לרוב בורחת די מהר, כשאני רואה כמה יפה זה אחרי...

ולמה המסקנה שאת צריכה להיות כפופה לו? לא ראיתי כ"כ הרבה בעלים ששולטים בנשותיהם... (וראיתי מספיק בעלים בעולם )

{

והכי חשוב- אני חולק לגמרי על תוכן חתימתך... ()

ועל החוצץ המיותר בתחילת (מתחיל מסע הטפה כנגד הפסים הישנים בחתימות)

}

סוגריים שמים באותה שורה עם הכיתוב, בד"כ.

רק שכיום הוא מיותר.

והבעיה היא שאני מגיב ממש לא משמע אני קיים...

הרבה מתגובותי מוכיחים זאת.

לא חשוב

אם אני לא מגיבה אני לא קיימת?

(שמעתם קוראים נסתרים?!)

ומדוייטים כנראה עוד יותר קשים...

אבל בבקשה, אל תאבדי תקווה!!! בשביל עצמך, בשביל זה שאת מיועדת לו, בשביל המשפחה, בשביל העולם!!! כן!!! בשביל העולם!!!

בטוח שיש אחד שמתאים לך, והוא רק מחכה - ועושה דרך משל עצמו מן הסתם - לפגוש אותך, בכליון עיניים!!! 

תחשבי על זה ככה - מבחינתך כל הגברים בעולם יכולים להיות קופים, את צריכה רק בן אנוש אחד שיהיה איתך תמיד, ובסוף תמצאי אותו בין כל הקופים...

אם צריך דימוי כזה אפשר להשתמש בו, למרות שבפועל, אני בטוח שיש המון מדוייטים שאת יכולה לצאת איתם ואפילו אולי לגמור אבל בכל זאת לא להרגיש שזה היה ביזבוז, ולהרגיש שמדובר בגבר ממש ממש טוב רק לא בשבילך...

אני פגשתי כבר כמה וכמה כאלה...גם גברים וגם נשים... (כלומר, גברים שאני יודע שהבנות שיצאו איתם מאוד מעריכות אותם רק, איך להגיד, בינו לבינה זה לא מתאים, אבל הבחורה מאוד ממליצה על הבחור, ומנסה לשדך אותו אפילו לאחרים...).

יש הרבה בחורים טובים בעולם, וגם אם יש כמה שזוועה לצאת איתם, אל תתייאשי!!!תלחמי!!!! זה אומנם קשה כמו קריעת ים סוף ובדרך יש הרבה כרישים מעצבנים, אבל בסוף את תמצאי את ה"משה רבנו" שלך שיושיע אותך ויוציא אותך מהים על זרועותיו ותדהרו יחד אל עבר השקיעה...

אם את צריכה הפסקה מסויימת בדייטים, קחי אותה, אל תתאמצי בכל זאת לצאת - קבעי לעצמך פרק זמן של הפסקה, בערך, ובמהלכה תאגרי כוחות, תסיקי מסקנות, ותדעי טוב יותר איך למקד בקשות להצעות, או איך לסנן טוב יותר...

ואחרי זה, צאי לדרך שוב מלאת כוחות - הוא עדיין מחכה, זכרי...

בעזרת ה' שיהיה לך רק טוב!!!!! ושבקרוב נזכה לראות שרשור של "מזל טוב התארסתי" מכיוונך!!!

בהצלחה בהכל!!

בדיבוק חברות

|מגיב רק מתוך אמונה יוקדת בכך שמוטל עלינו להפוך את הדיונים בפורום לכמה שיותר מציאותיים או דומים למציאות|

אבל הקשר בין הכותרת לתוכן הוא: שלא הייתי כותב את התגובה הזאת, אילולא אמונתי היוקדת הנ"ל.

זה היה מתפרש ממש לא טוב... 

בממוצע.. זה באסה לגמריי מה שאת כותבת..

אין ברירה פשוט אין.. זה דרך העולם..

תזכרי שאת צריכה רק אחד ומה כפת לך שהשאר יהיו קופים מושלמים..

דווקא זה עוד יותר טוב.. ככה תהיי נאמנה לבעלך טוטאל..

תקחי לך כוחות לחיים מדברים אחרים..

ו.. רק לא רווקה ניצחית.. זה נורא.. 

בעז"ה פתאום זה יבוא לך.. בהיסח הדעת כזה...

כל אחד הקב"ה מוביל לפי הכוחות שלו..

הלוואי שלפחות פעם הבאה לא יהיה לך דייט זוועה.. כדי שגם תהיינה לך חוויות חיוביות..

