בס"ד
"זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה
אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול"
הפעם, יש אפילו סיפור יפה בסוף J שווה לקרא..
פרשתינו פרשת חוקת מספרת על ה"פרה אדומה". התורה מצווה אותנו לקחת פרה, שכולה (ממש!) אדומה, לשחוט ולשרוף אותה, להשים את האפר בתוך מים, ולזרוק ("להזות") על אנשים טמאים. ע"י זה הם נהיים טהורים.. תמוה? 
ברור, לכן התורה מסבירה שהמצווה הזאת היא "חוקה", כלומר - סוד נעלם [מזכיר לי 'יסוד עולם' 
]
מאוד שהתגלה רק למשה. משהו עמוק בפנימיות התורה..
ואיך כל זה מתקשר לחיים הפשוטים שלנו?
קודם כל - זוכרים את הד"ת של פרשת ויקרא? דיברנו שם על זה שיש דברים שאנחנו לא מבינים.. זה ממש קשור! וגם דבר חשוב לחיים..!
אז נכון שזה לא בדיוק פרה אדומה, אבל גם אצלנו יש דינים של טומאה וטהרה.. שואלים איפה בדיוק?
אז לדוג' - נטילת ידיים..נכון, אנחנו לא בדיוק מבינים מה החשיבות הרוחנית של הנטילה, אבל אומרים לנו שמי שלא נוטל ידיים משכח תלמודו ועוד מלא דברים לא טובים..אז בואו נקפיד על זה יותר?!
סיכום הלכות נטילת ידיים - בתגובה הבאה! קחו דקה ותלמדו את ההלכות שנחוצות לכל אחד/ת מאיתנו לפחות פעם ביום!!
והבטחנו סיפור?
הנה סיפור! 
הסיפור הוא על הרב אליהו זצ"ל שמסביר את החשיבות של הטהרה..
"הרב אליהו זצ"ל היה מספר כי כשהתלוננו תלמידיו של המשכיל מנדלסון ואמרו לו שקשה להם לאכול מאכלים טרפים אחרי שהיו רגילים כל ימיהם להקפיד על כשרות, שאל אותם אותו רשע: "האם אתם נוטלים ידיים?" אמרו לו: "כן". אמר להם מנדלסון: "תימנעו מנטילת ידיים ותוכלו בנקל להתנתק מהמצוות".
את הסוד הזה ידעו גם צדיקי עולם והשתמשו בו לחיוב. כך סיפר הרב זצ"ל על עשיר גדול שבא לבקר את הבבא סאלי זיע"א וכיבדו כבוד גדול. רצה אותו עשיר להשאיר אצל הצדיק מתנת יד מכובדת והגונה, אך הבבא סאלי זיע"א לא רצה לקבל זאת ממנו בשום אופן, כיוון שלא שמר כשרות ושבת. אחרי הרבה הפצרות אמר לו הבבא סאלי שיפקיד את הכסף בידי אחיו, הבבא חאקי זיע"א. שם אותו עשיר פעמיו לכיוון ביתו של הבבא חאקי זיע"א ברמלה. בינתיים התקשר הבבא סאלי לאחיו ומסר בידו הנחיות מדויקות כיצד לנהוג עם אותו עשיר.
כשבא אותו עשיר לבית הרב ברמלה, עשה הרב לכבודו סעודה מכובדת וכיבדו בכבוד גדול. בסיום הסעודה רצה העשיר לתת לרב את הכסף ולא קיבל. אמר לו הרב שהוא מוכן לקבל את הכסף רק בתנאי שהעשיר יקבל על עצמו דבר אחד קטן, והוא שייטול ידיו לפני כל סעודה. התפלא אותו עשיר ואמר, "זהו? זה כל מה שאתה מבקש ממני?! הרי זה דבר באמת פעוט", והסכים. העמיד הרב את אשתו של אותו עשיר כערבה לקיום הבטחתו של אותו עשיר.
כשעלו אותו עשיר ואשתו למטוס בדרכם חזרה לחו"ל, הזמין כדרכו סעודה של סרטנים ושאר טרפות והביאו לו. כשבא לאכול הזכירה לו אשתו שהוא התחייב ליטול ידיים לפני האוכל. שאל אותו עשיר: כאן במטוס ליטול ידיים? קראה אשתו לדיילת והביאה לו בקבוק מים ונטל ידיו בברכה. כשביקש אחר כך לאכול את האוכל הטרף המונח לפניו, לא היה מסוגל להכניסו אל פיו, עד שהחליפו את האוכל במנה אחרת, צמחית.
כשבא לביתו בצרפת אמרה לו אשתו שאם הוא רוצה לאכול כשר, חייבים להחליף את כל כלי הבית. ואם מחליפים את הכלים, אי-אפשר לאכול בהם פעם כשר ופעם טרף. שמע אותו עשיר שבלי לחם לא חייבים ליטול ידיים, והיה אוכל בביתו כשר ומחוץ לביתו היה אוכל טרף ללא לחם.
ברבות הימים החלו בני ביתו לאכול סעודת ליל שבת ביחד עם כל המשפחה. לצורך הסעודה הדליקה האישה נרות שבת. לא ידעה את הברכות וקנתה לשם כך סידור. אחרי שקנתה סידור ביקשה האישה מבעלה גם לעשות קידוש בליל שבת, סוף-סוף יש בבית סידור, והיא כבר קנתה גביע.
עלעלו העשיר ואשתו בסידור וגילו שיש שם גם תפילת ערבית. התחיל אותו עשיר להתפלל ערבית בביתו. אחר איזה זמן שידלה האישה את בעלה להתפלל עם הציבור בבית הכנסת בליל שבת, שם הוא יפגוש את כל חבריו.
סוף דבר חזר אותו עשיר לבבא חאקי לתשובת השנה וביקש שיקנה לו תפילין מהודרות, שכן סוף-סוף הוא החל להתפלל מדי יום במניין. זהו שאמר הכתוב "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים". והגמרא (ברכות נג ע"ב) הסבירה איך נהיים קדושים: "תנא וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם – אלו מים ראשונים, וִהְיִיתֶם קְדשִׁים – אלו מים אחרונים". פותח אדם פתח כחודו של מחט, ופותחים לו פתח כפתחו של אולם."
"והיו עיניך רואות את מוריך" |חוסיד|
וואו! אל תגידו שאחרי סיפור כזה מטורף לא באלכם להקפיד על זה יותר... 
כי לי אישית זה עשה חשק גדול! 
שנזכה!!
ועכשיו- רדו לתגובה שלמטה, זה הקטע המעשי 
