמים פנים לפנים - כן לב האדם לאדם. בעיני קל יותר להיפתח עם מי שנפתח איתך. ותמיד קל שהשני הוא ראשון ולא אני - כך שאתה מאפשר נינוחות ופתיחות. לא מפחדים - על איזה לב יפלו הדברים.

אא"כ אתה שופך סתם הכל. אבל עצם התכונה - לכשלעצמה - אין בה רע.

חברים זה טוב, אבל קשר נפשי אתה בונה עם אישתך ואתה בוחן פה היתכנות של אותו קשר שאתה מחפש. והלואי ותמצא את מבוקשך באיזון.

קח בחשבון את הנוטות להקשיב הרבה ולא מספרות בעצמן בהדדיות. זה גם כח מבורך- היכולת להקשיב ולהאזין ולהכיל ולתת מקום. יכול להיות שזה מה שאתה זקוק לו ולא יותר.

תצליח.

רוצות שיקשיבו גם להן ולתת את חלקן בשיחה,

שים לב שאתה לא מגזים ומונע מהצד השני לומר את דבריו.

אתה גם לא יכול לשפוך את כל תלונותיך והגיגיך בפני הבחורה שבאה להכיר את בן זוגה. לרוב זה לא רלוונטי וגולש לנושאים לא נעימים. שים לב לתגובות של זאת שיושבת מולך, היא רוצה שתתיחס גם אליה ותתענין גם בה.

אתה גם לא צריך להראות לה שהיא היחידה שמקשיבה לך, זה מוזר ומראה על חוסר חברתיות, יש שיחות לחברים ויש שיחות לדייטים. בחורה גם לא תמיד תבין אם תדבר איתה על מה שקרה בישיבה, כדאי שתמצא מישהו שיבין ויענה לך בהתאם. כך גם תקבל עצות מוצלחות יותר.

שיחה צריכה להיות של שניים, אל תשכח את זה.

ב"ה

אני מציע שתקרא את בגן השלום ובעיקר את הפרק להיות זכר

הספר מסביר בצורה מדהימה את נפש האשה כפי שגבר צריך להבין.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.