כי..

גם זה קורה לפעמים..

ורבים רבים (וגם רבות רבות) יכולות להעיד על כך...

לפנות לייעוץ רציני (אלא אם כן את עוד ממש צעירה, סביבות 18, שאז לא נורא שמתבטאים כך).

מהודעותייך - לא רק כאן - משמע שעברת אי-נעימויות קשות, שהביאו אותך למסקנה קיצונית כזאת.

אני חושב שאת זכאית לעזור לעצמך להתאושש מדברים כאלו, ולנסות לבנות כיוון מחודש.

[ואגב, אם את חושבת ששייך "לנהל שיחות ארוכות, לבלות וליצור חוויות" - לא במגמה להתחתן, אלא "סתם", אז באמת אינך מבינה מה זה "היצורים האלה" ומשמעות יצירת קשר איתם]

ה' יעזור לך להתגבר ולהינחם מכל דבר לא טוב שעברת, וישמחך.

שתלכי למישהי שתכריח אותך לעשות משהו בניגוד לרצונך,

אלא מקסימום לרדת לעומק של הבעיה ולפתור אותה.

אגב אני לא מאמין שאת מתכוונת ברצינות למה שכתבת "רווקה נצחית"
 

תכריח אותך...

אבל אם עברת דבר קשה, שגרם לך להגיע למחוזות-חשיבה כ"כ קיצוניים וכאובים,

אז באמת כדאי ללכת למי שיוכל לעזור קודם כל להשתחרר מה"מכה" הזו.

למה שתסבלי בגלל מישהו שלא היה בסדר.

אם תגיעי מתוך למסקנה שבעצם כבר אפשר להתחתן - מה טוב.

קודם כל, כמה שאפשר "תיקון פנימי". להאמין שאפשר לעזור בעז"ה.

ואת מבינה בעצמך, שלהגיד שהגעת "למסקנה המתבקשת" - זה קצת בעייתי. לא כל העולם טפשים...

אז כנראה שזו "מסקנה" למצב מסויים.

זה אולי מראה שכדאי לנסות להיעזר לגבי מצב זה.

שיהיה בהצלחה ובשמחה.

תכריח אותך...

אבל אם עברת דבר קשה, שגרם לך להגיע למחוזות-חשיבה כ"כ קיצוניים וכאובים,

אז באמת כדאי ללכת למי שיוכל לעזור קודם כל להשתחרר מה"מכה" הזו.

למה שתסבלי בגלל מישהו שלא היה בסדר.

אם תגיעי מתוך למסקנה שבעצם כבר אפשר להתחתן - מה טוב.

קודם כל, כמה שאפשר "תיקון פנימי". להאמין שאפשר לעזור בעז"ה.

ואת מבינה בעצמך, שלהגיד שהגעת "למסקנה המתבקשת" - זה קצת בעייתי. לא כל העולם טפשים...

אז כנראה שזו "מסקנה" למצב מסויים.

זה אולי מראה שכדאי לנסות להיעזר לגבי מצב זה.

שיהיה בהצלחה ובשמחה.

מכיוון שלהתחתן, להקים משפחה ולהיות הורה זה עדיין נורמה, ובטח אם מדברים על החברה הדתית.

חוץ מרצון טבעי לכך שרוב האנשים מרגישים (בחלקו רצון טבעי שקשה להסביר, בחלקו כנראה קשור לעובדה שזה מה שנחשב נורמלי) יש כמה סיבות תועלתניות לזה. למשל, שלא רוצים להיות בודדים ומוזנחים בגיל מבוגר.

בנוסף, יש גם רצון טבעי לזוגיות (בלי לדבר על הקמת משפחה), דבר שבחברה הכללית כיום לא קשור בהכרח לנישואין, אבל עבור אדם דתי - כן.

כתבת שאת לא רואה בעיה במסקנה שלך. זכותך להחליט כך, אבל יש לחשוב ברצינות על המשמעויות של החלטה כזו בטווח הרחוק, ולקחת בחשבון שאם תחליטי בגיל הרבה יותר מבוגר שאת כן מעוניינת להתחתן - זה עלול להיות קשה יותר.

אגב, לגבי שאלתך - "למה מייד צריך להסיק שחוויתי "מכה"?!?". מההודעה הראשונה היה נראה שהגעת למסקנה מכך שחווית קשרים חריגים במדה מסויימת. שכן הרבה בנות פה לא ראו דמיון בין מה שאת כתבת לחוויות שלהן מפגישותיהן.

