מישהו מכיר את התופעה:
הילדים חוזרים מהגן\מעון. אמא שלהם רוצה לשחק איתם בבית, לספר סיפורים וכו'...
הם נענדים על יד הדלת ומבקשים ללכת לחברים\לגינה\לא משנה לאן העיקר "החוצה!!!"
מה נסגר? לא טוב לכם בבית? אני לא מספיק נחמדה?
לא ראיתם אותי כל היום, לא הייתם בבית ושוב אתם רוצים לצאת???
ולא נראה לי שרע להם בבית. שבתות הם תמיד מבקשים שלא ניסע ונשאר רק בבית (שבת אחת התחלתי לחשוד שזה בגלל מחלק הסוכריות בבית הכנסת...) ובכל זאת...
מה עושים???
"אינרציה" ממקודם...
תגידי להם בנחת, אחה"צ יוצאים לחצר. כעת אנחנו בבית.
ותעשי מה שאת מבינה שטוב.
העיקר, לא להיתפס ל"חולשה" כאילו הם לא רוצים אותך/את הבית, ואז, "מה, אני מכריחה אותם?" וההמשך בהתאם.
אחרי זמן מה בבית, בתוספת ההרגל - הם ישמחו בכך לגמרי.
וזה טוב ובריא בשבילם. ילד לא צריך כל הזמן להיות "בחוץ"..
הם חוזרים כבר אחה"צ- אחרי 4. ככה שאין זמן לגם וגם.
בערך חצי מהפעמים אנחנו כן נשארים בבית ובחצי מהפעמים יוצאים.
אבל תמיד לי יש תחושה שנכנעתי להם וכאילו לא מספיק טוב בבית...
(אין לי ניסיון, אבל אני מנסה בכל זאת לעזור..)
תחליטי נגיד על יומיים שאת מתכננת מראש להוציא אותם..
ואז כבר בדרך חזרה מהגן/מעון תגידי להם בהתלהבות "אתם יודעים מה נעשה היום?.. היום נצא לטייל!" או משהו כזה... הם ישמחו והכל.. וביום שאת לא מתכננת את זה, ספרי להם בהתלהבות מה תעשו היום בבית...
נראה לי שתוך כמה ימים הם כבר יראו שאת מתוכננת וישאלו אותך בעצמם "אמא, מה עושים היום?"
ב"הצלחה 
האמת התרשמתי - בתור אחת שאין לה נסיון....
אני עם 6 ילדים ב"ה לא חשבתי על גישה כזו וזה באמת עושה את החיים לקלים יותר ומתוכננים יותר ומלמד גם את הילדים לתכנן ... דגמ"ש. בקיצור - תודה!!
הורות יוזמת
זו שטות גמורה - ואת סתם מחלישה את עצמך.. מחלה אימהית מוכרת וניתנת לריפוי מהיר כשמבינים שזו באמת האמת.. אז הילדים אמרו... אחרי יום בבית איתך ירגישו מצוין.
אפשר בהחלט להשאר בבית ולהנות עם הילדים, אך יחד עם זאת עכשו זה הזמן הנעים ביותר להיות בחוץ כבר לא קר ועדיין לא מאוד חם. למה בעצם לא? אפשר להיות עם הילדים בגינה ולהנות איתם בהחלט.
כשהם הגיעו הביתה- חיכתה להם צלחת פירות מרהיבה על השולחן בסלון,
ההלהבות הרקיעה שחקים.
ישבנו וכרסמנו להנאתנו.
אח"כ הבאתי ערימת ספרים מהחדר וישבנו וסיפרנו בלי סוף... ('שוב פעם' 'עכשיו על פלוטו'...)
בסוף נשאר להם קצת זמן לשחק לבד- וארוחת ערב...!
הם בכלל שכחו שיש לבית שלנו דלת שאפשר לצאת דרכה
מאמצת את הרעיון של להחליט מראש וכשאני מחליטה שנשארים בעז"ה- במתכונת דומה לשל אתמול...
תודה רבה לכולם!
מה שמראה שהכל מתחיל מהראש (וגם.. מהאמון העצמי)..
