מה שלומכם??תקשיבו. בזמן האחרון גיליתי על עצמי משהו ואני חייבת את העזרה שלכם.
עד היום כשטענו מולי שאני מכורה לפלאפון שלי סירבתי בתוקף. ואתמול פשוט נאלצתי להסכים עם זה. אני מכורה ברמות לא אמיתיות!! כל היום מסתכלת אם יש הודעות, אני באינטרנט מהפלאפון.. כל הזמן מחוברת אליו. שבוע שעבר עשיתי ניסוי מה יקרה אם אני ישאיר תפלאפון בבית. נסעתי ל7 שעות והשארתי תפלאפון. כשחזרתי הביה ישר רצתי אליו.. זה לא ממש עזר.
כל פעם כשאני מתפללת אני צריכה לשים את הפלאפון על שקט לגמרי אפילו בלי רטט כדי שאני באמת לא ישים לב מה קורה שם, אבל מיד כשאני מסיימת את התפילה אני רצה לבדוק. זה כבר גובל בשגעון. נכון שהוספתי לי עוד קטעים לתפילה כדי שזה יהיה יותר ארוך ואני יותר יעמוד בסבלנות אבל זה פשוט לא עוזר..
אולי זה שיש לי חבר זה קשור??
אני אובדת עצות, לא יודעת מה לעשות!!
זה ההגיע למצב שבלילה הייתי צריכה לסגור את הפלאפון ולהכריח את עצמי להרדם (אני בדרך כלל משאירה פתוח על שקט או משו כזה) וכשהתעוררתי בלילה הכרחתי את עצמי לא לפתוח אותו.
זה ממש כבר מפריע לי!! רטורנו אולי??