יותר מ"מכה" אחת, אז עוד יותר גרוע...

בוודאי ש"מסקנה" ש"יודעת" ההיפך מכל דרכה של תורה ומכל המקובל מאז ומתמיד, היא לא "פשוטה". ולחשוב שבגיל צעיר אני יודעת מה שכולם לא ידעו - יש בכך בעייתיות.

ואם לא היית כותבת בהודעות אחרות שלך (כפי שעולה מהודעות שבכרטיס) דברים קשים על "היפגעות", אולי לא הייתי כלל מגיב. אבל כשנכתבים דברים מרים, ויש מסקנה מרה - אז רוצים לעזור לאדם כשמציעים לו לא להישאר לבד עם "מסקנתו", אלא לנסות לעבד את הדברים עם מישהו מבין ומנוסה שיכול לעזור. ללא כל התחייבות לקבל מסקנות אחרות - אבל לפחות לעזור בניקוי הדברים הכאובים שהביאו לכך.

זו עצה - וכל כולה נועדה להיטיב. אפשר לקבלה - ואפשר שלא. יש לאדם בחירה. ובחרת בחיים..

באמת אני לא מצליח להבין.

אם זאת מסקנה טבעית ומתבקשת - 

למה ההתרסה הגדולה?

הצטרפי למעגל הגדול של אלה שהחליטו להישאר רווקים לנצח.

(אני אישית לא פגשתי עדיין מישהו כזה)

ושבי עד שילבין ראשך......

אני אישית חושב שבדידות היא מחלה ממארת.

אולי הכי קשה שקיימת.

ובהנחה שרוב החברות שלך לא שותפות למסקנה שלך,

זה יקרה מתישהו, ואולי לא עוד הרבה זמן...

בעז"ה!

אגב, זה לא 'מכה' ובמקביל לא מקרה יחיד?

נראה לי קצת סותר.

לק"י

מסקנה שאני שומעת ממישי שהיא רווקה מבוגרת, כשאני אומרת לה- שלמה אנחנו בכלל רוצים להתחתן? ומה רע לי עכשיו?

היא אומרת- שלהשאר לבד זה לא נחמד בכלל..

ת'כלס- רוב האחים שלה נשואים, החברות גם..

אז גם אם נעזוב את הערך שבחתונה וכו', תסתכלי על החיים שלך במובן הכי פשוט: רוב הסיכויים שבעוד 10-20-30 שנה תמצאי את עצמך די בודדה בעולם.

אולי אפילו אף יותר..

מי מבטיח לי שבעלי יישאר לצידי לעולם?

טף אחד.

מי מבטיח לי שלא יפגע בי? שלא יגרום לי סבל בל יתואר?

למה שלא אשאר עם חברותיי, זה גם כן לא לבד. מה הבעיה?

אם הבעיה זה ילדים, אפשר לגשת לבנק הזרע, לא מסובך בכלל. וכבר מאוד מקובל בציבור שלנו..

אגב, אף אחד לא הבטיח לך שגם הילדים יישארו.

או החברות.

או שיגרמו לך סבל בל יתואר.

אז למה בעצם ילדים וחברות?
תיפטרי מהם עכשיו וזהו.

בעצם, עצם פרסום ההודעה הזאת בפורום חברתי

מעיד כאלף עדים על הצורך שלך במישהו לשתף אותו...

אלו ממש חרדות שלא איתן בונים מהלך חיים.

"מי מבטיח לי ..לעולם".. אף אחד לא מבטיח כלום בשום מצב. האדם עושה את השתדלותו, צריך לברר כמיטב יכולתו, וגם אינו נמצא על אי בודד שאין עם מי לדבר בשעת צורך..

מי מבטיח שלבד לא תיתקעי בדיוק במקום שאם בעלך היה הוא היה מחלץ אותך?...  אלו מחשבות-הבל.

אבל במצב כזה - באמת אי אפשר להתחתן. זה יגרום סבל לבעל, שאשתו חוששת מדברים כאלה. צריך לטפל, ויש תקוה.

וילדים לא "קונים בבנק", ולא מגדלים אותם מראש בלי אבא בשביל "להנות", מחשבת הבל.

כל החשיבה הזאת מאד בוסרית.

כדאי גם להתבגר, וגם לטפל.

בהצלחה.

גם אם יש חרדות, ניתן לבנות חיים!

זה לא נכון שלא ניתן לקנות ילדים. מי שיש לו ילדים קונה אותם יום יום על ידי אהבה ודאגה. זה שהבאת ילד בדרך הרגילה, לא אומרת שמגיע לך להיות הורה!