אני כאימא תמיד מרגישה שהילד מרגיש מתי אני לא בטוחה בעצמי ואז הוא מנדנד..
ואם אני שלמה עם עצמי ובטוחה בהחלטתי אז הוא לא מנדנד.
ואני משתמשת בתחושות אלו כפעמון מעורר: אם הילד מנדנד, אני בודקת עד כמה אני שלמה עם ההחלטה, ובד"כ מסתבר שאני לא ממש בטוחה בה, ואז אני חושבת שוב אם צדקתי, ולפעמים משנה את ההחלטה לכיוון חדש, שיותר מתאים במצב הספציפי, ואז הילד שלי "פתאום" מפסיק לנדנד ונענה בחיוב
יש לי "בעיה" דומה עם הבת שלי. היא כל-הזמן רוצה ללכת לחברות, וטוענת (בעצמה) שבבית משעמם.
העניין הוא שלי קשה לצאת מהבית: אני עם עגלת תאומים שבקושי יוצאת מהדלת של הבית, ובקומה שלישית. (אולי אצא יותר כשנעבור דירה - לבניין עם מעלית?)
יש פה עצות טובות, מקווה ליישם.
השתדלתי לחלק את הזמן בכל יום שחלק מהיום גן שעשועים וחלק מהזמן בית.
עכשיו קצת קשה לי ואני בהריון וחם אבל משתדלים.
אין מה להשוות יום שהוא בחוץ לבין יום שהוא לא בחוץ.....
לדעתי ילדים צריכים את האוויר הפתוח ומרחבים. אפילו כל יום. עד דורינו ילדים היו כל יום בחוץ לא מעט זמן.
זה נראה לי צורך טבעי. אולי כל היום הם לא בבית אבל הם גם לא בחוץ.
אני הייתי משתדלת עד קצה גבול היכולת שלי להיות איתם בחוץ.
כמובן, לא להרוג את עצמי בשביל זה.
אם זה אפשרי מבחינתך לחלק כל יום לחלק מהזמן בבית וחלק בחוץ- זה נראה לי האידיאלי. אם זה לא הולך, תחליטי כמה ימים את יכולה להיות איתם בחוץ ואת הימים האלה תהיו בחוץ, השאר בבית....
דרך אגב, זה שהם מבקשים לצאת החוצה זה לא אומר שהם לא רוצים אותך. מאד יכול להיות שהם רוצים להיות איתך בחוץ.
ילדים שיושבים כל היום מול מסך ולא יוצאים מהבית.
נראה לי הרבה פחות בריא.
קיצוניות היא תמיד בעיה, צריך למצוא את דרך האמצע.
תגידי תודה לבורא שנתן לך ילדים בריאים ונמרצים, ותצאי לבלות איתם בשמחה.
אם את רואה שזה מוגזם דברי איתם על זה, תציבי להם גבולות, תני להם משימות.
בכל אופן, זה לא נובע כנראה מזה שלא כיף להם איתך, הם פשוט נהנים לצאת לטיולים, זה אופי.
בהצלחה..
ועכשיו בדיוק הזמן להתארגן לחופש הגדול ולפני ששומעים אמא משעמם לי
או לראות ילד דבוק למסך המחשב
כדאי ורצוי כמו שנאמר כאן להתארגן ולחשוב מראש על דברים מעניינים שאפשר לעשות עם הילדים.
בקיץ שעבר בתחילת כל שבוע של החופש תליתי על דלת הבית ( בפנים...) אצלינו זה מקום מרכזי ובולט
לוח שבועי אם לו"ז שמתחלק לבוקר/צהרים/ערב
מה יקרה (פחות או יותר) השבוע- זה היה ממש מצויין
ואני ממליצה מאוד על עמוד הפייסבוק של הדר רפאלי בשם - משחקים עם הילדים
יש שם שלל רעיונות מקסימים למשחקים עם הילדים בבית
גיליתי אותו השבוע ואני כבר מיישמת רעיונות בבית
פשוט נפלא
בהצלחה לכולנו
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