אז לא מתאים לה להיות במערכת היחסים שאתם רגילים לה, אז מה! יש עוד המון אפשרויות, והיא לא חייבת להיות בודדה אם היא תבחר באפשרות המתאימה לה.

מכירה המון משפחות שבהן אמא מגדלת לבד את הילדים שלה- אז נכון, זה קשה, אבל גם להיות במערכת שלא מתאימה לך זה קשה. לחיות אם יצור שאתה לא מבין ואין סיכוי שתבין, זה לא קשה?!

ומה עם משפחות במבנה שונה, למה ההצעה הזו לא עלתה? אז נכון שאנחנו דתיים, אבל התורה לא מלמדת אותנו לקבל את האחר?! אם זוג אוטיסטים היו באים אליכם, לא הייתם מקבלים אותם בפנים יפות?!

האופציות הן לא רק להתחתן או להיות לבד. כבר לא, ונראה לי שאף פעם לא היו.

ולשואלת ספציפית. יכול להיות שזה באמת יעבור, אם הגישה שלך נולדה מתוך טראומה ולא מתוך העדפות אישיות שגילית במשך הזמן, אז כן, כדאי לך לטפל בזה- כדי שתרגישי שלמה ומאושרת עם עצמך. ולא תמצאי את עצמך מתחרטת על העבר בגילאים יותר מאוחרים.

א. מה זה "משפחה במבנה אחר"?!... בנימוק ש"נכון אנחנו דתיים אבל התורה לא מלמדת אותנו לקבל את האחר?!"..  אינני יודע למה את מתכוונת - אבל עקרונית, התורה איננה מלמדת אותנו "לקבל" כל דבר שהאחר עושה. זו "תורה" שלא היתה מעולם. היום נוטים "העמיס" על התורה אפילו את הדברים ההזויים ביותר. זו לא התורה שה' נתן. יש הבדל בין להתייחס בסבלנות ובחמלה לחולשות, לרצות לעזור וכו' - לבין "לקבל" כל דבר. יש גם כאלה היום שמדברים על כביכול "מבני משפחה".. שהתורה כלל לא מלמדת אותנו לקבלם. ההיפך: התורה אומרת שהם חייבים מיתה.. ויש - שסתם "תועבה"..  התורה מחנכת את האדם לעבוד על עצמו, ולא לעשות אידיאולוגיה מבעיות, גם כשצריך סבלנות לעבודה הזאת.

ב. אין שום "המון אפשרויות" לבנות משפחה. משפחה זה משפחה. וגם ה"אפשרות" שהיא ציינה לגדל ילדים לבד, אינה דבר שמוסרי "לבנות" עליו לכתחילה. מה זה ילד? זה משחק?  לכתחילה לבנות על כך שמישהו יגדל ילד ללא אבא, בגלל שלא התאמץ למצות אפשרות לבנות באופן הראוי?!  לא דיברנו על קושי לגדל לבד - אלא על ההטלה על ילד מראש ובמודע להיות בלי אבא שהולידו. זה דבר לא נורמלי. כאן לא דובר על מישהי שאו-טו-טו אינה יכולה ללדת ועושה שאלה האם מותר דבר כזה או לא; או על מישהי שנקלעה למצב בו היא מגדלת ילדים לבד, ובוודאי יישר כחה על המאמץ. ואכן, לא בונים על אופציה שילד "קונים", זה עיוות של המושגים הכי בסיסיים. ואין לכך כל קשר לזה שמי שיש לו ילד צריך לגדלו באהבה (הוא לא "קונה" אותו כך. קודם הילד הוא ילדו - קשר חיים - ומתוך כך מחוייב לגדלו כיאות. וגם הילד מחוייב בכבודו, ללא התניה, עפ"י ד"ת).

ג. אין שום קשר ל"זוג אוטיסיטים". פשוט אין קשר. 

ד. ומעבר לכל זה - כנראה שפשוט לא הבנת את הדברים.  לא דובר על כך שמי שיש לו "חרדות" לא יכול לבנות חיים, בכללות...  אלא, כיוון שהיא העלתה כ"נימוקים" חרדות של "מי מבטיח שיישאר לצידי לעולם", "שלא יפגע בי".. שברור שאלו חרדות שבאות כתוצאה מדברים קשים שעברה - אז מי שרוצה בטובתה של מישהי כזאת, מייעץ לה לנסות לטפל בדברים הללו, שברור לכל שכך "לא בונים חיים". במובן שלא נכון לחלוטין על סמך "פחדים" כאלה לתכנן מהלכים, שאם-כן איש לא יעשה דבר ואיש לא היה מתחתן "שמא". ואם מישהי  אומרת את כאילו זה נימוק רציונאלי, אז ראוי לטפל קודם כל בנושא הזה, כדי שייקל עליה לבנות את חייה באופן נינוח.

ובוודאי שלא טוב לחיות עם "יצור שאין סיכוי שתבין", גם לא מוסרי להתחתן כך ולהטיל זאת על הזולת. אבל זה בדיוק מה שנאמר - שצריך לנסות לטפל בנקודה הזאת, בייעוץ מתאים, כדי לא לחוש כך.

לא רק שמה שכתבת "העדפות אישיות" הוא גם דבר שאינו נכון - גם בדברים כאלה צריך לטפל; התורה מחנכת את האדם להתאמץ להיות בריא ולא להזניח את עצמו; ולא כל "העדפה" היא בריאות ו"בסדר"; זו "מכבסת מילים" מודרנית שנועדה לעשות מחולשות אידיאליזציה במקום לעבור עליהן - 

אלא שכאן כלל לא מדובר על דברים כאלה. כפי שציינתי, ניכר מהודעות קודמות שלה שמדובר על מישהי שחוותה דברים קשים ובגלל זה היא "מרה" עד כדי כביכול-הבשלה של "גישה" אחרת, שנסמכת על פחדים. מי שרוצה לעזור - אינו צריך לעודד אדם כזה "להיתקע" במצבו, אלא לנסות להיעזר ולצאת מזה. בחורה צעירה - ועוד יכולה לעלות.

[אגב, אני כלל לא דיברתי על "לחיות לבד" - זה בתגובות של אחרים. אבל אי אפשר להכחיש שהתורה אומרת - מפי יוצר האדם - "לא טוב היות האדם לבדו.. אעשה לו עזר".. אז כנראה שזו הדרך האמיתית לא "לא טוב.. לבדו" ועילה יש להתאמץ; בלי לייאש מי שלא זוכה, מהאפשרות לבנות הרבה אינטראקציה עם בני אדם וחסד גם כך]

קודם כל לעניין שהעלית-

אז בתור אדם דתי שמחויב לחוקי התורה אנחנו מחויבים אך ורק לה,

ולא, אנחנו לא מקבלים את הגישה הזאת, באחר שהתורה מלמדת אותנו לקבל לא כלולות השקפות עולם 

שנוגדות את דרכה של תורה. זה דבר ראשון.

אוטיסטים לא קשורים לזה, אין שום איסור בתורה על נישואים של אוטיסטים. 

בניית חיי משפחה מוגדרת באופן מאוד ברור בתורה, ואופציות אחרות ללא להישאר לבד נשארות מחוץ לזה.

לעניין של פותחת השרשור-

מקריאה עולה ונשמע שחווית חוויה כלשהיא, בין אם חד- פעמית שהשפיעה חזק, ובין אם מתמשכת(שזה יותר נשמע)

משפטים כאלו לא באים סתם, ולא נאמרים מתוך גיבוש דעה מוצקה, ומתוך חוויות של זוגיות טובה בסביבה הקרובה.

אני כן חושבת, כמו קודמיי, שכדאי לך מאוד ללכת לייעוץ כלשהו, לפרק את המטענים שיש לך שם מסיבה כלשהיא,

להשתחרר מהם- ולצאת לחיים טובים  בריאים ושמחים. זוגיות באופן אמיתי-

לא אמורה לגרום לסבל חלילה, אלא הפוך. זוגיות אמורה להיות מפרה, מעצימה, משמחת, מחדשת...

שיהיה בהצלחה!!

תחזרי בך אלף פעמים.

בס"ד

כי זה לא אמור להיות ככה..

הם עד כדי כך פגעו בך?

אולי יש דברים בבירורים שלפני שיכולים למנוע את זה..

בס"ד

מאחלת מכל הלב שה' ישלח לך את האחד שיגרום לך להסיק מסקנה אחרת ...

כואב לקרוא את ההודעה שלך, ומותר לכאוב, וגם מתוך כאב להסיק מסקנה שלפחות לאותו רגע בחיים יכולה להיות נכונה.

בע"ה שהרגע הזה יהיה באמת קטן, ו"לפום צערא אגרא", בע"ה כשכבר תפגשי את המיועד הנכון לך תדעי רק אושר.

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רדוד.

כי רק את מחליטה וקובעת מה מתאים לך ומה בא לך טוב.

את תחיי איתו 80 שנה ולא אף אחד אחר.

אז בקטע הזה, את מסודרת גם מפני בורא עולם (לדעתי)

אבל.

את עלולה לפספס בחורים שמאוד מאוד מתאימים לך על הדרך.

ולכן לדעתי זה מה שהכי טוב בשבילך :

את רואה בחור (או תמונה) - אם אין לך משהו -נגד- המראה שלו, 
(הכוונה למשהו שממש אומר לך "לא..אין מצב" )

אז תבדקי פרטים נוספים. אם שם ראית משהו שכן מדבר אלייך, תפגשי.

ככה את לא תוכלי לפספס את מי -שהכי- מתאים לך.

בהצלחה.

בנוסף לדברים החכמים שכבר כתבו,

אני חושבת שחשוב לשים כוכבית על תמונות.

תמונות לא תמיד משקפות לנו מי האדם.

יש אנשים שהם יותר פוטוגניים מאחרים.

להסתמך על תמונה אחת כמו שבד"כ עושים, ולפסול רק על פי זה -

לדעתי ייתכן שאת מפספסת אנשים שבמציאות דווקא לא היית פוסלת על הנראות שלהם.

ולכן לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון - אולי גם לבקש עוד תמונות - ואולי לבוא בגישה הפוכה:

קודם לקרוא פרטים על האדם,

ורק אז להסתכל על התמונה. ואם הפרטים נשמעים סבבה והתמונה לא - לנסות לבדוק עוד קצת, אולי עם מישהו שמכיר אותו, אם התמונה שיש לך משקפת.

אין עניין להתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל כן כדאי לדעתי להיות זהירים בשיטת הסינון.

רתיעה - אין דיבור לעולם על להתחתן עם מישהו שמחשבה על קרבה ואינטימיות איתו גורמת לרתיעה. זה פשוט לא עובד, ומי שמתעלם מזה גוזר על עצמו חיים של אומללות.

משיכה - יש אנשים יפים מאוד שכשמסתכלים עליהם אומרים "וואו!" והם מושכים את תשומת הלב והיופי שלהם מהפנט. ולכל אדם יש רצון שבן הזוג שלו יהיה עד כדי כך יפה.

אבל לרוב האנשים *יש* משיכה גם לאנשים פחות יפים. אני רואה על עצמי שרוב מוחלט של בנות ישראל כן מוצא חן בעיניי, גם אם הן לא דוגמניות... אבל יש נשים שאני לא יכול להעלות על הדעת קרבה אליהן ואני נגעל רק מעצם המחשבה...

לכן לדעתי המלך המשיח שציטטת מדבר על הסוג הראשון ומכריח שתהיה משיכה כלשהי, אבל לא שחייבים למצוא את המהפנטים והמושכים והשש קוביות בבטן והחיוך מיליון דולר...

אני יוצא כיום עם מישהי והיא בכנות מאוד יפה, ובהמון סיטואציות אני מתפלא עד כמה היא יפה ושמח בה. אבל כשאנחנו ליד נשים יפות ממנה צובט לי הלב מאוד ואני מאוד משתדל לא להסתכל על נשים כדי שלא יכאב הלב ככה, ומטבע הדברים לידן היא נראית פחות יפה... אבל אני יודע שיהיה לי טוב איתה כי היא *מספיק* יפה, וזה מאוד מאוד משמעותי

אז אין יותר מדי מה לעשות עם זה.

אם יגידו לך שאת חייבת לבחור אחד מבין שני בחורים,
אחד חתיך אבל כלומניק והשני לא חתיך אבל עם מידות טובות.

את מי תבחרי?

צריך לזכור שהרבה ממציאת החן היא מההערכה שיש לך אל בן הזוג, ולאו דווקא מפרמטרים חיצוניים.

ואת זה אי-אפשר לגלות מיד, ואפילו לא תמיד בפגישות הראשונות.

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"

או חתיך וכלומניק או מכוער עם אופי טוב, אין כזה דבר כן?

ויש המון, שגם נראים טוב(גברים ונשים כאחד) ומלאי תוכן ועם עולם פנימי עשיר.

האמירה שלך היא ניסיון כושל לגרום לאנשים שכן אכפת להם מהנראות של בן / בת הזוג (שאיתו אגב הם הולכים בעזרת השם לחיות כל החיים) קצת מעבר לאדם הממוצע, לוותר על זה וכאילו להבין שיש גם מידות..

שים לב שאף אחד לא אמר שאין מידות, ברור שיש וכבודן במקומו מונח, אבל אמרו שחשוב להם יחד עם זאת, לא במקום, אלא יחד עם זאת מה נקרא בלעד together, יופי ומשיכה חזקה.

ולגבי מה שכתבת

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"...יש מאן דאמר שהיא הייתה אחת מ4 נשים הכי יפות שהיו בעולם, נכון שזו מחלוקת אבל אל תשכח שיש גם את הצד הזה.

אני לא כתבתי מכוער, אני כתבתי שהוא רק לא חתיך.

אני גם לא אמרתי לה שזה מה שצריכה לבחור, רק לתת לה כלים שהיא תדע להבחין מה חשוב לה ולהתמקד בזה.

ויש הבדל ענק בין אכפתיות מהמראה של בן הזוג לבין ההגדרה שזה הדבר הראשון והבסיסי ביותר שבודקים שבלעדיו לא מנסים אפילו להתקדם.

אין שום הסתכלות על מכלול, וכשלבן-אדם אין הסתכלות על מכלול, אז כנראה שהוא יקבל בן-זוג בהתאם.

ולגבי מה שכתבת על אסתר, זה בדיוק מה שחכמים מנסים לומר (וכנראה שלא הבנת את המסר שלהם).

אם היית בוחן את אסתר באמצעות תמונה - אז היא הייתה נראית לך ירקרוקת.

אבל אם היית נפגש איתה ורואה אותה ממש - היית מבחין בחוט של חסד שמשוך עליה והיית רואה שהיא אחת מה-4 נשים היפות בעולם.

בתקופת הגמרא עד כמה שידוע לי לא היו מצלמות, אבל בכל מקרה למזלנו יש לנו חכמים שלאורם אנחנו הולכים, והבן יהוידע קובע נחרצות שאסתר הייתה יפה, ומוכיח שם שלא סתם "יפה" אלא "יפת תואר ויפת מראה" מדנקט לישנא "יפייפיות" ועוד מוסיף שם "לא הכחישו יופיין מתחילה ועד סוף" זאת אומרת היו יפות בזקנותן כמו בצעירותן, ועוד שאומר שם שאף למאן דמפיק אסתר ועייל ושתי, בא להדגיש עוצם יופיה של אסתר. עיין שם באורך ותרווה צמאונך דוד.

אני הייתי עושה תרגיל בעל שני שלבים , בדרך כלל באמצע השיחה או כשהיא מתחילה לזרום.

שלב ראשון- כשהבחור מדבר יוצרת קשר עין ומסתכלת אליו תוך כדי הקשבה.

שואלת את עצמי איך הוא נשמע לי? איך נוא נראה לי?

בשלב השני ממשיכה להקשיב והפעם מסתכלת על נקודה אקראית באופק.

ואז מפנה את המבט אליו

והשאלה מתחדדת-

האם כשאני שומעת את תוכן הדברים בלי קשר עין, המראה שלו משתנה בעיניי?

האם כשאני מסתכלת ישירות תוך הקשבה אליו משהו מוצא חן בעיניי במה שאני רואה ?

מקווה שזה היה ברור... 

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אבל אנשים שתשמח בהם : מורות, מדריכות וחברות וככל שמתקרבים לחתונה : אנשים יותר קרובים ובסוף סבאסבתא אחים אחיות אבא אמא

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

הכי קל לי, (במיוחד שאני קצת מקורר ולא מרגיש טוב)

להגיד לך "מסכים עם כל מילה שאמרת. אני פשוט עניתי תשובה כללית לכל הקוראים שנותנת -עוד- זוית."

אבל אני לא מוכן להסתפק בזה.

כי גם כשאני קורא את התשובה שלך

ואני מסכים איתך,

אני יודע שיש משהו שמפריע לי (מפריע לי, בשבילך. שאולי אתה מפספס)

ואני אתן דוגמא :

"ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה."

לזה אני לא מתחבר. ויתכן שאני לא מבין אותך או מפספס.

כשאתה מקבל הצעה,

אותך צריך לעניין :

א. האם אני מעוניין בה.

ב. האם אני חושב שאני יכול לספק לה את הציפיות שלה ואת השאיפות שלה בטווח הארוך.

הפרמטר "היא לא רוצה מאוד" "היא רוצה מאוד אבל בתנאים"

הוא מעצבן, הוא לא נעים, אבל...בחישוב קר, הוא לא נכון.

אני אגיד לך למה.

כי יש מיליון דוגמאות.

כלומר זה לא איזה סיפור נדיר,

זה חלק מהאופי של הבחורות (אל תאמין לי , תברר את זה לעומק)

שבחורה רגילה לגמרי עם היגיון בריא, יכולה לומר על בחור מסויים "מממ...לא יודעת.." "תבדוק לפני את זה..."

אבל אח"כ הכל משתנה אצלה ובני הזוג צוחקים שהיא לא רצתה בהתחלה. מלאאאאאא מקרים כאלה.

זו הסיבה שאני אומר לך (שוב, זה לא קל, אבל זה באמת ככה !)

יותר חשוב זה מה שיש לך להציע, מאשר הסרט שהיא חיה בו.

זה יכול להשתנות בדייט אחד !

מספיק שהיא תראה זוית חדשה שהיא אהבה אצלך,

אצל בחורות נורמליות, זה מקבל תפנית חזקה בעלילה. הרגש משחק כאן תפקיד גדול מאוד.

אז כאילו, אני אומר לעצמי "בואנה, שלא יתחיל עכשיו להתבאס מכל מי שתתחיל להציב תנאים"

תלך לפגישה הראשונה.

תנסה להבין מי הבחורה

ואם החלטת שאתה מעוניין בה *ו* אתה מתאים לה *ו* היא מתאימה לך

זה מה שחשוב <---------

מה שהיא אומרת, לא רלוונטי (בהקצנה).

לצערי,  אולי אני מסביר את עצמי לא טוב.

בוא נגיד ככה.

נניח שהעמדה שלך היא 3 והעמדה שלי שהיא מאוד קלה בתאוריה כי הכי קל לקשקש, היא 8.

אז אני אומר "אוקי, אל תשאר ב 3 . תדאג שאתה לפחות ב 5".

כלומר שחס וחלילה, לא תכנס לאוטומט "יש תנאים ? ביי". כאן הבעיה.

תהיה קר ומחושב עם עצמך. כן ! אבל תבדוק בצורה כנה, אם זו שחיה בסרט, שווה להלחם עבורה

כי שניכם תרויחו בסופו של דבר.

לזה שהיא לא רצתה כ"כ בהתחלה, ***אין משמעות*** להמשך הקשר. מבין?

צוחקים על זה אח"כ.  לא אני אומר. העובדות אומרות את זה על אלפים...ואולי עשרות אלפי זוגות.

מקווה שאני קצת ברור יותר אחרי הקידוח הזה.

רציתי לסיים "אוהב אותך" אבל, אין לי מושג מי אתה באמת, אנחנו לא מכירים מעבר להודעות בפורום.

אז אני אסיים, מחבב אותך מאוד ובהצלחה בהמשך, בציפייה להודעה משמחת שלך בפורום.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

שיעביר הלאה.

שיש הבדל בין שאלות לבירור לבין אמירה של הגברת שהיא נפגשת מתוך התלבטות.

גם הבחור מברר דברים שחשובים לו, אותו דסר הצד השני.. לכן אני חושבת שאם הדברים נעשים בצורה שיש מתווך-

אז גם שהמתווך יהיה חכם ולא יגיד לך "היא רוצה להיפגש אבל מתלבטת".

באופן עקרוני, תמיד פגישות הן עם ספק, לא?

זה לא שבדייט ראשון אני יודעת שזה האדם שאיתו אתחתן.

מטרת הדייטים היא לבדוק אם הפוטנציאל שקיים כאן הוא בר מימוש.

כלומר, הספק מונח על השולחן תמיד.

יכול להיות שזו צורת התבטאות מסוימת, איזושהי רתיעה ממחויבות, להדגיש שזה רק בדיקה ולא הצעת נישואין.

אדם שרוצה לברר דבר ספיצפי שיברר אותו ואז יחזיר תשובה. זאת היתה האמירה.

ספק כללי, זה שאתה לא מכיר את הבנאדם עדיין ואין לך מושג מה באמת היחס שלך כלפיו.

אבל מהצד הגברי כן יש מקום להחליק את זה. לפעמים התשובות המהוססות מגיעות מתוך מגננה אחרי פגיעה כלשהי, או מתוך חשש שהצד השני לא מספיק רוצה.

למה יש עניין מה הצד הגברי להחליק? יש לי גם רגשות

אין סיבה שאני אהיה חסר רגש בגלל שאני גבר

כוונתי היא שבתחילת קשר אף אחד לא מכר את השני ולא באמת מבינים את ההקשר והעוצמה של כל ביטוי.

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

תעזרו לי בבקשה - לקראת נישואין וזוגיות

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)